אביחי מנדלבליט / צילום: מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
בית המשפט העליון, בפסק דין מפי השופט אורי שוהם ובהרכב שכלל את השופטים יצחק עמית ודוד מינץ, דחה היום (ג') את עתירתו של עיתונאי "הארץ" אורי משגב, שנועדה למנוע מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לערוך בעצמו שימוע לאשת ראש הממשלה שרה נתניהו בתיק החקירה המכונה "פרשת המעונות" בו היא חשודה, והקבוע למחר (ד'), בין השאר בשל ניגוד עניינים לכאורה בו הוא מצוי בגין היכרות מוקדמת וארוכה של מנדלבליט עם שרה נתניהו ועם ראש הממשלה.
נוסף על השיהוי שמצא בית המשפט העליון בהגשת העתירה, היא נדחתה משנקבע כי "לא נפל פגם בעובדה כי ההחלטה בשאלת העמדתה לדין של המשיבה (שרה נתניהו), ומכאן אף עריכת השימוע טרם קבלת ההחלטה, תתקבל על-ידי היועץ המשפטי עצמו".
"אכן", הוסיף בית המשפט, "המשיבה איננה נבחרת ציבור ואינה ממלאת תפקיד ציבורי רשמי, כך שהשימוע יכול היה להיעשות גם בפני גורם אחר בפרקליטות. עם זאת, אציין כי בנסיבות שלפנינו ההחלטה על פתיחה בחקירה פלילית בפרשת המעונות התקבלה על-ידי היועץ המשפטי הקודם עוד בשנת 2015, ומשמוּנה המשיב לתפקיד, הוא נטל לידיו את המשך הטיפול בפרשה. הטעם למעורבותו של המשיב בחקירת הפרשה, ובהמשך בעריכת השימוע ובהחלטה אם להגיש בעקבותיו כתב אישום, מובן בנסיבות העניין.
"חקירת האפשרות לביצוען של עבירות פליליות לכאורה על-ידי רעיית ראש הממשלה במעונו הרשמי של ראש הממשלה כרוכה ברגישות ציבורית רבה, ונלווׂת לה, ולהמשך ההליכים בעניינה, ככל שיהיו כאלה, השלכות ציבוריות נכבדות".
בית המשפט הזכיר את ההלכה בדבר שיקול-הדעת הרחב הנתון ליועץ המשפטי במסגרת ניהול הליכים פליליים, וציין כי התערבות בשיקול-דעת זה היא "בנסיבות בהן החלטתו של היועץ המשפטי התקבלה בחוסר סבירות קיצוני, בחוסר תום-לב או על יסוד שיקולים זרים. במקרה שלפנינו לא הצביע העותר על טעם מבורר להתערבות בהחלטת המשיב לערוך שימוע למשיבה בעצמו".
עוד קבע בית המשפט כי "לא נמצא טעם להידרש לטענות העותר בדבר קשריו הקודמים של המשיב עם ראש הממשלה והמשיבה, ובדבר שאלת השפעתם על עריכת השימוע למשיבה. בית משפט זה נדרש בעבר לטענות בדבר ניגוד עניינים של המשיב, המונע ממנו לעסוק בחקירות פליליות של ראש הממשלה, ואלה נדחו".
השימוע שייערך לשרה נתניהו - בעקבותיו תתקבל החלטת היועץ המשפטי לממשלה האם להעמיד אותה לדין בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים - נוגע לחשד בדבר חלקה ב"פרשת הזמנת הארוחות".
על-פי החשד בפרשה זו, החל מראשית חודש ספטמבר 2010 ועד לחודש מארס 2013 פעלה שרה נתניהו, יחד עם עזרא סיידוף שהיה מופקד על המשאבים והנכסים במשרד ראש הממשלה, ליצירת מצג-שווא שלפיו במעון הרשמי של ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים לא מועסקת מבשלת - למרות שבפועל לאורך כל התקופה הועסקו במעון מבשלות.
כך, על-פי החשד, הושג מימון משרד ראש הממשלה הן להעסקה של מבשלות שבישלו ארוחות במעון והן להזמנת ארוחות מוכנות ולהזמנת שפים שיבשלו במעון. בדרך זאת התקבלו במרמה מהמדינה, על-פי החשד, מאות ארוחות ממסעדות ומשפים בשווי של כ-359,000 שקל.
עתירה נוספת שהגיש משגב בעבר בקשר לפרשת המעונות דרשה כי יינתן צו על-תנאי "המורה ליועמ"ש ולפרקליט המדינה לקבל החלטה בתיקי החקירה המאוגדים תחת השם 'פרשת המעונות' - ללא דיחוי, או בתוך פרק זמן קצר ומוגדר כפי שיורה בית המשפט הנכבד למשיבים".
התיק הובא בפני מנדלבליט בתחילת יולי האחרון, אך חומר החקירה בעניינו הועבר מהמשטרה לידי פרקליטות מחוז ירושלים בסוף מאי 2016.
בתשובתם לעתירה בעניין משך הטיפול, בסוף אוגוסט האחרון, טענו היועמ"ש ופרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, כי הטיפול היה מהיר ביחס לתיקים במקרים דומים; כי אורכו סביר בנסיבות העניין; וכי הכרעה בעניינו צפויה להתקבל "במועד קרוב".
על-פי התגובה, לאחר שחומרי החקירה הועברו מהמשטרה לפרקליטות מחוז ירושלים, הפרקליטות בחנה אותם והחליטה על השלמות חקירה שארכו מספר חודשים, זאת בין היתר משום שכללו חקירה של פרשה אחרת ונוספת לפרשות שנחקרו במקור על-ידי המשטרה.
חוות-דעת פרקליטות המחוז בתיק (כ-180 עמודים) הועברה לפרקליטות המדינה בחודש מאי 2017. זו קיימה ישיבות שונות, ולאחריהן הובא התיק בחודש יולי 2017 בפני היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, שלאחר כמה דיונים שקיים החליט על עריכת השלמות חקירה נקודתיות נוספות.