"הוועדה לחקירת הסדרי החוב במשק תתחיל את פעילותה בתוך שבועות אחדים. לא ניתן שזה יהיה קרס. הבנקים ירצו קרקס - אבל אני אומר לכם, זה יהיה כמו שימוע בסנאט האמריקאי. נבדוק ברצינות אם גם עניין אלוביץ' יגיעו לפתחנו. כל ח"כ יגיע עם שאלות מוכנות ותמיד לכל דיון יהיה ח"כ מוביל שישאל את השאלות המקצועיות. גם כבודה של הכנסת מונח פה וזו הזדמנות להרים את כבודה של הכנסת. ונתכנס אחת לשבוע כדי לדון על כך, מ-10 בבוקר ועד אחר-הצהריים רצוף, ונעשה את זה הכי טוב. יותר טוב מההלוואות שניתנו לטייקונים.
"מה שמקומם אותי זו ההתנשאות כלפי חברי הכנסת: מי שרוצה להחליף אותנו שיבוא ויתמודד. ואף אחד מאיתנו לא נעשה במבחנה או הובאו ביבוא אישי. נעשה עבודה יוצאת מן הכלל ונחפש את הדרכים לא כדי לנבור בעבר- להצביע ולחפש למי לעשות שיימינג. זו לא הכוונה. ומי שנדמה לו שהוא יוזמן אלינו ולא יגיע - אם נידרש, נכין חוק מיוחד ונוביל חוק לוועדת חקירה ממלכתית, ונראה מי לא יבוא".
כך אמר היום (ד') ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ויו"ר ועדת החקירה להסדרי האשראי, בהרצאתו בפתח פאנל "תספורת" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". בפאנל לוקחים חלק עו"ד יוסי בנקל, המנהל המיוחד בתיק אליעזר פישמן; פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית, המייעץ לבנק הפועלים בוועדת החקירה; ד"ר הדר ז'בוטינסקי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית; ועו"ד שלום גולדבלט, בא-כוחו של אליעזר פישמן. את הפאנל מנחה עירית אבישר, כתבת בנקים ושוק ההון ב"גלובס".
על דברי אריק פינטו שלפיהם "מבול הרגולציה נובע מעוינות כלפי הבנקים", אמר ח"כ כבל: "באמת אריק? המזל של הבנקים שחברות הביטוח אתה פוגש אותן לעתים רחוקות. העניין הוא שהבנקים, אנחנו נתקלים בהם מדי יום, ואף אחד לא רודף בנקים ואף אחד לא רוצה שהכספים שלו יהיו בבנק שמפסיד חלילה. אלא שעד כה הייתה התנהלות של דורסנות מצד הבנקים לאזרח וזה לא כך כשזה מגיע לעסקים הגדולים. אני לא רודף טייקונים, ומי שמכיר את ההתנהלויות שלי יודע את זה".
הפרופ' צבי וינר, על מתן האשראי במשק בידי הבנקים: "משק מודרני לא יכול להתקיים ממקור כספי אחר, ומתן הלוואות הוא הכרחי, וזה ניהול סיכונים. מ-1000 הלוואות שניתנות, תמיד יש אחוז מסוים של אלה שייקלעו לקשיים וחלק מסוים גם לא יחזיר בכלל. אי אפשר להגיע למסקנה כלשהי בגלל מקרה מסוים. אם אנחנו מסתכלים במשקפי הזמן - העולם עבר את משבר 2008, וכל מדינות העולם נקלעו למשבר אשראי, ובישראל זה עבר יחסית בסדר. אין כאן בעיה מערכתית של מתן אשראי לא נכון ולא כלכלי".
ד"ר הדר זבוטינסקי: "יש שונות ברגולציה בין זו שחלה על בנקים לבין גופים אחרים שמעניקים אשראי במשק. לרגולטור יש הזדמנות לעשות שינוי ולהקטין את נהסיכון המערכתי".
עו"ד יוסי בנקל: "הרושם שקיבלתי בדיונים שנעשו בנושאים כאלה בכנסת הוא שלא התקיים דיון ענייני וח"כים רצו יותר להשמיע מלשמוע. אם ועדת הכלכלה היתה שוכרת מומחים בנושא הזה, והיתה יוצרת עבודת חקיקה רצינית אולי זה היה שווה את המאמץ, אבל זה לא הכיוון שלדעתי הוועדה של כבל הולכת אליו ולכן אני סקפטי".
פרופ' וינר: "השילוב של התפתחות טכנולוגית ביחד עם ריבית אפס מייצר מצב שיותר חברות שפועלות מחוץ למערכת הבנקאית צומחות ועולות".
עו"ד שלום גולדבלט: "הבנקים, ויש לי הכרות ארוכה איתם בנושא אשראי, הם מקצוענים בתחום מתן האשראי וכך גם בגביית חובות - הם הגובים הכי מקצוענים שיכולים להיות. מישהו יודע איך המוסדיים גובים חוב? מישהו חושב שיש להם יכולת כמו שיש לבנקים בנושא הזה? הבנקים מקצוענים והמוסדיים הרבה פחות. מציע שהוועדה של כבל לא תדבר רק על הבנקים אלא גם על המוסדיים.
"בבנקים, בשנים האחרונות, מי שמחליט על הסדרי חוב אלה מחלקות הדוברות. ככל שהבנקים ילכו אחרי הדוברות ופחות אחרי הגורמים המקצועיים- זה יהיה פחות טוב. הבנקים נגררים לפופליזם ולשיקולים של יחסי ציבור. בישראל, החובות האבודים למגזר המגזר הפרטי הם פי 2 מאלה של המגזר העסקי. והטענות שהבנקים מוותרים לחברות ולא ללקוח פרטי - זה לא נכון".