גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעה: בתי הדין להגבלים עסקיים ידונו בעובדי המונופולים

הכירו את הפשרה שתאפשר להעביר את הרפורמה בחברת החשמל

חברת חשמל / צילום: שאטרסטוק
חברת חשמל / צילום: שאטרסטוק

הימור החשמל הגדול יגיע לשיא בשבוע הבא. עם חזרת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מהודו, באחת מהפגישות שכבר נקבעו עם שר האוצר, משה כחלון, תבוא השאלה שאי-אפשר יהיה עוד להתחמק ממנה: מה עושים עם הסיפור הקרוי "רפורמה בחשמל" - איך פותרים את ה"פלונטר" שעלול לזעזע אפילו את הממשלה, עד כדי הפלתה. לצורך כך החל מסתובב בשבועות האחרונים רעיון חדש-ישן שיאפשר לצדדים לקבל אותו, ולו רק מפני שאף צד לא ייצא לגמרי מנצח או לגמרי מפסיד. כל צד יצטרך לבלוע משהו ולהשיג משהו.

כמה קודקודים למלכוד: נתניהו, ששב וחזר רק לפני פחות משבוע בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", על דימוי השמן (השירות הציבורי) הרוכב על הרזה (הציבור), שכבר שנים מבקש לעשות סדר חדש בכוחנות חסרת המגבלות של עובדי המונופולים, שהמכבידים מביניהם הם ממשלתיים, הבהיר כי יסכים לבקשת כחלון ויאשר את הרפורמה - רק בתנאי שהמדינה, כלומר כחלון, לא תמשוך את העתירה לבג"ץ לעניין מגבלות, או איסור, על עובדי מונופולים לשבות רק במטרה למנוע רפורמות מבניות במשק.

קודקוד שני: אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, שהבהיר באופן חד-משמעי שלא יסכים להגבלת "זכות השביתה", ואם הממשלה תעמוד על זה - הוא ימחק את הרפורמה.

קודקוד שלישי: משה כחלון: מצד אחד הוא מגדיר את עצמו לוחם הכלכלה התחרותית, והוא עצמו, ביוזמת מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, פנה לבג"ץ בעניין ההחלטות התמוהות של בית הדין הארצי לעבודה שנתן בפועל לעובדי מונופול חברת החשמל אישור אוטומטי ובלתי מוגבל להשבתה, מתי שירצו, ככל שירצו. מצד שני, הוא הרי החבר, המזדהה והמבין של ניסנקורן, ובדרך-כלל, אם לא תמיד, נוטה להסכים לדרישותיו ועמדותיו ה"חברתיות". אבל לכחלון עוד כמה פנים: הוא לא רוצה לפרק את הממשלה, בטח לא בגלל הרפורמה בחשמל שהולכת להטיל על הציבור עול כספי כבד, מיליארדים רבים לאורך שנים, בלי שתצא ממנה תועלת תחרותית.

כחלון מכיר בעובדה שהרפורמה הזו נכפתה בלחץ ניסנקורן ועובדי חברת החשמל, שמבינים שהם נדחקים אט-אט לקיר; שיש לחברה 3,000 עובדים ותיקים ויקרים אך חסרי מעש, שהמדינה נאלצת לממן את פרישתם; ובהזדמנות הזו גם את "דמי ההסכמה" הכבדים של האלפים שיישארו וימשיכו לקבל משכורות מסודרות. ובעיקר: הוא צריך את נתניהו כי רק יחד יוכלו להעביר בכנסת את תקציב 2019, מה שיאפשר לו המשך מאמץ בכתר הבחירה שלו - מחירי הדירות.

מעל השלישייה הזו מרחפת רוחה האניגמטית של נשיאת העליון אסתר חיות, היושבת בדין העתירה לבג"ץ ולוחצת על המדינה לגבש את עמדתה כבר במהלך החודש. כזכור, באמצע יולי האחרון סימנו הנשיאה (אז המשנה לנשיאה) ועמיתיה להרכב עמדה שמשמעותה צורך בהתערבות בג"ץ במה שקורה בבתי הדין לעבודה, מה שמתפרש כאפשרות, כסיכוי, לתמיכה בעמדת המדינה. מצד שני, אי-אפשר לדעת מה יקרה עד לרגע שבו תצטרך הנשיאה לחתום על ההחלטה. זה הופך את עמדות כל הצדדים להימור ענק.

וכך קרה שלתוך כל זה שבה וחוזרת ההצעה הוותיקה, שאפשר גם לראות אותה, להתייחס אליה, כסוג של פשרה שתאפשר לצדדים לקבל אותה. הצעה לסדר משפטי, שכבר עבר כמה פעמים את מהלכי השלטון במשרדי הממשלה - גם במשרד המשפטים וגם אצל כמה יועצים משפטיים לממשלה - ובשבועות האחרונים חזר להסתובב במסדרונות כהצעה לפתרון. מדובר בהענקת סמכות לבית הדין להגבלים עסקיים לדון גם בענייני התנהלות עובדי מונופולים כאשר יש חשש לפגיעה בתחרות. במילים אחרות: לראות בעובדי המונופול - כחלק מישות המונופול. בתי הדין לעבודה ימשיכו כמובן לטפל בכל חשד וחשש לפגיעה בזכויות העובד עצמו, אבל בית הדין להגבלים יקבל סמכות לדון בכל מקרה של התנגדות לשינוי שיפתח או ירחיב את התחרות בשירותים חיוניים שהם מונופולים. בכך גם יישמרו זכויות עובדים וגם תישמר ההגנה על הציבור מפני כוחם של מונופולים חזקים.

לא רצו לעורר מהומות

היתרון: הסדר טוב, אבל לא מושלם לאף אחד מהצדדים. הוא לא "סוגר" את ההזדמנויות של אף אחד מהצדדים, כל צד יכול לראות את עצמו מנצח ולדעת שהוא גם הפסיד מעט מכוחו. והעיקר - האגו של כולם יישמר. ההסדר לא פוגע ב"זכות השביתה", אבל גם לא פוגע ביכולת המדינה לבצע שינוי מבני לטובת המשק והציבור, וככל הנראה זה אפילו איננו מחייב תיקון חקיקה - אירוע שעלול היה לגרור את כל הרפורמה בחשמל לאין סוף ולכפות הכרעה בבג"ץ.

בסיס העמדה הזו, שכאמור כבר נידונה במהלך השנים, גם משפטית על-ידי כמה יועצים משפטיים, נשען על פסק דין מדצמבר 2009 שניתן על-ידי השופטת יהודית צור, אז סגנית נשיא בית הדין להגבלים עסקיים. בפני בית הדין עמד ערר שהגישה אז חברת בזק נגד הממונה על ההגבלים העסקיים באותה עת, רונית קן, לעניין עמדתה שלפיה בזק ניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי כאשר עובדיה הכריזו על עיצומים וסירבו, ב-2006, לתקן תקלה בחיבור הרשת לחברת הוט.

כך כתבה השופטת בהחלטתה: "טענתה העיקרונית המרכזית של בזק היא כי יש לבחון את התנהלותה בפרשה זו על-פי דיני משפט העבודה, ולא על-פי משפט ההגבלים העסקיים שעליו, כך לטענתה, לסגת מפני דיני העבודה בנסיבותיו של מקרה זה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המצב החוקי והמשפטי, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות טענה זו. אין כל צידוק ענייני או הלכה משפטית שלפיה יש לתת עדיפות לדיני עבודה על פני דיני ההגבלים העסקיים, או להיפך. מדובר בשתי מערכות דינים הנמצאות זו לצד זו, וכל אחת מהן נועדה למטרות שונות, תוך מתן פתרונות שונים, כל אחת בתחומה... על שתיהן לחיות בהרמוניה זו לצד זו. יש להביא בחשבון עובדה בסיסית אחת והיא שבזק היא בעלת מעמד של מונופולין. ברי כי אין לבחון את התנהלותה של בזק במנותק מעובדה משמעותית זו...

"משפט העבודה לא נועד להתמודד עם שאלות וסוגיות הנוגעות לתחום ההגבלים העסקיים. עם זאת, מעסיק שהינו מונופולין אינו יכול להתעלם ממעמדו זה בהתנהלותו מול עובדיו. העיקר הוא כי החלטת הממונה (על ההגבלים העסקיים) קובעת נורמות התנהגות ראויות המתחייבות מהמעמד המיוחד המוקנה לבעלי מונופולין, ויש בהן כדי להגן על האינטרס הציבורי בשמירה על הערך החשוב של התחרות החופשית ובמניעת ניצול לרעה של בעל מונופולין בשוק".

הצעת הסדר של השופטת צור עלתה לדיון כמה פעמים במשרד המשפטים, אבל בכל פעם מחדש נדחה גיבוש העמדה, בעיקר כדי לא לעורר מהומות ועימותים מול ההסתדרות, ובתירוץ ש"אין כרגע מקרה קונקרטי הדורש נקיטת עמדה". אז עכשיו, אומרים מי שאומרים למשרד המשפטים - הנה, יש מקרה קונקרטי.

העליון קבע: הדיון בזכות השביתה של עובדי חברת החשמל במארס

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הודיעה אתמול העתירה נגד זכות השביתה של עובדי חברת החשמל תתקיים בחודש מארס. מאז יולי הצדדים נמצאים בסאגה מתמשכת של בקשות האורכה.

לפי החלטת חיות, על ההסתדרות והמזכירות הארצית של הוועד להגיש את תגובותיהן עד ה-4 בפברואר. "הגשת בקשה האורכה על-ידי המדינה בשל המשא ומתן המתנהל אינה מובנת, ומכל מקום ניתן לצפות כי בחלוף כ-6 חודשים מאז הדיון שהתקיים בעתירות תוגש תשובת המשיבות ולא תתבקשנה על-ידן או בשמן בקשות אורכה נוספות", כתבה.

משמעות ההחלטה היא שלשופטי בג"ץ נמאס מהסאגה והם מאלצים את הצדדים להתכנס להחלטה. גם נחישות ראש הממשלה נתניהו להחזיר את הצדדים לבג"ץ כדי לקבל פסק דין תקדימי המגביל את זכות השביתה של המונופולים, קיבלה מעין רוח גבית מנשיאת בית המשפט העליון שהחליטה לקבוע דיון בנושא.

ברקע - התמהמהות מצד הממשלה בנושא אישור עקרונות הרפורמה. הרפורמה הוצגה לראשונה לרה"מ לפני כשבוע בפגישת רבת-משתתפים מצד המדינה, ממנה, אגב, נעדר שר האוצר כחלון. הפגישה הסתיימה ללא תוצאות רצויות לצוותי המו"מ, לאחר שהממשלה טרם אישרה את עקרונות הרפורמה שהסכמותיה הושגו בעזרת "הדיל" עם ההסתדרות - הבטחת המדינה למשוך את העתירה מבג"ץ.

גם אם הרפורמה תאושר על-ידי הממשלה ויושגו כל ההסכמות הנדרשות בין הצדדים כדי לחתום על הרפורמה ההיסטורית במשק החשמל, והמדינה אכן תמשוך העתירה - הרי שהעתירה עדיין לא תימחק.

עותר אחד - פורום יצרני חשמל פרטיים לא יזוז ממקומו. ב"כ הפורום, עו"ד אהרון מיכאלי, שהביע התנגדות נחרצת לכל בקשות אורכה שהוגשו על ידי העובדים עד כה, כותב בתגובה: "המדובר בשאלות עקרוניות שהועלו בין היתר על ידי הפורום בעתירתו (זכות עובדי מונופול לנקוט בעיצומים הפוגעים בגופים המתחרים - ס.ג.), ומשלא נטען כי שאלות אלו הן חלק מסדר היום של "ההיוועצות" שמקיימת המדינה, ברור כי אין בה כדי לייתר את בירור עתירתו של הפורום".

השאלה הנשאלת היא איזה סיכוי משפטי יהיה לעתירה,אם רק פורום יצרני החשמל הפרטיים יישאר בתור עותר בתיק. יצרני החשמל הפרטיים, נזכיר היו הראשונים להגיש את העתירה לבג"ץ, זאת לאחר שבמסגרת העיצומים בהם נקטו עובדי חח"י בקיץ, הופסקו בין היתר התשלומים לספקים, בהם יצרני חשמל פרטיים.

היועץ המשפטי לממשלה אמר לפני כשבוע כי להערכתו במקרה שייחתם הסכם הרפורמה בחברת החשמל, קיים סיכוי נמוך ששופטי בג"ץ יחליטו להמשיך ולדון בשאלה העקרונית - אם יש לעובדי חברה זכות לשבות במקרה של שינוי מבני בענף.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה