גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

OurCrowd מגייסת 100 מ' ד' להשקעה בטכנולוגיה קוגניטיבית

הקרן תשקיע בחברות מבוססות טכנולוגיה קוגניטיבית, דוגמת בינה מלאכותית, למידה עמוקה, אינטרנט של הדברים, רובוטיקה וטכנולוגיות ייצור דיגיטליות ■ קרן זו תהיה גדולה משמעותית מהקרן הקודמת שגויסה ע"י OurCrowd

ג'ון מדווד מייסד ומנהל קרן Ourcrowd / צילום: תמר מצפי
ג'ון מדווד מייסד ומנהל קרן Ourcrowd / צילום: תמר מצפי

פלטפורמת גיוס ההמונים OurCrowd מקימה קרן שנייה שתשקיע בחברות מבוססות טכנולוגיה קוגניטיבית, דוגמת בינה מלאכותית, למידה עמוקה, אינטרנט של הדברים, רובוטיקה וטכנולוגיות ייצור דיגיטליות. הקרן החדשה תהיה גדולה משמעותית מהקרן הקודמת, OurCrowd First, שהוקמה ב-2016 והשקיעה 11 מיליון דולר ב-16 חברות. הקרן החדשה, Cognitive Ventures, תהיה בהיקף של 100 מיליון דולר ותנוהל על ידי אדוארדו שובל ויורי נלקן שניהלו את הקרן הקודמת, יחד עם אבי רייכנטל שהצטרף אליהם.

OurCrowd קמה ב-2013 כפלטפורמת גיוס המונים למשקיעים מקצועיים, והשקיעה עד היום כ-500 מיליון דולר מכ-20 אלף משקיעים. "זה רוב הביזנס שלנו", אמר היום מייסד ומנכ"ל הקרן ג'ון מדבד ל"גלובס". "היכולת של כל משקיע לבחור חברה, פרה פרה. השקענו כך ב-130 חברות, אבל ב-2015, לקראת הסוף, באו אלינו הרבה מהמשקיעים ואמרו: אתם לוקחים מאיתנו דמי ניהול וריבית, למה לא לתת לנו הזדמנות להשקיע בקרן אמיתית שנוכל להשקיע בה סכומים יותר גדולים? כך התחילה OurCrowd First, והפכה לקרן הפעילה ביותר ב-2016".

חלק מחברות הסיד של OurCrowd First גייסו כבר סבבי A משמעותיים. ההשקעות בוצעו לצד משקיעים בולטים אחרים, בהם קושלה ונצ'רס, מארק בניוף, סופטבנק וארטיס ונצ'רס. לדברי מדבד, ההצלחה של הקרן הובילה למעורבות OurCrowd בעוד 10 קרנות, חלקן של החברה עצמה וחלקן חיצוניות. "היום, בעצם, יש בתוך הפלטפורמה שלנו שתי אלטרנטיבות: לבדוק חברה חברה, להשקיע כסף ולקבל מניות, או לתת 50 אלף דולר ולהצטרף לקרן, שאני מקווה שהמנהלים שלה מתפקדים טוב יותר מקרן הון סיכון סטנדרטית. זה גם נגיש לקהל הרחב, לך תיכנס לסקויה בתור משקיע פרטי".

הקרן החדשה מציעה למשקיע גישה להשקעות המשך בפוטרפוליו של OurCrowd First, הכולל טכנולוגיות קוגניטיביות במגוון תחומים, בהם חקלאות, הדפסת תלת-מימד ובריאות דיגיטלית. הקרן השקיעה בין השאר בחברת הראיה הממוחשבת Zebra Medical Vision; בחברות טראניס וסנטאור העוסקות בטכנולוגיה חקלאית; בחברת Nexa3D, המבטיחה לקצר את זמן הביצוע של הדפסות תלת מימד משעות לדקות; ב-TechSee, המספקת פלטפורמת מציאות מועשרת לאספקת שירות לקוחות ותמיכה טכנית; וב-KolGene, העוסקת בבדיקות גנטיות.

רייכנטל, שהצטרף לקרן החדשה כשותף כללי, היה בתפקידו הקודם נשיא ומנכ"ל חברת 3D Systems הנסחרת בנאסד"ק, והוא בעל ניסיון רב בניהול חברות בינלאומיות גדולות. לדבריו, "בינה מלאכותית תהיה בבסיס מהפכות המִכּוּן שאנו עתידים לראות בכל תחומי החיים - משירותי בריאות ושירותים פיננסיים ועד לחקלאות וטכניקות ייצור, והדבר צפוי ליצור חלוקת עושר ומשאבים מחודשת שלא הייתה כמותה בהיסטוריה האנושית. מה שנראה בלתי אפשרי אתמול הופך במהרה למציאות של מחר. לכן אנו משקיעים ומטפחים חברות המצליחות לדעתנו לעשות שימוש בכוחן העצום של טכנולוגיות קוגניטיביות כדי להפוך למובילות המחר".

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם הראלי בתל אביב דועך, ואיך מרכיבים תיק השקעות "סופר ספרטה"?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

השותפות בלוויתן הבטיחו את הקמת צינור יצוא הגז למצרים

לאחר שחתמו על הסכם אספקה בשווי 35 מיליארד דולר מול מצרים, השותפות במאגר לוויתן התחייבו לקחת לפחות שליש מהקיבולת של צינור יצוא הגז ● השותפות אף הסכימו לקחת את הקיבולת המלאה של הצינור - ובכך הבטיחו את הקמתו ● עדיין לא התקבל אישור סופי ליצוא, ושר האנרגיה מאיים למנוע יצוא אם מחירי הגז לחברת החשמל יעלו

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

שנוי במחלוקת ורחוק מביצוע: מאחורי היוזמה של מירי רגב להביא את אובר

השבוע החלה לקדם שרת התחבורה מירי רגב רפורמה חדשה, במסגרתה חברת אובר תורשה לפעול בישראל ● בינתיים היא בעיקר מקוממת את נהגי המוניות שמאשימים אותה בכלל בסיוע לדרייברים החרדים ● "רגב לא דואגת למצב התחבורה הציבורית אלא מנסה להכשיר בדלת האחורית עבריינים כדי לגרוף הון פוליטי אישי"

סניף של רשת אושר עד. 39% בחרו בה כרשת הזולה ביותר / צילום: תמר מצפי

לא רק המחיר קובע: רשתות השיווק המועדפות בחברה החרדית - והפוטנציאל

קמעונאית המזון יש חסד היא המועדפת על החברה החרדית, בעיקר הודות לסניפים השכונתיים - כך עולה מסקר של אסקריא המתמחה במגזר זה ● במקום השני נמצאת אושר עד, הכוללת סניפי דיקסאונט באזורי תעשייה; ובמקום השלישי רשת רמי לוי, שעשויה לגדול אם תשפר את פריסתה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

בתום יום תנודתי, בורסת ת"א ננעלה בירידות קלות

ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד הביטוח עלה ב-0.8% ● נתניהו צפוי לקיים הערב מסיבת עיתונאים כלכלית בניסיון להרגיע את הרוחות במשק ● תדיראן זינקה בכ-6% לאחר שהודיעה כי תיכנס לתחום קירור חוות השרתים ● האינפלציה בישראל נכנסה לראשונה מזה שנה לטווח היעד של בנק ישראל ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות בבורסת ת"א מתחזקות: ת"א 35 נופל ביותר מ-1%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1.3% ● המסחר בת"א נפתח אתמול בירידות חדות בתגובה לנאום ספרטה של נתניהו, אך התאושש במהירות ● מיקרוסופט הודיעה כי תשקיע 30 מיליארד דולר בתשתיות AI בבריטניה ומצטרפת לאנבידיה וגוגל, שהודיעו גם הן על השקעות של מיליארדים ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

"סוף סוף הוא מודה": איך הגיבו בטורקיה לנאום "ספרטה" של נתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך סיקרו בעולם את נאום "ספרטה" של נתניהו, המתיחות ביחסים בין ישראל למצרים מתגברת, ואיך משפיעה התקיפה בקטאר על המלחמה בעזה ● כותרות העיתונים בעולם 

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

מרוויחים יותר, גם משוק ההון: הבנקים רק התחזקו מאז רפורמת בכר

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

ניר זוהר, נשיא חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מההייטק לפוליטיקה: האם נשיא WIX בדרך לכנסת

לצד בכירים נוספים, נשיא וויקס ניר זוהר, הוא אחד החתומים על מסמך ההקמה של המפלגה החדשה של גדי איזנקוט ● אם ירוץ בבחירות וייבחר לכנסת, קשה לראות כיצד ימשיך למלא תפקיד פעיל בחברה, שנסחרת כיום בנאסד"ק בשווי של קרוב ל-10 מיליארד דולר

מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר / צילום: באדיבות Fiverr

250 עובדים ו-16 אזכורים למילה אחת: מה עומד מאחורי פיטורי הענק בפייבר

מיום הופעתו של ChatGPT, היה ברור שפלטפורמות הפרילנסרים - כמו פייבר ומתחרתה Upwork - יצטרכו להשתנות ● בפוסט שכתב אמש מנכ"ל פייבר מיכה קאופמן, בו הכריז על פיטורי כרבע מהעובדים, הוא ציין את המילה "AI" לפחות 16 פעמים. אבל האם החברה אכן מנצחת ב-AI? ● וגם: מה חושבים על פייבר בבית ההשקעות אופנהיימר?

אילוסטרציה: Shutterstock

עונשי מאסר ממושכים לאחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים

עונשי מאסר ממושכים נגזרו על שני אחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים מספסור כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה בעולם ● במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את התחכום, השיטתיות, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו והנזק המשמעותי לקופת המדינה