גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העמלה הצולבת תרד - אבל פחות ממה שוועדת שטרום המליצה

הוועדה הציעה להפחית את העמלה הצולבת ל-0.3% ■ בנק ישראל בחר ב-0.5% ■ קביעת המתווה תאפשר לבנקים הגדולים לקדם סוף-סוף את מכירתן של ישראכרט ולאומי קארד

כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק
כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק

שנה וחצי לאחר שבנק ישראל קיבל לידיו את הסמכות לקבוע את העמלה הצולבת בכרטיסי האשראי, הוא פרסם היום את מתווה העמלה לשנים הקרובות. כיום עומדת העמלה הצולבת על 0.7% מהיקף העסקה בכרטיס אשראי, והיא מהווה למעשה את מחיר הרצפה בעמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק.

מהמתווה החדש עולה כי העמלה תרד בשנת 2019 ל-0.6%, שנתיים לאחר מכן - בינואר 2021 - היא תרד ל-0.55%, ובשנת 2024 היא תרד 0.5%. בסך הכול צפויה ירידה של 30% בעמלה הצולבת ב-6 השנים הקרובות, כך שישנה ודאות בנושא זה לטווח ארוך יחסית.

התפתחות העמלה הצולבת

נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום בנק הפועלים ולאומי צריכים למכור את ישראכרט ולאומי קארד בתוך שנתיים. מרכיב משמעותי, אם לא המשמעותי ביותר, שיקבע את שווי החברות במכירתן הוא העמלה הצולבת. כל ירידה של 0.1% בעמלה הצולבת צפויה לפגוע בכ-250 מיליון שקל בהכנסות השנתיות של חברות כרטיסי האשראי. כל עוד לא הייתה בהירות כלפי העמלה הצולבת הצפויה בשנים הקרובות, לא יכלו הבנקים לקדם תהליכים למכירת החברות. ההערכות הן כי כעת הם יוכלו לקדם את השיחות למכירתן, או להחליט בכלל על מסלול של הנפקתן בבורסה (בבנק הפועלים אף בוחנים אפשרות של חלוקת המניות כדיבידנד בעין). לפי הערכות, שוויה של לאומי קארד הוא באזור ה-2-2.5 מיליארד שקל ושל ישראכרט - 3-3.5 מיליארד שקל, כך שהמתווה החדש לא צפוי לפגוע דרמטית בשווי החברות בעסקה.

נציין, כי בנק ישראל פרסם את המתווה להערות הציבור, שאותן ניתן יהיה להעביר בשבועיים הקרובים. סביר להניח שכמה שבועות לאחר מכן יפורסם המתווה הסופי. כמו כן, בבנק ישראל עבדו בשיתוף פעולה עם רשות ההגבלים העסקיים, ואף שיתפו גורמים רלוונטיים במשרד האוצר - כך שגופים אלה לא אמורים להביע התנגדות למתווה המוצע.

אישור המתווה ע"י האוצר ורשות ההגבלים אינו טריוויאלי. נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום דובר על כך שהעמלה הצולבת תרד לאזור ה-0.3% - בדומה לרמה הנהוגה באירופה. בסופו של דבר, קבע בנק ישראל עמלה גבוהה יותר של 0.5%, כאשר גם לרמה זו היא תגיע רק בשנת 2024. בבנק המרכזי הסבירו כי ביצעו השוואה בינלאומית של העמלה הצולבת בין מדינות שונות בעולם, ומצאו כי ישנה שונות רבה בין המדינות. "העמלה החדשה שנקבעה בישראל נמוכה מזו שבארה"ב, קנדה וניו זילנד, דומה לעמלה שבאוסטרליה ונמוכה מאירופה", כתבו.

"ההשוואה בין המדינות מוגבלת מכיוון שיש מאפייני שוק ומאפיינים שונים בין המדינות", הוסיפו בבנק ישראל ובאותה נשימה התריעו כי מצאו מהשוואה בינלאומית שערכו כי כאשר העמלה הצולבת נמוכה - חברות כרטיסי האשראי מפצות עצמן באפיקים אחרים. "מצאנו שככל שרמת העמלה נמוכה, עלויות בעלי הכרטיס כגון ריבית ודמי כרטיס נוטים להיות גבוהים יותר".

בעקבות פרסום המתווה, נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מסרה היום כי "הגענו למסקנה שיש מקום להפחתת העמלה הצולבת, במתווה עליו הכרזנו היום. על-פי ניסיון העבר, הפחתת העמלה הצולבת צפויה להביא להפחתת העמלות שמשלמים בתי עסק בסך כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה". המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שריכזה את הנושא מסרה: "קביעת מתווה העמלה הצולבת לשנים הקרובות יטיב עם העסקים במשק וגם ייתן ודאות רגולטורית שתאפשר את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי והפיכתן לגופים פיננסיים עצמאיים ותחרותיים".

תגובות מעורבות

התגובות למתווה של בנק ישראל היו מעורבות. מישראכרט נמסר כי "ההפחתה הדרסטית בשיעור העמלה הצולבת תהווה פגיעה משמעותית ביכולת של החברה להתחרות בשוק הפיננסי, ובמטרתה העיקרית של רפורמת שטרום להגברת התחרות. היה מן הראוי למצוא את האיזון ולקבוע הפחתה מתונה באופן משמעותי".

מלאומי קארד נמסר בתגובה כי "צר לנו שדווקא בעת הזו, של שינוי היסטורי במבנה השוק בישראל, שכל מטרתו היא לעודד תחרות בתחום הבנקאות, בוחר בנק ישראל להפחית את העמלה באופן כה משמעותי".

מהצד השני, מצד הארגונים החברתיים נשמעה ביקורת שההפחתה דווקא מתונה מדי: "במקום לאמץ את המלצות ועדת שטרום, המתווה נותן לבנקים דחייה לא תיאמן של 6 שנים ויעד סופי ידידותי ביותר של עמלה בגובה 0.5%. לא נשלים עם זה וניאבק עד לשינויה ולהנהגת עמלה צולבת הגיונית וסבירה", נמסר מעמותת צדק פיננסי. לעומת זאת, עו"ד רועי כהן, נשיא להב, דווקא בירך על המתווה ומסר: "מדובר בצעד נכון שיוביל להורדת יוקר המחיה והפחתת עמלות הסליקה המושתות על העסקים הקטנים. החלטה זו תביא להגברת התחרות בתחום הסליקה".

נזכיר, כי העמלה הצולבת פוקחה עד כה ע"י רשות ההגבלים העסקיים. המתווה הקודם שגובש ברשות ההגבלים היה לפני 6 שנים, ובמסגרתו נקבע כי העמלה הצולבת תרד באופן מדורג עד שנת 2014 מ-0.9% לרמה של 0.7%, ותישאר ברמה זו עד סוף שנת 2018.

לפני כשנה וחצי הציעה רשות ההגבלים ובנק ישראל כי הסמכות על העמלה תעבור לבנק ישראל, והוא נענה לכך. בנק ישראל התבסס על המתודולוגיה של רשות ההגבלים בקביעת המתווה הנוכחי, ואף נעזר כיועץ בד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, שגיבש את המתווה הקודם.

בבנק ישראל מסבירים כי לאחר השימוש במתודולוגיה עלה כי גובה העמלה הצולבת צריך לעמוד על 0.6%. הירידה מ-0.7% נובעת מהתייעלות המערכת הבנקאית שמביאה לקיטון בהוצאות, וכן מהעלייה במחזורי השימוש בכרטיסי האשראי. אלא שבבנק ישראל החליטו להמשיך את ההפחתה גם מעבר ל-0.6% עד לרמה של 0.5% לשנים הבאות, שמתבססת גם היא על הצפי לשיפור במבנה ההוצאות ולגידול בהכנסות.

גובה עמלת הסליקה

מהי עמלה צולבת?

מדובר בעמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות אחת מהשנייה תמורת הזכות לסלוק אחת את השנייה (בכל עסקה גובה מנפיק כרטיס האשראי את העמלה מחברת כרטיסי האשראי שסלקה את העסקה עבור בית העסק). העמלה הצולבת היא מעין מקבילה לדמי הקישוריות בסלולר, והיא מהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. עמלת הסליקה היא העמלה המרכזית שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, וסך ההכנסות מעמלה זו עומד על קרוב ל-3 מיליארד שקל בשנה.

עוד כתבות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?