לאחר 3 שנים של קיפאון נרשמה עלייה קלה של כ-1.7% במכירות שוק המזון והמשקאות ב-2017, שהסתכמו בכ-35.7 מיליארד שקל - כך עולה מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "גלובס". זו גם השנה הראשונה שבה החלה עלייה זוחלת של מדד המחירים לצרכן, שלפי הערכות בענף מגיעה ל-1%, כך שמרבית העלייה במכירות כנראה נבעה מעליית מחירים ולא מצמיחה כמותית. בפועל, נתון זה עשוי להצביע על סטגנציה, מכיוון שאוכלוסיית ישראל גדלה בכל שנה בכ-2%.
הגידול בהיקף המכירות מאפיין את מרבית היצרניות הגדולות בשוק, ובראשן שטראוס ותנובה, שסך המכירות השנתיות שלהן צמח בכ-130 מיליון שקל וכ-88 מיליון שקל בהתאמה. אך בעוד נתח השוק של שטראוס, יצרנית המזון השנייה בגודלה בישראל, טיפס ל-11.7%, תנובה איבדה שברירי אחוז בנתח השוק, והוא נשמר סביב 16%. כך או כך, סך המכירות של תנובה ב-2017 היה כ-5.7 מיליארד שקל ואילו מכירות שטראוס הגיעו להיקף כולל של כ-4.2 מיליארד שקל.
נתוני סטורנקסט מעלים נקודה מעניינת נוספת, הנוגעת ליצרנית המזון השלישית בגודלה בישראל: אסם. סך המכירות של אסם ב-2017 היה קטן בכ-22 מיליון שקל מהמכירות ב-2016, וכפועל יוצא מזה הצטמק נתח השוק שלה מ-9.9% ל-9.7%. הצטמקות נוספת בנתח שוק נרשמה אצל היצרנית הרביעית בגודלה: החברה המרכזית למשקאות (המחזיקה בין היתר בקוקה-קולה ישראל ובמחלבות טרה), ירדה מ-7.3% ל-7.2%. מאחר שהמכירות שלה גדלו ב-3 מיליון שקל, הדבר כנראה מצביע על קיטון כמותי במכירות.
אף שלאחרונה נחשף ב"גלובס" כי יצרנית ויבואנית המזון נטו חזרה לספק סחורה ליינות ביתן, הנתק בין שתי החברות במהלך חמשת החודשים האחרונים הוא כנראה הסיבה העיקרית לירידה של 23 מיליון שקל במכירות של נטו ביחס ל-2016. בעקבות כך ירד נתח השוק של נטו (ללא בשר ודגים טריים) מ-3.9% ל-3.8%.
לצד כל החברות הללו, יצרנית ויבואנית המזון השישית בגודלה בישראל, יוניליוור, ירדה מנתח שוק 4.1% ל-4%, ומכירותיה בשנה החולפת הסתכמו ב-1.44. לצד אלה גם וילי פוד נהנתה בשנה החולפת מגידול בנתח השוק שלה, וכעת היא מחזיקה ב-1% משוק המזון והמשקאות בישראל.
ומה לגבי שוק החלב ותחליפיו? נתוני סטורנקסט מלמדים כי סך המכירות בישראל בשוק החלב ותחליפיו, כולל המעדנייה החלבית, הסתכם ב-2017 בכ-7.87 מיליארד שקל, גידול של כ-1.6% מהמכירות ב-2016.
לאחר כמה שנים של ירידה במכירות של תנובה בשוק מוצרי החלב ותחליפיו, ב-2017 הצליחה יצרנית המזון הגדולה במשק לעצור את המגמה השלילית ורשמה עלייה קלה מאוד של 0.6% סמליים בהיקף המכירות, שהסתכמו בכ-3.97 מיליארד שקל. מדובר אמנם בגידול של פחות מ-23 מיליון שקל ביחס למכירותיה ב-2016, אך עדיין מדובר בהיקף מכירות שקטן בכמעט 5% מהמכירות שרשמה ב-2015 וביותר מ-6% מהמכירות ב-2014. בשנתיים הללו היא רשמה מכירות שנתיות בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל בתחומים אלה. בסוף השנה שעברה החזיקה תנובה בנתח של כ-50.4% משוק החלב בישראל, לעומת נתחי שוק של כמעט 55% שהחזיקה בסוף 2014. במובן זה ממשיכה תנובה להציג ירידה עקבית.
שטראוס רשמה ב-2017 גידול של כ-3.1% במכירות, שהסתכמו בכ-1.68 מיליארד שקל. הודות לגידול זה, שהיווה עלייה של כ-50 מיליון שקל לעומת המכירות ב-2016, צמח הנתח של הקבוצה, בניהולו של גדי ליסין, לכ-21.3% מהשוק מ-21% בסוף 2016, וכ-20.3% בסוף 2015. למעשה, שטראוס הצליחה לחזור בסוף 2017 לנתח השוק שאפיין אותה בסוף 2014, לאחר שניים של הצטמקות.
השחקנית השלישית בשוק החלב היא החברה המרכזית למשקאות, המחזיקה במחלבות טרה. טרה רשמה ב-2017 עלייה של כ-1% במכירות, שהסתכמו בכ-975 מיליון שקל. תוכניותיה להתרחב באמצעות המגזר החרדי עדיין לא התמששו. על רקע זאת, נתח השוק של טרה קטן גם הוא בשנה שעברה, מ-12.5% ל-12.4%, הגם שהוא עדיין גבוה מהנתח של 11.3% שהחזיקה בסוף 2014, כך שעיקר הקפיצה שעשתה בשנים הקודמות נשמר.