גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענני סערה מעל ההייטק הישראלי, אך עוד לא מאוחר מדי

דווקא כשהמשק הישראלי נמצא בפריחה, צריך להיערך לסכנות שבפתח - רפורמת המס בארה"ב ■ דעה

תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק
תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק

שנת 2018 נפתחת בצורה אופטימית וכל הפרמטרים הכלכליים מעידים על משק ישראלי איתן. גם ענף ההייטק הישראלי משגשג. מספר חברות ההזנק גדל, מספר החברות הרב לאומיות בישראל גדל ב-2017 בכ-10% וסך הרכישות של חברות ישראליות הגיע לשיא של 23 מיליארד דולר, שמרביתו הגיע עם רכישת מוביילאיי ע"י אינטל עבור 15.3 מיליארד דולר. גם עבורנו באינטל ישראל היתה 2017 שנה מדהימה. מעבר לרכישת מובילאיי, פותחו כאן מוצרים וטכנולוגיות שנמצאות בחזית הטכנולוגיה העולמית. בתחום הייצור המשכנו בהכנת המפעל לייצור לטכנולוגיה המתקדמת בעולם.

גם, ואולי במיוחד, כשהמצב נראה טוב מתמיד עלינו לבחון היטב אילו סכנות עומדות לפתחינו. ואכן קיים איום על מצב המשק, שנעוץ ביכולת התחרות של המשק הישראלי וענף ההייטק בפרט, שעל גורמי הממשל והתעשייה לתת עליו את הדעת ולהקדים תרופה למכה.

במשך שנים רבות היכולת התחרותית של המגזר הסתמכה על שלושה מרכיבים - הון אנושי, מערכת פיננסית של השקעות של חברות זרות וכסף זר שמימן קידמה טכנולוגית ואת פעילות החברות וכמו כן מערכת ממשלתית שתמכה באמצעות תמריצי עידוד לתעשייה. הענף הצליח להוות לא רק מקור לגאווה ישראלית, אלא גם לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק. האם יתכנו שינויים במצבנו בכל אחד מהמרכיבים שעליהם מסתמכת תחרותיות ענף הההייטק בישראל שיובילו אותנו ל"סערה מושלמת"?

אנחנו כחברה יכולים להיות גאים בכך שצעירים רבים מתווספים לתעשיית ההייטק ומובילים בתחומים רבים בעולם. אולם, למשק חסרים אלפי מהנדסים והתחרות על המשאב העיקרי של ההייטק - העובדים והעובדות בו - מביאה לעלייה בעלויות השכר. בעבר היה קיים פער איכות בין ישראל לבין המדינות המתפתחות, אך כיום אנו רואים שם רמת מצוינות, שלא נופלת מזו של המדינות המפותחות. וזאת, כשעלויות השכר בהייטק הישראלי נמצאות ברמה אחת עם ארה"ב ומעל למדינות מתקדמות מערביות אחרות.

הדוח השנתי של הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה שפורסם באחרונה מצביע על על כך שרק 8% מהשכירים במשק עובדים בהייטק. משקלם של מגזרים רבים בתעשיית ההייטק נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסייה: רק מאות עד אלפים מהמגזר החרדי מועסקים בו, רק 1.6% מהערבים ובני מיעוטים אחרים מועסקים בתחום ונשים מהוות רק 26% מהעובדים בתעשייה.

כדי לשמור שתעשיית ההייטק תמשיך להוביל יש צורך בכוח אדם מיומן וטיפוח ההון האנושי, משלב בית הספר ועד שלב האוניברסיטאות, בהגברת לימודי מתמטיקה ובהקניית מיומנות רלוונטיות. מדובר במעגל קסמים הכרחי: ההייטק זקוק לכוח אדם איכותי בהיקף משמעותי. חינוך טכנולוגי וחתירה למצוינות תחזק את תעשיית ההייטק - והייטק חזק משמעותו כלכלה חזקה, ושבתורה מסייעת לחברה ישראלית.

המשך השקעות זרות בהייטק תלוי בראש ובראשונה באטרקטיביות להשקעה. רפורמת המיסוי החדשה בארה"ב עשויה לפגוע באטרקטיביות של כלכלות רבות בעולם ובפרט של המשק הישראלי להשקעות מארה"ב, במיוחד בתחומי ההייטק, הייצור והמו"פ.

רפורמת המיסוי בארה"ב הפחיתה את מס החברות מ-35% ל-21% והשיתה שורה של "מקלות" ו"גזרים" לעידוד יצירת מקומות עבודה בארה"ב ולייצור אמריקאי מקומי. הרפורמה עשויה לפגוע במיוחד בחברות שיעדיפו להעביר את בסיס פעילותן לארה"ב, שם נמצא לרוב שוק היעד שלהן ומטות החברות. אם אכן יהיה כך, הרפורמה תשפיע על מרכזי הפיתוח הישראלים, שמעסיקים את מיטב המהנדסים והמהנדסות, השייכים לרוב לעשירונים השמיני עד העשירי ואחראים לתקבולים של 80% מהכנסות המיסים הישראלים.

מעבר להשפעה על מרכזי הפיתוח, לרפורמת המיסוי עלולה להיות משמעות נוספת גם על הייצור בישראל. הרפורמה נועדה לתמרץ החזרת משרות ייצור לארה"ב ובגידול עסקים תומכים. להשלכה של מעבר קווי ייצור לארה"ב ממדינות שונות בעולם יש חשיבות גדולה, שכן לייצור יש השפעה כלכלית גדולה על המשק הישראלי, בזכות העובדה שמועסקים בתחום זה בנוסף למהנדסים ומהנדסות מצטיינים גם טכנאים והנדסאים.

הצעד הוא דרמטי ולכן גורמי ממשל רלוונטיים בוחנים ומנתחים בימים אלה את ההשלכות על המשק הישראלי, כפי שעושות בימים אלה מדינות רבות ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה, ויש לברך על כך.

כדי להחזיר את כדאיות ההשקעה בישראל נדרש מגוון רחב מבעבר של פתרונות אפקטיבים אשר כוללים בחינה מחודשת של שיעור מס חברות, מנגנון ניכוי מס במקור על רווחי החברות ומגנוני מענקים משוכללים. מדינות רבות בעולם, בפרט בגוש האירופאי, נמצאות כיום ביתרון תחרותי בשל מנגנונים כאלו שיושמו בהן במהלך השנים, כך שהתחרותיות של הפתרונות נדרשת להיבחן מול מספר רב של מדינות.

לבחינה המחודשת של מבנה מערכת המס הישראלית וסט הפתרונות יש עלויות, ויש להכיר בכך. אך יש לזכור, כי במידה ומדינת ישראל לא תעשה דבר להתאים עצמה למציאות החדשה, יהיו לכך השלכות משמעותיות על המשק הישראלי. הימנעות מהשקעות של חברות רב לאומיות בישראל והקטנת כדאיות השקעה בחברות ישראליות, תוביל לפגיעה ביצוא ופגיעה במקומות עבודה, הישירים והעקיפים. יש לזכור, מכל חברת הייטק שנמצאת בישראל מתקיימים עוד עסקים ושירותים נלווים, שמספקים לו סחורות ושירותים.

המחיר של לא לעשות את ההתאמות הנדרשות נוכח רפורמת המיסוי הוא כבד ומשמעותי. אין כל ספק שמול כל פתרונות אלו יכולה וצריכה המדינה לוודא כי החברות הנהנות מהטבות שכאלו מחוייבות לצמיחה, תעסוקה, היקפי יצוא משמעותיים והשקעות בישראל - כי אלו בסופו של דבר המטרות שלנו לכלכלה ולחברה בישראל.

יצירת פתרונות פיננסיים חדשים על מנת לשמר את האטרקטיביות וטיפול בהון אנושי והכנסת אוכלוסיות נוספות, לא יכולות להיות שלמות ללא טיפול ברגולציה ובקלות עשיית עסקים בישראל. הזמן הארוך וכמות האישורים הגדולה הנדרשים לפרויקטים שמתבצעים בישראל פוגעים ביעילות העסקית. ישראל מדורגת רק במקום ה-54 בדירוג המדינות שהכי קל לעשות בהן עסקים. כדי להגדיל את מספר חברות ההיי-טק, המקומיות והזרות, יש צורך מיידי לשפר את קלות עשיית העסקים והרגולציה הנדרשת להשגת אישורים שונים לתפעול העסקים.

אמנם "ענני סערה" מתקרבים לכיווננו, ונוצרו תנאים שיכולים להכניסנו ל"סערה מושלמת", אבל אנחנו יכולים לנווט את ספינת המשק הישראלי הרחק מהם. ענף ההייטק הוא מהחזקים בעולם והעובדה שגורמי הממשל בישראל מכירים בבעיות, מחפשים ומיישמים פתרונות גורמים לכך שביכולתנו לצאת מהמצב הנוכחי חזקים יותר ולוודא שהאטרקטיביות להשקעות זרות במשק הישראלי, תימשך גם לדור של ילדינו.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת אינטל ישראל. 

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב