גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח אחד, שתי פרשנויות: מבולבלים? גם בנק ישראל

איך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק של בנק ישראל? ■ פרשנות

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

עמירם ברקת כתב אתמול ב"גלובס" כי "בנק ישראל מודה: השקעות בנדל"ן עדיפות על מניות". מצד שני, מירב ארלוזורוב ("דה מרקר") פירשנה הבוקר את אותו מחקר בדיוק, עם הכותרת: "תתפכחו: השקעה במניות עדיפה בהרבה על דירות". אז נדל"ן עדיף, או שמא מניות עדיפות בהרבה? ואיך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק?

כותרות דהמרקר וגלובס לדו"ח / צילום מסך

את הסיבה לבלגן ולבלבול כדאי לחפש בבנק ישראל. אותו הבנק שבשנתיים האחרונות לא נגע בריבית, והותיר אותה מדי חודש ברמת שפל של 0.1%. בזמן שנותר לכלכלנים שם, מלבד פספוס תחזיות האינפלציה שנה אחרי שנה ורכישת מט"ח שעלתה לנו עד כה בעיקר בהפסדי עתק, יכלו מאות כלכלני הבנק להתרכז במחקרים שיתוו מדיניות ברורה ויסייעו לאזרחי ישראל לכלכל את צעדיהם הלאה.

אבל במקום זה, קיבלנו אתמול (ב') מחטיבת המחקר של בנק ישראל עוד מחקר שבעיקר כלל הסתייגויות והערות שוליים. מחקר שאפילו לא הצליח להציג מסקנה חותכת בשורה תחתונה, מלבד זו שאומרת שיש הבדל בין עשור אחד (שבו השקעה בדיור ניצחה את ההשקעות אחרות, עם תשואה שנתית ממוצעת של 10.1%, לעומת 1.5% במניות), לבין שלושה (בהם עדיף היה לקנות את מניות מדד תל אביב 125, שרשמו תשואה שנתית ממוצעת של 8%, לעומת 7.5% מדירה). 

מבולבלים? גם כלכלני הבנק. המשפט הכי חשוב במחקר שנשלח היום נמצא בכלל בהקדמה למחקר, שם מצוטטת מסקנה שפורסמה בשנה האחרונה על ידי גוף מחקר אמריקאי (NBER), שערך השוואה מקיפה ב-16 מדינות מפותחות, במשך 146 שנה (1870-2015), כדי לגלות כי השקעות במניות ובדיור הניבו תשואה ריאלית ממוצעת דומה - 6.9% ו-7%. חתיכת הפתעה.

אבל בבנק ישראל נדמה שלא רק שלא יודעים לומר מה יהיה מחר, הם מצליחים לבלבל אותנו גם לגבי מה שהיה אתמול ושלשום. בבנק מונים למשל שורה של יתרונות וחסרונות לכל אפיק השקעה, אבל הם לא מעזים לשקלל במודל שלהם את מרבית ההנחות שאותן הם מציגים. כך למשל, את התשואה על דירה חישבו שם כאילו כל הרכישה בוצעה מהון עצמי (ללא משכנתא), צעד שעומד כמובן בניגוד גמור למה שקורה בדרך קבע בשוק הדיור, ובניגוד גמור ליתרון היחסי המובהק של בנק ישראל (האחראי גם על הריבית וגם על הפיקוח על הבנקים). מחקר של בנק מרכזי שמודד "מחיר דירה ממוצעת" מול "מחיר שכירות ממוצע", למרות ההטיות הברורות בנתונים הללו, יכול היה לכל הפחות להוסיף גם את פרמטר המינוף הממוצע, כדי להוציא אותנו מעט יותר חכמים. ברור לגמרי שמי שקנה דירה ב-100% הון עצמי והיא הניבה לו 10% תשואה שנתית במשך עשר שנים אינו דומה למי שמראש שם רק 10%-20% הון עצמי וכבר מזמן החזיר את סכום ההשקעה כמה וכמה פעמים.

אבל צריך גם להודות ביושר: הכנסת המשכנתאות למשוואה, ודאי בסביבת ריבית אפסית כמו זו ששוררת פה בעשור האחרון, תקפיץ את התשואה מהשקעה בדירה - ותזכיר ליותר מדי אנשים שבנק ישראל הוא האחראי העיקרי לעליות המחירים ולבוננזה הנדל"נית. ואולי זו כשלעצמה סיבה מספיק טובה להתעלם מהמינוף והשפעתו על תדלוק משקיעי הנדל"ן.

התשואות הריאלית-דיור ושוק ההון

עוד כתבות

חמינאי ומפקדי כוחות הביטחון בתערוכה להישגי משמרות המהפכה, 2023. הכוח מונה 200 אלף איש / צילום: ap, Iran Khamenei

עם ארבע שכבות של מחליפים להנהגה: תוכנית המגירה של משמרות המהפכה

מתקפות ארה"ב וישראל הרגו את חמינאי ושורה של בכירים בכוח הצבאי, אלא שמשמרות המהפכה נערכו בדיוק לתרחיש הזה ● הרפובליקה האסלאמית קבעה ארבע שכבות של מחליפים לכלל ההנהגה, ועם כוח כלכלי עצום ונאמנים כמעט בכל שכונה - יהיה קשה מאוד לשתק את הארגון

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מרחיבים מעט את הפעילות: כך יפעלו בתי המשפט החל מיום ראשון

מנהל בתי המשפט פרסם עדכון למתכונת החירום: חלק מבתי המשפט ייפתחו לקבלת קהל, אחרים יישארו סגורים ● בבתי הדין הרבניים יתקיימו רק דיונים דחופים

מי בעל השליטה שהרוויח "על הנייר" 5 מיליארד שקל ביומיים?

המתקפות של איראן על דובאי תפסו בהפתעה את האירופאים הרבים שגרים שם - מדוע הם היגרו לשם, וכמה כסף נכנס לקרנות הנאמנות ביום שני - יום המסחר הראשון מתחילת המערכה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

ג'קי כהן, מנכ''ל פנינסולה / צילום: שלומי פרי

האזהרה החמורה לשוק הנדל"ן שמסתתרת בדוחות חברת האשראי

דוחות חברת האשראי החוץ־בנקאי פנינסולה, שבשליטת בית ההשקעות מיטב, חושפים תמונה מדאיגה של ענף הנדל"ן בישראל ● פנינסולה מציינת בדוח "התממשות גורמי סיכון בענף הנדל"ן, שורה של חברות נכנסו לקשיים תזרימיים וחדלות פירעון, שחיקה מהותית ברווחיות, עיכובים מהותיים בהשלמת פרויקטים וחזרת צ'קים"

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מפת החיסולים שעיצבה מחדש את המזרח התיכון

מהמנהרות בח'אן יונס, דרך הבונקרים בביירות ועד לב טהרן: לאורך השנתיים וחצי האחרונות מדינת ישראל חיסלה את שדרת הניהול הבכירה של ציר הרשע, בשרשרת פעולות שערערה את יציבות ארגוני הטרור

רשות המסים / צילום: איל יצהר

בשל המצב הביטחוני: רשות המסים מקלה על העסקים ודוחה דיווחים

רשות המסים הודיעה על דחיית מועדי הדיווח למע"מ, ניכויים ומס הכנסה לסוף מרץ, לצד הקפאת עיקולים והליכי גבייה עד אמצע אפריל ● בנוסף נפתח גם ערוץ ייעודי למייצגים במילואים

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק

הבורסה מסכמת את השנה שחלפה ברווח נקי של 181 מיליון שקל ●  החזקות המנכ"ל בן זאב כבר שווה יותר מחצי מיליארד שקל ● משקיעים ותיקים שמכרו אשתקד פספסו חלק מהחגיגה

מטוס של פליי דובאי ממריא מנתב''ג / צילום: דני שדה

חברת התעופה פליי דובאי תסייע בהשבת ישראלים מאיחוד האמירויות

חברת התעופה תפעיל טיסות חילוץ שיסייעו להשבת הישראלים שנותרו במדינה, כאשר לפי הערכות מדובר באלפים ● בשלב זה, לא נמסר ממתי צפוי המהלך להתחיל ומה יהיה היקף הטיסות, בחברה טרם אישרו את הפרסומים

הפגנת תמיכה במלחמה. שיתוף הפעולה יהיה פרק חשוב בסיפור ההצלחה / צילום: Reuters, Stefano Ronchini

כמה זה ביליון? שיתוף פעולה הוא נס מבצעי ולוגיסטי גם כשכולם דוברי אנגלית

התיאום המוצלח בין ישראל וארה"ב במבצע "שאגת הארי" נראה כמעט מובן מאליו, אך ההיסטוריה מלמדת שפערי שפה ותרבות בין בעלות ברית הם מתכון לכאוס ● מבלבול סביב "ביליון" דולר ועד לחישובי דלק מוטעים: אי־הבנה עלול להוביל לכישלון לוגיסטי ולעלות בחיי אדם

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

דיווח: גרמניה בדרך לעסקת נשק דרמטית של 6 מיליארד אירו עם אלביט

מדובר בעסקה שתיפרש על פני השנים הבאות כאשר הייצור ייעשה בגרמניה על ידי שותפות מקומיות ● דנמרק, הולנד וגרמניה כבר רכשו את המערכת לשיגור רב-קני של רקטות

השבת הצבים בשבוע שעבר לפלוריאנה. עדות לכוחו של המדע המודרני / צילום: Reuters, Latin America News Agency

אי קטן, 158 צבי ענק ומשל אחד על גמישותו של הטבע

ברגע אחד מכונן, 158 צבי ענק צעירים פסעו על אדמת האי פלוריאנה שבארכיפלג גלפגוס, לאחר כמעט 200 שנות היכחדות ● צבים–צאצאים בעלי מטען גנטי תואם התגלו באי אחר והציתו פרויקט שאפתני: "זיקוק" מחדש של הזן המקורי

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למה הטילים מאיראן לא מכוונים למטרות רגישות?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש

האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia

בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

אסופת סיפורים של כותבים ארגנטינאים שגדלו תחת דיקטטורה בוחנת כיצד משטר מייצר שתיקה, וכיצד הספרות מתעקשת להשיב לאנשים את קולם • בשפה ישירה, חסכנית ונטולת מלודרמה, "גורמים חתרניים" מזכיר לנו שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה

מתוך  ''מקום שמח'' / צילום: באדיבות כאן 11, יסמין טי וי

הפער בין חדר הניתוח למסך: הרופאים שמייעצים לטלוויזיה איך לדבר על צנתור

סדרות בתי חולים נעזרות ברופאים אמיתיים, אבל לא תמיד מקשיבות להם ● בין המציאות לתסריט, הדיוק מתכופף לטובת המתח והרגש, והרופאים נותרים להתמודד עם הציפיות שיצרה הטלוויזיה

בנימין נתניהו בטלוויזיה האיראנית. מעבר חד מדמות המנהיג העליון / צילום: מתוך יוטיוב

רגע כמעט הוליוודי: כשנתניהו הופיע על המסך באיראן

הפריצה לשידורי הטלוויזיה הממלכתית באיראן, שבה הופיעו לפתע נאומים של נתניהו וטראמפ עם כתוביות בפרסית, מזכירה עד כמה רגע קצר של השתלטות על המסך יכול לערער את השליטה של משטרים בנרטיב ● ההיסטוריה של "חטיפות שידור" חושפת את הכוח הפסיכולוגי של המהלך

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי