גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העמלה הצולבת תרד - אבל פחות ממה שוועדת שטרום המליצה

הוועדה הציעה להפחית את העמלה הצולבת ל-0.3% ■ בנק ישראל בחר ב-0.5% ■ קביעת המתווה תאפשר לבנקים הגדולים לקדם סוף-סוף את מכירתן של ישראכרט ולאומי קארד

כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק
כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק

שנה וחצי לאחר שבנק ישראל קיבל לידיו את הסמכות לקבוע את העמלה הצולבת בכרטיסי האשראי, הוא פרסם היום את מתווה העמלה לשנים הקרובות. כיום עומדת העמלה הצולבת על 0.7% מהיקף העסקה בכרטיס אשראי, והיא מהווה למעשה את מחיר הרצפה בעמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק.

מהמתווה החדש עולה כי העמלה תרד בשנת 2019 ל-0.6%, שנתיים לאחר מכן - בינואר 2021 - היא תרד ל-0.55%, ובשנת 2024 היא תרד 0.5%. בסך הכול צפויה ירידה של 30% בעמלה הצולבת ב-6 השנים הקרובות, כך שישנה ודאות בנושא זה לטווח ארוך יחסית.

התפתחות העמלה הצולבת

נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום בנק הפועלים ולאומי צריכים למכור את ישראכרט ולאומי קארד בתוך שנתיים. מרכיב משמעותי, אם לא המשמעותי ביותר, שיקבע את שווי החברות במכירתן הוא העמלה הצולבת. כל ירידה של 0.1% בעמלה הצולבת צפויה לפגוע בכ-250 מיליון שקל בהכנסות השנתיות של חברות כרטיסי האשראי. כל עוד לא הייתה בהירות כלפי העמלה הצולבת הצפויה בשנים הקרובות, לא יכלו הבנקים לקדם תהליכים למכירת החברות. ההערכות הן כי כעת הם יוכלו לקדם את השיחות למכירתן, או להחליט בכלל על מסלול של הנפקתן בבורסה (בבנק הפועלים אף בוחנים אפשרות של חלוקת המניות כדיבידנד בעין). לפי הערכות, שוויה של לאומי קארד הוא באזור ה-2-2.5 מיליארד שקל ושל ישראכרט - 3-3.5 מיליארד שקל, כך שהמתווה החדש לא צפוי לפגוע דרמטית בשווי החברות בעסקה.

נציין, כי בנק ישראל פרסם את המתווה להערות הציבור, שאותן ניתן יהיה להעביר בשבועיים הקרובים. סביר להניח שכמה שבועות לאחר מכן יפורסם המתווה הסופי. כמו כן, בבנק ישראל עבדו בשיתוף פעולה עם רשות ההגבלים העסקיים, ואף שיתפו גורמים רלוונטיים במשרד האוצר - כך שגופים אלה לא אמורים להביע התנגדות למתווה המוצע.

אישור המתווה ע"י האוצר ורשות ההגבלים אינו טריוויאלי. נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום דובר על כך שהעמלה הצולבת תרד לאזור ה-0.3% - בדומה לרמה הנהוגה באירופה. בסופו של דבר, קבע בנק ישראל עמלה גבוהה יותר של 0.5%, כאשר גם לרמה זו היא תגיע רק בשנת 2024. בבנק המרכזי הסבירו כי ביצעו השוואה בינלאומית של העמלה הצולבת בין מדינות שונות בעולם, ומצאו כי ישנה שונות רבה בין המדינות. "העמלה החדשה שנקבעה בישראל נמוכה מזו שבארה"ב, קנדה וניו זילנד, דומה לעמלה שבאוסטרליה ונמוכה מאירופה", כתבו.

"ההשוואה בין המדינות מוגבלת מכיוון שיש מאפייני שוק ומאפיינים שונים בין המדינות", הוסיפו בבנק ישראל ובאותה נשימה התריעו כי מצאו מהשוואה בינלאומית שערכו כי כאשר העמלה הצולבת נמוכה - חברות כרטיסי האשראי מפצות עצמן באפיקים אחרים. "מצאנו שככל שרמת העמלה נמוכה, עלויות בעלי הכרטיס כגון ריבית ודמי כרטיס נוטים להיות גבוהים יותר".

בעקבות פרסום המתווה, נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מסרה היום כי "הגענו למסקנה שיש מקום להפחתת העמלה הצולבת, במתווה עליו הכרזנו היום. על-פי ניסיון העבר, הפחתת העמלה הצולבת צפויה להביא להפחתת העמלות שמשלמים בתי עסק בסך כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה". המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שריכזה את הנושא מסרה: "קביעת מתווה העמלה הצולבת לשנים הקרובות יטיב עם העסקים במשק וגם ייתן ודאות רגולטורית שתאפשר את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי והפיכתן לגופים פיננסיים עצמאיים ותחרותיים".

תגובות מעורבות

התגובות למתווה של בנק ישראל היו מעורבות. מישראכרט נמסר כי "ההפחתה הדרסטית בשיעור העמלה הצולבת תהווה פגיעה משמעותית ביכולת של החברה להתחרות בשוק הפיננסי, ובמטרתה העיקרית של רפורמת שטרום להגברת התחרות. היה מן הראוי למצוא את האיזון ולקבוע הפחתה מתונה באופן משמעותי".

מלאומי קארד נמסר בתגובה כי "צר לנו שדווקא בעת הזו, של שינוי היסטורי במבנה השוק בישראל, שכל מטרתו היא לעודד תחרות בתחום הבנקאות, בוחר בנק ישראל להפחית את העמלה באופן כה משמעותי".

מהצד השני, מצד הארגונים החברתיים נשמעה ביקורת שההפחתה דווקא מתונה מדי: "במקום לאמץ את המלצות ועדת שטרום, המתווה נותן לבנקים דחייה לא תיאמן של 6 שנים ויעד סופי ידידותי ביותר של עמלה בגובה 0.5%. לא נשלים עם זה וניאבק עד לשינויה ולהנהגת עמלה צולבת הגיונית וסבירה", נמסר מעמותת צדק פיננסי. לעומת זאת, עו"ד רועי כהן, נשיא להב, דווקא בירך על המתווה ומסר: "מדובר בצעד נכון שיוביל להורדת יוקר המחיה והפחתת עמלות הסליקה המושתות על העסקים הקטנים. החלטה זו תביא להגברת התחרות בתחום הסליקה".

נזכיר, כי העמלה הצולבת פוקחה עד כה ע"י רשות ההגבלים העסקיים. המתווה הקודם שגובש ברשות ההגבלים היה לפני 6 שנים, ובמסגרתו נקבע כי העמלה הצולבת תרד באופן מדורג עד שנת 2014 מ-0.9% לרמה של 0.7%, ותישאר ברמה זו עד סוף שנת 2018.

לפני כשנה וחצי הציעה רשות ההגבלים ובנק ישראל כי הסמכות על העמלה תעבור לבנק ישראל, והוא נענה לכך. בנק ישראל התבסס על המתודולוגיה של רשות ההגבלים בקביעת המתווה הנוכחי, ואף נעזר כיועץ בד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, שגיבש את המתווה הקודם.

בבנק ישראל מסבירים כי לאחר השימוש במתודולוגיה עלה כי גובה העמלה הצולבת צריך לעמוד על 0.6%. הירידה מ-0.7% נובעת מהתייעלות המערכת הבנקאית שמביאה לקיטון בהוצאות, וכן מהעלייה במחזורי השימוש בכרטיסי האשראי. אלא שבבנק ישראל החליטו להמשיך את ההפחתה גם מעבר ל-0.6% עד לרמה של 0.5% לשנים הבאות, שמתבססת גם היא על הצפי לשיפור במבנה ההוצאות ולגידול בהכנסות.

גובה עמלת הסליקה

מהי עמלה צולבת?

מדובר בעמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות אחת מהשנייה תמורת הזכות לסלוק אחת את השנייה (בכל עסקה גובה מנפיק כרטיס האשראי את העמלה מחברת כרטיסי האשראי שסלקה את העסקה עבור בית העסק). העמלה הצולבת היא מעין מקבילה לדמי הקישוריות בסלולר, והיא מהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. עמלת הסליקה היא העמלה המרכזית שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, וסך ההכנסות מעמלה זו עומד על קרוב ל-3 מיליארד שקל בשנה.

עוד כתבות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת, וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"