גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המרי האורבני: אזרחים פשוטים מתנגדים לתוכניות הנדל"ן

עד השנה מי שהובילו מחאות נגד תנופת הבנייה והפיתוח היו עפ"י רוב אנשי סביבה ומחבקי עצים ■ ב-2017 חל מהפך, וההתנגדות לתוכניות הנדל"ן החלה להגיע מכלל האזרחים, שחוששים מהבהלה לדירות: "לתקן את הטעויות האלה אח"כ יהיה בלתי אפשרי" ■ אנשי השנה של "גלובס"

בנייה בראש העין / צילום: איל יצהר
בנייה בראש העין / צילום: איל יצהר

המרי האורבני התחיל בחודש מאי בכפר-סבא, בהתנגדות התושבים לתוכנית המתאר החדשה שאיימה לצופף ולשנות את העיר. משם, התפשטה המחאה בכל הארץ. כעת רשומים ב"מטה המאבק לבינוי שפוי - התאחדות כל המאבקים" פעילים ב-56 מאבקים הקשורים לתוכניות בקני-מידה שונים: החל בתוכניות תמ"ליות (תוכניות מגדולים גדולות המקודמות באמצעות ועדת העל הממשלתית לקידום מתחמים מועדפים), דרך תוכניות כוללניות (תוכניות מתאר מקומיות לערים) ועד מאבקים בעלי אופי שכונתי.

עד לא מזמן, מי שהוביל וקידם וסייע להתנגדויות האלה היו ארגוני הסביבה, והמימון הגיע מקרנות שגייסו כספים מחו"ל. בשנה האחרונה, ההנעה, גיוס המשאבים וההובלה עברו לידי התושבים. ההתארגנויות האלה, שפועלות על בסיס וולונטרי וחברים בהן אנשים שלא הכירו זה את זה קודם, מתוחזקות באמצעות הרשתות החברתיות. הווטסאפ והפייסבוק הפכו לאמצעי תקשורת וגם לכלי נשק. השיח הוא לא פעם נימב"י (not in my backyard), לא תמיד ממוקד, והטיעונים לא בהכרח מקצועיים. ובכל זאת, ניתן להבחין עתה בביטוי ברור ולא מתנצל של אי נחת וקריאה חד משמעית לשינוי.

"הוותמ"ל הורסת את המדינה"

על מה ולמה התעוררה המחאה מהשטח? בשנים האחרונות, על רקע משבר הדיור וניסיונות הממשלה למצוא פתרונות מהירים של היצע דירות, תושבי הערים חוזים בתוכניות הנרקמות בין מנהל התכנון בירושלים וראשי הערים, מעבר לשיקול הדעת של הוועדות המחוזיות והמקומיות, ומתפלצים. התחושה היא שהערים הופכות למקום לא נעים, צפוף מדי, פקוק, אלים.

הפעילים שבלטו השנה לא באים בהכרח מתחום התכנון או הסביבה. כולם עובדים ועסוקים. מה שמשותף להם הוא האמונה שניתן וחייבים לשנות את המציאות ושחייבים לפעול יחד, בשיתוף.

יעל אלפסי, מתכנתת מחשבים מראש העין, מספרת שהיא נלחמת בהשלכות התכנון הגרוע בעיר כבר כמה שנים: "העיר שלנו לא מתפקדת, והמצב רק הולך ונהיה גרוע. הצטרפתי למאבק כדי להגיד שראש העין היא דוגמה לאיך זה נגמר רע, כדי שהטעויות שנעשו פה לא ישוכפלו בכל הארץ: בעיית הפקקים, אנשים שנכנסים לבתים ואין להם גני ילדים; בתי ספר שנמצאים מתחת לקווי מתח גבוה; מגדלים שלא ברור איך אפשר יהיה לתחזק אותם. הוותמ"ל הורסת את המדינה. אח"כ יהיה בלתי אפשרי לתקן את הטעויות האלה".

מירית שקד-ברק, יועצת תקשורת מכפר-סבא, התחילה את פעילותה במאבק נגד תוכנית המתאר של כפר-סבא, וכיום היא ממובילות "המטה לתכנון שפוי".

"שכנה שלי ממזרח כפר-סבא גילתה לגמרי במקרה באתר מנהל התכנון שהופקדה תוכנית מתאר לעיר הכוללת בנייה לגובה בשכונות הוותיקות, אזורי תעסוקה מזהמים ומזבלה גדולה. בהתחלה התלבטתי, אבל הבנתי שאין זמן. הקמתי קבוצת פייסבוק, והדברים התגלגלו. כתבו עלינו בעיתונות, ואז התחילה תסיסה ברשתות החברתיות. זה הגיע מהשטח. זה מאבק, ויש עליות וירידות. אנחנו עסוקים גם בלמידה וגם מציעים פתרונות".

אורנה אנג'ל, אדריכלית, פעילה פוליטית וסביבתית, גרה במושב בן שמן והיא שותפה בולטת בהתנגדות לתנופת הבינוי: "בשנים האחרונות הגיעו אלי המון אנשים שפעילים בהתנגדויות מקומיות וסייעתי להם פרו בונו. זה הגיע למצב שלא היו לי ערבים פנויים, ואז התחלתי לעודד אותם להתחבר. העברתי להם מספרי טלפון אחד של השני. מבחינתי קורה עכשיו משהו מאוד מרגש. ההתארגנות הזאת תגרום לזה שיבינו שהתעוררנו. גם לי כאזרחית יש מה להגיד על הבנייה באכזיב. מה שמחבר את כולם זה שאין פה שקיפות, ואין פה שיתוף של הציבור. לאנשים האלה (מנהל התכנון) אין חשיבה ארוכת טווח. הכל מתנהל בחובבנות, בשטחיות. הגעתי לגיל שאני לא פוחדת מהם".

"מחוסר ברירה"

אסף אובספלד, תושב ירושלים, עו"ד, שותף בשנה האחרונה במאבק נגד מעבר הרכבת הקלה בעמק רפאים. לאחרונה זכה המאבק להצלחה, כשהוועדה המחוזית בירושלים החליטה לעצור באופן זמני את קידום תכנון מעבר הרכבת הקלה ברחוב: "אני פעיל במאבק הזה כי הוא נוגע אלי ישירות. המשרד שלי נמצא ברחוב עמק רפאים ואני גם הבעלים של בית הקפה ארומה. אין עוד רחובות כאלה בירושלים. המושבה הגרמנית היא מושבה בתוך מטרופולין מאוד גדול שרק מעמיס על עצמו בניינים רבי קומות.

"נודע לנו בדרך לא דרך שמקדמים תוכנית שתעביר רכבת במושבה הגרמנית, ובסה"כ הגבנו פה לסיטואציה, למצב שבו יושבת קבוצה של אנשים שמחליטה בשבילנו. פרופ' אריאל הירשפלד, אחד השכנים כאן, אמר בעניין הזה משהו עמוק: 'אני מודה לקברניטי העיר שהחליטו להעביר את הרכבת בעמק רפאים, כי בזכותם הצלחנו להכיר פה אנשים, לחבור יחד ולהיות חברה, שמכירה אחד את השני, כמו שכונת חיים של פעם'".

חגית אוריין, תושבת תל-אביב, מובילה כבר כמה שנים את המאבק להשבת המדרכות להולכי הרגל. אוריין היתה זו שיזמה והתניעה את המחאה נגד תוכנית המגדלים בכיכר אתרים, ועכשיו היא מנהלת גם מאבק נגד דירות הנופש במרכז תל-אביב: "אני פשוט לא קולטת, מדוע עלינו להילחם על דברים כל-כך טריוויאליים כמו איכות חיים ועוד מול גורם האמור ללכת איתנו יד ביד". חגית זכתה השנה ב"אות יקיר ראש העירייה".

עילם טייכר, אדריכל המתגורר במרכז תל-אביב, הוביל בשנה האחרונה את המאבק המכונה "משטרת הג'קוזי". עילם היה שותף לחשיפת עסקה סיבובית שמתרחשת בשני בניינים של הקבלן ישראל לוי ("אורבנו"), שרכש את הבניין ברחוב דיזנגוף כדי להקים בו מלון בוטיק, ובמקביל הציע למשטרה לעקור לבניין שבבעלותו (לשעבר מרכזת בזק) ברחוב לינקולן פינת יהודה הלוי. זה עדיין לא סופי, אבל כפי הנראה, המשטרה לא תעבור לרחוב לינקולן והמבנה ישמש בייעוד ציבורי. טייכר מתאר את מה שמניע אותו כתחושה של יאוש, או אין ברירה: "במקרה שלי, אני צריך מעון יום ליד הבית. מכיוון שזה לא מעניין את עיריית תל-אביב, כי מרכז העיר הוא מבחינתה אזור להשבחה, נדחפתי בעל כורחי למאבק הזה. הארגונים הירוקים לא זמינים ולא נגישים. אני עושה את זה מחוסר ברירה. אין שום מערכת שעובדת בשבילנו".

"יש פה צונאמי משמעותי"

פרופ' רחל אלתרמן, משפטנית, מתכננת ערים וחוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן בטכניון, מאמינה שגל ההתנגדויות משקף שינוי משמעותי ביחסי הכוחות שבין הממשל לאזרחים: "יש לנו כאן מסה של בנייה שלא היה כמותה מאז שנות ה-50 וה-60".

מה קרה לחברה הישראלית? איך את מסבירה את הריבוי והעוצמה של ההתנגדויות?

"המניע הוא ההבנה של האנשים שזו המסה הגדולה של הבנייה. המודעות הזאת נגרמה על ידי העובדות. כשמוסיפים את החשש מפגיעה בשווי הנדל"ן, יש נכונות להשקיע ממון ולהתארגן.

"אנחנו חברה עם התארגנות עצמית. אני עורכת עכשיו מחקר השוואתי ורואה את זה ביחס לסין. יש חברות שבהן לא יעלה על הדעת להתארגן. לנו יש כושר התארגנות גדול. אנחנו גדלים בגדודים בצופים, בצבא, ולכל דבר יש לנו קבוצת ווטסאפ. הדבר הזה הוא פלטפורמה מעולה להתארגנויות. החברה הישראלית לעולם לא תחזור להיות מה שהיא היתה. הממשל צריך להבין שאנחנו במדרגה חדשה".

ד"ר טלי חתוקה, העומדת בראש המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל-אביב, סבורה שתופעת התודעה האזרחית הגדלה אינה אופיינית רק לישראל ולא רק לתחום התכנון: "בשנות ה-50 וה-60 מנגנוני התכנון ראו את האזרח כדמות מאוד פסיבית. אזרח שבונים לו ועושים לו, והוא שמח בחלקו, אומר תודה ויושב בשקט. את השינויים בשנים האחרונות צריך לראות בהקשר רחב יותר של תהליכים משמעותיים בחברה הישראלית. הראשון, ראשי רשויות הועמדו לדין על מתן הטבות וזכויות בנייה מפליגות תמורת שוחד, והתחדד אצל הציבור הקשר בין היתרי בנייה לשחיתות. השני, שחקנים בשוק הפרטי הפכו מעורבים יותר בבנייה, ויש יותר שחקנים בעלי ידע והשפעה בזירה. השלישי, המעורבות של התקשורת והמדיה החברתית.

"כיום, יש המון פרסום סביב נושא הבנייה והעיר, מה שמזין בין השאר גם מודעות בקרב הציבור ליכולת שלהם לפעול ולהתנגד. הם גם רואים את ההתנגדות והמחאות במרחב הציבורי בנושאים אחרים. מה שנותן לגיטימציה, גם אם באופן לא מודע, לאקטיביזם".

סכנה, כאן בונים / אורי חודי

במשך שנים מצבם של עובדי הבניין עבר לחלוטין מתחת לרדאר של הציבור, כלי התקשורת והפוליטיקאים. בשנה האחרונה נדמה שהנושא חצה את רף האדישות, שהציבור הישראלי כל-כך טוב בו.

35 הרוגים נספרו באתרי הבנייה השונים מאז תחילת השנה, אחרי 50 הרוגים באתרי הבנייה בשנת 2016. חמישה מההרוגים בשנתיים האחרונות היו מתחת לגיל 18. אלה מספרים איתם ממשלת ישראל, העוסקים בענף הנדל"ן וגם הציבור הרחב בישראל לא יכול להשלים.

המאבק זכה לכותרות בין השאר בשל מחאת המנופאים, שחשפו בפני הציבור הישראלי את המחדלים החמורים בתחום זה. גם התנופה בתחום ההתחדשות העירונית - בנייה בלב ערים קיימות ושוקקות - הפכה את המנופים לאורחים קבועים בתוך השכונות, והגבירה את המודעות ואת הסכנה מנוכחותם.

לניפוץ בועת האדישות בכל הנוגע לתאונות עבודה בענף הבניין אחראים מספר גורמים ששמו להם כמטרה לטפל בנושא. בין היתר מדובר בהדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, בארגון קו לעובד ובראובן בן שמעון, ממונה בטיחות לשעבר שפעיל בנושא. בזכותם אין כמעט תאונת עבודה בענף הבניין שלא מדווחת לציבור בדרך זו או אחרת, ומחייבת גם את משרדי הממשלה וגם את הקבלנים לטפל - עדיין בעצלתיים ועקב לצד אגודל - בנושא.

כמה מהלכים קודמו ברמת החקיקה והתקנות, כמו הטלת קנס כספי על קבלנים וסגירת אתרי בנייה בהם נהרגו פועלים או נפצעו בינוי או קשה (ל-48 שעות), אבל נראה שלא מספיק נעשה כדי לשנות את התמונה הכוללת. גם היום עדיין אין מספיק מפקחים שיכולים לבחון בצורה מספקת את מצב הבטיחות באתרי הבנייה, רשם הקבלנים האחראי על סיווג הקבלנים וחידוש הרישיון שלהם עוד לא חושף מספיק שיניים נגד קבלנים סוררים, ובאתרי בנייה מעבר לקו הירוק אין דין ואין דיין, והתקנות בכלל לא חלות.

גם הרשויות המקומיות צריכות להיכנס יותר לתמונה. במיוחד לאור הסכמי הגג שנחתמים השכם וערב ומבטיחים שפע אתרי בנייה בשנים הבאות. רגע לפני זעקות השבר של השלטון המקומי, שמלינים דרך קבע על היעדר תקציבים, מצוקת כוח אדם והעובדה שהנושא לא נמצא תחת אחריותם, כדאי להזכיר שמנוף שקורס ליד בית ספר (רמת גן, מארס 2017), תקרה שקורסת באתר בנייה (גני תקווה, יוני 2017), מעלית שקורסת באתר בנייה (הרצליה, יולי 2017) ופיגומים שקורסים באתר בנייה (ביתר עילית, דצמבר 2017) מסכנים כמעט מדי יום את התושבים שעליהם הם אחראים.

גם הזכאים כבר לא מרוצים / אורי חודי

כאילו לא מספיק לשר האוצר המתנגדים שקמו לתוכניות הגדולות להצפת השוק בדירות, בחלוף הזמן וההגרלות של מחיר למשתכן גם מחוסרי הדיור וזוכי דירות מסובסדות במחיר למשתכן החלו להרים קול מחאה ולתקוף את תוכניות הממשלה.

תוכנית מחיר למשתכן הובילה בשנתיים האחרונות לזכייה של קבלנים ויזמים בלמעלה מ-45 אלף דירות מוזלות, שאמורות להיבנות בשנים הקרובות ולהימכר לזכאי התוכנית במחיר מוזל. עד כאן, התוכנית פעלה כפי שצפו במשרד האוצר ובמשרד השיכון. אמנם היו שמחים שם לנופף במספר גדול יותר של דירות מוזלות, ובלוחות זמנים קצרים יותר לבנייתן, אבל במגבלות שיווק הקרקע הקיימות אין כמעט מגרש שלא יוצא למכרז ובמטה הדיור מנסים לעשות הכול כדי שהפרויקטים באמת יתחילו להיבנות, ומהר.

אבל באוצר ובשיכון בהחלט לא ציפו שהזכאים שמקבלים את האפשרות לרכוש דירות בהנחה יהיו דעתנים ויתקפו את התוכנית ואת תכנון הדירות.

בירוחם למשל, תקפו הזכאים את הקבלן שתכנן בניין ללא מעלית; ביישוב רכסים, בראשון לציון, ברעננה, בקרית מוצקין ואפילו בהרצליה, שם ההנחה על הדירות המוזלות הגיעה למאות אלפי שקלים, תקפו הזכאים את תכנון הפרויקט (כיווני אוויר, בזבוז שטחים וכו' - בתוכנית שמתומחרת רק לפי השטח למ"ר). בחלק מהמקרים הזוכים במחיר למשתכן הצליחו להשפיע על תכנון הפרויקט, ולא פחות חשוב, הטענות שעלו במהלך השנה האחרונה גם השפיעו בצורה משמעותית על תוכנית מחיר למשתכן עצמה.

ביון השאר החליטו במטה הדיור שחישוב המחיר המוזל יהיה שונה בין הדירות בקומות הראשונות לקומות העליונות ולדירות המיוחדות; הוטלו מגבלות על תכנון גודל הדירות; ולאחרונה אף החליטו במשרד השיכון לעדכן את המפרט המחייב לקבלנים. כל הדברים הללו כנראה לא היו קורים אלמלא הזכאים והזוכים בתוכנית מחיר למשתכן לא היו מתריעים ומתלוננים.

לא רק הציבור הרחב יצא נגד התוכנית, אלא גם הקבלנים. חלקם טענו כי המדינה משווקת מגרשים שאינם זמינים לבנייה בעתיד הקרוב, כך שאחרי שהזכאים זוכים בהגרלות הקבלנים עומדים חסרי אונים ותשובות לגבי מועד התחלת הבנייה. בנוסף, נשמעות גם טענות כנגד הרשויות המקומיות שלא ממהרות להעניק היתרי בנייה. לאחרונה נרשם שיא חדש כאשר קבלן שזכה במכרז מחיר למשתכן ביישוב מבשרת ציון, פרויקט שפורסם כחלק מההגרלה הגדולה השלישית, עתר בעצמו לבית המשפט נגד המדינה (ובית המשפט אכן קיבל את עמדו) בדרישה להסיר את הפרויקט שבו זכה (134 דירות מוזלות) מההגרלה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים