גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פגיעה בניטרליות הרשת? לא בטוח שזה גרוע כל-כך"

פרופסור טל ז'רסקי מאוניברסיטת חיפה לא נבהל מהרפורמה מעוררת המחלוקת בארה"ב ■ "זה יכול להביא לחדשנות"

טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור
טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור

האם רשת האינטרנט תפוצל יום אחד לשתי רשתות - אחת זולה ואיטית והשנייה מהירה אבל יקרה? האפשרות הזו עומדת בבסיסו של דיון סוער שמתנהל בארה"ב סביב הנושא של ניטרליות הרשת. ממשל אובמה תמך במצב הקיים אך הנשיא טראמפ מוביל בימים אלה שינוי מרחיק לכת שישפיע על ספקיות התשתית, אתרי התוכן ועל הגולשים.

מי שמסייע לטראמפ הוא אג'יט פאי, יו"ר ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית שמובילה את הרגולציה על תקשורת בארה"ב. פאי מאמין שיצירת "טיר" (שכבות) תיצור תחרות שתוביל להשקעה בתשתיות ותתרום בסופו של יום לתחרות, אבל לא כולם מסכימים איתו.

"הטענה הזאת של אג'יט פאי היא לא רצינית", אומר ל"גלובס" פרופסור טל ז'רסקי, סגן דיקאן בפקולטה למשפטים, וממלא מקום ראש המרכז לסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, "גם כשקיבלו את ההחלטה הקודמת על הניטרליות ברשת אמרו את אותו הדבר, ובשני המקרים לא ראינו הוכחות שזה עבד". לז'רסקי יש לא מעט ביקורת על ההחלטה, אבל הוא מציע לנטרל את רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שלשינוי המוצע יש גם יתרונות.

- מה בעצם המשמעות של החלטת ה-FCC.

"ההחלטה מבטלת את ההחלטה הקודמת שדאגה ליישום עיקרון ניטרליות ברשת, בכמה היבטים. אחד ההיבטים היה למנוע מספקי התשתית לספק גלישה מהירה לאתר מסוים או לחסום אתרים מסוימים. מה שיותר חשוב לדעתי הוא שההחלטה הקודמת אסרה באופן קטגורי ליצור שתי שכבות באינטרנט לספקים שונים, באיכות ובמהירות שונה. זה נאסר בעבר ועכשיו בוטל".

- לשינוי הזה תהיה השפעה על ישראל?

"ההחלטה תשפיע על יזמים מקומיים שמפתחים כלים ותוכנות לשוק האמריקאי. על פניו מדובר בבשורה מדאיגה משום שהספקיות עלולות להפלות אותם לרעה, אבל היזמים בישראל זריזים והם יכולים למצוא במצב החדש יתרונות. אם תהיה רשת מהירה ואיכותית יותר שתעביר מידע על פיננסים, רפואה ועוד - זה מייצר הזדמנויות. רשתות כאלה מעבירות מידע קריטי, ולכן אתה לא יכול להרשות לעצמך שהן יקרסו או יעבדו לאט.

"בשוק המקומי עיקרון הניטרליות מעוגן בחוק התקשורת שאוסר לחסום אתרים. בחוק אין התייחסות לאיסור על יצירת טירינג, אבל אפשר למצוא את זה ברישיונות שהמדינה נותנת לגופי התקשורת השונים. גם אם התקנות החדשות לא ישפיעו על השוק הישראלי, עדיין יש פה החלטה סימבולית. הרגולטור האמריקאי סוטה מעקרונות של שוויון ומעדיף אינטרסים מסחריים וזה עשוי לסמן את תחילתה של מגמה יותר מהותית. זה צריך להטריד ישראלים, אזרחים וגם יזמים".

"דיון מיתי ואפילו דתי"

- איך דיון אקדמי לכאורה הפך בארה"ב לוויכוח פוליטי סוער כל-כך?

ז'רסקי: "הדיון התחיל כאקדמי. אחר-כך הוא הפך לדיון לגבי מדיניות וחוק, אבל תוך זמן קצר הפך למיתי ואפילו לדתי. לדיונים כאלה יש נטייה להפוך לקיצוניים בה בעת שהשאלות המעניינות נוגעות למקרי הביניים ולא למקרי הקיצון. די ברור שלחסום ולעשות תיעדוף בתנועה זה דבר רע, אבל לדעתי זה כנראה לא יקרה גם בהסדר החדש".

- מה כן יקרה?

"יכול להיות שעכשיו ספקיות האינטרנט יחזרו לספקי תוכן וייתנו שירותי אינטרנט מואצים למי שייכנס לשכבה העליונה ברשת, והשאלה היא האם זה דבר כל-כך גרוע או לא".

- לכאורה יש בכך טעם לפגם. התרגלנו לקבל מהירות גלישה שווה ושירות שוויוני.

"ראש ה-FCC נימק את השינוי בכך שהמהלך הזה חשוב כדי ליצור תמריץ לחברות התקשורת, למפעילים, להשקיע בתשתיות, וגם בארץ אנחנו מכירים את הבעיה של חוסר השקעה מצד המפעילים. אפשר לפקפק בנכונות של האמירה מאחר שלא ברור שיש קשר בין הדברים. מצד שני צריך לציין שגם התזה שעמדה בבסיס ההוראה הקודמת הייתה רעועה מאחר שהיא אמרה שיצירת טירינג תפגע בחדשנות ובצמיחה של חברות קטנות, ואפשר לפקפק בזה. להרבה חברות גדולות יש הרבה כסף כך שהן יכולות לעלות ל'טיר' יותר גבוה. הטענה הנגדית היא שדווקא יצירת טירינג תביא לחדשנות בתחום העסקי, וגם זה עשוי להתברר כנכון".

- אם אני מבין אותך נכון, הדיון פחות רלוונטי היום, כי הוא לא דן בכוח של ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל.

"הדיון על הניטרליות לקח הרבה זמן ובמידה רבה הוא מדבר על המלחמה הקודמת. הדיון היום מתמקד במפעילים שהם גופים חזקים וגדולים ויש להם הרבה כסף. אבל היום יש גופים הרבה יותר גדולים וחזקים שהם אינם בלב הרגולציה הזאת והם ספקי התוכן הגדולים, מנועי חיפוש, גופי הענן והרשתות החברתיות. גוף כמו אפל. הרגולציה לא עוסקת בחברות האלה אבל היא נותנת להן הטבה עקיפה ולכן הן נלחמו בשינוי האסדרה. בעולם אופטימלי היה צריך להחיל עליהם את האסדרה אבל זה דבר שה-FCC לא יכול לעשות כרגע".

- למה המפעילים צריכים לממן את ההשקעות בתשתית כאשר בסופו של דבר מי שנהנה מכך הן פייסבוק, גוגל או אמזון?

"אני זוכר את מה שאמר מנכ"ל איי טי אנד טי. לדבריו גוגל מרוויחה הרבה כסף על חשבונו והוא רוצה חלק מההכנסות האלה. לדעתי האמירה הזאת היא על גבול הדמגוגיה הזולה ואפשר להפוך אותה בקלות. באותה מידה אפשר לומר שגוגל ואחרים הפכו את המוצר שהוא משווק להרבה יותר אטרקטיבי וקיומם של מנועי חיפוש וענן מגדילים את התיאבון לשירותי האינטרנט ואף לאינטרנט מהיר יותר וכך מקדמים את האינטרסים של המפעילים. זה הופך את השירות שלהם לשירות יותר מבוקש, יקר ובעל ערך".

האם זה חיוני לגלוש באינטרנט?

- להערכתך התיקון יעבור?

"ההחלטה התקבלה ברוב של 3 נגד 2, בהתאם לחלוקה הפוליטית בארה"ב, אבל היא עשויה להיתקל בכמה משוכות. יהיו טענות בבית המשפט, שעשויות להגיע עד לבית המשפט העליון, על כך שהמדיניות הזאת לא סבירה. יש טעם בחלק מהטענות שכן לב השינוי מסתמך על ההסבר שמדיניות התקשורת ששירותי ספקיות האינטרנט אינם שירות מוביל או שירות חיוני.

"זה דבר בעייתי מאחר שהגלישה באינטרנט מעבירה מידע מנקודה אחת לשנייה, ואי-אפשר להגיד שלא מדובר בשירות חיוני. סביר להניח שבתי המשפט לא יתערבו מאחר שבגלגולים הקודמים הם אמרו שטענה דומה היא סבירה. עם זאת, יכול להיות שההחלטה הרגולטורית תשונה בחקיקה. במצב בקונגרס כיום זה לא ריאלי אבל מי יודע מה יהיה בבחירות הקרובות בנובמבר שעשויות לשנות את המצב. בארה"ב נושא הניטרליות מופיעה במצעים של המפלגות".

- איך השינוי ייראה בשטח?

"כנראה שלא יקרה הרבה בגלל שהחברות לא ימהרו לסטות מעיקרון הניטרליות, בין השאר כדי לא לפגוע במותג שלהן. החברות יתחשבו בכך שהציבור אוהב כנראה את נושא הניטרליות. צריך לזכור שבמקרה של מיזוג בין גופים גדולים הרגולטורים בארה"ב נוטים להטיל מגבלות שקשורות לניטרליות וכיום עומדים על הפרק כמה מיזוגים גדולים, בין השאר בין דיסני לבין פוקס וגם בין איי טי אנד טי לבין טיים וורנר.

עוד כתבות

יאכטה / צילום: Shutterstock, Sven Hansche

בצל הסופה: חיפושים אחרי יאכטה ישראלית שנותק עימה הקשר באזור קפריסין

ברשות הספנות בודקים מדוע לא נוצר קשר עם הספינה, שיצאה מאשדוד לכיוון האי לפני יומיים • זאת, על רקע הסופה "ביירון" שהכתה גם בקפריסין - והגיעה הערב לישראל • ביאכטה נמצאים 4 בני אדם, שלא ידוע מה מצבם

חיילי צה''ל / צילום: דובר צה''ל

בעקבות הסופה: הרמטכ"ל הנחה על עוצר יציאות והגבלת פעילות בצה"ל

הרמטכ"ל הנחה על עוצר יציאות - עד יום שישי בבוקר ●  אזרחים חצו את הגדר בגבול עזה ונתפסו על ידי כוחות צה"ל ● באל-ג'זירה מדווחים על משט חדש שמתכונן לצאת לכיוון עזה בקרוב ● ישראל העבירה למתווכות מידע: "יש בג'יהאד מי שיודע איפה רן גואילי מוחזק" ● עדכונים שוטפים

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

מנהל רשות המסים: "בין 1.5 ל־2 מיליארד שקל מועלמים בשוק ההשכרה"

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' הזהיר בוועידת מרכז הבנייה הישראלי כי מיליארדי שקלים אינם מדווחים בשוק ההשכרה וקורא לחובת דיווח גורפת על כל חוזה שכירות ●  בנוסף, הציג תמונה חיובית של הכנסות המדינה, הסביר מדוע הוא צופה ש-2025 תסתיים הרחק מעל היעד, והתייחס לאפשרות החזרת מס הרכוש

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

בשוק בטוחים מה הפד יעשה הערב. אבל מה יקרה ב-2026?

בעוד שטראמפ מחפש לו מחליף נוח, יו"ר הפד, ג'רום פאוול צפוי להכריז הערב על הורדת הריבית בארה"ב ● הסקרנות האמיתית היא לגבי תחזיות הריבית ל-2026, הפד צפוי לשדר שתהליך הפחתות הריבית יוצא להפסקה ● בתוך כך, ההתנגדות בין חברי הוועדה גוברת: חלקם מודאגים מהאינפלציה העיקשת, ושהריבית הנוכחית לא מספיקה כדי להחזיר אותה ליעד ● טראמפ לוחץ על הורדה חדה: "פאוול לא אוהב אותי"

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בונים בית פרטי? ממחר אתם חייבים לבנות מערכת סולארית על הגג

השבוע נכנסה לתוקף חובת התקנה של גגות סולאריים על בתים פרטיים ועל חלק מהמגדלים ● כמה זה יעלה, מה תרוויח המדינה ומה ירוויחו בעלי הגגות? ● גלובס עושה סדר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהפכה במוצרי החיסכון: הבנקים יורשו להציע את הפלטפורמה החדשה

אחת המחלוקות הגדולות ברפורמה המתגבשת בשוק החיסכון מתקרבת להכרעה: הבנקים צפויים לקבל אפשרות להציע את חשבון ההשקעות האחוד כבר עם ההשקה ● לאחר פרסום המסקנות הסופיות בימים הקרובים, תעבור הרפורמה לשלב החקיקה

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

מחשב קוונטי / צילום: Shutterstock

מאה מיליון דולר: הגיוס החדש של חברת הקוונטים מנס ציונה

קוונטום ארט, שמפתחת מחשבים קווונטים, גייסה מאה מיליון דולר כדי לבנות את הדור הבא של המחשוב הקוונטי ● את הסבב הנוכחי של החברה, שהוקמה ב-2022 כספין אוף ממכון ויצמן, הובילה קרן Bedford Ridge Capital

וול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות בוול סטריט לאחר הורדת הריבית בארה"ב

הדאו ג'ונס קופץ בכ-1.2% ● הפד הוריד את הריבית ברבע אחוז, אך אותת כי צפויה הפסקה בהורדות הריבית בעתיד הקרוב • ענקיות הטכנולוגיה מגבירות את המרוץ שלהן בשוק בהודו - אל מיקרוסופט ואלפאבית, הצטרפה הבוקר אמזון ● אורקל תפרסם הלילה את תוצאות הרבעון, למרות הנפילה במניה, אנליסטים אופטימיים לגביה • ג'יי. פי. מורגן: הראלי בשוק צפוי להעצר לאחר הורדת הריבית

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

המגדלים של לוזון וחג'ג' בשדה דב צפויים לקבל היתר בנייה מאדריכל

שני המגדלים, בני 45 קומות, צפויים לקבל היתר במסלול הרישוי העצמי החדש, בו האדריכל עושה זאת במקום הוועדה המקומית ● "זה מהלך שמסייע לכולם - לעירייה, ליזמים, וגם לרוכשי הדירות", אומרים בענף ● אז למה זה בכל זאת עדיין מורכב?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

האוצר: תשלומי הריבית של המדינה יהיו גבוהים ב־50% ביחס לערב המלחמה

גיוס חוב של חצי טריליון שקל, סביבת ריבית גבוהה ופרמיית סיכון שטרם התאפסה הביאו לזינוק בהוצאות הריבית של ישראל ● הצד האופטימי: חלק ניכר יתגלגל לפנסיות של הישראלים

הדיון בוועדת הכלכלה על הוזלת תעריפי ביטוחי הרכב / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

דיון סוער בוועדת הכלכלה על מחירי ביטוח הרכב

אף שדרשה מהחברות להוזיל את ביטוחי הרכב בתוך שלושה חודשים, הח"כים הטיחו בנציגי רשות שוק ההון כי נכשלו בבלימת גל ההתייקרויות המתמשך

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

השראה מהמודל האמריקאי לדוחות כספיים: כללי הדיווח לבורסה משתנים

"ועדת חמדני" לשינוי מבנה הדוחות הציגה את המלצותיה, ובראשן מעבר לדוח ממוקד של ההנהלה והארכת המועד לדיווחים מיידיים ● בשוק מברכים, אך גם מזהירים מפני תביעות שיגישו משקיעים, בעוד שיו"ר הוועדה חושש דווקא שעורכי הדין ימסמסו את הרפורמה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

בעלי המניות של צים בדרישה לדירקטוריון: לפטר את מנכ"ל החברה

בחברת הספנות, שמתנהלת כבר שנה ללא בעל שליטה, מתפתח בשבועות האחרונים מאבק פרוקסי סוער ● צחי אברהם, אחד מבעלי המניות:"חברי הנהלה מנסים לרכוש את החברה בפחות מסך המזומנים בקופה" ● בעלי המניות קוראים לדירקטוריון להפסיק את כהונת המנכ"ל גליקמן

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

ג'ארד קושנר מצטרף למאבק על האחים וורנר. האם עסקת נטפליקס בסכנה?

במהלך שעשוי לאיים על עסקת נטפליקס לרכישת האחים וורנר שאושרה לאחרונה, פרמאונט מגישה הצעה נגדית ומביאה עימה חיזוק בלתי צפוי - קרן Affinity Partners שבה שותף ג'ארד קושנר ● ברקע: הסתייגות הנשיא טראמפ מהכוח הרב שהרכישה עשויה להביא לנטפליקס

חדשות ההייטק / צילום: AP

המהלך החדש שמוביל הצעיר הגאון במטא

SpaceX מתקרבת להנפקה הגדולה בהיסטוריה, מטא במהלך אסטרטגי חדש בהובלת אלכסנדר וונג, ומאבק חדש נפתח על המותג הנזנח של "טוויטר" ● במקביל, שלושה סטארטאפים ישראליים מגייסים יחד יותר מ־100 מיליון דולר וחברת הקריפטו הישראלית Lava Network מתחילה להיסחר בבורסות הגדולות בעולם ● חדשות ההייטק

האחים אמיר ופיני יעקובי / צילום: אריק סולטן

המניה נפלה ביותר מ-70% מאז ההנפקה. משפחת יעקובי משדרגת לעצמה את השכר

חברת התשתיות יעקובי מתכננת להעלות את שכרם של בעלי השליטה ושל חמשת קרוביהם הבכירים ● במשרדי בלוסטון LIVE NATION הושקה חברת הדיגיטל והמשפיענים החדשה MIND ● וזה המנהל החדש של בית החולים השיקומי ● אירועים ומינויים

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

ההשקעות הזרות עלו או ירדו? דוח האוצר מדגיש את הנתונים האופטימיים

בעוד שבדוח הכלכלן הראשי של האוצר המבוסס על נתוני OECD נראה זינוק בהשקעות הזרות במחצית הראשונה של 2025, מאגר העסקאות העצמאי של המשרד מספר סיפור אחר לחלוטין ● השוני במועד התיעוד, לצד השפעה חריגה של עסקת אינטל, יצר פער בין נתוני האוצר לנתונים שהוא עצמו בחר להדגיש