גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח אחד, שתי פרשנויות: מבולבלים? גם בנק ישראל

איך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק של בנק ישראל? ■ פרשנות

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

עמירם ברקת כתב אתמול ב"גלובס" כי "בנק ישראל מודה: השקעות בנדל"ן עדיפות על מניות". מצד שני, מירב ארלוזורוב ("דה מרקר") פירשנה הבוקר את אותו מחקר בדיוק, עם הכותרת: "תתפכחו: השקעה במניות עדיפה בהרבה על דירות". אז נדל"ן עדיף, או שמא מניות עדיפות בהרבה? ואיך קורה ששני כתבים ותיקים ומוערכים פרסמו ביממה האחרונה שתי כותרות הפוכות בתכלית, המנתחות את אותו מחקר בדיוק?

כותרות דהמרקר וגלובס לדו"ח / צילום מסך

את הסיבה לבלגן ולבלבול כדאי לחפש בבנק ישראל. אותו הבנק שבשנתיים האחרונות לא נגע בריבית, והותיר אותה מדי חודש ברמת שפל של 0.1%. בזמן שנותר לכלכלנים שם, מלבד פספוס תחזיות האינפלציה שנה אחרי שנה ורכישת מט"ח שעלתה לנו עד כה בעיקר בהפסדי עתק, יכלו מאות כלכלני הבנק להתרכז במחקרים שיתוו מדיניות ברורה ויסייעו לאזרחי ישראל לכלכל את צעדיהם הלאה.

אבל במקום זה, קיבלנו אתמול (ב') מחטיבת המחקר של בנק ישראל עוד מחקר שבעיקר כלל הסתייגויות והערות שוליים. מחקר שאפילו לא הצליח להציג מסקנה חותכת בשורה תחתונה, מלבד זו שאומרת שיש הבדל בין עשור אחד (שבו השקעה בדיור ניצחה את ההשקעות אחרות, עם תשואה שנתית ממוצעת של 10.1%, לעומת 1.5% במניות), לבין שלושה (בהם עדיף היה לקנות את מניות מדד תל אביב 125, שרשמו תשואה שנתית ממוצעת של 8%, לעומת 7.5% מדירה). 

מבולבלים? גם כלכלני הבנק. המשפט הכי חשוב במחקר שנשלח היום נמצא בכלל בהקדמה למחקר, שם מצוטטת מסקנה שפורסמה בשנה האחרונה על ידי גוף מחקר אמריקאי (NBER), שערך השוואה מקיפה ב-16 מדינות מפותחות, במשך 146 שנה (1870-2015), כדי לגלות כי השקעות במניות ובדיור הניבו תשואה ריאלית ממוצעת דומה - 6.9% ו-7%. חתיכת הפתעה.

אבל בבנק ישראל נדמה שלא רק שלא יודעים לומר מה יהיה מחר, הם מצליחים לבלבל אותנו גם לגבי מה שהיה אתמול ושלשום. בבנק מונים למשל שורה של יתרונות וחסרונות לכל אפיק השקעה, אבל הם לא מעזים לשקלל במודל שלהם את מרבית ההנחות שאותן הם מציגים. כך למשל, את התשואה על דירה חישבו שם כאילו כל הרכישה בוצעה מהון עצמי (ללא משכנתא), צעד שעומד כמובן בניגוד גמור למה שקורה בדרך קבע בשוק הדיור, ובניגוד גמור ליתרון היחסי המובהק של בנק ישראל (האחראי גם על הריבית וגם על הפיקוח על הבנקים). מחקר של בנק מרכזי שמודד "מחיר דירה ממוצעת" מול "מחיר שכירות ממוצע", למרות ההטיות הברורות בנתונים הללו, יכול היה לכל הפחות להוסיף גם את פרמטר המינוף הממוצע, כדי להוציא אותנו מעט יותר חכמים. ברור לגמרי שמי שקנה דירה ב-100% הון עצמי והיא הניבה לו 10% תשואה שנתית במשך עשר שנים אינו דומה למי שמראש שם רק 10%-20% הון עצמי וכבר מזמן החזיר את סכום ההשקעה כמה וכמה פעמים.

אבל צריך גם להודות ביושר: הכנסת המשכנתאות למשוואה, ודאי בסביבת ריבית אפסית כמו זו ששוררת פה בעשור האחרון, תקפיץ את התשואה מהשקעה בדירה - ותזכיר ליותר מדי אנשים שבנק ישראל הוא האחראי העיקרי לעליות המחירים ולבוננזה הנדל"נית. ואולי זו כשלעצמה סיבה מספיק טובה להתעלם מהמינוף והשפעתו על תדלוק משקיעי הנדל"ן.

התשואות הריאלית-דיור ושוק ההון

עוד כתבות

כיפת ברזל. חוד החנית בהגנה אווירית / צילום: Reuters, Wisam Hashlamoun

רבין לא רצה לריב עם צה"ל, אהוד ברק רצה לחכות לאמריקאים: ההיסטוריה המדהימה מאחורי פרויקט החץ

ארבע שכבות שומרות עלינו היום מפני איום הטילים ממזרח ומצפון, עם שיעור הצלחה של יותר מ־90% ● אלא שהדרך לשם הייתה רצופת התנגדויות ומלחמות תקציב ● גלובס צולל לדיונים, ההכרעות ונקודות המפנה שהפכו את ישראל למעצמת הגנה אווירית

משמאל: דני בריקמן, מנכ''ל אואזיס, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: אוהד קב

הסטארט-אפ שמחפש פתרון לאחד מאתגרי האבטחה של ה-AI גייס 120 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית אואזיס סקיורטי מודיעה על גיוס סבב B ● החברה מפתחת פלטפורמה לניהול זהויות לא אנושיות שלדבריה נועדה להפוך לתשתית של עידן סוכני ה-AI

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; הזינוק במחירי הנפט התמתן

נאסד"ק ירד ב-0.3% ● טאואר עקפה את צ'ק פוינט בשווי והיא הישראלית השלישית בגודלה בוול סטריט ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 105 דולר לחבית לאחר שנסק ל-119 דולר בבוקר ● מימושים במניית מיקרון לאחר הדוח הטוב שלה אתמול ● ירידות חדות במחירי הזהב והכסף ● הבנק האירופי ובנק אנגליה הותירו את הריבית היום ללא שינוי ● בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

סוכני הביטוח שוב ניצחו את האוצר: וואן זירו ואש לא יוכלו בינתיים להחזיק בסוכנות ביטוח

ניסיון של הוועדה למיזמים ציבורים להגביר תחרות מול סוכני הביטוח במסגרת רפורמת הבנקים הקטנים נכשל, בעקבות לחץ שהפעילו סוכני הביטוח על חברי הכנסת ● ח"כ טל: "נקדם את החוק בהליך חקיקה נפרד, אם לא נספיק בקדנציה הזו, בכנסת הבאה" ● לשכת סוכני הביטוח חגגה את הניצחון: "משרד האוצר ניסה לבצע מחטף ולפגוע באלפי סוכני ביטוח"

סלובקיה. כל בעל רכב יוכל לתדלק במקסימום 400 אירו / צילום: Reuters, Radovan Stoklasa

הראשונה באירופה: סלובקיה מטילה קיצוב דלק בשל הזינוק במחירי הנפט

סלובקיה הודיעה על קיצוב דלק לאוכלוסייה על רקע הזינוק במחירי הנפט בשל המלחמה באיראן, וכן שיבושי אספקה מרוסיה ● והיא לא לבד: ממשלות באירופה כבר מתערבות בשוק בניסיון לבלום גל התייקרויות - ממחירי תקרה בהונגריה, דרך הגבלות על עדכוני תעריפים בגרמניה ועד פיקוח על שולי הרווח של תחנות הדלק ביוון

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

בזן מתייחסת לראשונה לפגיעה בבתי הזיקוק. המניה מזנקת

בזן מדווחת כי התרחשו פגיעות נקודתיות וכי במהלך הלילה התברר שנפגעה תשתית חיצונית שחיונית לפעילות ● החברה בוחנת כעת את ההשפעה על פעילותה ותוצאותיה הכספיות ואף מעדכנת כי יש לה פוליסת ביטוח שמעניקה "כיסוי מסוים כנגד נזק תוצאתי הנובע מפעולות טרור ומלחמה" ● לאחר הדיווח, מניית החברה זינקה בפתיחת המסחר בכ-7%

יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ראש המוסד לשעבר ושני כוכבי נדל״ן מצטרפים לחברה הביטחונית הזו ומזניקים את המניה

מניית חברת הכטב"מים אירודרום מזנקת לאחר דיווח על צירוף גורמים מוכרים להשקעה בה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, וכן ברק רוזן ואסי טוכמאייר, בעלי קבוצת הנדל"ן ישראל קנדה ● במהלך החודש האחרון הודיעה החברה על מספר השקעות בה, שעדיין כפופות לאישור בעלי המניות

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תמורת 8,000 שקל בחודש: המתווכים בין החברות בת"א למשקיעים הגדולים

קשרי המשקיעים (IR) הם כלי מרכזי בהתנהלות החברות הגדולות בבורסה מול המשקיעים ● בשנים האחרונות חווה הענף שינויים מפליגים, עם פתיחת משרדים חדשים והשפעת הרשתות החברתיות: "חברה שלא מנטרת את הרשת, מגיבה באיחור כשמתפתח משבר" ● מי הם השחקנים הבולטים ומדוע, למרות חשיבותם, "כל משרדי ה־IR ביחד לא עושים את המחזור שעושה חברת חיתום אחת בשנה"

ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimer

בסוף מתרגלים להכל? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במרכז חולון?

דירת 2 חדרים בחולון נמכרה ב-1.49 מיליון שקל ● הסטטוס כבניין הנמצא בבעלות משותפת (מושע) הרתיע רוכשים, אך משקיע מהשרון זיהה הזדמנות על רקע פינוי־בינוי מתוכנן ותחנת רכבת קלה עתידית ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בית בצפון שנפגע ממטח של חיזבאללה / צילום: ap, Baz Ratner

כמה רקטות נותרו לחיזבאללה - וכמה מהן בכלל מגיעות לישראל

בדיקת מרכז עלמא מעלה כי למרות שמרבית מלאי הטילים של חיזבאללה הושמד במערכות הקודמות, עוד נותרו בידיו כ-25 אלף רקטות ● הארגון שומר על קצב ירי יציב של עשרות גלים ביום, ואף יכול להתמיד בו לאורך זמן, אך כ-60% מהרקטות ששוגרו נפלו בשטח לבנון

תקיפות צה''ל בטהרן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

חשיפה: ישראל תקפה את מובילי פרויקט הנשק הסודי של איראן

לפי רויטרס, משמרות המהפכה פעלו לשקם את חיזבאללה אחרי חיסולי ראשי הארגון ב-2024 ● פצצות מצרר גרמו נזק ב-8 זירות בראשל"צ כולל בגן ילדים; 18 ערים החליטו פה אחד כי לא ייפתחו הקייטנות בפסח ● איראן שיגרה שני טילים לעבר בסיס דייגו גרסיה - במרחק 4,000 ק"מ משטחה • ארה"ב הסירה סנקציות על נפט איראני • תקיפות נרחבות בוצעו הלילה בטהרן, לצד תקיפות גם בתבריז, בנדר עבאס, כרג', אהוואז • דיווח: הפנטגון מבצע הכנות לכניסה קרקעית לאיראן • עדכונים שוטפים

590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock

מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים, למעלה מ־300 אלף עסקים נסגרו בישראל

בשש שנים האחרונות, בהן ישראל התמודדה עם שורת משברים - מהקורונה ועד המלחמה באיראן - כרבע מהזמן המשק התנהל תחת הגבלות ● הנתונים חושפים את מחיר הקיפאון: יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו ● גלובס בוחן את הנזק שנצבר

איזו מדינה היא היחידה בעולם שמעניקה מדליה נשיאותית רשמית לזוגות הנשואים 50 שנה? / צילום: Shutterstock

איזו מדינה מעניקה מדליה נשיאותית רשמית לזוגות הנשואים 50 שנה?

איזו מדינה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית פחות מחודשיים לפני כניעתה, על שם מי קרוי המושב הגלילי דוב"ב ומהו פוליגון? ● הטריוויה השבועית

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פגיעה בבתי הזיקוק באזור חיפה / צילום: לפי סעיף 27 א'

הירי מאיראן: בתי הזיקוק בחיפה נפגעו משברי יירוט

שברי יירוט נפלו במתחם בזן במפרץ חיפה בירי האחרון מאיראן, עשן נראה באזור ורסיסים שפגעו בקו מתח עליון גרמו להפסקות חשמל זמניות • לא דווח על נפגעים, אך היקף הפגיעה במתקן והשלכותיה למשק הדלק עוד לא התבררו ● מניית בזן נפלה היום ב-8% בת"א

אפי ברמה בית שמש / הדמיה: טוטם הדמיות

עסקה גדולה בבית שמש: רשת מזון רכשה 1,500 מ"ר מסחר בכ־31 מיליון שקל

הרשת רכשה את השטח בפרויקט "אפי ברמה" של אפי קפיטל בשכונת רמת אברהם הנמצאת בבנייה ● המחיר למ"ר נמוך מעט בגלל השטח הגדול שנרכש ● הפרויקט יכלול 141 דירות מעל שטחי המסחר

לאיזו חברה ביטחונית ישראלית יש את צבר ההזמנות הגדול ביותר?

מי העיר שמובילה בשיעור הדירות לשכירות, וגם: איראן שיגרה לישראל כ-700 טילים בשבועיים הראשונים של המלחמה. כמה מהם הגיעו? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

יירוטים של כיפת ברזל / צילום: ap, Leo Correa

שוב שיגורים מאיראן; טראמפ: לא רוצה הפסקת אש עם איראן

שיגורים מאיראן בפעם ה-10 היום: דיווח על נפילת שברים במרכז ● בעקבות תקיפות אתרי שיגור במערב איראן, כוחות המשטר נדחקו למרכז המדינה ומשגרים משם • בשני מטסי תקיפות ברחבי טהראן: צה"ל תקף בין היתר אתרים שבהם פותחו ואוחסנו רכיבים לטילים בליסטיים ארוכי טווח ● עדכונים שוטפים

רישום דגל פרס, אנונימי, 1667-1670. האריה כסמל היסטורי / צילום: Reuters, IMAGO

איך בכלל נותנים שם למלחמה?

הבחירה ב־"Epic Fury" ו"שאגת הארי" אינה מקרית: מאחורי שמות המלחמה מסתתרת אסטרטגיה שלמה שמבקשת לעצב תודעה ציבורית ● בעוד וושינגטון מאמצת שפה דרמטית המזכירה סרטים הוליוודים, ישראל פונה להיסטוריה ולסמלים לאומיים ● בינתיים מבקרים טוענים כי מדובר ברטוריקה מנותקת מהמציאות