גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פגיעה בניטרליות הרשת? לא בטוח שזה גרוע כל-כך"

פרופסור טל ז'רסקי מאוניברסיטת חיפה לא נבהל מהרפורמה מעוררת המחלוקת בארה"ב ■ "זה יכול להביא לחדשנות"

טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור
טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור

האם רשת האינטרנט תפוצל יום אחד לשתי רשתות - אחת זולה ואיטית והשנייה מהירה אבל יקרה? האפשרות הזו עומדת בבסיסו של דיון סוער שמתנהל בארה"ב סביב הנושא של ניטרליות הרשת. ממשל אובמה תמך במצב הקיים אך הנשיא טראמפ מוביל בימים אלה שינוי מרחיק לכת שישפיע על ספקיות התשתית, אתרי התוכן ועל הגולשים.

מי שמסייע לטראמפ הוא אג'יט פאי, יו"ר ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית שמובילה את הרגולציה על תקשורת בארה"ב. פאי מאמין שיצירת "טיר" (שכבות) תיצור תחרות שתוביל להשקעה בתשתיות ותתרום בסופו של יום לתחרות, אבל לא כולם מסכימים איתו.

"הטענה הזאת של אג'יט פאי היא לא רצינית", אומר ל"גלובס" פרופסור טל ז'רסקי, סגן דיקאן בפקולטה למשפטים, וממלא מקום ראש המרכז לסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, "גם כשקיבלו את ההחלטה הקודמת על הניטרליות ברשת אמרו את אותו הדבר, ובשני המקרים לא ראינו הוכחות שזה עבד". לז'רסקי יש לא מעט ביקורת על ההחלטה, אבל הוא מציע לנטרל את רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שלשינוי המוצע יש גם יתרונות.

- מה בעצם המשמעות של החלטת ה-FCC.

"ההחלטה מבטלת את ההחלטה הקודמת שדאגה ליישום עיקרון ניטרליות ברשת, בכמה היבטים. אחד ההיבטים היה למנוע מספקי התשתית לספק גלישה מהירה לאתר מסוים או לחסום אתרים מסוימים. מה שיותר חשוב לדעתי הוא שההחלטה הקודמת אסרה באופן קטגורי ליצור שתי שכבות באינטרנט לספקים שונים, באיכות ובמהירות שונה. זה נאסר בעבר ועכשיו בוטל".

- לשינוי הזה תהיה השפעה על ישראל?

"ההחלטה תשפיע על יזמים מקומיים שמפתחים כלים ותוכנות לשוק האמריקאי. על פניו מדובר בבשורה מדאיגה משום שהספקיות עלולות להפלות אותם לרעה, אבל היזמים בישראל זריזים והם יכולים למצוא במצב החדש יתרונות. אם תהיה רשת מהירה ואיכותית יותר שתעביר מידע על פיננסים, רפואה ועוד - זה מייצר הזדמנויות. רשתות כאלה מעבירות מידע קריטי, ולכן אתה לא יכול להרשות לעצמך שהן יקרסו או יעבדו לאט.

"בשוק המקומי עיקרון הניטרליות מעוגן בחוק התקשורת שאוסר לחסום אתרים. בחוק אין התייחסות לאיסור על יצירת טירינג, אבל אפשר למצוא את זה ברישיונות שהמדינה נותנת לגופי התקשורת השונים. גם אם התקנות החדשות לא ישפיעו על השוק הישראלי, עדיין יש פה החלטה סימבולית. הרגולטור האמריקאי סוטה מעקרונות של שוויון ומעדיף אינטרסים מסחריים וזה עשוי לסמן את תחילתה של מגמה יותר מהותית. זה צריך להטריד ישראלים, אזרחים וגם יזמים".

"דיון מיתי ואפילו דתי"

- איך דיון אקדמי לכאורה הפך בארה"ב לוויכוח פוליטי סוער כל-כך?

ז'רסקי: "הדיון התחיל כאקדמי. אחר-כך הוא הפך לדיון לגבי מדיניות וחוק, אבל תוך זמן קצר הפך למיתי ואפילו לדתי. לדיונים כאלה יש נטייה להפוך לקיצוניים בה בעת שהשאלות המעניינות נוגעות למקרי הביניים ולא למקרי הקיצון. די ברור שלחסום ולעשות תיעדוף בתנועה זה דבר רע, אבל לדעתי זה כנראה לא יקרה גם בהסדר החדש".

- מה כן יקרה?

"יכול להיות שעכשיו ספקיות האינטרנט יחזרו לספקי תוכן וייתנו שירותי אינטרנט מואצים למי שייכנס לשכבה העליונה ברשת, והשאלה היא האם זה דבר כל-כך גרוע או לא".

- לכאורה יש בכך טעם לפגם. התרגלנו לקבל מהירות גלישה שווה ושירות שוויוני.

"ראש ה-FCC נימק את השינוי בכך שהמהלך הזה חשוב כדי ליצור תמריץ לחברות התקשורת, למפעילים, להשקיע בתשתיות, וגם בארץ אנחנו מכירים את הבעיה של חוסר השקעה מצד המפעילים. אפשר לפקפק בנכונות של האמירה מאחר שלא ברור שיש קשר בין הדברים. מצד שני צריך לציין שגם התזה שעמדה בבסיס ההוראה הקודמת הייתה רעועה מאחר שהיא אמרה שיצירת טירינג תפגע בחדשנות ובצמיחה של חברות קטנות, ואפשר לפקפק בזה. להרבה חברות גדולות יש הרבה כסף כך שהן יכולות לעלות ל'טיר' יותר גבוה. הטענה הנגדית היא שדווקא יצירת טירינג תביא לחדשנות בתחום העסקי, וגם זה עשוי להתברר כנכון".

- אם אני מבין אותך נכון, הדיון פחות רלוונטי היום, כי הוא לא דן בכוח של ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל.

"הדיון על הניטרליות לקח הרבה זמן ובמידה רבה הוא מדבר על המלחמה הקודמת. הדיון היום מתמקד במפעילים שהם גופים חזקים וגדולים ויש להם הרבה כסף. אבל היום יש גופים הרבה יותר גדולים וחזקים שהם אינם בלב הרגולציה הזאת והם ספקי התוכן הגדולים, מנועי חיפוש, גופי הענן והרשתות החברתיות. גוף כמו אפל. הרגולציה לא עוסקת בחברות האלה אבל היא נותנת להן הטבה עקיפה ולכן הן נלחמו בשינוי האסדרה. בעולם אופטימלי היה צריך להחיל עליהם את האסדרה אבל זה דבר שה-FCC לא יכול לעשות כרגע".

- למה המפעילים צריכים לממן את ההשקעות בתשתית כאשר בסופו של דבר מי שנהנה מכך הן פייסבוק, גוגל או אמזון?

"אני זוכר את מה שאמר מנכ"ל איי טי אנד טי. לדבריו גוגל מרוויחה הרבה כסף על חשבונו והוא רוצה חלק מההכנסות האלה. לדעתי האמירה הזאת היא על גבול הדמגוגיה הזולה ואפשר להפוך אותה בקלות. באותה מידה אפשר לומר שגוגל ואחרים הפכו את המוצר שהוא משווק להרבה יותר אטרקטיבי וקיומם של מנועי חיפוש וענן מגדילים את התיאבון לשירותי האינטרנט ואף לאינטרנט מהיר יותר וכך מקדמים את האינטרסים של המפעילים. זה הופך את השירות שלהם לשירות יותר מבוקש, יקר ובעל ערך".

האם זה חיוני לגלוש באינטרנט?

- להערכתך התיקון יעבור?

"ההחלטה התקבלה ברוב של 3 נגד 2, בהתאם לחלוקה הפוליטית בארה"ב, אבל היא עשויה להיתקל בכמה משוכות. יהיו טענות בבית המשפט, שעשויות להגיע עד לבית המשפט העליון, על כך שהמדיניות הזאת לא סבירה. יש טעם בחלק מהטענות שכן לב השינוי מסתמך על ההסבר שמדיניות התקשורת ששירותי ספקיות האינטרנט אינם שירות מוביל או שירות חיוני.

"זה דבר בעייתי מאחר שהגלישה באינטרנט מעבירה מידע מנקודה אחת לשנייה, ואי-אפשר להגיד שלא מדובר בשירות חיוני. סביר להניח שבתי המשפט לא יתערבו מאחר שבגלגולים הקודמים הם אמרו שטענה דומה היא סבירה. עם זאת, יכול להיות שההחלטה הרגולטורית תשונה בחקיקה. במצב בקונגרס כיום זה לא ריאלי אבל מי יודע מה יהיה בבחירות הקרובות בנובמבר שעשויות לשנות את המצב. בארה"ב נושא הניטרליות מופיעה במצעים של המפלגות".

- איך השינוי ייראה בשטח?

"כנראה שלא יקרה הרבה בגלל שהחברות לא ימהרו לסטות מעיקרון הניטרליות, בין השאר כדי לא לפגוע במותג שלהן. החברות יתחשבו בכך שהציבור אוהב כנראה את נושא הניטרליות. צריך לזכור שבמקרה של מיזוג בין גופים גדולים הרגולטורים בארה"ב נוטים להטיל מגבלות שקשורות לניטרליות וכיום עומדים על הפרק כמה מיזוגים גדולים, בין השאר בין דיסני לבין פוקס וגם בין איי טי אנד טי לבין טיים וורנר.

עוד כתבות

הפגנת הרפתנים והחקלאים, הבוקר / צילום: יריב דגן

במחאה על רפורמת החלב: הרפתנים בהפגנת ענק מול משרד האוצר

מאות רפתנים וחקלאים מפגינים הבוקר מול הכנסת ומשרד האוצר, במחאה על רפורמת החלב שמקדם סמוטריץ' ● במסגרת המחאה נעה שיירת רכבים, טנדרים וכלים חקלאיים מאזור לטרון לכיוון הכנסת, ובמקביל יצאה שיירת טרקטורים מצומת מסמיה לירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה כבדים באזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה בונה ארגון פרו–איראני מקומי אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג ● מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: שלומי יוסף, רמי זרנגר

באוצר מכינים תוכנית גיבוי: "קופסאות" של מיליארדים אם התקציב לא יעבור

על רקע המבוי הסתום בקואליציה, באוצר נערכים לניהול המדינה תחת פער של 43 מיליארד שקל מול התקציב ההמשכי ● בעוד שעקיפת המגבלות כנראה תספק למערכת הביטחון את מה שהיא צריכה, במשרדים החברתיים חוששים משיתוק פרויקטים ומפגיעה בשירות לציבור

מה היה בדוחות אמדוקס, ורוניס ואודיוקודס

הישראלית שמחליפה מנכ"ל, ושתי החברות שנפלו לשפל אחרי הדוחות

אחרי כ-8 שנים בתפקיד נשיא ומנכ"ל אמדוקס, שוקי שפר צפוי לפרוש בסוף מרץ, ובמקומו מונה שמעי הורטיג ● בעקבות הדוח הרבעוני, ורוניס ממשיכה לצנוח בשיעור דו-ספרתי ולשפל של מעל שלוש שנים ● ואודיוקודס צנחה לשפל של למעלה משנתיים

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ״ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: ״החפיר של המניות הללו נפרץ״

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

מזמינים פחות חופשות / צילום: Shutterstock

מזמינים פחות חופשות, אבל משלמים יותר: מאחורי המספרים בענף התיירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במספר העסקאות בענף התיירות - אך על עלייה בגובה עסקה ממוצעת

חברת מלם / צילום: בר - אל

על רקע נפילה במניות ה-IT בת"א: ההפסד הצפוי של מלם תים בשוק הגמל

מניית חברות המחשוב בת"א צללו בשיעור חד על רקע החששות מהשפעות עתידיות של ה-AI על שוק התוכנה ● בד בבד, הודיעה מלם תים כי תפריש 30 מיליון שקל, בעקבות סיומו של מו"מ שניהלה במשך שנתיים עם בנק, לשיתוף פעולה בתחום תפעול קופות גמל וקרנות השתלמות

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

רפורמת החלב לא פוצלה מחוק ההסדרים

התאחדות יצרני החלב הודיעה אתמול כי העיצומים באספקת החלב יוקפאו באופן זמני "על מנת לאפשר מיצוי הליכים" ● במקביל, בוועדת הכנסת החליטו לא לפצל את הרפורמה, והיא עברה לוועדה למיזמים ציבוריים ● מוקדם יותר הצהיר שר האוצר סמוטריץ' כי יחתום בקרוב על צו לביטול מכסים בשוק החלב לפרק זמן ממושך

ועדת הכנסת בראשות ח''כ אופיר כץ. הנושא: חלוקה ופיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל מרפאה אחת בנתיבות: החוק הכלכלי החשוב ביותר בתחום הבריאות פוצל מחוק ההסדרים

חוק ה־CAP, ההסדר הכלכלי המרכזי במערכת הבריאות, פוצל לראשונה מזה 29 שנה לאחר לחץ פוליטי סביב מרכז רפואי שהקים בית חולים הדסה בנתיבות ●  מאז שעות הבוקר פיצלה ועדת הכנסת חוקים רבים, ונראה שחוק ההסדרים כולו מתפורר

דיון בבג''ץ

בג"ץ קבע בדיון נוסף כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי

ההחלטה היא בניגוד לפסק הדין המקורי בו נקבע כי הליך המינוי מחייב הליך תחרותי בין מועמדים ● דעת המיעוט יוצגה ע"י  נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז ● התנועה לאיכות השלטון: "נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין"

ערד / צילום: Shutterstock

חמישה זוכים מחסידות גור, והמכרז בערד שמרים גבות בשוק הנדל"ן

מכרז בערד שווק במלואו ליזמים ששמם נקשר בחסידות גור ● כעת, יש הסבורים בענף כי סכומי הזכייה מצביעים על תיאום מחירים - לכאורה בניגוד לכללי חוק התחרות הכלכלית ● האיש החזק בחסידות גור מוטי בבצ'יק: "מופרך לגמרי"

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף תקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה צפויה לאשר: שדה תעופה בינלאומי יוקם בציקלג שבנגב

לאחר שנים של מחלוקות הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון את הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשלים הראשון בישראל ● ההכרעה התקבלה בדיון שקיים ראש הממשלה עם שרת התחבורה ובכירים נוספים, חרף הסתייגויות מקצועיות וביקורת בענף התעופה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים ● המניה יורדת במסחר המאוחר

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

מדינות ערב לחצו - ארה"ב הסכימה להיפגש עם איראן בעומאן

לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● השיחות יתקיימו בעומאן ביום שישי, שר החוץ האיראני טען: אלה יהיו "שיחות על גרעין" ● בכיר אמריקאי טוען: "אמרנו שנקיים את הפגישה אם הם מתעקשים, אבל אנחנו מאוד ספקנים לגבי סיכויי ההצלחה" ● עדכונים שוטפים

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות, ברקשייר צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, וורן באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ●  כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה