גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח אחד, שתי פרשנויות: מבולבלים? גם בנק ישראל

איך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק של בנק ישראל? ■ פרשנות

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

עמירם ברקת כתב אתמול ב"גלובס" כי "בנק ישראל מודה: השקעות בנדל"ן עדיפות על מניות". מצד שני, מירב ארלוזורוב ("דה מרקר") פירשנה הבוקר את אותו מחקר בדיוק, עם הכותרת: "תתפכחו: השקעה במניות עדיפה בהרבה על דירות". אז נדל"ן עדיף, או שמא מניות עדיפות בהרבה? ואיך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק?

כותרות דהמרקר וגלובס לדו"ח / צילום מסך

את הסיבה לבלגן ולבלבול כדאי לחפש בבנק ישראל. אותו הבנק שבשנתיים האחרונות לא נגע בריבית, והותיר אותה מדי חודש ברמת שפל של 0.1%. בזמן שנותר לכלכלנים שם, מלבד פספוס תחזיות האינפלציה שנה אחרי שנה ורכישת מט"ח שעלתה לנו עד כה בעיקר בהפסדי עתק, יכלו מאות כלכלני הבנק להתרכז במחקרים שיתוו מדיניות ברורה ויסייעו לאזרחי ישראל לכלכל את צעדיהם הלאה.

אבל במקום זה, קיבלנו אתמול (ב') מחטיבת המחקר של בנק ישראל עוד מחקר שבעיקר כלל הסתייגויות והערות שוליים. מחקר שאפילו לא הצליח להציג מסקנה חותכת בשורה תחתונה, מלבד זו שאומרת שיש הבדל בין עשור אחד (שבו השקעה בדיור ניצחה את ההשקעות אחרות, עם תשואה שנתית ממוצעת של 10.1%, לעומת 1.5% במניות), לבין שלושה (בהם עדיף היה לקנות את מניות מדד תל אביב 125, שרשמו תשואה שנתית ממוצעת של 8%, לעומת 7.5% מדירה). 

מבולבלים? גם כלכלני הבנק. המשפט הכי חשוב במחקר שנשלח היום נמצא בכלל בהקדמה למחקר, שם מצוטטת מסקנה שפורסמה בשנה האחרונה על ידי גוף מחקר אמריקאי (NBER), שערך השוואה מקיפה ב-16 מדינות מפותחות, במשך 146 שנה (1870-2015), כדי לגלות כי השקעות במניות ובדיור הניבו תשואה ריאלית ממוצעת דומה - 6.9% ו-7%. חתיכת הפתעה.

אבל בבנק ישראל נדמה שלא רק שלא יודעים לומר מה יהיה מחר, הם מצליחים לבלבל אותנו גם לגבי מה שהיה אתמול ושלשום. בבנק מונים למשל שורה של יתרונות וחסרונות לכל אפיק השקעה, אבל הם לא מעזים לשקלל במודל שלהם את מרבית ההנחות שאותן הם מציגים. כך למשל, את התשואה על דירה חישבו שם כאילו כל הרכישה בוצעה מהון עצמי (ללא משכנתא), צעד שעומד כמובן בניגוד גמור למה שקורה בדרך קבע בשוק הדיור, ובניגוד גמור ליתרון היחסי המובהק של בנק ישראל (האחראי גם על הריבית וגם על הפיקוח על הבנקים). מחקר של בנק מרכזי שמודד "מחיר דירה ממוצעת" מול "מחיר שכירות ממוצע", למרות ההטיות הברורות בנתונים הללו, יכול היה לכל הפחות להוסיף גם את פרמטר המינוף הממוצע, כדי להוציא אותנו מעט יותר חכמים. ברור לגמרי שמי שקנה דירה ב-100% הון עצמי והיא הניבה לו 10% תשואה שנתית במשך עשר שנים אינו דומה למי שמראש שם רק 10%-20% הון עצמי וכבר מזמן החזיר את סכום ההשקעה כמה וכמה פעמים.

אבל צריך גם להודות ביושר: הכנסת המשכנתאות למשוואה, ודאי בסביבת ריבית אפסית כמו זו ששוררת פה בעשור האחרון, תקפיץ את התשואה מהשקעה בדירה - ותזכיר ליותר מדי אנשים שבנק ישראל הוא האחראי העיקרי לעליות המחירים ולבוננזה הנדל"נית. ואולי זו כשלעצמה סיבה מספיק טובה להתעלם מהמינוף והשפעתו על תדלוק משקיעי הנדל"ן.

התשואות הריאלית-דיור ושוק ההון

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות החיים שלנו. איזו תמונה הם חושפים?

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

פרופ' דן טרנר והסטטיסטיקאית רונה לוחן / צילום: המרכז הרפואי שערי צדק

אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית

מחקר רחב-היקף בחולי קרוהן וקוליטיס, שנערך בבית החולים שערי צדק, מראה כי העלייה בסיכון ללימפומה נובעת מחומרת הדלקת שהכתיבה את הטיפול – ולא מהתרופות עצמן, כפי שנהוג היה לחשוב

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

הנקודה ה־4,000: האם הרף ההיסטורי של ת"א הוא בשורה טובה או להפך?

בתוך ימים מדד ת"א 125 וגם מדד ת"א 90 שברו שיא עגול חדש כשהגיעו ל־4,000 נקודות, וגם מדד ת"א 35 נמצא במרחק נגיעה מהשיא הזה ● ההיסטוריה מלמדת שהזמן שלוקח לחצות 1,000 נקודות הולך ומתקצר עם השנים, אבל בדרך לשם על המשקיעים לחצות רף פסיכולוגי ולעתים גם משבר

חזרו בהם: פרטנר החליטה שלא להקדים את סוף החוזה מול קשת

לאחר הפרסום בגלובס, פרטנר חזרה בה מההודעה על ביטול חוזה התוכן מול קשת, ושני הצדדים פועלים כדי להגיע להסכמים ● שנתיים אחרי ההשקה, שסטוביץ מקימה אתר איקומרס למותג החלבון שלה TODAY, ושגריר בריטניה בישראל חושף: "בשנה האחרונה הגיע היקף הסחר בין שתי המדינות ליותר מ–6 מיליארד ליש"ט" ● אירועים ומינויים

כלי הטיס הבלתי מאויש של סטארלינג / צילום: קלע

בלי תלות בסינים: הסטארט-אפ הישראלי שיספק מערכת כטב"מים מארה"ב

חברת הדיפנס־טק הישראלית קלע חתמה על הסכם בלעדי, שבמסגרתו תטמיע במערכת שלה את הטכנולוגיה של הרחפן Pathfinder X של חברת סטארלינג האמריקאית ● המהלך נועד בין היתר לנתק את התלות בשרשרת אספקה לא מאובטחת ולהעניק לכוחות עצמאות מודיעינית

מתקן של מקורות / צילום: בר - אל

במקורות מזהירים: צפויה ירידת ערך של יותר ממיליארד שקל בנכסי החברה

חברת המים הלאומית מדווחת לבורסה כי תיתכן ירידה מהותית בערך נכסי החברה ובהון העצמי שלה, באומדן המצוי בטווח שבין כ-1.3 מיליארד שקל לכ-2.3 מיליארד שקל ● בנוסף, אומדן זה לא כולל את עלויות הפיתוח שהחברה צריכה להוציא בהיקף שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם על צו שמרחיב את מכסות יבוא הגבינות הקשות / צילום: דוברות שר האוצר

סמוטריץ' חתם: מכסות יבוא הגבינות הקשות יורחבו בכ-70%

עפ"י הודעת האוצר, מוצרי החלב בישראל יקרים בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר מחירי הגבינות הקשות מגיעים אף לפי שניים מהממוצע ● הגדלת מכסות היבוא הפטורות ממכס נועדה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי הגבינות ● סמוטריץ': "עד היום הגבילו את הכמות של היבוא והכריחו את כולנו לשלם יקר. עכשיו זה נגמר"

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית באירופה; מחירי הזהב והכסף זינקו לשיאים חדשים

בורסת פריז נפלה בכ-1.8% ● מניות היוקרה והרכב ירדו, הביטחוניות קפצו ● למרות שלא יתקיים היום מסחר בניו יורק בשל "יום מרטין לותר קינג", התחממות מלחמת הסחר מגבירה את חששות המשקיעים בעולם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות חדות ● ראש ממשלת יפן הודיעה שתלך לבחירות בזק ב-8 בפברואר ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של וורנר ברדרס ונטפליקס

קניות ב-AI - התמונה נוצרה באמצעות ג'מיני

צ'אט שעושה סקר שוק, וללא פרטי אשראי: עולם התשלומים ב-2026

רכישת פריטים ישירות מתוך צ'אט בינה מלאכותית וחוויות תשלום חלקות, לצד גניבת זהויות עוד לפני ביצוע העסקה - אלה המגמות שיובילו את תחום התשלומים ב-2026, לפי דוח חדש של חברת Visa ● וגם: לראשונה, מחצית מכלל תשלומי הצרכנים בעולם לא יהיו במזומן

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

דורי (משמאל) ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

רשות המסים נגד האחים נאוי: טוענת לאי־דיווח על הכנסות של כ־180 מיליון שקל

השומות האישיות לשאול ודורי נאוי הוצאו בדצמבר האחרון, רגע לפני התיישנות שנת המס 2019 ● במרכז המחלוקת: הלוואות ענק שעברו בין חברותיהם הפרטיות, שלפי הרשות "נמחלו" והפכו לרווח אישי חייב במס ● תגובת האחים נאוי: "ניסיון להחיות מחלוקת מלפני 16 שנה"

הדמיית פרויקט איינשטיין / צילום: 3dvision

ב-34.6 מיליון שקל: הפנטהאוז שנמכר בצפון תל אביב

היזמים חן ואיתי גינדי וחברת רמי שבירו דיווחו כי מכרו פנטהאוז דופלקס ברחוב איינשטיין 15 בתל אביב ● המבנה, שכולל מרפסת ובריכה פרטית, נמכר בעסקה שמשקפת 90 אלף שקל למ"ר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מקבלן חשמל למיליארדר: איך הבעלים של אחת החברות הבולטות בת"א נותר אנונימי?

צבי לוי, בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

הרטמכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

מכתב האזהרה החריג שהעביר הרמטכ"ל לנתניהו וכ"ץ

הקרמלין: טראמפ הזמין את פוטין להצטרף למועצת השלום של עזה ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בלבנון ● במערכת הביטחון מוטרדים משילוב קטאר וטורקיה בעזה: "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד" ● בכיר אמריקאי על התקיפה באיראן שבוטלה בשבוע שעבר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת" ● סמוטריץ': "להציב לחמאס אולטימטום קצרצר ולהסתער על עזה בכל הכוח" ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

מתקרב הדד-ליין לאישור תקציב המדינה: הוגש לכנסת באיחור וללא רוב מובטח

בממשלה התעכבו עד כה בהגשת התקציב החדש לרשות המחוקקת, בעיקר מחשש שלא יימצא לו רוב בכנסת ● מערכת הביטחון תוקצבה ב-112 מיליארד שקל, וקיים חשש באוצר שהצבא לא יעמוד במסגרות שהוקצו לו

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

השקל בשיא? יועצת ההשקעות שממליצה לכם לשקול להגדיל חשיפה לדולר

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ברקת מקדם: מסלול עוקף אוצר וועדת כספים בנושא היטלי ההיצף

שר הכלכלה ניר ברקת פנה לוועדת הכספים בבקשה לשנות את התהליך להטלת היטלי היצף, במטרה לעקוף את משרד האוצר ● הסיבה לפנייה נובעת מכך ששר האוצר בלם את היטלי ההיצף שיזם שר הכלכלה על קנאביס מקנדה ועל אלומיניום מסין

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

הנתונים שחושפים: הקנסות של רשות שוק ההון זינקו בשנה פי 3.5

בשנה שהסתיימה סכום הקנסות עמד על כ־11 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון ב־2024 ● רוב הסכום הוטל על סוכני ביטוח וחברות אשראי ופיננסים, שפעלו ללא רישיון