גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פגיעה בניטרליות הרשת? לא בטוח שזה גרוע כל-כך"

פרופסור טל ז'רסקי מאוניברסיטת חיפה לא נבהל מהרפורמה מעוררת המחלוקת בארה"ב ■ "זה יכול להביא לחדשנות"

טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור
טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור

האם רשת האינטרנט תפוצל יום אחד לשתי רשתות - אחת זולה ואיטית והשנייה מהירה אבל יקרה? האפשרות הזו עומדת בבסיסו של דיון סוער שמתנהל בארה"ב סביב הנושא של ניטרליות הרשת. ממשל אובמה תמך במצב הקיים אך הנשיא טראמפ מוביל בימים אלה שינוי מרחיק לכת שישפיע על ספקיות התשתית, אתרי התוכן ועל הגולשים.

מי שמסייע לטראמפ הוא אג'יט פאי, יו"ר ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית שמובילה את הרגולציה על תקשורת בארה"ב. פאי מאמין שיצירת "טיר" (שכבות) תיצור תחרות שתוביל להשקעה בתשתיות ותתרום בסופו של יום לתחרות, אבל לא כולם מסכימים איתו.

"הטענה הזאת של אג'יט פאי היא לא רצינית", אומר ל"גלובס" פרופסור טל ז'רסקי, סגן דיקאן בפקולטה למשפטים, וממלא מקום ראש המרכז לסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, "גם כשקיבלו את ההחלטה הקודמת על הניטרליות ברשת אמרו את אותו הדבר, ובשני המקרים לא ראינו הוכחות שזה עבד". לז'רסקי יש לא מעט ביקורת על ההחלטה, אבל הוא מציע לנטרל את רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שלשינוי המוצע יש גם יתרונות.

- מה בעצם המשמעות של החלטת ה-FCC.

"ההחלטה מבטלת את ההחלטה הקודמת שדאגה ליישום עיקרון ניטרליות ברשת, בכמה היבטים. אחד ההיבטים היה למנוע מספקי התשתית לספק גלישה מהירה לאתר מסוים או לחסום אתרים מסוימים. מה שיותר חשוב לדעתי הוא שההחלטה הקודמת אסרה באופן קטגורי ליצור שתי שכבות באינטרנט לספקים שונים, באיכות ובמהירות שונה. זה נאסר בעבר ועכשיו בוטל".

- לשינוי הזה תהיה השפעה על ישראל?

"ההחלטה תשפיע על יזמים מקומיים שמפתחים כלים ותוכנות לשוק האמריקאי. על פניו מדובר בבשורה מדאיגה משום שהספקיות עלולות להפלות אותם לרעה, אבל היזמים בישראל זריזים והם יכולים למצוא במצב החדש יתרונות. אם תהיה רשת מהירה ואיכותית יותר שתעביר מידע על פיננסים, רפואה ועוד - זה מייצר הזדמנויות. רשתות כאלה מעבירות מידע קריטי, ולכן אתה לא יכול להרשות לעצמך שהן יקרסו או יעבדו לאט.

"בשוק המקומי עיקרון הניטרליות מעוגן בחוק התקשורת שאוסר לחסום אתרים. בחוק אין התייחסות לאיסור על יצירת טירינג, אבל אפשר למצוא את זה ברישיונות שהמדינה נותנת לגופי התקשורת השונים. גם אם התקנות החדשות לא ישפיעו על השוק הישראלי, עדיין יש פה החלטה סימבולית. הרגולטור האמריקאי סוטה מעקרונות של שוויון ומעדיף אינטרסים מסחריים וזה עשוי לסמן את תחילתה של מגמה יותר מהותית. זה צריך להטריד ישראלים, אזרחים וגם יזמים".

"דיון מיתי ואפילו דתי"

- איך דיון אקדמי לכאורה הפך בארה"ב לוויכוח פוליטי סוער כל-כך?

ז'רסקי: "הדיון התחיל כאקדמי. אחר-כך הוא הפך לדיון לגבי מדיניות וחוק, אבל תוך זמן קצר הפך למיתי ואפילו לדתי. לדיונים כאלה יש נטייה להפוך לקיצוניים בה בעת שהשאלות המעניינות נוגעות למקרי הביניים ולא למקרי הקיצון. די ברור שלחסום ולעשות תיעדוף בתנועה זה דבר רע, אבל לדעתי זה כנראה לא יקרה גם בהסדר החדש".

- מה כן יקרה?

"יכול להיות שעכשיו ספקיות האינטרנט יחזרו לספקי תוכן וייתנו שירותי אינטרנט מואצים למי שייכנס לשכבה העליונה ברשת, והשאלה היא האם זה דבר כל-כך גרוע או לא".

- לכאורה יש בכך טעם לפגם. התרגלנו לקבל מהירות גלישה שווה ושירות שוויוני.

"ראש ה-FCC נימק את השינוי בכך שהמהלך הזה חשוב כדי ליצור תמריץ לחברות התקשורת, למפעילים, להשקיע בתשתיות, וגם בארץ אנחנו מכירים את הבעיה של חוסר השקעה מצד המפעילים. אפשר לפקפק בנכונות של האמירה מאחר שלא ברור שיש קשר בין הדברים. מצד שני צריך לציין שגם התזה שעמדה בבסיס ההוראה הקודמת הייתה רעועה מאחר שהיא אמרה שיצירת טירינג תפגע בחדשנות ובצמיחה של חברות קטנות, ואפשר לפקפק בזה. להרבה חברות גדולות יש הרבה כסף כך שהן יכולות לעלות ל'טיר' יותר גבוה. הטענה הנגדית היא שדווקא יצירת טירינג תביא לחדשנות בתחום העסקי, וגם זה עשוי להתברר כנכון".

- אם אני מבין אותך נכון, הדיון פחות רלוונטי היום, כי הוא לא דן בכוח של ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל.

"הדיון על הניטרליות לקח הרבה זמן ובמידה רבה הוא מדבר על המלחמה הקודמת. הדיון היום מתמקד במפעילים שהם גופים חזקים וגדולים ויש להם הרבה כסף. אבל היום יש גופים הרבה יותר גדולים וחזקים שהם אינם בלב הרגולציה הזאת והם ספקי התוכן הגדולים, מנועי חיפוש, גופי הענן והרשתות החברתיות. גוף כמו אפל. הרגולציה לא עוסקת בחברות האלה אבל היא נותנת להן הטבה עקיפה ולכן הן נלחמו בשינוי האסדרה. בעולם אופטימלי היה צריך להחיל עליהם את האסדרה אבל זה דבר שה-FCC לא יכול לעשות כרגע".

- למה המפעילים צריכים לממן את ההשקעות בתשתית כאשר בסופו של דבר מי שנהנה מכך הן פייסבוק, גוגל או אמזון?

"אני זוכר את מה שאמר מנכ"ל איי טי אנד טי. לדבריו גוגל מרוויחה הרבה כסף על חשבונו והוא רוצה חלק מההכנסות האלה. לדעתי האמירה הזאת היא על גבול הדמגוגיה הזולה ואפשר להפוך אותה בקלות. באותה מידה אפשר לומר שגוגל ואחרים הפכו את המוצר שהוא משווק להרבה יותר אטרקטיבי וקיומם של מנועי חיפוש וענן מגדילים את התיאבון לשירותי האינטרנט ואף לאינטרנט מהיר יותר וכך מקדמים את האינטרסים של המפעילים. זה הופך את השירות שלהם לשירות יותר מבוקש, יקר ובעל ערך".

האם זה חיוני לגלוש באינטרנט?

- להערכתך התיקון יעבור?

"ההחלטה התקבלה ברוב של 3 נגד 2, בהתאם לחלוקה הפוליטית בארה"ב, אבל היא עשויה להיתקל בכמה משוכות. יהיו טענות בבית המשפט, שעשויות להגיע עד לבית המשפט העליון, על כך שהמדיניות הזאת לא סבירה. יש טעם בחלק מהטענות שכן לב השינוי מסתמך על ההסבר שמדיניות התקשורת ששירותי ספקיות האינטרנט אינם שירות מוביל או שירות חיוני.

"זה דבר בעייתי מאחר שהגלישה באינטרנט מעבירה מידע מנקודה אחת לשנייה, ואי-אפשר להגיד שלא מדובר בשירות חיוני. סביר להניח שבתי המשפט לא יתערבו מאחר שבגלגולים הקודמים הם אמרו שטענה דומה היא סבירה. עם זאת, יכול להיות שההחלטה הרגולטורית תשונה בחקיקה. במצב בקונגרס כיום זה לא ריאלי אבל מי יודע מה יהיה בבחירות הקרובות בנובמבר שעשויות לשנות את המצב. בארה"ב נושא הניטרליות מופיעה במצעים של המפלגות".

- איך השינוי ייראה בשטח?

"כנראה שלא יקרה הרבה בגלל שהחברות לא ימהרו לסטות מעיקרון הניטרליות, בין השאר כדי לא לפגוע במותג שלהן. החברות יתחשבו בכך שהציבור אוהב כנראה את נושא הניטרליות. צריך לזכור שבמקרה של מיזוג בין גופים גדולים הרגולטורים בארה"ב נוטים להטיל מגבלות שקשורות לניטרליות וכיום עומדים על הפרק כמה מיזוגים גדולים, בין השאר בין דיסני לבין פוקס וגם בין איי טי אנד טי לבין טיים וורנר.

עוד כתבות

הכתובת שרוססה על תחנת גלי צה''ל / צילום: גלי צה''ל / ללא קרדיט

"זמנכם קצוב": הגרפיטי שרוסס על תחנת גלי צה"ל ביפו

"זמנכם קצוב" ו-"ימיכם ספורוים" (הטעות במקור), לצד הכתובת: "ראש הנחש בג"ץ פרקליטות מח"ש הכפירה החילונית חובה להסיר" - כך נכתב הבוקר על תחנת גלי צה"ל ביפו הבוקר ● זאת על רקע הליך הסגירה של התחנה, מהחלטתו של שר הביטחון ועד להקפאת ההחלטה על ידי ביהמ"ש העליון

מגדל שד''ל בתל אביב / הדמיה: view point

ליד רוטשילד: קבוצת חג'ג' במו"מ לעסקת ענק של 730 מיליון שקל

קבוצת חג'ג' נדל"ן מנהלת מו"מ למכירת זכויותיה במתחם שד"ל בתל אביב בעסקה בשווי 730 מיליון שקל ● המתחם כולל אישור להקמת מגדל בן 40 קומות המשלב דירות, חדרי מלון ושטחי מסחר

איך 2025 עמדה במבחן העובדות? / צילום: AI ננו בננה

המשרוקית מסכמת שנה: איך 2025 עמדה במבחן העובדות?

כלכלה, משפט וביטחון: מתברר שהפוליטיקאים אוהבים לזרוק נתונים בנושאים האלה, אבל אי־אפשר להסתמך עליהם באופן עיוור ● ואפשר גם בכלל לברוח משיח עובדתי - מתברר שמי שסיגלה לעצמה את המנהג הזה המשיכה איתו גם השנה ● ואיפה אנחנו צריכים להשתפר? ● המשרוקית של גלובס

תקיפה בלבנון (ארכיון)

דיווחים בלבנון: רכב הותקף בידי כטב"ם ישראלי באזור נבטיה

נשיא ארה"ב שיגר מסר לטהראן: אם תמשיכו להרוג מפגינים - תחטפו מכה כואבת ●  צה"ל הרס את ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע המשולב בצפון ● מחבל הותקף לאחר שהיווה איום על כוחות צה"ל באזור זיתון שברצועת עזה ● עדכונים שוטפים

תעשיית הקרנות בשיא / אילוסטרציה: Shutterstock

מהפך שלא נראה 4 שנים: זה האפיק הכי פופולרי ל־2025 בשוק הקרנות

בצל הזינוקים במדדי המניות המקומיים תעשיית הקרנות המקומית מסכמת שנת שיא, במהלכה זרמו אליה כ-73 מיליארד שקל ● אחרי 3 שנים קשות הקרנות המנוהלות חוזרות למרכז הבמה ● וגם: איזה אפיק זכה לאמון מחודש מצד המשקיעים?

סמלי האפליקציות של גרוק, ג'מיני, קלוד וצ'אט GPT / צילום: Shutterstock

העדכון החדש של X מעורר סערה: גרוק אפשר יצירת תוכן מיני של נשים וקטינים

צרפת, הודו ומלזיה פתחו בבדיקות דחופות נגד X (טוויטר לשעבר), לאחר שמודל הבינה המלאכותית גרוק אפשר למשתמשים ליצור תוכן מיני פוגעני ע"י עריכת תמונות של נשים וקטינים בפלטפורמה ● בין היתר על הפרק: סנקציות משפטיות

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל: יצחק תשובה רוכש 27% ממדיקל סנטר

לאחר הרכישה הרצליה מדיקל סנטר תהיה בבעלות קופ"ח כללית (40%), תשובה, יאיר לנדאו וכלל ביטוח ● בעקבות כך שואפים בבית החולים הפרטי להתרחב לרשת, והם לא היחידים שמנסים לעשות זאת

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

לבקשת עיריית בית שמש, הממשלה עיכבה הקמת תחנת כוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה ● שתי תחנות כוח אחרות - בעמק חפר ובעוטף עזה - יעברו כעת לאישור הוות"ל

מוצרי קולגייט שמייבאת שסטוביץ (בעיגול: גיא שסטוביץ, סמנכ''ל פיתוח עסקי בחברה) / צילום: טלי בוגדנובסקי, אתר שסטוביץ

מאל על ועד אנליסט ומור: מה עומד מאחורי מסע הקניות של שסטוביץ בבורסה?

כשהיא חמושה בהררי מזומנים ממותגי מזון וקוסמטיקה, רכשה יבואנית מוצרי הצריכה מניות סחירות בכ-160 מיליון שקל ● על השקעותיה, ובהן בית ההשקעות מור, אל על, טופ גאם ואנליסט, מורווחת שסטוביץ עשרות מיליונים ● ובאיזה חברות משקיעה היבואנית לימן שלייסל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים לאחר התקיפה בוונצואלה, משמאלו מזכיר המדינה מרקו רובי / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

ביל אקמן צופה שמחיר הנפט יצנח לאחר נפילת מדורו, ולאיראן יש סיבה לדאגה

מבצע ארה"ב בקראקס מציב את שוק הנפט הגלובלי במרכז השיח ● שינוי מאזן הכוחות עשוי להפחית את מחירי האנרגיה, ולפגוע באינטרסים של איראן, סין ורוסיה ● במקביל, נראה כי למבצע ולשינויים שחלים במדינות השכנות לאחרונה עשויה להיות השפעה גם על מדינת ישראל

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט המטרו מתקרב לשוק ההון: נת"ע בוחנת גיוס חוב בבורסה

בנת"ע מקדמים הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק של פרויקט המטרו לבין ההכנסות ממסים ● המהלך זוכה לתמיכה ברשות החברות, אך ממתין להכרעת החשכ"לית הבאה

ההגבלות על משפיעני ההשקעות יצרו סערה ברשת

סערת רשת בעקבות החוק להגבלת משפיעני השקעות: "צעד דורסני"

הרשת סערה בסוף השבוע כאשר משפיענים דוגמת "הסולידית" ו"הגורו" מתחו ביקורת על הדיון המתוכנן בכנסת לגבי ההצעה לחייב אותם להזדהות בשמם או להצטייד ברישיון השקעות ● למרות הסערה, ועדת הכספים לא צפויה לדון השבוע במהלך - אך הנושא עשוי לעלות על שולחנה בשבועות הקרובים

שגיא דקל בקמפיין של מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

"בקמפיין עם שגיא דקל חן אין ציניות אלא תקומה ותקווה"

בשבוע שעבר עלה בנק מזרחי טפחות בפרסומת בכיכובו של שגיא דקל חן - קמפיין מסחרי ראשון שבמרכזו נמצא שורד שבי. הביקורות לא איחרו לבוא ● בראיון בלעדי לגלובס מסבירה סמנכ"לית ומנהלת חטיבת השיווק תרי ישכיל את הרציונל מאחורי המהלך, ומגיבה למקטרגים

השופט בני שגיא / צילום: דוברות הרשות השופטת

בני שגיא, נשיא ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, נהרג בתאונת אופנוע

שגיא, בן 54 במותו, היה הצעיר מבין נשיאי בתי המשפט המחוזיים בישראל ● בהנהלת הרשות השופטת הוא זכה להערכה רבה, בין היתר בשל יכולתו להביא לסיומם של תיקים פליליים מורכבים באמצעות הסדרי טיעון יעילים ● שר המשפטים לוין ספד לו: "הוא יחסר מאוד למערכת המשפט"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

סמוטריץ' מתכנן לעקוף את ועדת הכלכלה של ביטן ברפורמת החלב

השר סמוטריץ' שואף להפקיע את חקיקת רפורמת החלב שלו מידיה של ועדת הכלכלה, ולהעבירה לוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל ממפלגתו ● הסיבה: יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן מהליכוד נחשב לעומתי כלפי תוכניות האוצר, והלובי החקלאי כבר גייס תמיכה לא מועטה בקרב חברי כנסת מהליכוד

הפגנות הרפתנים / צילום: מטה מאבק החקלאים והרפתנים

במחאה על רפורמת החלב: מאות חקלאים ורפתנים חסמו כבישים מרכזיים ברחבי הארץ

בלב המחאה עומדת רפורמת החלב, שלטענת הנהגת החקלאים עלולה להביא לסגירת כ-400 רפתות, בעיקר במושבים בפריפריה וביישובי קו העימות ● לדבריהם, המהלך לא יוזיל את מחירי מוצרי החלב לצרכן, ויגביר תלות בייבוא

אלביט תספק את חליפות ההגנה העצמית שלה למדינה החברה בנאט''ו / צילום: אלביט

חוזים בשווי 150 מיליון דולר: אלביט תמכור מערכות הגנה למדינה באירופה

במסגרת החוזה הראשון, תצייד אלביט את צי המטוסים של מדינה באירופה בטכנולוגיית ה-DIRCM המתקדמת שלה, המספקת שכבת הגנה נוספת לפלטפורמות אוויריות ● ההזמנות הנוספות כוללות אספקת מערכות DIRCM לציי מטוסי התובלה של מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו

"שריר דיפלומטי חדש": מה משדרת ישראל לשכנות עם ההכרה בסומלילנד?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מפעל ביטחוני בסקוטלנד הושחת בגלל קשר עם ישראל, מה אפשר ללמוד מההכרה הישראלית בסומלילנד על הדיפלומטיה של ירושלים, ומה חושבים בניו יורק על ההחלטות נגד ישראל של ראש העיר החדש • כותרות העיתונים בעולם

הנתונים נחשפים: כמה הרוויחו עורכי הדין ב־2025, ואיזה תחום בלט במיוחד

אחרי תקופה של זהירות, ענף המשפט חוזר להעלאות שכר מדודות ● מסקר קודקס ל־2025 עולה כי השכר הממוצע טיפס ב־2.4%, כאשר לצד הדומיננטיות של תחום ההייטק, נרשמת התחזקות משמעותית בתחומי הרגולציה והגנת הפרטיות, המבססים את מעמדם בצמרת טבלת השכר

מסירות כלי רכב / צילום: יח''צ

מי הדגם שהוביל את טבלת מסירות הרכב ב-2025?

דוח מסירות הרכב לשנת 2025 מצביע על שנת שיא לדגמים מסין, עם נתח כולל של מעל שליש מהמסירות ● התופעה הבולטת של השנה היא מספר שיא של רכבי "אפס ק"מ" ● ג'אקו 7 מבית קבוצת צ'רי הוא הדגם שמוביל את המסירות, ומי עוד ברשימה?