גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כל בלוקצ'יין שווה זהב? בקצרה - ממש ממש לא

לפני שמצמידים תג מחיר מנופח לכל פעילות מבוססת בלוקצ'יין, יש לזכור ש"התואר" הזה כלל אינו סינרגטי לפעילותן של רבות מהחברות שמצמידות אותו לשמן - ולכן הוא אינו ערובה לשיפור העסקים או להנבת ערך

בלוקצ'יין / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בלוקצ'יין / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בשיא בועת הדוט.קום נהרו משקיעים לחברות טכנולוגיה שהוסיפו "com." או "e-" לשמן, תוך התעלמות מנתונים בסיסיים, כגון היעדר רווחים או אפילו הכנסות, והביאו לזינוקים של מאות אחוזים בשוויין. התפוצצות הבועה בשנת 2001 מחקה 5 טריליון דולר מהשווקים.

בחודשים האחרונים, התופעה חוזרת במלוא הדרה: עשרות חברות שהוסיפו "בלוקצ'יין" לשמן או הכריזו על כניסה לפעילות בתחום, נוסקות מיידית. מרבית הזינוקים מתרחשים למרות שלמרביתן אין כוונה להטמיע בלוקצ'יין בעסקיהן הקיימים, אלא בעיקר כוונות עתידיות, ברובן עמומות, להיכנס להשקעות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים.

דוגמה בולטת היא Long Island Ice Tea, יצרנית תה קר, שמאז 2011 צברה רק הפסדים. שינוי שמה ל-Long Blockchain הביא לזינוק של 500% ביום מסחר, שהסתיים ב-183% בסופו. מיותר לציין שהבלוקצ'יין לא צפוי לשפר את טעם המשקאות או להגביר מכירות, אינו סינרגטי לפעילות החברה או לתחום התמחותה, וכניסה להשקעות בו כפעילות נוספת אינה מבטיחה דבר למשקיעים.

עם השם "בלוקצ'יין" מגיעה גם התנודתיות למניות החברות, וברוב המקרים הן חוות לאחר הזינוק תיקון מסיבי. לראיה, מניית Long Blockchain איבדה בשבוע כמעט מחצית מהעלייה שהשיגה. ייתכן שעצם ההכרזה על כניסה לבלוקצ'יין גוררת ביקושים ממכונות המזהות את הטרנד, ומוכרות לאחר העליות למשקיעים שנכנסו מאוחר.

בלוקצ'יין אינו "תרופת פלא" לשיפור עסקים ולהנבת ערך למשקיעים. אך כיצד ניתן לזהות חברות שבאמת מתאימות ליישום בלוקצ'יין, ולהבדילן מחברות ש"רוכבות על הגל" ללא ביסוס עסקי?

כדי שבלוקצ'יין יהווה פתרון אפקטיבי לחברות, צריכים להתקיים בעסקיהן - או בחלק רלוונטי מהם - המאפיינים המרכזיים המובאים להלן.

1) צדדים רבים משתפים ומעדכנים מידע, ויכולים ליהנות משקיפות מלאה (בבלוקצ'יין ציבורי) או חלקית (בבלוקצ'יין פרטי) במערכת. שרשרת אחת יכולה לשמש מספר חלקים בארגון או מספר ארגונים במקביל, ללא שליטה של אף צד.

2) המשתתפים זקוקים לאמון ולאימות שהפעולות תועדו ואושרו, אך אינם זקוקים לגורם מרכזי אחראי (בדרך יתקיים במערכות סגורות של ארגונים). ביטול הגורם המתווך מאפשר להפחית מורכבות, לקצר תהליכים ולמזער עלויות.

3) קיצור זמני עסקאות: מרכיב התלוי בפרוטוקולים בבסיס הבלוקצ'יין. בעוד שלביטקוין זמני המתנה יחסית ארוכים כיום, טכנולוגיות בלוקצ'יין חדשות יוכלו לאפשר אישור עסקאות מהיר.

4) צורך ברישום קבוע ובלתי הפיך - בניגוד לפלטפורמות קיימות שבהן המשתמשים מחזיקים בעותקים קשיחים, בלוקצ'יין מייתר זאת כמערכת דיגיטלית מבוזרת ומוצפנת, ויכול להועיל בהפחתת תהליכים בירוקרטיים גוזלי זמן ומשאבים.

5) אפשרות לעיבוד מידע רב באופן מתוחכם ויעיל, כגון שימוש בחוזים חכמים.

המרוויחים הפוטנציאליים

לצד הצורך בהתאמה ספציפית של עסקים לבלוקצ'יין, הסיכון העיקרי לחברה שלא תשכיל לאמץ בלוקצ'יין במקום שבו הוא מתאים ומייעל תהליכים, הוא שתמצא עצמה נדחקת על-ידי חברות שכן יעשו זאת.

סביבתו הטבעית ביותר של הבלוקצ'יין היא התעשייה הפיננסית. מעבר ליישומים במערכת הבנקאית, ישנן אפשרויות יישום עצומות נוספות שקורמות כיום עור וגידים. לדוגמה, בדצמבר הפכה בורסת ASX האוסטרלית לבורסה הגדולה הראשונה שאימצה בלוקצ'יין לצורכי סליקה ורישום החזקות בניירות ערך.

תעשיות נוספות שעשויות להרוויח ממעבר לבלוקצ'יין הן שירותים ממשלתיים, בריאות, נדל"ן, אנרגיה, מסחר קמעוני, תיירות וחקלאות. לדוגמה, שירותים שבהם יש צורך במרשם ציבורי או פרטי למניעת הונאות או כפילויות של בעלות, כגון הרישום בטאבו. בעוד שכיום התהליך מצריך ניירת מרובה, בירוקרטיה מייגעת ועלויות גבוהות - העברת רישומי הבעלות על גבי בלוקצ'יין, נוסף על נטרול הבעיות לעיל, יכולה להועיל גם במניעת רישום כפול או אי-רישום. מדינות רבות כבר נמצאות בתהליכי פיתוח מתקדמים של העברת רישומי מקרקעין לבלוקצ'יין.

דוגמה רלוונטית נוספת היא תעשיות החשופות להלבנת הון ומימון טרור, כגון תעשיית היהלומים. חברת Everledger פועלת בתחום ומאבטחת למעלה ממיליון יהלומים תוך פחות משנתיים מהקמתה, תוך יצירת "דרכון דיגיטלי" לכל יהלום, העוקב אחר הבעלות עליו ומבטיח מסחר נקי מהונאות ומכסף שחור.

תהליך רלוונטי נוסף הוא בחירות. כמעט 100 שנים אחרי המשפט האלמותי של סטלין ש"הבוחרים לא מחליטים, אלא סופרי הקולות", חברת Follow my Vote מתכננת הקמת פלטפורמת בלוקצ'יין לספירת קולות, שתסייע במניעת זיופים, ותאפשר תוצאות מהירות ומדויקות יותר, תוך חיסכון משמעותי בעלויות.

שירותים הדורשים זיהוי פיזי גם כן עשויים לעבור לבלוקצ'יין, כדי לאפשר הוכחת זהות ללא פנים.

אתגרים באימוץ בלוקצ'יין

עם זאת, עצם המעבר לבלוקצ'יין עשוי לטמון בחובו אתגרים משמעותיים. ראשית, יש צורך בהוכחה ובהבטחה של רמת אבטחה גבוהה במערכת, במיוחד בעידן של מתקפות סייבר מתוחכמות, תוך שימור יעילות ומהירות המערכת. מאידך, הצפנת הנתונים טרם אחסון על גבי הפלטפורמה עשויה להגביר אבטחה ומהימנות, אך לפגוע בשקיפות ובמהירות השלמת העסקאות. נדרש למצוא את האיזון הנכון בתכנון המערכת.

שנית, אין כרגע כל מסגרת רגולטורית מוסדרת כדי לקבוע מהם הסטנדרטים המקובלים בעסקאות אלו. תהליך ההטמעה ידרוש תמימות דעים בין מקימי הפלטפורמה בנוגע ליצירת כללים מוסכמים ללא גורם חיצוני המסדיר זאת.

שלישית, יש לבחון את האינטגרציה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין עם טכנולוגיות ומערכות קיימות בחברה, כשדרוג, תחליף או תוסף משמעותי. מהפכת בלוקצ'יין מוצלחת כרוכה בסינרגיה רבה ככל הניתן עם המערכות הקיימות.

לבסוף, כיום הבלוקצ'יין הנפוץ ביותר, שבבסיס הביטקוין, גוזל רמות אסטרונומיות של חשמל, בעיקר בשל פרוטוקולים ישנים המחייבים "Proof of Work", קרי הוכחה שהועמדו משאבים לפתרון משוואות מסובכות. מה גם, שרוב החשמל "מתבזבז", שכן הבלוק שייווצר לבסוף הוא של הכורה שפתר ראשון את המשוואה, והשקעת האחרים ירדה לטמיון. כיום יש מנגנונים אחרים במקום ה-POW, חסכוניים יותר בחשמל.

לצד השימושים הפוטנציאליים הרבים, "לא כל הבלוקצ'יין זהב". בחלק מהמקרים הטכנולוגיה מאפשרת ייעול וקיצור תהליכים בתחומים צרים וצדדיים בכלכלה, שאינם טומנים בחובם מקורות הכנסות ורווח משמעותיים. גם כאשר בלוקצ'יין יכול לשמש "בליבת הפעילות", בחלק ניכר מהמקרים יהיה מדובר בשיפור או בייעול תהליכים, אך לא בהכרח במקור רווח משמעותי נוסף. ראוי להביא זאת בחשבון לפני שמצמידים תג מחיר מנופח לכל פעילות מבוססת בלוקצ'יין.

נקודה נוספת נוגעת לפרקטיות הטמעת הבלוקצ'יין בתעשיות הרלוונטיות, כעשר שנים לאחר המצאתו. יש הטוענים שתהליך כה משמעותי עשוי לקחת עשרות שנים, ושהמהפכה רק בראשיתה. מאידך, ניתן היה לצפות לשימושים פרקטיים רבים יותר בבלוקצ'יין בתעשיות הרלוונטיות, דבר המעיב על ישימות הטכנולוגיה בקנה מידה נרחב ועל הפוטנציאל המקווה.

כיום, למרות יישומים מוגבלים במערכות סגורות של ארגונים מסוימים, וניסיונות לשתף פעולה ביישומים מערכתיים וחוצי-ארגונים, הטכנולוגיה טרם יושמה באופן נרחב בין גופים שונים ובכמויות נתונים גדולות. להערכתנו, הר הבלוקצ'יין לא יוליד עכבר, אך הר הציפיות כיום כנראה גבוה מדי.

הכותבים הם, בהתאמה, שותף ומתמחה ב-PwC ישראל. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בני"ע ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

בלוקצ'יין הוא "יומן" דיגיטלי וביזורי, שבו מתועדות עסקאות שבוצעו בשרשרת בלוקים. בכל בלוק חותמת זמן ולינק לבלוק הקודם, ולא ניתן לשנותם בדיעבד. בלוק נבדק ומאושר על-ידי המשתתפים במערכת, תהליך המייתר את הצורך בגורם מרכזי שיאשר את העסקאות

עוד כתבות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?