חנן שטיינהרט / צילום שלומי יוסף
חנן שטיינהרט, מייסד שותף בקרן פאלו אלטו בלוקצ'יין, דיבר היום (ה') במסגרת ההרצאה "האם הביטקוין יעשה לבנקים מה שהאינטרנט עשה לחברות המדיה?" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". "התשובה היא כן", אומר שטיינהרט ומדגים בעזרת תפוח: "הנה תפוח ומה יש בו? 140 קלוריות ומה הערך האמיתי של תפוח? 140 קלוריות, גם כאן וגם בסן פרנסיסקו. ערך התפוח יהיה אותו דבר גם בסין, יפן ובכל מקום. ומה זאת אותה חתיכת נייר צבעונית, שטר, שאני מחזיק עם חתימה של גברת פלוג וציור של רחל המשוררת? כתוב עליו 20, ואם ארד לבית קפה, יתנו לי שתי כוסות קפה אבל אם אקח את הנייר הצבעוני לסן פרנסיסקו, במקרה הטוב אקבל בעיטה באחוריים.
"ההבדל הוא שלכסף אין ערך פנימי אלא ערך שנובע מהסכמה חברתית. וזה לא מקרה, מאז שהמציאו את הכסף לפני 6,000 שנה במספוטמיה, כסף היה חומר גלם, או זהב או כסף שאנשים יוצקים לתוכו ערכים וזאת ההמצאה הגדולה של כסף כי אין לו ערך בפני עצמו. כך אנחנו יכולים גם להפוך את זה לסחר כי יודעים מה הערך של זה בהסכמה שלנו.
"בשנות ה-80 קרה מהפך היסטורי טוטאלי בזהות של הכסף. החלק הראשון היה ביטול ההסכמים לאחר מלחמת העולם השנייה אז בוטל הקשר בין הזהב לכסף ובעצם אפשר לייצר כמות בלתי מוגבלת של כסף. כיום, יחידות מטבע מייצרים במנגנון חוב, וזה מין תרגיל של הבנקים המרכזיים. כשמגדילים את החוב מגדילים את המהות של הכסף, כי כסף חדש, ונקרא לו מעכשיו פייק מאני, הוא מתייחס לעתיד שלנו בעוד שהכסף הישן מתייחס לחוב ישן שכבר קיים, וזה הבדל גדול.
"הדבר השני שקרה זה הדיגיטזציה של המערכת המוניטרית. פעם הלכתי עם שטר דולר שצמוד לזהב או מטבע זהב - נתתי את המטבע קיבלתי סוודר. לא היה סוכן אמון באמצע. אבל ברגע שעשינו דיגיטציה של הכסף, באמצעות אשראי, למשל, העמדנו מישהו במרכז - נקרא לו סוכן אמון.
"המעבר כיום לכסף דיגיטלי יוצר אופנה בעולם שנקראת 'מלחמה על מזומן'. אומרים לנו שאנחנו צריכים להעלים את המזומן כי הוא משמש לסמים, טרור ודברים רעים. אבל בארה"ב מי המשתמשים הגדולים במזומן? העניים. הם משתמשים במזומן כי הם הרבה פעמים מודרים מהמערכת הבנקאית, הם בעיקר קונים איתו אוכל ומתקנים מכוניות. זאת לא תופעה רק בכלכלות הגדולות אלא חוצה מדינות. יש בערך 2.4 ביליון אנשים בעולם, חמישים אחוז מהאכולוסייה הבוגרת בעולם, שהם ללא גישה למערכת הבנקאית הדיגיטלית או בכלל.
"בשעה שהעברנו את הסמכויות לסוכן אמון בעצם אנחנו איבדנו הרבה מאוד דברים ועשינו נזק עצום לחברה. איבדנו את החרויות כי ברגע שסוכן האמן התחיל לגדול הוא הפך מסוכן אמון לשומר במחסום שמחליט מי יעבור ומי לא יעבור. ציטוט ידוע הוא שמוסדות בנקאים יותר מסוכנים לחרויות שלנו מצבאות אויב. אנחנו נתנו לבנקאים כוח שבמקור שייך לאלוהים והוא קובע אם יש לך אשראי או לא, זאת השפעה פוליטית מטורפת.
"כסף לאורך ההיסטוריה היה מהיר, זול וללא מתווך וזה בדיוק הקונספט מאחורי הביטקוין. כדי לפתור את הבעיות ממציא הביטקוין היה צריך לפתור אתגרים טכנולוגים כמו דאבל ספנדינג ואיך להעביר קובץ דיגיטלי כמו שמעבירים שטר. אתגר נוסף הוא איך לממן את המערכת הזאת, ההמצאה שהביאה לפתרון היא הבלוקצ'ין. מדובר במערכת מבוזרת ולא במחשב אחד של סוכן אמון אחד, כמו בנק, אלא במאה אלף מחשבים, למשל, שלא מנוהלים על ידי אף אחד אלא על ידי הפרוטוקול ויש מכניזם שמוודא שכל האינפורמציה ביומן המבוזר הזה תעודכן בדרך שכולם מסכימים עליה.
"אומרים שהביטקוין הוא מהפכני, אבל הוא לא - זאת טכנולוגיה מהפכנית שמחזירה לכסף את התכונות שהיו לו לאורך כל ההיסטוריה האנושית. הכסף חוזר בצורה דיגיטלית למה שהיה לאורך ההיסטוריה.
"בשנת 2014 נוצרו החוזים החכמים האוטומטים שמאפשרים לייצר תנאים לכסף הזה, סביבו יש אפשרות להתנות ערכים לכסף בלי סוכן אמון. זה נשמע מסובך ולא את הכל אנחנו חייבם להבין. אני ממליץ לכם לראות ראיון של דיויד לטרמן משנת 95 עם ביל גייטס שמנסה להבין מה זה האינטרנט ומה שמדהים הוא שביל גייטס שהוא מר טכנולוגיה לא מצליח להסביר לו מה זה אינטרנט ומה זה אמאזון. אנחנו בעצם לא לגמרי מבינים עד הסוף את העומק והעוצמה של המהפכה שהבלוקצ'ין תביא לעולם, הטכנולוגיה רק בתחילתה.
"תשומת-הלב הציבורית שהיבטקוין משך סביב השאלה אם זה עלה או ירד לא מעניין, אולי רק למי שהשקיע, התמונה הגדולה היא השינויים הגדולים שיכולים לקרות בעולם המסחרי בגלל הטכנולוגיה של הביטקוין והבלוקצ'ין. אחרי שהתהליך יעבור סוג של התבגרות זה ישנה גם את הדרך שבה אנשים מגייסים כסף. הכסף הדיגיטלי והחוזים החכמים יהיו כלי להעברת ערך באינטרנט ויאפשרו לעשות דיגיטציה של כל סכום, אפילו 25 סנט.
"ההצלחה של הביטקוין היא כשהוא יהפוך בסופו של דבר לכלי בתוך הכלכלה שבה נקבל תשלומים ונשלם תשלומים בביטקוין. הבנצ' מרק יהיה דיגיטלי והדולר יהיה כמו שאנחנו מתייחסים היום לזהב. כשאתם חושבים על ביטקוין תחשבו רענן. תנתקו את המחשבה משאלת הבועה, אז מה גם אמאמזון הייתה בועה והמניה שלה עלתה וירדה שוב ושוב. אבל הטכנולוגיה שאמאזון מייצגת לא ירדה אף פעם".
ג'ון מדבד נשיא ומייסד OurCrowd: מימון המונים - שינוי כללי המשחק בעולם החדשנות הפיננסית
עוד השתתף במושב ג'ון מדבד, נשיא ומייסד OurCrowd. "עד היום מגייסים כסף מקבוצת אליטה של כמה אלפי אנשים וזה הדרך בה הדברים נעשים. הקבוצה האליטה הקטנה היא זאת שמחליטה מי יקבל את הכסף לעשות את מיזם החדשנות הבא. אני מסתכל על זה ומה שיש לי להגיד הוא: בולשיט. זה לא הולך לעבוד כך יותר בעתיד.
"הדרך שבה אנשים יכולים לקבל כסף עבור המיזמים שלהם והדרך שבה אנחנו יכולים להשקיע באחרים משתנה. כלכלת החדשנות בישראל מתפוצצת בשנה האחרונה ונמצאת בגידול מתמיד, יש גם התפוצצות של פלטפורמות למימון המונים כמו הדסטארט או קיק סטארטר אבל כשאתה משקיע שם כנראה לא תקבל לעולם את התשורה, הרבה מהם מנסים לגייס כספים ולא הולך.
"הרעיון שלנו אחר והוא הוא שאם למישהו בקהל יש חברה מדהימה, אנחנו כמשקיע לא רוצים רק את הגאדג'ט שלך אלא גם להשקיע וליהנות מהרווחים העתידיים ואת זה אנחנו פותחים גם למימון המונים. התחלנו לפעול בישראל לפני 5 שנים וגדלנו להיות מספר אחד או שתיים תלוי איך סופרים, בפלטפורמות מימון המונים בעולם ואנחנו עושים את זה מירושלים.
"אנחנו גייסנו כבר 600 מיליון דולר ומימנו 130 סטארטאפים במודל שפיתחנו שהוא היבריד של ונטור קאפיטל ומימון המונים. אנחנו ממיינים מבין אלפי חברות את הטובות ביותר ואז פותחים את האפשרות למימון המונים. אנחנו עושים את זה בצורה דמוקרטית יותר ואצלנו אתה יכול לבחור את החברה שלך רק בלהשקיע לפחות 10 אלף דולר. אנחנו מאפשרים לאנשים דרכים אחרות להשקיע, אנחנו מאפשרים את אותם תנאים שהמשקיעים הגדולים מקבלים בקרנות הגדולות, אנחנו גאים בכך שהיו לנו 18 אקזיטים עד כה והפרוטפוליו שלנו מונה 130 חברות בכל תחומי התעשייה הטכנולוגית. אנחנו מביאים את החברות המובילות ביותר למשקיע מהישוב".