גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פגיעה בניטרליות הרשת? לא בטוח שזה גרוע כל-כך"

פרופסור טל ז'רסקי מאוניברסיטת חיפה לא נבהל מהרפורמה מעוררת המחלוקת בארה"ב ■ "זה יכול להביא לחדשנות"

טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור
טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור

האם רשת האינטרנט תפוצל יום אחד לשתי רשתות - אחת זולה ואיטית והשנייה מהירה אבל יקרה? האפשרות הזו עומדת בבסיסו של דיון סוער שמתנהל בארה"ב סביב הנושא של ניטרליות הרשת. ממשל אובמה תמך במצב הקיים אך הנשיא טראמפ מוביל בימים אלה שינוי מרחיק לכת שישפיע על ספקיות התשתית, אתרי התוכן ועל הגולשים.

מי שמסייע לטראמפ הוא אג'יט פאי, יו"ר ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית שמובילה את הרגולציה על תקשורת בארה"ב. פאי מאמין שיצירת "טיר" (שכבות) תיצור תחרות שתוביל להשקעה בתשתיות ותתרום בסופו של יום לתחרות, אבל לא כולם מסכימים איתו.

"הטענה הזאת של אג'יט פאי היא לא רצינית", אומר ל"גלובס" פרופסור טל ז'רסקי, סגן דיקאן בפקולטה למשפטים, וממלא מקום ראש המרכז לסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, "גם כשקיבלו את ההחלטה הקודמת על הניטרליות ברשת אמרו את אותו הדבר, ובשני המקרים לא ראינו הוכחות שזה עבד". לז'רסקי יש לא מעט ביקורת על ההחלטה, אבל הוא מציע לנטרל את רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שלשינוי המוצע יש גם יתרונות.

- מה בעצם המשמעות של החלטת ה-FCC.

"ההחלטה מבטלת את ההחלטה הקודמת שדאגה ליישום עיקרון ניטרליות ברשת, בכמה היבטים. אחד ההיבטים היה למנוע מספקי התשתית לספק גלישה מהירה לאתר מסוים או לחסום אתרים מסוימים. מה שיותר חשוב לדעתי הוא שההחלטה הקודמת אסרה באופן קטגורי ליצור שתי שכבות באינטרנט לספקים שונים, באיכות ובמהירות שונה. זה נאסר בעבר ועכשיו בוטל".

- לשינוי הזה תהיה השפעה על ישראל?

"ההחלטה תשפיע על יזמים מקומיים שמפתחים כלים ותוכנות לשוק האמריקאי. על פניו מדובר בבשורה מדאיגה משום שהספקיות עלולות להפלות אותם לרעה, אבל היזמים בישראל זריזים והם יכולים למצוא במצב החדש יתרונות. אם תהיה רשת מהירה ואיכותית יותר שתעביר מידע על פיננסים, רפואה ועוד - זה מייצר הזדמנויות. רשתות כאלה מעבירות מידע קריטי, ולכן אתה לא יכול להרשות לעצמך שהן יקרסו או יעבדו לאט.

"בשוק המקומי עיקרון הניטרליות מעוגן בחוק התקשורת שאוסר לחסום אתרים. בחוק אין התייחסות לאיסור על יצירת טירינג, אבל אפשר למצוא את זה ברישיונות שהמדינה נותנת לגופי התקשורת השונים. גם אם התקנות החדשות לא ישפיעו על השוק הישראלי, עדיין יש פה החלטה סימבולית. הרגולטור האמריקאי סוטה מעקרונות של שוויון ומעדיף אינטרסים מסחריים וזה עשוי לסמן את תחילתה של מגמה יותר מהותית. זה צריך להטריד ישראלים, אזרחים וגם יזמים".

"דיון מיתי ואפילו דתי"

- איך דיון אקדמי לכאורה הפך בארה"ב לוויכוח פוליטי סוער כל-כך?

ז'רסקי: "הדיון התחיל כאקדמי. אחר-כך הוא הפך לדיון לגבי מדיניות וחוק, אבל תוך זמן קצר הפך למיתי ואפילו לדתי. לדיונים כאלה יש נטייה להפוך לקיצוניים בה בעת שהשאלות המעניינות נוגעות למקרי הביניים ולא למקרי הקיצון. די ברור שלחסום ולעשות תיעדוף בתנועה זה דבר רע, אבל לדעתי זה כנראה לא יקרה גם בהסדר החדש".

- מה כן יקרה?

"יכול להיות שעכשיו ספקיות האינטרנט יחזרו לספקי תוכן וייתנו שירותי אינטרנט מואצים למי שייכנס לשכבה העליונה ברשת, והשאלה היא האם זה דבר כל-כך גרוע או לא".

- לכאורה יש בכך טעם לפגם. התרגלנו לקבל מהירות גלישה שווה ושירות שוויוני.

"ראש ה-FCC נימק את השינוי בכך שהמהלך הזה חשוב כדי ליצור תמריץ לחברות התקשורת, למפעילים, להשקיע בתשתיות, וגם בארץ אנחנו מכירים את הבעיה של חוסר השקעה מצד המפעילים. אפשר לפקפק בנכונות של האמירה מאחר שלא ברור שיש קשר בין הדברים. מצד שני צריך לציין שגם התזה שעמדה בבסיס ההוראה הקודמת הייתה רעועה מאחר שהיא אמרה שיצירת טירינג תפגע בחדשנות ובצמיחה של חברות קטנות, ואפשר לפקפק בזה. להרבה חברות גדולות יש הרבה כסף כך שהן יכולות לעלות ל'טיר' יותר גבוה. הטענה הנגדית היא שדווקא יצירת טירינג תביא לחדשנות בתחום העסקי, וגם זה עשוי להתברר כנכון".

- אם אני מבין אותך נכון, הדיון פחות רלוונטי היום, כי הוא לא דן בכוח של ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל.

"הדיון על הניטרליות לקח הרבה זמן ובמידה רבה הוא מדבר על המלחמה הקודמת. הדיון היום מתמקד במפעילים שהם גופים חזקים וגדולים ויש להם הרבה כסף. אבל היום יש גופים הרבה יותר גדולים וחזקים שהם אינם בלב הרגולציה הזאת והם ספקי התוכן הגדולים, מנועי חיפוש, גופי הענן והרשתות החברתיות. גוף כמו אפל. הרגולציה לא עוסקת בחברות האלה אבל היא נותנת להן הטבה עקיפה ולכן הן נלחמו בשינוי האסדרה. בעולם אופטימלי היה צריך להחיל עליהם את האסדרה אבל זה דבר שה-FCC לא יכול לעשות כרגע".

- למה המפעילים צריכים לממן את ההשקעות בתשתית כאשר בסופו של דבר מי שנהנה מכך הן פייסבוק, גוגל או אמזון?

"אני זוכר את מה שאמר מנכ"ל איי טי אנד טי. לדבריו גוגל מרוויחה הרבה כסף על חשבונו והוא רוצה חלק מההכנסות האלה. לדעתי האמירה הזאת היא על גבול הדמגוגיה הזולה ואפשר להפוך אותה בקלות. באותה מידה אפשר לומר שגוגל ואחרים הפכו את המוצר שהוא משווק להרבה יותר אטרקטיבי וקיומם של מנועי חיפוש וענן מגדילים את התיאבון לשירותי האינטרנט ואף לאינטרנט מהיר יותר וכך מקדמים את האינטרסים של המפעילים. זה הופך את השירות שלהם לשירות יותר מבוקש, יקר ובעל ערך".

האם זה חיוני לגלוש באינטרנט?

- להערכתך התיקון יעבור?

"ההחלטה התקבלה ברוב של 3 נגד 2, בהתאם לחלוקה הפוליטית בארה"ב, אבל היא עשויה להיתקל בכמה משוכות. יהיו טענות בבית המשפט, שעשויות להגיע עד לבית המשפט העליון, על כך שהמדיניות הזאת לא סבירה. יש טעם בחלק מהטענות שכן לב השינוי מסתמך על ההסבר שמדיניות התקשורת ששירותי ספקיות האינטרנט אינם שירות מוביל או שירות חיוני.

"זה דבר בעייתי מאחר שהגלישה באינטרנט מעבירה מידע מנקודה אחת לשנייה, ואי-אפשר להגיד שלא מדובר בשירות חיוני. סביר להניח שבתי המשפט לא יתערבו מאחר שבגלגולים הקודמים הם אמרו שטענה דומה היא סבירה. עם זאת, יכול להיות שההחלטה הרגולטורית תשונה בחקיקה. במצב בקונגרס כיום זה לא ריאלי אבל מי יודע מה יהיה בבחירות הקרובות בנובמבר שעשויות לשנות את המצב. בארה"ב נושא הניטרליות מופיעה במצעים של המפלגות".

- איך השינוי ייראה בשטח?

"כנראה שלא יקרה הרבה בגלל שהחברות לא ימהרו לסטות מעיקרון הניטרליות, בין השאר כדי לא לפגוע במותג שלהן. החברות יתחשבו בכך שהציבור אוהב כנראה את נושא הניטרליות. צריך לזכור שבמקרה של מיזוג בין גופים גדולים הרגולטורים בארה"ב נוטים להטיל מגבלות שקשורות לניטרליות וכיום עומדים על הפרק כמה מיזוגים גדולים, בין השאר בין דיסני לבין פוקס וגם בין איי טי אנד טי לבין טיים וורנר.

עוד כתבות

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

פגישה ומו"מ: המסרים שהועברו מארה"ב לאיראן

ממשל טראמפ העביר לאיראן מסרים דרך כמה ערוצים כי הוא פתוח לקיום פגישה ● באיראן מכחישים את התוכניות לקיים תמרונים צבאיים של משמרות המהפכה במצרי הורמוז ● צה"ל תקף כלים הנדסיים של חיזבאללה בדרום לבנון ● חמאס מגנה את המשך התקיפות של צה"ל ברצועה וטוען כי ישראל נושאת באחריות לאי-הגעה לפתרון בסוגיית המחבלים שנצורים ברפיח ● עדכונים שוטפים

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים, והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● הוא משחזר בריאיון לגלובס את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" והמאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

פחות משהובטח: הממשלה אישרה תוכנית תמיכה בקריית שמונה

הבוקר התכנסה הממשלה בעיר וקיבלה החלטה לשיקום וצמיחה דמוגרפית בקריית שמונה, ואולם הארנק הדיגיטלי שהובטח לתושבים יתקבל כמענק חד-פעמי ● מאידך, תושבים חדשים, אם יגיעו לעיר, יזכו למענק חודשי של כ-2,000 שקל למשך שנה וחצי

עדי שלג / צילום: אלון רון

עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה

עדי שלג העיד כי ביצע את הפעולות סביב הרצת מניות אי.די.בי ב-2012 לפי הנחיותיו של איתי שטרום, וכי הפך לעד מדינה אחרי שגילה כי שטרום ונוחי דנקנר "מפילים עליו הכול" ● הוא טען כי הוא "הוכה בתדהמה" מכך שדנקנר מייחס לו אחריות לפרשה, ולגבי פעולותיו הסביר כי "היום ברור לי שזה אסור, אבל אז זה היה אחרת"

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

בתום חקירה סמויה: ראש עירייה נחקר כעת בלהב 433

ראש רשות מקומית, בכירים ברשות ואנשי עסקים עוכבו לחקירה בלהב 433 בחשד לעבירות שחיתות ● עפ"י החשד, מיליוני שקלים מכספי תרומות שקיבלה הרשות במלחמה הועברו לכיסם הפרטי של ראש הרשות ומקורביו ● היום נערכו חיפושים בבתים ובמשרדים, ועוכבו לחקירה ראש הרשות המקומית, בכירים ברשות וכן אנשי עסקים

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: באיזו עיר איכות החיים הגבוהה בישראל?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ותל אביב רושמת הישג מפתיע בתחום הדיור • המשרוקית של גלובס

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תשקיע את הכסף כדי להקים מרכז מסחרי שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מחברת הנדל"ן שי חי ● המרכז החדש שייפתח ב-2029 עשוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל ולהצדיק את חוקיות המהלך ● עוד נקבע כי תשובת המדינה צריכה להתקבל עד 15 במרץ

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

"אנחנו חייבים לעבוד": גרמניה נגד משרה חלקית ושבוע עבודה מקוצר

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

העובדים בורחים מהמגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

יציבות? שליחות? העובדים בורחים מהמגזר הציבורי

פערי שכר גדולים מול המגזר העסקי, טענות להתערבות פוליטית גוברת, תדמית ירודה והליכי מיון מתישים ● השירות הציבורי מתמודד עם משבר תעסוקה, ו-360 משרות בכירים במשרדי הממשלה ממתינות לאיוש ● בינתיים המיומנות נשחקת - ואיתה השירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

הזיגזג ההולנדי: חברת התעופה שהודיעה על חידוש הטיסות לישראל

שינוי מגמה? חברת התעופה ההולנדית KLM מודיעה על חידוש הטיסות לישראל, זאת לאחר היסוס שנרשם בשבועות האחרונים

ארקפה / צילום: עינת לברון

קפה יקר: אחרי ארומה - גם רשת ארקפה מעלה מחירים

עפ"י ארקפה, עליית המחירים המשוקללת בכלל המוצרים תעמוד על 3%, וזאת לאחר שנה שבה הרשת נמנעה מלעדכן את המחירים ● בנוסף מציינים ברשת כי מחירי משקאות הקפה העיקריים לא השתנו

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

רשות שוק ההון דורשת מגלובל נט גמל להחזיר 11 מיליון שקל שהושקעו בקרנות בחו"ל

בדיקת הרשות מצאה כי הכספים שהשקיעו עמיתים בקופות גמל בניהול אישי (IRA) של החברה הועברו לקרנות בחו"ל, אשר חלקן אורגנו על ידי סוכנים המעורבים בפרשת סלייס ● גלובל נט גמל: "דוחים את המסקנות, שוקלים את צעדינו המשפטיים"

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?