גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענני סערה מעל ההייטק הישראלי, אך עוד לא מאוחר מדי

דווקא כשהמשק הישראלי נמצא בפריחה, צריך להיערך לסכנות שבפתח - רפורמת המס בארה"ב ■ דעה

תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק
תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק

שנת 2018 נפתחת בצורה אופטימית וכל הפרמטרים הכלכליים מעידים על משק ישראלי איתן. גם ענף ההייטק הישראלי משגשג. מספר חברות ההזנק גדל, מספר החברות הרב לאומיות בישראל גדל ב-2017 בכ-10% וסך הרכישות של חברות ישראליות הגיע לשיא של 23 מיליארד דולר, שמרביתו הגיע עם רכישת מוביילאיי ע"י אינטל עבור 15.3 מיליארד דולר. גם עבורנו באינטל ישראל היתה 2017 שנה מדהימה. מעבר לרכישת מובילאיי, פותחו כאן מוצרים וטכנולוגיות שנמצאות בחזית הטכנולוגיה העולמית. בתחום הייצור המשכנו בהכנת המפעל לייצור לטכנולוגיה המתקדמת בעולם.

גם, ואולי במיוחד, כשהמצב נראה טוב מתמיד עלינו לבחון היטב אילו סכנות עומדות לפתחינו. ואכן קיים איום על מצב המשק, שנעוץ ביכולת התחרות של המשק הישראלי וענף ההייטק בפרט, שעל גורמי הממשל והתעשייה לתת עליו את הדעת ולהקדים תרופה למכה.

במשך שנים רבות היכולת התחרותית של המגזר הסתמכה על שלושה מרכיבים - הון אנושי, מערכת פיננסית של השקעות של חברות זרות וכסף זר שמימן קידמה טכנולוגית ואת פעילות החברות וכמו כן מערכת ממשלתית שתמכה באמצעות תמריצי עידוד לתעשייה. הענף הצליח להוות לא רק מקור לגאווה ישראלית, אלא גם לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק. האם יתכנו שינויים במצבנו בכל אחד מהמרכיבים שעליהם מסתמכת תחרותיות ענף הההייטק בישראל שיובילו אותנו ל"סערה מושלמת"?

אנחנו כחברה יכולים להיות גאים בכך שצעירים רבים מתווספים לתעשיית ההייטק ומובילים בתחומים רבים בעולם. אולם, למשק חסרים אלפי מהנדסים והתחרות על המשאב העיקרי של ההייטק - העובדים והעובדות בו - מביאה לעלייה בעלויות השכר. בעבר היה קיים פער איכות בין ישראל לבין המדינות המתפתחות, אך כיום אנו רואים שם רמת מצוינות, שלא נופלת מזו של המדינות המפותחות. וזאת, כשעלויות השכר בהייטק הישראלי נמצאות ברמה אחת עם ארה"ב ומעל למדינות מתקדמות מערביות אחרות.

הדוח השנתי של הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה שפורסם באחרונה מצביע על על כך שרק 8% מהשכירים במשק עובדים בהייטק. משקלם של מגזרים רבים בתעשיית ההייטק נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסייה: רק מאות עד אלפים מהמגזר החרדי מועסקים בו, רק 1.6% מהערבים ובני מיעוטים אחרים מועסקים בתחום ונשים מהוות רק 26% מהעובדים בתעשייה.

כדי לשמור שתעשיית ההייטק תמשיך להוביל יש צורך בכוח אדם מיומן וטיפוח ההון האנושי, משלב בית הספר ועד שלב האוניברסיטאות, בהגברת לימודי מתמטיקה ובהקניית מיומנות רלוונטיות. מדובר במעגל קסמים הכרחי: ההייטק זקוק לכוח אדם איכותי בהיקף משמעותי. חינוך טכנולוגי וחתירה למצוינות תחזק את תעשיית ההייטק - והייטק חזק משמעותו כלכלה חזקה, ושבתורה מסייעת לחברה ישראלית.

המשך השקעות זרות בהייטק תלוי בראש ובראשונה באטרקטיביות להשקעה. רפורמת המיסוי החדשה בארה"ב עשויה לפגוע באטרקטיביות של כלכלות רבות בעולם ובפרט של המשק הישראלי להשקעות מארה"ב, במיוחד בתחומי ההייטק, הייצור והמו"פ.

רפורמת המיסוי בארה"ב הפחיתה את מס החברות מ-35% ל-21% והשיתה שורה של "מקלות" ו"גזרים" לעידוד יצירת מקומות עבודה בארה"ב ולייצור אמריקאי מקומי. הרפורמה עשויה לפגוע במיוחד בחברות שיעדיפו להעביר את בסיס פעילותן לארה"ב, שם נמצא לרוב שוק היעד שלהן ומטות החברות. אם אכן יהיה כך, הרפורמה תשפיע על מרכזי הפיתוח הישראלים, שמעסיקים את מיטב המהנדסים והמהנדסות, השייכים לרוב לעשירונים השמיני עד העשירי ואחראים לתקבולים של 80% מהכנסות המיסים הישראלים.

מעבר להשפעה על מרכזי הפיתוח, לרפורמת המיסוי עלולה להיות משמעות נוספת גם על הייצור בישראל. הרפורמה נועדה לתמרץ החזרת משרות ייצור לארה"ב ובגידול עסקים תומכים. להשלכה של מעבר קווי ייצור לארה"ב ממדינות שונות בעולם יש חשיבות גדולה, שכן לייצור יש השפעה כלכלית גדולה על המשק הישראלי, בזכות העובדה שמועסקים בתחום זה בנוסף למהנדסים ומהנדסות מצטיינים גם טכנאים והנדסאים.

הצעד הוא דרמטי ולכן גורמי ממשל רלוונטיים בוחנים ומנתחים בימים אלה את ההשלכות על המשק הישראלי, כפי שעושות בימים אלה מדינות רבות ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה, ויש לברך על כך.

כדי להחזיר את כדאיות ההשקעה בישראל נדרש מגוון רחב מבעבר של פתרונות אפקטיבים אשר כוללים בחינה מחודשת של שיעור מס חברות, מנגנון ניכוי מס במקור על רווחי החברות ומגנוני מענקים משוכללים. מדינות רבות בעולם, בפרט בגוש האירופאי, נמצאות כיום ביתרון תחרותי בשל מנגנונים כאלו שיושמו בהן במהלך השנים, כך שהתחרותיות של הפתרונות נדרשת להיבחן מול מספר רב של מדינות.

לבחינה המחודשת של מבנה מערכת המס הישראלית וסט הפתרונות יש עלויות, ויש להכיר בכך. אך יש לזכור, כי במידה ומדינת ישראל לא תעשה דבר להתאים עצמה למציאות החדשה, יהיו לכך השלכות משמעותיות על המשק הישראלי. הימנעות מהשקעות של חברות רב לאומיות בישראל והקטנת כדאיות השקעה בחברות ישראליות, תוביל לפגיעה ביצוא ופגיעה במקומות עבודה, הישירים והעקיפים. יש לזכור, מכל חברת הייטק שנמצאת בישראל מתקיימים עוד עסקים ושירותים נלווים, שמספקים לו סחורות ושירותים.

המחיר של לא לעשות את ההתאמות הנדרשות נוכח רפורמת המיסוי הוא כבד ומשמעותי. אין כל ספק שמול כל פתרונות אלו יכולה וצריכה המדינה לוודא כי החברות הנהנות מהטבות שכאלו מחוייבות לצמיחה, תעסוקה, היקפי יצוא משמעותיים והשקעות בישראל - כי אלו בסופו של דבר המטרות שלנו לכלכלה ולחברה בישראל.

יצירת פתרונות פיננסיים חדשים על מנת לשמר את האטרקטיביות וטיפול בהון אנושי והכנסת אוכלוסיות נוספות, לא יכולות להיות שלמות ללא טיפול ברגולציה ובקלות עשיית עסקים בישראל. הזמן הארוך וכמות האישורים הגדולה הנדרשים לפרויקטים שמתבצעים בישראל פוגעים ביעילות העסקית. ישראל מדורגת רק במקום ה-54 בדירוג המדינות שהכי קל לעשות בהן עסקים. כדי להגדיל את מספר חברות ההיי-טק, המקומיות והזרות, יש צורך מיידי לשפר את קלות עשיית העסקים והרגולציה הנדרשת להשגת אישורים שונים לתפעול העסקים.

אמנם "ענני סערה" מתקרבים לכיווננו, ונוצרו תנאים שיכולים להכניסנו ל"סערה מושלמת", אבל אנחנו יכולים לנווט את ספינת המשק הישראלי הרחק מהם. ענף ההייטק הוא מהחזקים בעולם והעובדה שגורמי הממשל בישראל מכירים בבעיות, מחפשים ומיישמים פתרונות גורמים לכך שביכולתנו לצאת מהמצב הנוכחי חזקים יותר ולוודא שהאטרקטיביות להשקעות זרות במשק הישראלי, תימשך גם לדור של ילדינו.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת אינטל ישראל. 

עוד כתבות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם