גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצד האפל במחיר למשתכן: התעשייה הנלווית מתחילה להיפגע

התעשייה המקומית והעסקים המשיקים לענף הנדל"ן רושמים ירידה תלולה במכירות ובכנסות ■ דקור ונגב היו רק סנוניות מתוקשרות

חנות לכלים סניטריים / צילום: תמר מצפי
חנות לכלים סניטריים / צילום: תמר מצפי

בשבוע שעבר פורסם כי חברת מטבחי דקור נקלעה לקשיים, ורבים בענף הצביעו על ההאטה בענף הנדל"ן למגורים ועל שיטת השיווק של מכרזי הקרקע במתכונת מחיר למשתכן בין הגורמים האחראיים למצב. במקביל, גם כשמשבר מפעל נגב קרמיקה בירוחם פרץ לפני חודשים אחדים, מיהרה הנהלת החברה לכוון אצבע מאשימה אל מכרזי מחיר למשתכן, ששלחו את הקבלנים לחפש מוצרים אחרים, זולים בהרבה, בסין ובמדינות אחרות.

כבר שנתיים שתוכנית מחיר למשתכן "מלאימה" את רוב רובם של מכרזי הקרקע שמוציאה המדינה, ויוצרת תת ענף חדש של דירות מוזלות הפונות רק לזכאי התוכנית הממשלתית. רוב השיח סביב מחיר למשתכן עוסק כמובן בהשפעה על רוכשי הדירות, אבל לתוכנית הממשלתית השפעה מיידית נרחבת גם על העסקים המשיקים לענף הנדל"ן, כמו חברות מטבחים, נגרות, קרמיקה ועוד.

יתרה מכך: בעוד רבים מהקבלנים "סוחבים" איתם לא מעט שומנים תוצאה מהגאות בענף הדיור בעשור האחרון (דירות שנמסרות ונמכרות היום, על קרקע שנרכשה לפני שנים רבות, מגלמות רווח לא מבוטל בשל עליית המחירים), בתעשייה הנלווית אף פעם לא הייתה בוננזה משמעותית שמאפשרת לצלוח תקופות קשות.

למעשה, מאז ומעולם היו הקבלנים מתקשרים עם החברות השונות לרכישת מוצרים עבור הדירות החדשות ברמה בסיסית, לא פעם בתעריף נמוך במיוחד. זאת, תחת ההסכמה כי את השדרוגים ייאלצו הרוכשים לבצע אצל אותה חברה (הזיכוי שניתן עבור ויתור על המטבח הסטנדרטי או הארון הסטנדרטי בחדר האמבטיה היה זניח, לו הרוכשים היו בוחרים בחברה אחרת), ושם גם טמון הרווח שהיא תגזור מאותו פרויקט. בענף השדרוגים טמון כסף רב, וכראייה לכך ניתן לראות את אולמות התצוגה הנרחבים של המטבחים, כלי האיסטלציה, הריהוט ועוד שהלכו ונפתחו עם השנים (היום גם ברור למשל שגם נגב קרמיקה נרכשה לפני שנה בגלל סניפי התצוגה, ולא בגלל המפעל הענק בירוחם).

חברות תעשיית הבנייה

ירידה של כ-10% בפדיון ב-2018

מפרט מחיר למשתכן טרף את כל הקלפים. הקביעה החד משמעית בתקנון התוכנית שעל הזוכים במחיר למשתכן נאסר לערוך שינויים ושדרוגים במפרט - שינתה את התמונה. יחד עם ההאטה במכירת דירות חדשות במהלך 2017 (לפי נתוני האוצר שפורסמו בשבוע שעבר, מינואר ועד נובמבר 2017 נמכרו כעשרים אלף דירות חדשות במחירי שוק, "ירידה חדה של 28% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שיעור הירידה החד ביותר שנרשם בפלח השוק של הדירות החדשות, לפחות מאז תחילת העשור הקודם"), אולמות התצוגה רחבי הידיים כבר לא נהנים מתנועה מתמדת של רוכשים ומשדרגים.

מעבר למפרט הקבוע והבלתי ניתן לשינויים, במחיר למשתכן לא נקבע כי המוצרים שבמפרט הקבוע צריכים להיות מוצרים מתוצרת ישראל. כשהקבלנים מחפשים את הזול ביותר, כדי לעמוד בדרישות המפרט מצד אחד וכדי להתמודד בתחרות על העלות הנמוכה ביותר למ"ר בנוי מצד שני (תנאי לזכייה בקרקע), התוצאה בשטח היא שגם היקף הרכישות של מוצרים ישראלים נפגע.

בחברת דן אנד ברדסטריט מעריכים שהתעשייה הנלווית לענף הנדל"ן כבר נפגעת ממיעוט העסקאות ומתוכנית מחיר למשתכן. לדברי צח ברקי, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, הפדיון השנתי בשוק המטבחים והשיש בשנת 2017 עמד על 1.75 מיליארד שקל, לעומת פדיון של 1.8 מיליארד שקל ב-2016. להערכתו, צפויה ירידה נוספת של כ-10% בשוק בשנת 2018.
תמונה דומה עולה גם בכל הנוגע לשוק הקרמיקה, האינסטלציה והכלים הסניטריים. הפדיון השנתי בשוק זה בשנת 2017 עמד על 1.85 מיליארד שקל, לעומת 1.9 מיליארד שקל ב-2016, וההערכה בדן אנד ברדסטריט היא שצפויה ירידה של כ-10% נוספים בשוק בשנת 2018.

"מעבר להסטת הזוגות הצעירים לפרויקטים של מחיר למשתכן, ההאטה בביקוש מצד משפרי דיור היא דרמטית יותר עבור ספקי המטבחים והקרמיקה ולהערכתנו תשפיע על היקף ההכנסות והרווחיות שלהם בשנה הקרובה", כך ברקי, "מחיר למשתכן גורם לספקים לעבוד על מטבחים סטנדרטיים בעלות זולה יותר, ברווחיות נמוכה יותר, ועם חשיפה גדולה יותר לקבלנים".

אופיר ליבר, הבעלים והמנכ"ל של רהיטי דורון, אומר שמצב הענף היום משקף שפל במגמה שהחלה עוד בימי המחאה החברתית בשנת 2011. "אנחנו שחקנים יחסית חדשים בשוק הזה, ולא עובדים מול קבלנים הרבה זמן. רכשנו חברה שעוסקת בריהוט אמבטיה והתחלנו לעבוד איתם, ונכנסנו גם למטבחים, וכשנכנסנו לעולם הזה של השדרוגים הבנו איך הוא עובד. זה שוק שהיה חי משדרוגים הרבה מאוד שנים. היו חברות שמכרו לקבלנים מוצרים במחירים מאוד נמוכים, למשל מטבחים שעלות הייצור שלהם היא 10,000 שקל נמכרו לקבלנים ב-5,000 שקל, כאשר הכל היה מבוסס על הנחה של כמות השדרוגים שיעשו הרוכשים מאוחר יותר. כולם הרוויחו מזה.

"התחיל עוד בימי המחאה החברתית"

"אבל מאז המחאה החברתית, אנשים פחות ופחות בוחרים בשדרוגים האלה מול הקבלנים ויש מגמה של ירידה. ומסתבר שלא מעט קבלנים בכלל לא היו מודעים לכך שהיצרנים מוכרים להם מטבחים וארונות במחירי הפסד והם הופתעו מהמחירים שדורשים מהם כשאין אופציה לשדרוגים. זה עשה בלגן שלם, כי הקבלנים עצמם תמחרו לא נכון את העלויות במכרזים משום שלא ידעו שסבסדו אותם בעבר על סמך השדרוגים. פתאום הם קיבלו הצעות מחיר גבוהות מאוד.

שלא במפתיע, מרבית האנשים הנמצאים בתחום מעדיפים לדבר שלא לייחוס, כדי שחלילה לא ישתמע שגם הם נתונים במצוקה כלשהי ושהלקוחות יחששו לקנות מהם מטבח היום או מחר. גורם בחטיבת יבואני מוצרי אינסטלציה וכלים סניטריים באיגוד לשכות המסחר, הפועל בענף שנים ארוכות, סבור גם הוא שההאטה בענף ומחיר למשתכן מסכנים עסקים רבים. "מיעוט העסקאות וגם הכללים של מחיר למשתכן הוציאו הרבה מאוד עסקים מהמשחק. חלק גדול מהעסקים שהיו מקבלים חלק מהעוגה הזו היום לא מקבלים חלק ממנה. אתה יכול לראות מה קרה למטבחי דקור. הסתמכו על מכירה של מטבחים לקבלנים בזול, ועל הרוכשים שמגיעים אליהם אחר כך לשדרוגים.

"בשוק המטבחים מחפשים עכשיו מטבחי סטנדרט זולים מאוד, שמביאים אותם מסין במקום לקנות כאן. גם אצלנו בקרמיקה ובכלים הסניטריים הקבלנים נותנים מחירים נמוכים מאוד כדי לזכות בפרויקט והם רוצים להוזיל עלויות למינימום. אני שומע על המחיר שהמתחרים שלי סגרו מול קבלנים ואני לא יודע אם לצחוק או לבכות. כל מי שהסתמך בעיקר על קבלנים ולא על לקוחות פרטיים נפגע מזה קשה.
"במקביל נעצרה גם כל הבנייה הרגילה. עשרות אלפים זכו בדירות, עשרות אלפים מחכים לזכות בדירות והם לא קונים בינתיים דירות בשוק החופשי. הקבלנים בונים פחות, ונשאר רק השוק הזה של מחיר למשתכן. ההשפעה כבר מאוד נרחבת, והגיעה גם לדירות יד שנייה. גם זה משפיע על התעשיות הנלוות כי מי שקונה יד שנייה הרבה פעמים משפץ הנכס, ועכשיו גם השוק הזה נפגע. המשקיעים מגורשים מהשוק, גם הם לא קונים. לדעתי מה שראינו עם דקור זו רק סנונית ראשונה. זה רק יחמיר".

"בטווח הארוך תהיה פגיעה גם בצרכנים"

בהתאחדות התעשיינים מודאגים מהמצב. חגי אדרי, מנהל חטיבת הבנייה והמחצבות באיגוד תעשיות מוצרי הבנייה והצריכה בהתאחדות התעשיינים, אומר כי כשהמדינה מקדמת בנייה של דירות מוזלות עם דגש על מהירות הביצוע, יש לכך מחיר: "הקו המנחה של המדינה במחיר למשתכן הוא כמה שיותר מהר וכמה שיותר זול. זה יפה וטוב כדי לספק את הדירות לזוגות צעירים, אבל יש עם זה כמה בעיות.

"הקבלנים רוצים זול, והם הולכים לסין ולמקומות אחרים שמקבלים עדיפות על פני היצרנים המקומיים. הרבה פעמים הדרישות הקיימות במפרט מחיר למשתכן בכלל לא מאפשרות לישראלים להתחרות. אם הקבלן יכול לבחור בין יבוא זול למוצר ישראלי, הם יבחרו בזול. גם הם הרי במצב בעייתי, כי הם מתחייבים לספק דירות במחיר נמוך וכמה שיותר מהר".

אדרי מביא דוגמא מתעשיית המטבחים. "מטבחים למשל הם דברים שקונים לטווח הארוך. הרעיון הוא שמטבח יחזיק מעמד 20 שנה. כשבאים ואומרים 'תעשו מטבח סטנדרטי הכי זול שאפשר', וזה מה שקורה במחיר למשתכן, סביר להניח שאחרי חמש או שש שנים זה לא ייראה אותו הדבר והסיכוי שבעלי הדירה יצטרכו להחליף אותו גדול. זה מהזווית של הצרכן.

"מהזווית של היצרנים, אם היקף המחיר למשתכן יגדל, אני מאמין שנראה יותר חברות שייקלעו לבעיה. אולי חוץ ממי שמתעסק ביוקרה".

אדרי מסכם: "עצוב מאוד שבפרויקט לאומי בכזה היקף לא דואגים לתעשייה הישראלית ולתעשייה כחול לבן. זה ישפיע על ייצור מקומות עבודה, ויעביר הרבה עבודה לחו"ל וחבל. בעצם הורסים את התעשייה הישראלית. שחקנים רבים בענף מושפעים מהמפרט והכללים של מחיר למשתכן, חד משמעית. בטווח הארוך זו תהיה פגיעה גם בחברות וגם בצרכנים. מה שיקרה זה שהרוכשים יקבלו דירה באיכות בינונית מינוס, וסביר להניח שלאורך זמן, הרוכש יצטרך להשקיע עוד כסף. במקומות רבים בחו"ל מבינים את זה ושמים תיעדוף ברור לתעשייה המקומית, אבל כאן זה לא ככה".

חגי אדרי/ צילום: דוברות התאחדות התעשיינים

ממשרד הבינוי נמסר בתגובה כי: "משרד הבינוי והשיכון יצר מפרט מחייב לתוכנית המשקף בנייה בסטנדרט איכותי, למעלה מזה הרווח בשוק החופשי. המפרט נועד לסייע לזכאים בתהליך הקנייה, לקצר את זמני התהליך ולוודא סטנדרט טוב של דירות בעבור הזוגות הצעירים. דווקא בשל רצון להימנע מיצירת מונופול או העדפה של חברה מסוימת, המפרט אינו נוגע לאפיון מוצר ספציפי אלא מציב סטנדרט של איכות בלבד. לאור הגבלת האפשרות לביצוע שינויים, המפרט מחייב את המוכר להציג בנושאים מסוימים מספר רב של אפשרויות לבחירת הקונה. תוצרת ישראלית משתלבת במוצרים אלה ומטבע הדברים במוצרים מסוימים תיתן מענה מהיר וזמין יותר לדרישות המפרט המחייב. עם זאת, קביעת מדיניות בעניין העדפת מוצרים תוצרת הארץ, אינה בסמכות משרד הבינוי והשיכון".

 

בזכות השיפוצים, המשרדים והתשתיות: בשוק ההון עדיין מאמינים בתעשייה

מאת שי ליפמן

מבט על התשואות של מניות "תומכי הלחימה" של ענף הבנייה מלמד כי חרף הקיפאון בענף המגורים בשנה האחרונה ומכרזי מחיר למשתכן, התשואות הנאות המשיכו לאפיין את התחום. עם זאת, העליות התמתנו משמעותית בשנת 2017. למעשה, ניתן לראות קורלציה בין התשואות שהניבו חברות הייזום למגורים בישראל בשנים אלה (13% בשנת 2017, לעומת 48% בשנת 2016 ו-27.5% בשנת 2015), לתשואות שהציגו החברות שמקושרות לתחום הבנייה (11% בשנת 2017, לעומת 45% בשנת 2016 ו-35% בשנת 2015).

חשוב לומר שבבורסה בתל-אביב קיים אמנם ייצוג נרחב לענף הנדל"ן על כל שלוחותיו (ייזום למגורים, נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל ועוד ועוד), עם עשרות רבות של חברות נדל"ן הנסחרות בבורסה ומרכזות פעילות נרחבת גם בתחום החוב בישראל, אולם דווקא לחצר האחורית של תחומי הבנייה ייצוג חסר בבורסה המקומית. חומרי הגלם, ברזל ומתכות חומרי האינסטלציה, הציוד לבית, מוצרי בסיס נוספים ועוד מיוצגים על ידי פחות מ-10 חברות שנסחרות בבורסה. חלק נרחב מתעשייה זו מאופיין עדיין בחברות פרטיות ובעסקים בינוניים וקטנים.

ענף הבנייה בישראל בנוי משני תתי-תחומים: בנייה למגורים, תחום שבו בשנים האחרונות נבנות בין 50-60 אלפי דירות חדשות בשנה (ב-2017 חלה ירידה לכיוון 50 אלף התחלות בנייה), ובנייה ציבורית - בנייני משרדים, מסחר ומבני ציבור, בהיקף של מאות אלפי מ"ר בשנה, זהו תחום שבו חל גידול משמעותי בשנים האחרונות, שבא לידי ביטוי בבנייה מאסיבית של משרדים בתל-אביב, וכן במעגל השני שנע בין חולון, פתח תקווה והרצליה.

החברות הפעילות בתחום נהנו מהעלייה בשטחי הבנייה, בעיקר בבנייה הציבורית. בנוסף, כאשר ישנה ירידה ברכישת דירות חדשות ויד שנייה כאחד (ירידה שיכולה לנבוע מסיבות רבות: עלייה או ירידה במחירי הדירות, ירידה בהיצע הדירות וכו'), משפחות רבות מחליטות לשפץ את הדירה כתחליף לשיפור הדיור בנכס אחר. בפעילות זו מתרחבת היריעה של הביקוש למוצרי החברות הנ"ל, ומכיוון שהלקוח הוא אדם פרטי שקונה בכמויות קטנות, המחירים גבוהים יותר והרווחיות בהתאם.

במקביל, בדקנו מה קורה ל"תומכי לחימה" המספקים את חומרי הגלם גם לתחום התשתיות. חברת מנדלסון תשתיות טסה בשנה האחרונה ב-100%, אחרי עלייה של 16% ו-24.5% בשנים 2016 ו-2015, בהתאמה. חברת סקופ עלתה ב-41% בשנת 2017, המשך לעלייה של 78% בשנת 2016 ועלייה של 42% בשנת 2015. סקופ נסחרת כיום בשווי של 1.17 מיליארד שקל ומנדלסון בשווי של 457 מיליון שקל.

בתחום התשתיות נהנות ספקיות הברזל והפלדה שמיוצגות בבורסה הן מהבנייה הקונבנציונלית (מגורים, משרדים וכו') והן מההתרחבות המשמעותית בפרויקטים של תשתיות, תשתיות שמסופקות גם עבור תחום המגורים (חלק גדול מהקרקעות ששווקו למחיר למשתכן הן קרקעות בתוליות שדורשות פיתוח סביבתי ותשתיות נרחבות לפני תחילת הבנייה), וגם עבור מהפכת הכבישים שהובלה על ידי משרד התחבורה בשנים האחרונות ולהקמת תשתית הגז. הגידול המסתמן בפרויקטים גדולים של תשתיות, לצד השיפוצים בדירות בגלל הירידה ברכישות, מבטיחים כי לפחות בטווח הבינוני של השלוש השנים הקרובות עד תום העשור הנוכחי, "תומכי הלחימה" של ענף הבנייה יציגו ככל הנראה תוצאות עודפות על תחום הייזום למגורים שמזין אותם.

הכותב הוא אנליסט נדל"ן, ווליו בייס בית השקעות

עוד כתבות

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד