גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותדרור מרמור

דוח אחד, שתי פרשנויות: מבולבלים? גם בנק ישראל

איך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק של בנק ישראל? ■ פרשנות

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

עמירם ברקת כתב אתמול ב"גלובס" כי "בנק ישראל מודה: השקעות בנדל"ן עדיפות על מניות". מצד שני, מירב ארלוזורוב ("דה מרקר") פירשנה הבוקר את אותו מחקר בדיוק, עם הכותרת: "תתפכחו: השקעה במניות עדיפה בהרבה על דירות". אז נדל"ן עדיף, או שמא מניות עדיפות בהרבה? ואיך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק?

כותרות דהמרקר וגלובס לדו"ח / צילום מסך

את הסיבה לבלגן ולבלבול כדאי לחפש בבנק ישראל. אותו הבנק שבשנתיים האחרונות לא נגע בריבית, והותיר אותה מדי חודש ברמת שפל של 0.1%. בזמן שנותר לכלכלנים שם, מלבד פספוס תחזיות האינפלציה שנה אחרי שנה ורכישת מט"ח שעלתה לנו עד כה בעיקר בהפסדי עתק, יכלו מאות כלכלני הבנק להתרכז במחקרים שיתוו מדיניות ברורה ויסייעו לאזרחי ישראל לכלכל את צעדיהם הלאה.

אבל במקום זה, קיבלנו אתמול (ב') מחטיבת המחקר של בנק ישראל עוד מחקר שבעיקר כלל הסתייגויות והערות שוליים. מחקר שאפילו לא הצליח להציג מסקנה חותכת בשורה תחתונה, מלבד זו שאומרת שיש הבדל בין עשור אחד (שבו השקעה בדיור ניצחה את ההשקעות אחרות, עם תשואה שנתית ממוצעת של 10.1%, לעומת 1.5% במניות), לבין שלושה (בהם עדיף היה לקנות את מניות מדד תל אביב 125, שרשמו תשואה שנתית ממוצעת של 8%, לעומת 7.5% מדירה). 

מבולבלים? גם כלכלני הבנק. המשפט הכי חשוב במחקר שנשלח היום נמצא בכלל בהקדמה למחקר, שם מצוטטת מסקנה שפורסמה בשנה האחרונה על ידי גוף מחקר אמריקאי (NBER), שערך השוואה מקיפה ב-16 מדינות מפותחות, במשך 146 שנה (1870-2015), כדי לגלות כי השקעות במניות ובדיור הניבו תשואה ריאלית ממוצעת דומה - 6.9% ו-7%. חתיכת הפתעה.

אבל בבנק ישראל נדמה שלא רק שלא יודעים לומר מה יהיה מחר, הם מצליחים לבלבל אותנו גם לגבי מה שהיה אתמול ושלשום. בבנק מונים למשל שורה של יתרונות וחסרונות לכל אפיק השקעה, אבל הם לא מעזים לשקלל במודל שלהם את מרבית ההנחות שאותן הם מציגים. כך למשל, את התשואה על דירה חישבו שם כאילו כל הרכישה בוצעה מהון עצמי (ללא משכנתא), צעד שעומד כמובן בניגוד גמור למה שקורה בדרך קבע בשוק הדיור, ובניגוד גמור ליתרון היחסי המובהק של בנק ישראל (האחראי גם על הריבית וגם על הפיקוח על הבנקים). מחקר של בנק מרכזי שמודד "מחיר דירה ממוצעת" מול "מחיר שכירות ממוצע", למרות ההטיות הברורות בנתונים הללו, יכול היה לכל הפחות להוסיף גם את פרמטר המינוף הממוצע, כדי להוציא אותנו מעט יותר חכמים. ברור לגמרי שמי שקנה דירה ב-100% הון עצמי והיא הניבה לו 10% תשואה שנתית במשך עשר שנים אינו דומה למי שמראש שם רק 10%-20% הון עצמי וכבר מזמן החזיר את סכום ההשקעה כמה וכמה פעמים.

אבל צריך גם להודות ביושר: הכנסת המשכנתאות למשוואה, ודאי בסביבת ריבית אפסית כמו זו ששוררת פה בעשור האחרון, תקפיץ את התשואה מהשקעה בדירה - ותזכיר ליותר מדי אנשים שבנק ישראל הוא האחראי העיקרי לעליות המחירים ולבוננזה הנדל"נית. ואולי זו כשלעצמה סיבה מספיק טובה להתעלם מהמינוף והשפעתו על תדלוק משקיעי הנדל"ן.

התשואות הריאלית-דיור ושוק ההון

עוד כתבות

האדלסטון ובר. חקלאים מרחבי ארה''ב מתקשרים אליהן כדי לבקש עצות / צילום: WSJ

האם והבת מהכפר שסירבו ל-26 מיליון דולר ממרכז נתונים ל-AI

אם ובתה מקנטקי דחו הצעה לרכישת הקרקע החקלאית שלהן, הזדמנות שיכלה לשנות את חייהן ● הדרמה שהתפתחה בעקבות הסירוב פילגה את העיירה

רגולציית הגנת הסייבר מתהדקת / אילוסטרציה: Shutterstock

35 אלף דולר בסין, 220 אלף שקל בישראל: הרכבים החדשים שבדרך לישראל

משרד התחבורה צפוי לפרסם בקרוב הנחיות חדשות ליבואני הרכב ולמוסכים, על רקע העלייה באיומי הסייבר והחשש מהמידע שכלי רכב חכמים מעבירים לשרתים בחו"ל ● במקביל, יבואני הרכב נערכים לגל נוסף של דגמים חשמליים מסין, בהם דגמי פרימיום של Voyah, Denza, XPENG וזיקר ● וגם: יונדאי טוסון פלאג־אין הושק בישראל ● השבוע בענף הרכב

מרכז אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

הרחק מעל כולן: ההכנסות של אנבידיה ישראל יכו אתכם בתדהמה

למרות שאנבידיה הפסיקה לחשוף בנפרד את הכנסות חטיבת התקשורת הישראלית, נתונים שנחשפו בשיחת המשקיעים מצביעים על מכירות של כ־17.5 מיליארד דולר ברבעון השני ● הפעילות שמבוססת על טכנולוגיות מלאנוקס, ממשיכה להוות כ־18% מהכנסות החברה ולתרום באופן משמעותי לצמיחת המשק הישראלי

תלמידי כיתה א', כפר מימון, 1966 / צילום: רותי רוטשטיין, מרכז להב''ה, ארכיון כפר מימון

לא כל העולם מתחיל ללמוד ב־1 בספטמבר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: פתיחת שנת הלימודים נדמית כמועד בינ"ל, אך ילדיכם לא חולקים אותו עם ילדי העולם כולו

אימון שליטה ברחפן באונדס / צילום: רמי זרנגר

עם שבעה עובדים חדשים בכל שבוע: הפתרון היצירתי של חברות הרחפנים הצומחות

תעשיית הרחפנים הישראלית גדלה במהירות מסחררת, ובחברות המובילות כבר מדברים על קצב גיוס של לא פחות משבעה עובדים בשבוע ● כדי למלא את השורות הן מקימות בתי ספר פנימיים, שמכשירים חניכים עם ניסיון אפסי באמצעות תוכניות בזק ● הצצה לשער הכניסה החדש לעולם הדיפנס־טק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אנבידיה זינקה והקפיצה את וול סטריט: נאסד״ק עלה ב־1.4%

S&P 500 עלה ב-0.6% ● שווי השוק של אנבידיה טיפס היום ב-443 מיליארד דולר ● מניות הסייבר זינקו בעקבות הדוחות של קראודסטרייק ואוקטה ● תשואות האג"ח הארוכות עלו ● הלילה הדוח המסקרן של מארוול ● המשקיעים דרוכים לקראת נאומו של יו״ר הפד, קווין וורש מחר שצפוי לספק פרטים על עמדת הבנק המרכזי בנוגע לאינפלציה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

אנבידיה משיקה מרכז בכפ"ס ומעלה שאלה: למה להתרחב למקומות קטנים

אנבידיה תשכור עד 4 מגוואט בחוות השרתים סרברז בכפר סבא, בעסקה שצפויה להניב לשותפות של רני צים וקרדן־גבע 8 עד 18 מיליון שקל בשנה ● החווה, שפועלת כיום בקיבולת של 20 מגוואט, מתכננת להתרחב ל־200 מגוואט על רקע המחסור בחוות שרתים זמינות והקפאת חיבורי חוות חדשות לרשת החשמל

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

בכיר יווני לגלובס: זה מועד החתימה על עסקת הנשק ההיסטורית עם ישראל

לגלובס נודע כי עסקת הענק למכירת מערכות הגנה אוויריות ליוון תמורת כ-3.6 מיליארד דולר, צפויה להיחתם ביום שני ● אישור העסקה הביטחונית, שתהיה בין הגדולות עליהן חתמה ישראל אי־פעם, יהיה הישג בקנה מידה היסטורי למשרד הביטחון

איסלנד / צילום: Shutterstock

400 אלף איש יכריעו היום על עצמאותם

על רקע איומי טראמפ על הצורך האמריקאי בשליטה באזור הארקטי וההצהרות החוזרות שלו לגבי כוונות סיפוח אמריקאיות לגרינלנד השכנה, תושבי איסלנד ילכו לקלפיות היום (שבת) למשאל עם שיכריע אם לפתוח מחדש בשיחות ההצטרפות לאיחוד האירופי

צילום: Shutterstock

שווייץ תשקיע למעלה ממיליארד פרנק לרכישת מערכות הגנה אווירית

התקיפות של ישראל וארה"ב לא הצליחו לעצור את תנופת הייצור הביטחוני באיראן, שלטענתה אף שילשה את הקצב ● במקביל טייוואן פותחת את הארנק מול האיום הסיני, ושוויץ חוששת להישאר בלי הגנה אווירית בעולם שבו הביקוש למערכות דיפנס רק הולך וגדל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עופר גרינברגר / צילום: מיכה לובטון

"אין שבב בעולם שלא עובר תחת מכונה ישראלית של אפלייד מטיריאלס"

4 שנים לאחר שעזב את התפקיד, עופר גרינברגר חזר לשמש כמנכ"ל החברה המספקת ציוד ליצרני השבבים, והוגדרה בניו יורק טיימס כאחת "מהחברות החשובות בעולם" ● עם צפי להכנסות של יותר מ־10 מיליארד דולר, מספר גרינברגר לגלובס על הגאווה בייצור מהמפעל ברחובות: "הממשלה צריכה לעודד חברות שפועלות כאן"

אילון אלחדד, מנכ''ל חברת הסייבר Echo / צילום: ג'ני רוחלין

העסק שהקים בתיכון הכניס לו מאות אלפי שקלים בשנה. היום הוא כבר אחרי שני אקזיטים

"בילדותי לא היה הרבה כסף בבית. כבר בגיל 12 מכרתי סנדוויצ'ים בחופש. הייתי עובר בין חנויות, וזה הכניס לי 800-700 שקל בחודש. בהמשך קניתי שרת, מכרתי כניסות לכל החבר'ה ובניתי אתרים. זה הפך לעסק עם מחזור של מאות אלפי שקלים" ● שיחה קצרה עם אילון אלחדד, מנכ"ל חברת הסייבר Echo

פרופ' חיים סומפולינסקי / צילום: Kris Knipp - Harvard

לפיזיקאי שהפך לחוקר מוח מוביל יש חדשות רעות בשבילכם: אין דבר כזה רצון חופשי

פרופ' חיים סומפולינסקי, שזכה לאחרונה בפרס דיראק היוקרתי, הוא מהראשונים בעולם שחיברו בין פיזיקה, רשתות נוירונים ממוחשבות וחקר המוח האנושי ● כעת הוא משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין זיכרון, תודעה ואקראיות ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה מוסר וערכים הם חלק מהפיזיקה שלנו, ומדבר על הקשר בין הבית החרדי והמדעי שבו גדל לעיסוק שלו בשאלות הגדולות של הקיום

''מרטינט'' / צילום: דן פרץ

אח קטן וממזר: "מרטינט" מציע שילוב מושלם בין ביס לדרינק

ת"א דחקה את הקוקטיילים הצידה אבל ב"מרטינט" הם במרכז הבמה ● המטבח והאלכוהול מפרים זה את זה ויוצרים חוויה אירופית ונעימה

רוסטביף בקפה קשת / צילום: עדי דר

על חוף הים בהרצליה מצאנו מנה שסיפקה לנו את אחד הביסים הטובים של הקיץ

דרינקים ואוכל טעים מול הים כשהשקיעה עדיין מאוחרת, סדנת סאונד הילינג במים, מרוץ בין הכרמים וקטיף פטל רגע לפני סוף העונה ● ארבע הצעות בהזדמנות אחרונה לקיץ

ביטלו דירה מ''סיבות כלכליות'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוויחים 60 אלף שקל בחודש וביטלו רכישת דירה "מסיבות כלכליות"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תופעת ביטולי העסקאות מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר, על רקע העלייה במספר העסקאות שמבוטלות לאחר חתימת חוזה ● על פי ניתוח שפרסמה סגנית הכלכלן הראשי של משרד האוצר, כחמישית מהמבטלים בשל "סיבות כלכליות" - השתכרו בממוצע בכ-60 אלף שקל לחודש ● מה עומד מאחורי התופעה?

טראמפ, ארדואן והחתימה על הסכם האנרגיה  / צילומים: AP-Alex Brandon,Petros Giannakouris, Achmad Ibrahim

איך יגיב ארדואן? טראמפ מעניק רוח גבית לפרויקט הענק שבו שותפה ישראל

בתום תקופה ארוכה של עיכובים, מיזם האינטרקונקטור לחיבור רשת החשמל של ישראל לקפריסין ויוון - ומשם לאירופה קיבל את תמיכת ארה"ב וצרפת ● עדיין לא ברור כיצד תגיב טורקיה, המתנגדת למהלך, ונראה שיוון שנמנעה עד כה מעימות כבר לא תשתוק

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלי קבוצת הנדל''ן אאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

מניית אאורה קפצה אחרי הדוחות: "זה הזמן הכי טוב לקנות דירה"

מתחילת השנה מכרה אאורה 436 יחידות דירות והחודש נחתמו עוד 284 בקשות רכישה חדשות במסגרת מבצע "חבר" ● הבעלים והמנכ"ל אטרקצ'י: " אני חושב שעכשיו זה אטרקטיבי לקחת משכנתא, ובשוק חלש אפשר לקבל מחיר יותר טוב"

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

בנק ההשקעות מעריך: זה מה שעשוי להקפיץ את השקל

בסקירה שפרסם ג'יי. פי. מורגן, העריכו כלכלני הבנק כי הבחירות בישראל יכולות להביא לתזוזה של עד 3% בשקל כלפי מעלה או מטה ● בתרחיש של ניצחון לאופוזיציה, שהבנק מייחס לו סיכוי של 55%, השקל עשוי להתחזק להערכתו בין 2% ל-3%

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

כשמדובר בפרויקט הכי חשוב, יקר ומסובך בתולדות המדינה, שכר של 52 אלף שקל כנראה לא מספיק

השבוע הודיעה נת"ע כי נמתין יותר משנתיים לחפירות המטרו. הסיבה, שאיש לא ימהר להודות בה, היא שאי אפשר להתחיל לחפור לפני הבחירות לעיריות בסוף 2028 ● הדירוג הממשלתי של החברה, שמגביל בין היתר את שכר עובדיה, מעיד שמקבלי ההחלטות מזלזלים במשימה