גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פגיעה בניטרליות הרשת? לא בטוח שזה גרוע כל-כך"

פרופסור טל ז'רסקי מאוניברסיטת חיפה לא נבהל מהרפורמה מעוררת המחלוקת בארה"ב ■ "זה יכול להביא לחדשנות"

טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור
טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור

האם רשת האינטרנט תפוצל יום אחד לשתי רשתות - אחת זולה ואיטית והשנייה מהירה אבל יקרה? האפשרות הזו עומדת בבסיסו של דיון סוער שמתנהל בארה"ב סביב הנושא של ניטרליות הרשת. ממשל אובמה תמך במצב הקיים אך הנשיא טראמפ מוביל בימים אלה שינוי מרחיק לכת שישפיע על ספקיות התשתית, אתרי התוכן ועל הגולשים.

מי שמסייע לטראמפ הוא אג'יט פאי, יו"ר ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית שמובילה את הרגולציה על תקשורת בארה"ב. פאי מאמין שיצירת "טיר" (שכבות) תיצור תחרות שתוביל להשקעה בתשתיות ותתרום בסופו של יום לתחרות, אבל לא כולם מסכימים איתו.

"הטענה הזאת של אג'יט פאי היא לא רצינית", אומר ל"גלובס" פרופסור טל ז'רסקי, סגן דיקאן בפקולטה למשפטים, וממלא מקום ראש המרכז לסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, "גם כשקיבלו את ההחלטה הקודמת על הניטרליות ברשת אמרו את אותו הדבר, ובשני המקרים לא ראינו הוכחות שזה עבד". לז'רסקי יש לא מעט ביקורת על ההחלטה, אבל הוא מציע לנטרל את רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שלשינוי המוצע יש גם יתרונות.

- מה בעצם המשמעות של החלטת ה-FCC.

"ההחלטה מבטלת את ההחלטה הקודמת שדאגה ליישום עיקרון ניטרליות ברשת, בכמה היבטים. אחד ההיבטים היה למנוע מספקי התשתית לספק גלישה מהירה לאתר מסוים או לחסום אתרים מסוימים. מה שיותר חשוב לדעתי הוא שההחלטה הקודמת אסרה באופן קטגורי ליצור שתי שכבות באינטרנט לספקים שונים, באיכות ובמהירות שונה. זה נאסר בעבר ועכשיו בוטל".

- לשינוי הזה תהיה השפעה על ישראל?

"ההחלטה תשפיע על יזמים מקומיים שמפתחים כלים ותוכנות לשוק האמריקאי. על פניו מדובר בבשורה מדאיגה משום שהספקיות עלולות להפלות אותם לרעה, אבל היזמים בישראל זריזים והם יכולים למצוא במצב החדש יתרונות. אם תהיה רשת מהירה ואיכותית יותר שתעביר מידע על פיננסים, רפואה ועוד - זה מייצר הזדמנויות. רשתות כאלה מעבירות מידע קריטי, ולכן אתה לא יכול להרשות לעצמך שהן יקרסו או יעבדו לאט.

"בשוק המקומי עיקרון הניטרליות מעוגן בחוק התקשורת שאוסר לחסום אתרים. בחוק אין התייחסות לאיסור על יצירת טירינג, אבל אפשר למצוא את זה ברישיונות שהמדינה נותנת לגופי התקשורת השונים. גם אם התקנות החדשות לא ישפיעו על השוק הישראלי, עדיין יש פה החלטה סימבולית. הרגולטור האמריקאי סוטה מעקרונות של שוויון ומעדיף אינטרסים מסחריים וזה עשוי לסמן את תחילתה של מגמה יותר מהותית. זה צריך להטריד ישראלים, אזרחים וגם יזמים".

"דיון מיתי ואפילו דתי"

- איך דיון אקדמי לכאורה הפך בארה"ב לוויכוח פוליטי סוער כל-כך?

ז'רסקי: "הדיון התחיל כאקדמי. אחר-כך הוא הפך לדיון לגבי מדיניות וחוק, אבל תוך זמן קצר הפך למיתי ואפילו לדתי. לדיונים כאלה יש נטייה להפוך לקיצוניים בה בעת שהשאלות המעניינות נוגעות למקרי הביניים ולא למקרי הקיצון. די ברור שלחסום ולעשות תיעדוף בתנועה זה דבר רע, אבל לדעתי זה כנראה לא יקרה גם בהסדר החדש".

- מה כן יקרה?

"יכול להיות שעכשיו ספקיות האינטרנט יחזרו לספקי תוכן וייתנו שירותי אינטרנט מואצים למי שייכנס לשכבה העליונה ברשת, והשאלה היא האם זה דבר כל-כך גרוע או לא".

- לכאורה יש בכך טעם לפגם. התרגלנו לקבל מהירות גלישה שווה ושירות שוויוני.

"ראש ה-FCC נימק את השינוי בכך שהמהלך הזה חשוב כדי ליצור תמריץ לחברות התקשורת, למפעילים, להשקיע בתשתיות, וגם בארץ אנחנו מכירים את הבעיה של חוסר השקעה מצד המפעילים. אפשר לפקפק בנכונות של האמירה מאחר שלא ברור שיש קשר בין הדברים. מצד שני צריך לציין שגם התזה שעמדה בבסיס ההוראה הקודמת הייתה רעועה מאחר שהיא אמרה שיצירת טירינג תפגע בחדשנות ובצמיחה של חברות קטנות, ואפשר לפקפק בזה. להרבה חברות גדולות יש הרבה כסף כך שהן יכולות לעלות ל'טיר' יותר גבוה. הטענה הנגדית היא שדווקא יצירת טירינג תביא לחדשנות בתחום העסקי, וגם זה עשוי להתברר כנכון".

- אם אני מבין אותך נכון, הדיון פחות רלוונטי היום, כי הוא לא דן בכוח של ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל.

"הדיון על הניטרליות לקח הרבה זמן ובמידה רבה הוא מדבר על המלחמה הקודמת. הדיון היום מתמקד במפעילים שהם גופים חזקים וגדולים ויש להם הרבה כסף. אבל היום יש גופים הרבה יותר גדולים וחזקים שהם אינם בלב הרגולציה הזאת והם ספקי התוכן הגדולים, מנועי חיפוש, גופי הענן והרשתות החברתיות. גוף כמו אפל. הרגולציה לא עוסקת בחברות האלה אבל היא נותנת להן הטבה עקיפה ולכן הן נלחמו בשינוי האסדרה. בעולם אופטימלי היה צריך להחיל עליהם את האסדרה אבל זה דבר שה-FCC לא יכול לעשות כרגע".

- למה המפעילים צריכים לממן את ההשקעות בתשתית כאשר בסופו של דבר מי שנהנה מכך הן פייסבוק, גוגל או אמזון?

"אני זוכר את מה שאמר מנכ"ל איי טי אנד טי. לדבריו גוגל מרוויחה הרבה כסף על חשבונו והוא רוצה חלק מההכנסות האלה. לדעתי האמירה הזאת היא על גבול הדמגוגיה הזולה ואפשר להפוך אותה בקלות. באותה מידה אפשר לומר שגוגל ואחרים הפכו את המוצר שהוא משווק להרבה יותר אטרקטיבי וקיומם של מנועי חיפוש וענן מגדילים את התיאבון לשירותי האינטרנט ואף לאינטרנט מהיר יותר וכך מקדמים את האינטרסים של המפעילים. זה הופך את השירות שלהם לשירות יותר מבוקש, יקר ובעל ערך".

האם זה חיוני לגלוש באינטרנט?

- להערכתך התיקון יעבור?

"ההחלטה התקבלה ברוב של 3 נגד 2, בהתאם לחלוקה הפוליטית בארה"ב, אבל היא עשויה להיתקל בכמה משוכות. יהיו טענות בבית המשפט, שעשויות להגיע עד לבית המשפט העליון, על כך שהמדיניות הזאת לא סבירה. יש טעם בחלק מהטענות שכן לב השינוי מסתמך על ההסבר שמדיניות התקשורת ששירותי ספקיות האינטרנט אינם שירות מוביל או שירות חיוני.

"זה דבר בעייתי מאחר שהגלישה באינטרנט מעבירה מידע מנקודה אחת לשנייה, ואי-אפשר להגיד שלא מדובר בשירות חיוני. סביר להניח שבתי המשפט לא יתערבו מאחר שבגלגולים הקודמים הם אמרו שטענה דומה היא סבירה. עם זאת, יכול להיות שההחלטה הרגולטורית תשונה בחקיקה. במצב בקונגרס כיום זה לא ריאלי אבל מי יודע מה יהיה בבחירות הקרובות בנובמבר שעשויות לשנות את המצב. בארה"ב נושא הניטרליות מופיעה במצעים של המפלגות".

- איך השינוי ייראה בשטח?

"כנראה שלא יקרה הרבה בגלל שהחברות לא ימהרו לסטות מעיקרון הניטרליות, בין השאר כדי לא לפגוע במותג שלהן. החברות יתחשבו בכך שהציבור אוהב כנראה את נושא הניטרליות. צריך לזכור שבמקרה של מיזוג בין גופים גדולים הרגולטורים בארה"ב נוטים להטיל מגבלות שקשורות לניטרליות וכיום עומדים על הפרק כמה מיזוגים גדולים, בין השאר בין דיסני לבין פוקס וגם בין איי טי אנד טי לבין טיים וורנר.

עוד כתבות

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה / צילום: Reuters, Thomas Imo

במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

הפלישה לאוקראינה ב–2022 הניעה מרוץ חימוש שאירופה לא ידעה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה ● גרמניה שמה את כל הז'יטונים על מתווה בן 1,200 עמודים שהגתה ושמרה בחשאיות - למקרה של עימות עם רוסיה ● הוא כלל השקעה של 166 מיליארד אירו בתשתיות, גיוס חובה ורענון שיטות מימי המלחמה הקרה ● אלא שכשהגיע הרגע לתרגיל מבצעי שיוכיח שהיא מוכנה - הכול קרס

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במשרד הכלכלה מציעים ליצואנים פגישות אישיות, בתשלום

במודעה של משרד הכלכלה ומכון היצוא הוזמנו יצואנים למפגשים של "אחד על אחד עם הנבחרת הכלכלית של ישראל" ● בכנס השנתי של Team8 בניו יורק נדונו השפעות ה־AI על תעשיות גדולות בהשתתפות תאגידי ענק ● מייסד קרן הסייבר הישראלית שדורג שני ברשימה היוקרתית של פורבס ● נשיא המדינה השתתף באירוע ידידי המרכז הרפואי שמיר בניו יורק ● וגם: מינויים חדשים בוינגייט וקפיטוליס ● אירועים ומינויים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ביטול פיטורי היועמ"שית: "פסק הדין של בג"ץ היה צפוי ומתבקש"

בג"ץ ביטל היום בפסק דין דרמטי את החלטת הממשלה להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וכן את החלטת הממשלה ששינתה את המנגנון להפסקת כהונתה ● פרופ' יניב רוזנאי: "פסק הדין נכון ומוצדק" ● עו"ד רז נזרי: "לא בכדי גם השופטים שמוגדרים שמרנים הצטרפו לפסק הדין; שמרנות אין משמעה הפקרות"

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

דיווח: חברת הסייבר הישראלית ארמיס במגעים למכירתה תמורת 7 מיליארד דולר

ארמיס הישראלית במגעים למכירתה לחברת ServiceNow האמריקאית תמורת עד 7 מיליארד דולר - כך מדווח בלומברג ● לפי הדיווח, העסקה עשויה להיות מוכרזת בימים הקרובים

ד''ר שי מרצקי, מנכ''ל ומייסד בונוס ביוגרופ / צילום: עופר וקנין

פרשת בונוס ביוגרופ: התיק נגד המנכ"ל והיו"ר הועבר לפרקליטות

רשות ני"ע העבירה את תיק החקירה נגד בכירי חברת בונוס ביוגרופ, שמפתחת שתלי עצם, לפרקליטות מיסוי וכלכלה ● לפי החשד, המעורבים ביצעו מספר פעולות שנועדו להגדיל את שווי החברה, כדי שהמניה תמשיך להיכלל במדדי ת"א 90 ו-125

אמבולנסים בדרך לאוניברסיטת בראון לאחר אירוע הירי / צילום: ap, Mark Stockwell

ארה"ב: הרוגים ופצועים באירוע ירי המוני באוניברסיטת בראון היוקרתית

לפחות 2 הרוגים ועוד 8 פצועים במצב קשה מאוד אך יציב, בתקרית שעדיין מתנהלת • הסטודנטים הונחו להסתגר בכיתות נעולות ולהשאיר טלפונים על שקט • מפקד המשטרה המקומית: "מנהלים מרדף אחר גבר לבוש בשחור" • גורמים רשמיים טענו שהיורה נתפס - וחזרו בהם לאחר מכן

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

סבתא בת 102 הורישה הכול לנכד אחד. למה הצוואה בוטלה?

שלושה אחים פרסמו מכרז כדי לדעת כמה שווה הדירה שירשו מאביהם, אך בית המשפט המחוזי בלוד החליט שהם צריכים למכור אותה ● למה נפסלה צוואה במסגרתה הורישה הסבתא את כל רכושה לאחד מנכדיה? ● והאם הכנסה ממכירת דירות נחשבת הכנסה עסקית או פרטית לצורכי מס? ● 3 פסקי דין בשבוע

העסקה נסגרה: אלביט עקפה את טורקיה, ותספק נשק לפרו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: פרו תרכוש שלוש מערכות ארטילריה של אלביט בהיקף של 60 מיליון דולר, ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל האשים את חמאס בפשעי מלחמה, ושיתוף הפעולה הצרפתי-אמריקאי שיכול לפרק את חיזבאללה מנשקו ● כותרות העיתונים בעולם

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש הבוקר / צילום: עמירם גיל

ביהמ"ש על פרשת סלייס: הליך פלילי יכול היה לסייע להשבת הכסף

בדיון לאישור הסדר החוב בחברת הגמל שקרסה, השופטת סיגל יעקבי רמזה לקיום חקירה סמויה במישור הפלילי ואמרה: "אני אופטימית ומאמינה בצדק ושאנשים יקבלו בסוף את הכסף. ברור לי ששנתיים זה מעבר להרי החושך למישהו שצריך תרופות" ● בין הנושאים שעלו: התביעות המתגבשות נגד בעלי השליטה בסלייס ודיון עתידי בבג"ץ על ערבות מדינה לחוסכים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

החברה שבנתה ל-OpenAI את חוות השרתים הגדולה בארה"ב בדרך לישראל

לגלובס נודע כי נציגי חברת קרוסו, שהחלה דרכה בכריית ביטקוין, קיימו פגישה במשרד האוצר ● נבחנת כניסה לשוק הישראלי באמצעות שכירת שטחים בחוות שרתים קיימות, בהיקפים של עשרות מגוואט ● המהלך עשוי להוסיף שחקנית חדשה לשוק תשתיות ה-AI המקומי

חנויות רחוב / אילוסטרציה: כדיה לוי

נציגי חנויות הרחוב לשר ברקת: הרחבת הפטור ממע"מ תחסל אותנו

במסגרת המאבק נגד הגדלת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, 20 בעלי עסקים קטנים ובינוניים נפגשו הבוקר עם שר הכלכלה ניר ברקת ● "אם תקדמו את החוק, אתם מחסלים אותנו ומפקירים את הרחוב לטייקונים", טענו הנציגים בפני השר, שמתנגד אף הוא למהלך שמוביל האוצר ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "המהלך מוצג כהקלה ביוקר המחיה, אך בפועל עושה ההפך"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המדינה המצטיינת בשוק ההון": המקום המפתיע שישראל קטפה במדד של המגזין היוקרתי

למרות החששות ממיתון עולמי על רקע מלחמת הסחר של טראמפ, הכלכלה העולמית סיימה את 2025 ביציבות ● בדירוג הכלכלות החזקות של האקונומיסט ישראל מזנקת מהמקום ה-6 בשנה שעברה, למקום השלישי, בעיקר בזכות ביצועי שיא של שוק ההון המקומי

אילוסטרציה: Shutterstock

עשור לאחר ההרשעה: לירז אברג’ל תשלם כ-62 מיליון שקל לרשות המסים

10 שנים אחרי הטלת כפל המס במסגרת פרשיית סחר לא חוקי בזהב והוצאת חשבוניות פיקטיביות, בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של לירז אברג'ל לאי-ידיעה וחייב אותה לשלם לרשות המסים כ-62 מיליון שקל

דירת שלושה חדרים בטלביה, ירושלים / צילום: דוד דוד, רימקס

רווח של 400 אלף שקל בשבוע: הדירה בירושלים שנמכרה פעמיים

הדירה בנויה על קרקעות שהיו שייכות לכנסייה בשכונת טלביה בירושלים, והפער במחירים עומד על מאות אלפי שקלים ● הבתים במתחם הוקמו בין שנות ה-50 לתחילת שנות ה-60 במאה הקודמת. חלקם מבני רכבת וחלקם מבנים רגילים, וכולם בני 4 קומות

זירת הפיגוע בסידני, אוסטרליה / צילום: ap

דיווח: המחבל השני שהשתתף בטבח בסידני - אזרח לבנוני ממוצא פלסטיני

משרד החוץ הצרפתי פרסם את שמו של דן אלקיים, תושב צרפת, שנרצח בפיגוע באוסטרליה ● בישראל בודקים אם הפיגוע ההמוני יצא לפועל בהכוונה של איראן או ארגון טרור ● משרד החוץ האיראני פרסם "גינוי", וטען כי "טרור והרג בני אדם בכל מקום בו בוצעו נדחים ומגונים"

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

המרוץ על צים מתחמם: ענקית התובלה MSC הגישה הצעת רכש

לאחר שבגלובס נחשף כי הוגשה לצים הצעת רכישה מחברת התובלה הפג לויד, הצעה נוספת התקבלה ככל הידוע גם מחברת התובלה הגדולה יותר, MSC ● גם מארסק הוזכרה כמתעניינת ● דירקטוריון צים: "נבחנות מספר הצעות מחברות מובילות"

כסף בקיר. עם טינר בן דוד / צילום: יח''צ

המשקיע שהתחיל עם 150 אלף שקל ומחזיק כיום תיק נכסים בארץ ובארה"ב

טינר בן דוד התחיל את מסע ההשקעות שלו בגיל 23 עם דירה קטנה בשדרות, המשיך לכמה בתים בקליבלנד ומשם לדירה עם בעיית רישום בגבעתיים ● בראיון לגלובס הוא מספר על הדרך ונותן טיפים למשקיעים מתחילים

זירת הפיגוע בסידני, אוסטרליה / צילום: ap, Mark Baker

פיגוע ירי המוני בחגיגות חנוכה: 11 בני אדם נרצחו, בהם ישראלי אחד

לפחות 11 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו בפיגוע ירי באירוע הדלקת נרות של הקהילה היהודית בחוף בונדי שבמזרח סידני, אחד מהם הוא המחבל • בין ההרוגים: הרב אלי שלנגר, שליח חב"ד במדינה • בתיעודים קשים מהזירה נראה מחבל יורה מגשר, ובסרטון נוסף אזרח משתלט על אחד היורים • גורם ישראלי תקף: "העברנו לאוסטרלים התרעות, הם לא עשו מספיק"

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

דירקטוריון צים מקבל רוח גבית במאבק מול בעלי המניות מישראל

לגלובס נודע כי חברת הייעוץ האמריקאית לגופים המוסדיים Glass Lewis ממליצה ללקוחותיה לתמוך בדירקטורים שהציע דירקטוריון צים ● יו"ר צים, יאיר סרוסי: "לבעלי המניות יש אישור חיצוני ברור שהדירקטוריון עצמאי, מוסמך ופועל לטובת כלל בעלי המניות"

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

למרות אי־הוודאות הביטחונית, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● האנליסט שרואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● וגם: אלו התחזיות של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים