גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פגיעה בניטרליות הרשת? לא בטוח שזה גרוע כל-כך"

פרופסור טל ז'רסקי מאוניברסיטת חיפה לא נבהל מהרפורמה מעוררת המחלוקת בארה"ב ■ "זה יכול להביא לחדשנות"

טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור
טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור

האם רשת האינטרנט תפוצל יום אחד לשתי רשתות - אחת זולה ואיטית והשנייה מהירה אבל יקרה? האפשרות הזו עומדת בבסיסו של דיון סוער שמתנהל בארה"ב סביב הנושא של ניטרליות הרשת. ממשל אובמה תמך במצב הקיים אך הנשיא טראמפ מוביל בימים אלה שינוי מרחיק לכת שישפיע על ספקיות התשתית, אתרי התוכן ועל הגולשים.

מי שמסייע לטראמפ הוא אג'יט פאי, יו"ר ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית שמובילה את הרגולציה על תקשורת בארה"ב. פאי מאמין שיצירת "טיר" (שכבות) תיצור תחרות שתוביל להשקעה בתשתיות ותתרום בסופו של יום לתחרות, אבל לא כולם מסכימים איתו.

"הטענה הזאת של אג'יט פאי היא לא רצינית", אומר ל"גלובס" פרופסור טל ז'רסקי, סגן דיקאן בפקולטה למשפטים, וממלא מקום ראש המרכז לסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, "גם כשקיבלו את ההחלטה הקודמת על הניטרליות ברשת אמרו את אותו הדבר, ובשני המקרים לא ראינו הוכחות שזה עבד". לז'רסקי יש לא מעט ביקורת על ההחלטה, אבל הוא מציע לנטרל את רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שלשינוי המוצע יש גם יתרונות.

- מה בעצם המשמעות של החלטת ה-FCC.

"ההחלטה מבטלת את ההחלטה הקודמת שדאגה ליישום עיקרון ניטרליות ברשת, בכמה היבטים. אחד ההיבטים היה למנוע מספקי התשתית לספק גלישה מהירה לאתר מסוים או לחסום אתרים מסוימים. מה שיותר חשוב לדעתי הוא שההחלטה הקודמת אסרה באופן קטגורי ליצור שתי שכבות באינטרנט לספקים שונים, באיכות ובמהירות שונה. זה נאסר בעבר ועכשיו בוטל".

- לשינוי הזה תהיה השפעה על ישראל?

"ההחלטה תשפיע על יזמים מקומיים שמפתחים כלים ותוכנות לשוק האמריקאי. על פניו מדובר בבשורה מדאיגה משום שהספקיות עלולות להפלות אותם לרעה, אבל היזמים בישראל זריזים והם יכולים למצוא במצב החדש יתרונות. אם תהיה רשת מהירה ואיכותית יותר שתעביר מידע על פיננסים, רפואה ועוד - זה מייצר הזדמנויות. רשתות כאלה מעבירות מידע קריטי, ולכן אתה לא יכול להרשות לעצמך שהן יקרסו או יעבדו לאט.

"בשוק המקומי עיקרון הניטרליות מעוגן בחוק התקשורת שאוסר לחסום אתרים. בחוק אין התייחסות לאיסור על יצירת טירינג, אבל אפשר למצוא את זה ברישיונות שהמדינה נותנת לגופי התקשורת השונים. גם אם התקנות החדשות לא ישפיעו על השוק הישראלי, עדיין יש פה החלטה סימבולית. הרגולטור האמריקאי סוטה מעקרונות של שוויון ומעדיף אינטרסים מסחריים וזה עשוי לסמן את תחילתה של מגמה יותר מהותית. זה צריך להטריד ישראלים, אזרחים וגם יזמים".

"דיון מיתי ואפילו דתי"

- איך דיון אקדמי לכאורה הפך בארה"ב לוויכוח פוליטי סוער כל-כך?

ז'רסקי: "הדיון התחיל כאקדמי. אחר-כך הוא הפך לדיון לגבי מדיניות וחוק, אבל תוך זמן קצר הפך למיתי ואפילו לדתי. לדיונים כאלה יש נטייה להפוך לקיצוניים בה בעת שהשאלות המעניינות נוגעות למקרי הביניים ולא למקרי הקיצון. די ברור שלחסום ולעשות תיעדוף בתנועה זה דבר רע, אבל לדעתי זה כנראה לא יקרה גם בהסדר החדש".

- מה כן יקרה?

"יכול להיות שעכשיו ספקיות האינטרנט יחזרו לספקי תוכן וייתנו שירותי אינטרנט מואצים למי שייכנס לשכבה העליונה ברשת, והשאלה היא האם זה דבר כל-כך גרוע או לא".

- לכאורה יש בכך טעם לפגם. התרגלנו לקבל מהירות גלישה שווה ושירות שוויוני.

"ראש ה-FCC נימק את השינוי בכך שהמהלך הזה חשוב כדי ליצור תמריץ לחברות התקשורת, למפעילים, להשקיע בתשתיות, וגם בארץ אנחנו מכירים את הבעיה של חוסר השקעה מצד המפעילים. אפשר לפקפק בנכונות של האמירה מאחר שלא ברור שיש קשר בין הדברים. מצד שני צריך לציין שגם התזה שעמדה בבסיס ההוראה הקודמת הייתה רעועה מאחר שהיא אמרה שיצירת טירינג תפגע בחדשנות ובצמיחה של חברות קטנות, ואפשר לפקפק בזה. להרבה חברות גדולות יש הרבה כסף כך שהן יכולות לעלות ל'טיר' יותר גבוה. הטענה הנגדית היא שדווקא יצירת טירינג תביא לחדשנות בתחום העסקי, וגם זה עשוי להתברר כנכון".

- אם אני מבין אותך נכון, הדיון פחות רלוונטי היום, כי הוא לא דן בכוח של ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל.

"הדיון על הניטרליות לקח הרבה זמן ובמידה רבה הוא מדבר על המלחמה הקודמת. הדיון היום מתמקד במפעילים שהם גופים חזקים וגדולים ויש להם הרבה כסף. אבל היום יש גופים הרבה יותר גדולים וחזקים שהם אינם בלב הרגולציה הזאת והם ספקי התוכן הגדולים, מנועי חיפוש, גופי הענן והרשתות החברתיות. גוף כמו אפל. הרגולציה לא עוסקת בחברות האלה אבל היא נותנת להן הטבה עקיפה ולכן הן נלחמו בשינוי האסדרה. בעולם אופטימלי היה צריך להחיל עליהם את האסדרה אבל זה דבר שה-FCC לא יכול לעשות כרגע".

- למה המפעילים צריכים לממן את ההשקעות בתשתית כאשר בסופו של דבר מי שנהנה מכך הן פייסבוק, גוגל או אמזון?

"אני זוכר את מה שאמר מנכ"ל איי טי אנד טי. לדבריו גוגל מרוויחה הרבה כסף על חשבונו והוא רוצה חלק מההכנסות האלה. לדעתי האמירה הזאת היא על גבול הדמגוגיה הזולה ואפשר להפוך אותה בקלות. באותה מידה אפשר לומר שגוגל ואחרים הפכו את המוצר שהוא משווק להרבה יותר אטרקטיבי וקיומם של מנועי חיפוש וענן מגדילים את התיאבון לשירותי האינטרנט ואף לאינטרנט מהיר יותר וכך מקדמים את האינטרסים של המפעילים. זה הופך את השירות שלהם לשירות יותר מבוקש, יקר ובעל ערך".

האם זה חיוני לגלוש באינטרנט?

- להערכתך התיקון יעבור?

"ההחלטה התקבלה ברוב של 3 נגד 2, בהתאם לחלוקה הפוליטית בארה"ב, אבל היא עשויה להיתקל בכמה משוכות. יהיו טענות בבית המשפט, שעשויות להגיע עד לבית המשפט העליון, על כך שהמדיניות הזאת לא סבירה. יש טעם בחלק מהטענות שכן לב השינוי מסתמך על ההסבר שמדיניות התקשורת ששירותי ספקיות האינטרנט אינם שירות מוביל או שירות חיוני.

"זה דבר בעייתי מאחר שהגלישה באינטרנט מעבירה מידע מנקודה אחת לשנייה, ואי-אפשר להגיד שלא מדובר בשירות חיוני. סביר להניח שבתי המשפט לא יתערבו מאחר שבגלגולים הקודמים הם אמרו שטענה דומה היא סבירה. עם זאת, יכול להיות שההחלטה הרגולטורית תשונה בחקיקה. במצב בקונגרס כיום זה לא ריאלי אבל מי יודע מה יהיה בבחירות הקרובות בנובמבר שעשויות לשנות את המצב. בארה"ב נושא הניטרליות מופיעה במצעים של המפלגות".

- איך השינוי ייראה בשטח?

"כנראה שלא יקרה הרבה בגלל שהחברות לא ימהרו לסטות מעיקרון הניטרליות, בין השאר כדי לא לפגוע במותג שלהן. החברות יתחשבו בכך שהציבור אוהב כנראה את נושא הניטרליות. צריך לזכור שבמקרה של מיזוג בין גופים גדולים הרגולטורים בארה"ב נוטים להטיל מגבלות שקשורות לניטרליות וכיום עומדים על הפרק כמה מיזוגים גדולים, בין השאר בין דיסני לבין פוקס וגם בין איי טי אנד טי לבין טיים וורנר.

עוד כתבות

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש ידון בבקשת המשטרה להרחיק את ארנון בר דוד מההסתדרות עד מרץ 2026

לפי המשטרה, יו"ר ההסתדרות "רקם מנגנון שוחדי", וחזרתו לתפקיד עלולה לאפשר ביצוע עבירות זהות ושיבוש חקירה ● בר דוד, המורחק מההסתדרות מאז נעצר בנובמבר, מסכים להרחקה נוספת לשבועיים בלבד – ומציע כי אז יחזור לתפקיד, אך לא יעסוק במינוי דירקטורים ובמכרזים, וייפגש עם מעורבים בפרשה רק בנוכחות יועץ משפטי או מבקר ההסתדרות

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

דירת חדר ליד שוק הכרמל / צילום: דניאל בוזגלו - צימוקי נכסים

בכמה נמכרה דירת חדר בשטח של 15 מ"ר ליד שוק הכרמל בתל אביב?

במרכז תל אביב, ליד שוק הכרמל, נמכרה דירת חדר בשטח של 15 מ"ר, בקומת קרקע, תמורת 800 אלף שקל ● הרוכשים הם זוג מאזור השפלה שרכש את הדירה להשקעה ובכוונתו לשפץ אותה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

BYD SEALION 05  פלאג–אין / צילום: יח''צ

בפחות מ-170 אלף שקל: הקרוס אובר הזה עושה כמעט 50 ק"מ לליטר דלק

הסינים ממשיכים לשנות את שוק הרכב, והפעם מגיע אלינו BYD SEALION 05: קרוס-אובר משפחתי מרווח ומאובזר היטב, המצויד בהנעת פלאג-אין בוגרת ומעניק טווח משולב חשמל-בנזין של מעל 1,000 ק"מ ● הרכב אינו חף מפגמים, אבל במחיר פתיחה של פחות מ–170 אלף שקל יש לו פוטנציאל להיות להיט מכירות

הפקולטה. על משפיענים פיננסיים / צילום: Shutterstock

היינו רוצים לחשוב שמשפיענים פיננסיים פועלים בעיקר ממניעים מקצועיים. בפועל הם יעשו הכול בשביל עוקבים

מחקרים שופכים אור לא מחמיא על המשפיענים הפיננסיים הפועלים ברשתות החברתיות ● ההמלצות של רובם מונעות מחשש מהחמצה (FOMO) ומהיצמדות לעדר ומתברר שדווקא הפחות מיומנים זוכים ליותר עוקבים ● וגם, הטייה בלתי מודעת פוגעת בהזדמנות לפצות על ייצוג מגדרי חסר בתחום

הדמייה  פרויקט east&. תחרות קשה / צילום: ויו פוינט

כמעט חצי שנה אחרי טופס 4, רוכשי דירות במגדל בתל אביב עדיין לא מצליחים להביא את הכסף

יזמי פרויקט &East מכרו 271 דירות, אבל מסרו רק 251 מפתחות מאז אישור האכלוס לפני כמעט חצי שנה, בגלל קושי של קונים להשלים את העסקה ● במקביל, אחת מכל חמש דירות בפרויקט עדיין לא מוצאת רוכש ● עוד דוגמה למצבו העגום של שוק הדיור

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

עץ האשוח בכיכר המעיין בנצרת / צילום: יזיד חמיס

ביקרנו בשלושה יישובים שחוגגים כריסמס. אלה האטרקציות המרכזיות

שוק לילה במלון מיתולוגי, מאפייה מטריפה, ארוחה אותנטית בבית אבן עתיק, מסעדת שף וגם יקב ● ביקרנו בשלושה יישובים נוצריים בגליל שיציינו בשבוע הבא את חג המולד ● חגית אברון תופרת יום

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

ג'נסן האונג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח בישראל, במפגש עם אבינתן אור ונועה ארגמני

שורד השבי אבינתן אור נפגש עם מנכ"ל אנבידיה במטה החברה בארה"ב

המפגש התקיים במהלך ביקור של צמרת ההנהלה הישראלית במטה החברה בקליפורניה, כאשר אבינתן הגיע למקום בליווי בת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפה עמו מהנובה ● ערב חטיפתו לפני יותר משנתיים, עבד אבינתן בצוות פיתוח הספקטרום של כרטיס התקשורת של אנבידיה

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

האזהרה הדחופה של חמאס למחבלים אחרי חיסול סעד

שני לוחמים במילואים נפצעו קל בפיצוץ מטען בדרום רצועת עזה ● גורם ביטחוני אמר כי גוברת ההערכה שראאד סעד, מספר 2 בחמאס, חוסל בתקיפה במערב העיר עזה ● ברויטרס דווח כי בשלהי כהונת ביידן, גורמי מודיעין אמריקאים השעו זמנית חלק משיתוף המודיעין עם ישראל, בשל חשש בנוגע להתנהלותה במלחמה ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים 

לנה הידי ב''המופקרים''. הגבולות מיטשטשים / צילום: באדיבות נטפליקס

קורט סאטר חוזר להלך על התפר בין פשע להפקרות, הפעם במערב הפרוע

גם ב"מופקרים", הדרמה החדשה של יוצר "ילדי האנרכיה", לא חסרים דם, אלימות ופשע. רק שהפעם הזירה היא המערב הפרוע ● במרכז העלילה ניצבות שתי משפחות יריבות: האחת ענייה ונטולת מעמד, השנייה עשירה ומבוססת, ובחזית עומדות נשים חזקות שמובילות את הסיפור

בודקים את המיתוס. על היוונים וחנוכה / צילום: אייל פישר

בחנוכה הבסנו את היוונים? זו לא הייתה ממש תבוסה, ואלה לא היו ממש יוונים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנטיוכוס בכלל לא מלך ביוון, והממלכה שלו לא הסתלקה בגלל החשמונאים

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המדינה המצטיינת בשוק ההון": המקום המפתיע שישראל קטפה במדד של המגזין היוקרתי

למרות החששות ממיתון עולמי על רקע מלחמת הסחר של טראמפ, הכלכלה העולמית סיימה את 2025 ביציבות ● בדירוג הכלכלות החזקות של האקונומיסט ישראל מזנקת מהמקום ה-6 בשנה שעברה, למקום השלישי, בעיקר בזכות ביצועי שיא של שוק ההון המקומי

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

צילום של אוהד צוינברג, המקום הראשון בקטגוריית ''טבע וסביבה'' / צילום: ap, אוהד צוינברג

"עדות מקומית": אירוע הצילום המרכזי חוזר לרגעים הגדולים של 2025

תערוכת הצילום העיתונאי והתיעודי הגדולה בישראל חוזרת, ובמרכזה רגעי השנה הסוערת: מטילים בליסטיים מאיראן ועד מחאות החרדים וההלוויות הצבאיות ● מתוך כ-7,000 עבודות הוצגו 64 עבודות, המשקפות את פרדוקס החיים כאן: הכאב והטלטלה לצד היופי המבצבץ מבין הסדקים

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

כלב-רובוט בדמות אילון מאסק / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

הלהיט הוויראלי חדש: כלב-רובוט עם פרצוף של מאסק ב-100 אלף דולר

לאמן ביפל, שהצית את טירוף ה־NFT ונחשב לאחד האמנים החיים היקרים בעולם, יש אטרקציה חדשה במחיר מופקע: רובוט דמוי כלב, שלגופו פרצוף אמיתי להפליא של מיליארדי טק כמו אילון מאסק, מארק צוקרברג וג'ף בזוס ● ביפל: "זה לא נגד אף אחד, גם אני אחד מהכלבים"