גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם עדותו של יורם ביטון סייעה לאחיו בהסתבכות עם אברג'יל?

יורם ביטון, סמנכ"ל ובעל מניות בחברת ב. יאיר, העיד בביהמ"ש, במטרה לחלץ את אחיו יאיר, מבעלי ב. יאיר, מהדין הפלילי ■ לטענת האח, ההתקשרות בין ב. יאיר לחברה של אברגי'ל לצורך בניית פרויקטים באילת הייתה ראויה ובמחיר הוגן

יורם ביטון  / צילום: שלומי יוסף
יורם ביטון / צילום: שלומי יוסף

יורם ביטון, אח של יאיר ביטון - הנאשם המרכזי בפרשת הלבנת ההון לכאורה בחברה הציבורית ב. יאיר - התייצב אתמול (ג') בבית המשפט המחוזי בת"א למסור עדות בפרשה שבמסגרתה עומד אחיו, מבעלי ב.יאיר, לדין. כצפוי, יורם, המכהן כסמנכ"ל ביצוע ובעל מניות ב-ב. יאיר, ניסה לחלץ את אחיו מציפורני הדין הפלילי, בכך שהציג גרסה, שלפיה ההתקשרות של חברת ב. יאיר עם חברת "ש.י.נ גן רווה" שבבעלות העבריין יצחק אברג'יל - והעומדת בלב האישום הראשון נגד יאיר ביטון ואברג'יל - הייתה ראויה ובמחיר הוגן; וכן טען כי אחיו, יאיר, כלל לא לקח חלק בהליך קבלת ההחלטות בהתקשרות הזאת.

לפי האישומים בתיק, בין יאיר ביטון לבין העבריין יצחק אברג'יל, התפתחה מערכת יחסים חברית, שבמסגרתה קשרו השניים קשר פלילי להעברת כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מרמה, באמצעות חברת ב. יאיר. זאת, בין היתר, באמצעות התקשרות עסקית עם חברת "גן רווה" כצינור להעברת כספים לאברג'יל. לטענת המדינה, אברג'יל וביטון ביקשו לממש את הקשר באמצעות כריתת חוזים לבניית דירות באילת מול חברת "גן רווה", וכי העבירו לאברג'יל דרך "גן רווה" חלק מהכספים שיועדו לבנייה.

"מתחילת הפרויקט הייתה לנו בעיה ברווחיות שלו והתקשרנו עם קבלן שיגיע למחיר שבו נוכל לבצע אותו", העיד יורם ביטון, שהבהיר כי "גן רווה" הציעה את ההצעה הזולה ביותר ועל כן ב. יאיר התקשרה עמה. המשפט הזה של יורם ביטון מכוון ישירות נגד התיזה של התביעה, העומדת בלב האישומים נגד אחיו, שלפיה סכומים גבוהים מדי הועברו לחברת "גן רווה" מ-ב. יאיר - סך של 60 מיליון שקל לעומת 40 מיליון שקל שעליהם הוסכם - סכומים שמצאו דרכם לבסוף אל כיסו של העבריין יצחק אברג'יל.

"הפסד גם ברמה הכלכלית"

יורם ביטון משמש מנכ"ל חברת הביצוע "ב. יאיר 333" שהיא חברת-בת של חברת הייזום "ב. יאיר 1988". הגם שנחקר באזהרה במשטרה במסגרת פרשת "ב.יאיר", הוא אינו מואשם בה. הגם שזומן לעדות על-ידי התביעה הוא אינו עד תביעה קלאסי, והיה ברור כי יציג גרסה "הגנתית" עבור אחיו. הוא זומן כעד תביעה רק משום שחתם בשם חברת "ב. יאיר 333" על החוזה מול חברת הבנייה "גן רווה", שהוקמה לפי החשד כדי להעביר מיליונים לאברג'יל.

הפרקליטות ביקשה להגיש לביהמ"ש את החוזים שנחתמו מול "גן רווה", באמצעות עדותו של יורם ביטון, וכן את חקירותיו של האח במשטרה. בחקירותיו העיד ביטון האח כי הוא זה שחתם על החוזה עם "גן רווה". כמו-כן הוא ציין כי לא קיבל הנחיה להתקשר בחוזה מאחיו, יאיר ביטון, ותיאר כי האחרון נכנס במקומו לפרויקט, כיוון ש"גן רווה" לא התנהלה באופן מקצועי. עוד מסר האח, כי אם היה יודע שיצחק אברג'יל מעורב - לא היה חותם על ההסכם עם "גן רווה".

בעדותו בביהמ"ש ניסה יורם ביטון לבסס את גם טענת ההגנה, שלפיהן "גן רווה" לא רימתה אותו בעת ההתקשרות עם ב.יאיר, בין היתר, משום שהוא ידע שאין ל"גן רווה" את הסיווג הקבלני הנדרש לבנייה. יורם ביטון ציין כי לדעתו ההסכם שנחתם בין החברות היה מצוין; וזאת בנוסף לכך, לדבריו, שהתמורה ששילמה ב. יאיר הייתה בדיעבד נמוכה. לשאלת אחד הסנגורים בתיק, עו"ד ערן ערבה, ביחס למחיר הנמוך בדיעבד ששולם ל"גן רווה", השיב יורם ביטון במהלך עדותו בביהמ"ש: "כשהתקשרנו עם 'גן רווה', לקחנו את זה בחשבון".

לטענת הפרקליטות, עדותו של יורם ביטון בנוגע לסכומי "הנמוכים" ששולמו ל"גן רווה" סותרת את הדברים שאמר בחקירותיו במשטרה. החקירות הוגשו כעדות ראשית על-ידי התביעה, בהסכמת ההגנה.

באחת העדויות במשטרה שהגיעו לידי "גלובס" שואל החוקר את יורם ביטון: "אני אומר לך שאתם בסך-הכול שילמתם לחברת 'גן רווה' למעלה מ-60 מיליון שקל, כאשר בפועל בוצעו עבודות ב-40 מיליון שקל בלבד - מהי תגובתך?", ויורם ביטון משיב: "אני סמוך ובטוח שמה ששולם להם זה מה שיאיר (ביטון) נאלץ להתגמש איתם כדי לסיים את העבודה. לפעמים יוצא שמשלמים יותר - מה לעשות". עוד תיאר יורם ביטון בחקירתו במשטרה את ההתקשרות עם "גן רווה" בפרויקטים באילת כ"הפסד ענק למוניטין של ב. יאיר, מ' ר', וגם ברמה הכלכלית".

סתירות מול חקירות המשטרה

במסגרת החוזים שנחתמו מול "גן רווה", התחייבה "ב. יאיר" להעביר ל"גן רווה" כ-26 מיליון שקל (חוזה 2007) וכ-16 מיליון שקל (חוזה 2008) עבור הפרויקטים באילת. בסך-בכול סוכם על סך של כ-41.5 מיליון שקל. אולם, בפועל, ולמרות שלא הושלמה הבנייה על-ידי "גן רווה", והתגלו בעיות רבות בפרויקטים, שולמו ל"גן רווה" כ-54 מיליון שקל. לטענת ההגנה בעניין זה, ההערכה הבסיסית הראשונה שנקבעה בחוזים הייתה בחסר, והיה צריך לשלם הרבה יותר בפועל.

יורם ביטון אישר את התיזה הזאת בעדותו, וטען כי בדיעבד הוא מבין שהמחיר שנקבע בחוזים היה נמוך מדי. אולם, דברים אלה סותרים את הדברים שאמר חקירותיו במשטרה - שגם הם נאמרו בדיעבד. כך, בחקירה של יורם ביטון מה-19 במאי 2014 (שלב שבו הפרויקטים באילת היו בשלביהם הסופיים וניתן היה להעריך מה עלותם המלאה), שהגיעה לידי "גלובס", מפרט האח של הנאשם המרכזי את העלות של אותם פרויקטים וקובע כי הם שווים בדיוק את הסכומים שסוכמו בחוזים המקוריים מול "גן רווה". להלן חלקים מהחקירה:

- חוקר: "אתה יכול להעריך פרויקטים כאלה?"

יורם ביטון: "בסכומים, אה, שבע וחצי אלף ... דקה. אני מעריך בסביבות ה... בין 25 ל-30. משהו כזה".

- חוקר: שניהם ביחד (החוזים שנחתמו מול 'גן רווה' - מ' ר')?

יורם ביטון: "לא... זה רק ה-50 יחידות... 36 (יחידות) זה בסביבות ה-15 מיליון... וה-50... בסביבות 25-30".

- חוקר: "אז ביחד שניהם בסביבות ה-40 מיליון, בערך".

יורם ביטון: "בערך כן. בגדול. כן. הערכה שלי".

עוד תיאר יורם ביטון בעדותו בביהמ"ש, כי בהסכם "ב.יאיר 333" שבהנהלתו (חברת הביצוע של ב. יאיר) לבין "גן רווה", לא נדרש היה, לדעתו, לוודא ש"גן רווה" תעמוד בדרישה לסיווג קבלני מתאים, כיוון של"ב. יאיר 333" עצמה היה סיווג כזה. זאת, לדבריו מאחר שקבלן ראשי צריך לעמוד בסיווג, אבל קבלן משנה לא, ו"פה 'גן רווה' שימשה רק קבלן משנה. במענה לשאלת ההגנה באותו עניין, אמר יורם ביטון כי ידע של"גן רווה" אין סיווג קבלני מתאים להקמת הפרויקטים באילת, וכי הוא חתם על ההסכם עמה, כיוון שחשב ש"זו החלטה עסקית טובה".

עדות זו תואמת את הגרסה שמסר בעניין זה במשטרה. גם בחקירתו במשטרה תיאר יורם ביטון, כי הנוהג בענף הוא שהקבלן הראשי (ב. יאיר 333) יכול להתקשר עם כל קבלן לצורך ביצוע העבודות כקבלן משנה שלו, גם אם זה אינו קבלן רשום (חברת 'גן רווה'), כל עוד הקבלן הראשי הוא הקבלן הרשום. עם זאת, לעמדת התביעה, החוק מחייב בניה באמצעות קבלן רשום בלי קשר לשאלת מעמדו - קבלן ראשי או קבלן משנה - בהסכמים השונים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

עונשי מאסר ממושכים לאחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים

עונשי מאסר ממושכים נגזרו על שני אחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים מספסור כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה בעולם ● במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את התחכום, השיטתיות, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו והנזק המשמעותי לקופת המדינה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

בתום יום תנודתי, בורסת ת"א ננעלה בירידות קלות

ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד הביטוח עלה ב-0.8% ● נתניהו צפוי לקיים הערב מסיבת עיתונאים כלכלית בניסיון להרגיע את הרוחות במשק ● תדיראן זינקה בכ-6% לאחר שהודיעה כי תיכנס לתחום קירור חוות השרתים ● האינפלציה בישראל נכנסה לראשונה מזה שנה לטווח היעד של בנק ישראל ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

צ'ק פוינט רוכשת חברת אבטחת סייבר ל-AI בעסקה המוערכת ב-300 מיליון דולר

רכישה שניה לנדב צפריר כמנכ"ל צ'ק פוינט ● החברה הנרכשת, Lakera.AI נחשבת לפי צ'ק פוינט לאחת המובילות בעולם לאבטחת יישומי agentic AI, ומעסיקה כ-70 עובדים, ל-11 מהם תואר דוקטור ● מטה החברה בשוויץ ישמש את צ'ק פוינט כמרכז המחקר והפיתוח הגלובלי שלה בתחום אבטחת AI, ויפעל לצד מרכז הפיתוח בתל אביב

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

ניר זוהר, נשיא חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מההייטק לפוליטיקה: האם נשיא WIX בדרך לכנסת

לצד בכירים נוספים, נשיא וויקס ניר זוהר, הוא אחד החתומים על מסמך ההקמה של המפלגה החדשה של גדי איזנקוט ● אם ירוץ בבחירות וייבחר לכנסת, קשה לראות כיצד ימשיך למלא תפקיד פעיל בחברה, שנסחרת כיום בנאסד"ק בשווי של קרוב ל-10 מיליארד דולר

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני