התותח של אלביט / צילום:י חצ אלביט מערכות
הסוף להתקשרויות הענק בין משרד הביטחון לבין התעשיות הביטחוניות, שנהנות לעתים תכופות ממעמד של ספק יחיד ובלי פרסום מכרז וקיום הליך תחרותי הוגן? ח"כ עפר שלח (יש עתיד) מוביל יוזמת חקיקה חדשה במסגרת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לאסדרת תהליכי הרכש וההתקשרויות בין משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות, שמסתכמות במיליארדי שקלים בשנה. משמעות היוזמה היא להחיל הגבלות על משרד הביטחון בבואו לחתום על עסקאות נשק עם חברות ביטחוניות.
בשיחה עם "גלובס" אמר היום שלח, כי "צריך אסדרה חוקית במסגרת פעילות התעשיות הביטחוניות ופעולות הרכש שמקיים מולן משרד הביטחון, שתביא בחשבון את המאפיינים הייחודיים של משרד הביטחון כלקוח הגדול וגם כבעלים של 3 חברות כאלה, בהיותן חברות ממשלתיות".
מדובר בחברות תעש מערכות, רפאל מערכות לחימה והתעשייה האווירית - ששלושתן בבעלות המדינה. החברה הביטחונית הגדולה הנוספת שפועלת בישראל היא אלביט מערכות שבבעלות איש העסקים מיקי פדרמן, והיא מקיימת הליכים מתקדמים עם החשב הכללי באוצר לקראת הרכישה של תעש.
הרקע לתוכנית שמקדם ח"כ שלח הוא שורה ארוכה של התקשרויות מצד מערכת הביטחון עם התעשיות הביטחוניות בלי פרסום של מכרז ובלי לקיים הליכים תחרותיים. המקרה הבולט ביותר לכך מהשנה האחרונה הוא תוכנית משרד הביטחון לצייד את צה"ל בתותחים מתנייעים חדשים שמפתחת אלביט מערכות. טרם הבחירה באלביט מערכות לתוכנית זו, משרד הביטחון סירב לפרסם מכרז סדור בנושא אף על פי שחברות זרות, בשיתוף חברות ביטחוניות מקומיות, דרשו לקיים הליך תחרותי שבו ישתתפו.
סיפור התותחים השנוי במחלוקת הציף בחודשים האחרונים את סוגיית אופן ההתקשרות הבעייתי של משרד הביטחון עם החברות הביטחוניות, וזאת כשעל פי הערכות יותר מ-70% מהתקשרויות אלה נעשות בלי מכרז ותוך הכרזה על חברות שונות כ"ספק יחיד".
"אני לא יודע מה החוק ימנע או לא ימנע", אמר ח"כ שלח ל"גלובס", אבל מדובר במצב שמחייב אסדרה רגולטורית מיוחדת, ושורה של דיונים שקיימנו בנושא לא הותירה ספק לגבי הצורך בתוצאה חקיקתית. הרי מדובר כאן בשוק שאינו דומה לשום שוק אחר ויש לו מאפיינים ייחודים שמחייבים אסדרה רגולטורית".
זו תקופה ארוכה שגורמים בשוק הביטחוני מזהירים על היעדר אסדרה בתחום הרכש ובתחום הפיתוח של אמצעים בין משרד הביטחון לבין התעשיות הביטחוניות, מצב שהוביל בעבר לתחרויות פנימיות בין החברות הביטחונית בשל פיתוחים זהים שקודמו באותה התקופה. "מיליארדי שקלים נשפכים על פרויקטים מתחרים של חברות וזה לא מצדיק את עצמו. ישראל היא מדינה קטנה מדי בשביל זה", אמר גורם שמעורה בנושא.
בשיחה עם "גלובס" הוסיף שלח כי המהלכים שמקדם החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, לקראת הפרטת תעש ומכירתה לאלביט ממחישים את הצורך באסדרה רגולטורית חדשה בתחום הרכש הביטחוני שעושה המדינה בתעשיות הביטחוניות. זאת, בין השאר בשל הכוח האדיר שיעמוד לאלביט לאחר רכישת תעש - בעיקר בתחום היבשה.
ההשפעה האפשרית של רכישת תעש בידי אלביט מערכות נבחנת זה מספר חודשים בידי רשות ההגבלים העסקיים, וזאת לאחר שחברות אחרות, כמו התעשייה האווירית ורפאל, הביעו בעבר דאגה ממיזוג כזה, שירע את מעמדן בחלק מהשווקים.
גורם שמעורה בנושא חושש, כי "תעש בבעלות אלביט לא תהפוך את אלביט למונופול בתחום הנשק אך חיבור כזה ייצר לאלביט עוצמה רבה מול זרוע היבשה של צה"ל, באופן שהחברה תהיה חשופה לרמת ידע גבוהה על צרכים עתידיים שלה, תוך מיקוד של פיתוח מוקדם למערכות עתידיות שיענו על אותם הצרכים".
ח"כ שלח אמר בהתייחס לבדיקה של הממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין, בנושא כי "לממונה אין די כלים כדי ללמוד את השלכות המיזוג בין תעש לאלביט, שכן מדובר בשוק עם מאפיינים ששונים משווקים אחרים. זה לא דומה לכלים ולכללים שהרשות מחילה במקרה של שוק המשקאות".
רשות ההגבלים העסקיים צפויה להגיש בקרוב את חוות הדעת שלה על השלכות המיזוג בין אלביט לתעש לחשכ"ל. הבדיקה של הרשות נמשכת מספר חודשים ולדברי גורם ממשלתי, היא נעשתה בידי צוות מקצועי שיש לו את הכלים להיחשף למידע הרלוונטי ולהכריע בנושא.