גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח אחד, שתי פרשנויות: מבולבלים? גם בנק ישראל

איך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק של בנק ישראל? ■ פרשנות

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

עמירם ברקת כתב אתמול ב"גלובס" כי "בנק ישראל מודה: השקעות בנדל"ן עדיפות על מניות". מצד שני, מירב ארלוזורוב ("דה מרקר") פירשנה הבוקר את אותו מחקר בדיוק, עם הכותרת: "תתפכחו: השקעה במניות עדיפה בהרבה על דירות". אז נדל"ן עדיף, או שמא מניות עדיפות בהרבה? ואיך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק?

כותרות דהמרקר וגלובס לדו"ח / צילום מסך

את הסיבה לבלגן ולבלבול כדאי לחפש בבנק ישראל. אותו הבנק שבשנתיים האחרונות לא נגע בריבית, והותיר אותה מדי חודש ברמת שפל של 0.1%. בזמן שנותר לכלכלנים שם, מלבד פספוס תחזיות האינפלציה שנה אחרי שנה ורכישת מט"ח שעלתה לנו עד כה בעיקר בהפסדי עתק, יכלו מאות כלכלני הבנק להתרכז במחקרים שיתוו מדיניות ברורה ויסייעו לאזרחי ישראל לכלכל את צעדיהם הלאה.

אבל במקום זה, קיבלנו אתמול (ב') מחטיבת המחקר של בנק ישראל עוד מחקר שבעיקר כלל הסתייגויות והערות שוליים. מחקר שאפילו לא הצליח להציג מסקנה חותכת בשורה תחתונה, מלבד זו שאומרת שיש הבדל בין עשור אחד (שבו השקעה בדיור ניצחה את ההשקעות אחרות, עם תשואה שנתית ממוצעת של 10.1%, לעומת 1.5% במניות), לבין שלושה (בהם עדיף היה לקנות את מניות מדד תל אביב 125, שרשמו תשואה שנתית ממוצעת של 8%, לעומת 7.5% מדירה). 

מבולבלים? גם כלכלני הבנק. המשפט הכי חשוב במחקר שנשלח היום נמצא בכלל בהקדמה למחקר, שם מצוטטת מסקנה שפורסמה בשנה האחרונה על ידי גוף מחקר אמריקאי (NBER), שערך השוואה מקיפה ב-16 מדינות מפותחות, במשך 146 שנה (1870-2015), כדי לגלות כי השקעות במניות ובדיור הניבו תשואה ריאלית ממוצעת דומה - 6.9% ו-7%. חתיכת הפתעה.

אבל בבנק ישראל נדמה שלא רק שלא יודעים לומר מה יהיה מחר, הם מצליחים לבלבל אותנו גם לגבי מה שהיה אתמול ושלשום. בבנק מונים למשל שורה של יתרונות וחסרונות לכל אפיק השקעה, אבל הם לא מעזים לשקלל במודל שלהם את מרבית ההנחות שאותן הם מציגים. כך למשל, את התשואה על דירה חישבו שם כאילו כל הרכישה בוצעה מהון עצמי (ללא משכנתא), צעד שעומד כמובן בניגוד גמור למה שקורה בדרך קבע בשוק הדיור, ובניגוד גמור ליתרון היחסי המובהק של בנק ישראל (האחראי גם על הריבית וגם על הפיקוח על הבנקים). מחקר של בנק מרכזי שמודד "מחיר דירה ממוצעת" מול "מחיר שכירות ממוצע", למרות ההטיות הברורות בנתונים הללו, יכול היה לכל הפחות להוסיף גם את פרמטר המינוף הממוצע, כדי להוציא אותנו מעט יותר חכמים. ברור לגמרי שמי שקנה דירה ב-100% הון עצמי והיא הניבה לו 10% תשואה שנתית במשך עשר שנים אינו דומה למי שמראש שם רק 10%-20% הון עצמי וכבר מזמן החזיר את סכום ההשקעה כמה וכמה פעמים.

אבל צריך גם להודות ביושר: הכנסת המשכנתאות למשוואה, ודאי בסביבת ריבית אפסית כמו זו ששוררת פה בעשור האחרון, תקפיץ את התשואה מהשקעה בדירה - ותזכיר ליותר מדי אנשים שבנק ישראל הוא האחראי העיקרי לעליות המחירים ולבוננזה הנדל"נית. ואולי זו כשלעצמה סיבה מספיק טובה להתעלם מהמינוף והשפעתו על תדלוק משקיעי הנדל"ן.

התשואות הריאלית-דיור ושוק ההון

עוד כתבות

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד גוגל

הדאקס עולה בכ-0.4% ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

לאחר ההסכמות על יצוא הגז: ניו מד ורציו מזנקות בכ-5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו