יוסף שפירא / צילום: דוברות הכנסת
מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, ישלים בימים הקרובים את הכנת דוח הביקורת המיוחד על תהליך ההפרטה של התעשייה הצבאית (תעש) והניסיון של המדינה למכור אותה לאלביט מערכות, שבבעלות איש העסקים מיקי פדרמן.
מדובר בדוח שפרסומו עוכב במשך יותר משנה, עד למתן תגובות של הגורמים המעורבים בו. במהלך השנה האחרונה תהליך ההפרטה הוקפא, בין השאר בשל הבדיקה של מבקר המדינה, ולאחר מכן חודש בידי החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו.
ל"גלובס" נודע, כי מנהל החטיבה לביקורת במערכת הביטחון, יוסי ביינהורן, השלים באחרונה את קבלת התגובות וההתייחסויות של גופים וגורמים מבוקרים במסגרת הדוח - וזאת לקראת פרסום דוח סופי אודות התנהלות המדינה בתהליך, בדגש על משרד האוצר, אגף החשב הכללי, רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר.
משרד מבקר המדינה מסר בתגובה ל"גלובס" אודות העיכובים בפרסום הדוח, זאת בזמן שהפרטת תעש ומכירתה לאלביט בכ-1.75 מיליארד שקל מקודמת בידי החשכ"ל חזקיהו, כי בעקבות פעולות הביקורת שנעשו גובשה טיוטת דוח שנייה וסופית והיא נמצאת בשלבי סיכום לקראת פרסום הדוח לציבור: "במהלך עבודת הביקורת ביצעו כמה מהגופים המבוקרים שינויים בתהליך, בחלק מהנושאים שעלו בטיוטה הראשונה של הדוח שנשלחה למבוקרים להתייחסותם כמקובל". במשרד המבקר סירבו לנקוב במועד שבו יפורסם הדוח, שעל פי הערכות, כולל ממצאים חמורים וליקויים שליוו עד כה את תהליך ההפרטה של תעש.
חשש מפני עליית מחירים
בזמן שבמשרד מבקר המדינה משלימים את דוח הביקורת, רשות ההגבלים העסקיים צפויה להשלים בשבועות הקרובים בדיקה מקיפה שעושה צוות כלכלנים מטעמה אודות ההשפעה של מכירת תעש לאלביט על כלל התעשיות הביטחוניות בארץ, בדגש על רפאל והתעשייה האווירית - שתיהן חברות ביטחוניות שבבעלות המדינה.
שתי החברות הביעו בעבר דאגה ממכירה אפשרית של תעש לאלביט, וזאת מחשש שמצב זה יפגע במאזן הכוחות בתחרות הענפית בתחום הטילים, שבו השחקניות המרכזיות הן התעשייה האווירית ורפאל.
בתעשייה האווירית וברפאל הזהירו בעבר כי רכישת תעש בידי אלביט תהפוך אותה לבעלת כוח מונופוליסטי בתחום היבשה, וזאת תוך חיזוק מעמדה באופן אבסולוטי בזרוע היבשה של צה"ל. כבר כיום החברה דומיננטית בפעילות השוטפת של זרוע היבשה, בעיקר בזכות מערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד) שהיא הטמיעה בה במהלך העשור האחרון, בעלות כוללת שמוערכת במיליארדי שקלים.
מומחים להגבלים עסקיים העריכו בעבר ביחס לעסקה אפשרית של רכישת תעש בידי אלביט, כי היא אינה גורם ריכוזי במשק, שכן הרוב המוחלט של ההכנסות שלה הוא ממכירות בחו"ל: כ-80% ממוצרי אלביט מיוצאים לעשרות מדינות בעולם ועיקר הכנסותיה אינן מעסקאות מקומיות.
נתון זה, הוא אחד הנתונים שעל בסיסם רשות ההגבלים העסקים נוטה לאשר את המיזוג בין שתי החברות הביטחוניות.
על פי דוחות אלביט מערכות, כ-20% ממכירותיה נעשות בארץ. סך המכירות השנתי שלה הוא כ-11 מיליארד שקל, מהן כ-1.3 מיליארד שקל לזרוע היבשה של צה"ל. תעש מוכרת בהיקף של כ-2 מיליארד שקל בשנה, כאשר מחצית מהמכירות הן לשוק המקומי.
לפי נתונים שפורסמו בעבר, היקף הרכש של מנהל הרכש במשרד הביטחון עבור זרוע היבשה של צה"ל הסתכם בשנת 2016 בכ-5 מיליארד שקל. חיבור של היקף המכירות של תעש ושל אלביט לזרוע היבשה מוביל לסך שמתקרב ל-50%, אך עדיין לא הופך את אלביט למונופול בתחום היבשה.
"אלביט אולי לא תהיה מונופול, אבל היא יושבת חזק בזרוע היבשה של צה"ל ואחרי רכישת תעש היא תוסיף ותחזק את מעמדה בה", אמר ל"גלובס" גורם ביטחוני שמעורה בתהליך ההפרטה. "מצב כזה רק יוסיף ויחזק את הזיקה של אלביט לזרוע היבשה של צה"ל, יחשוף אותה לרמת ידע גבוהה על כיוונים שחושבים עליהם בצבא היבשה, ובעקבות כך, כמו כל חברה חפצת חיים שרוצה להרוויח, היא עשויה להקדים פעולות מחקר ופיתוח ביחס לחברות מתחרות - לנצח ולהמשיך ולצבור כוח. זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת". אותו גורם הזהיר כי מצב זה עלול להוביל לעליית מחירים למשרד הביטחון באופן שישפיע על תקציב הביטחון ועשוי למנוע כניסת מתחרים חדשים לתחום.
גורמים בתעשיות הביטחוניות הזהירו בעבר כי רכישת תעש תחזק את כוחה של אלביט גם בתחום הטילאות באופן שעשוי לדחוק את רפאל, המהווה מוקד ידע מוביל בתחום, מפעילויות מסוימות, תוך פגיעה בסיכוייה לקדם פרויקטים עתידיים בתחום הטילים. דאגה דומה הובעה בעבר גם מצד בכירים בתעשייה האווירית.
אף שראשי שתי החברות התריעו במשך שנים מפני מצב כזה, משרד הביטחון ורשות החברות הממשלתיות לא הקדימו ועשו בדיקה מקיפה אודות ההשפעה של מיזוג בין התעשיות הביטחוניות על השוק הביטחוני בארץ. זאת, כשברקע ההנחה הרווחת במשרד הביטחון ובמשרד האוצר, שלפיה יש בישראל יותר מדי חברות ביטחוניות, וכי מבנה השוק האידיאלי הוא שיהיו בה שתי חברות ביטחוניות בלבד, אחת פרטית ואחת ממשלתית.