דמיינו לרגע את הסיטואציה הבאה: מותג מבוסס שמייצר מזה שנים רבות מכוניות "לחם וחמאה" במחיר אטרקטיבי, משחרר לשוק מכונית על עם ביצועים של פרארי 348, עיצוב עוצר נשימה ותג מחיר של 750 אלף שקל, בערך חצי מהפרארי (נטולת תוספות כמובן). האם התור מול הסוכנות יגיע עד לקצה הרחוב? בעולם של שטיפת מוח מותגית בכלל לא בטוח שזה מה שיקרה, ודוגמאות להצלחה/כישלון יש בשפע ובכל תחום - מהלוגו שעל כרטיס הטיסה הזול שהזמנתם בשמחה, דרך הסלולרי שקניתם ביוקר ותוך חריקת שיניים ועד, להבדיל, מחיר המניה הדמיוני של חברת טסלה. הכל מיתוג. ואל תוך הזירה המיתוגית הלוהטת הזאת נכנסת עכשיו קימקו הטייוואנית עם ה-AK550, שמכוון לצמרת של הצמרת, והכוונה למלך הקטנועים הבלתי מעורער, ימאהה טימקס.
קצת רקע: הטימקס עלה על הכבישים לפני קצת פחות משני עשורים עם נוסחה שחיברה בין אופנוע כביש ספורטיבי לקטנוע. התוצאה הייתה כל כך מוצלחת שהטימקס הפך ללהיט מכירות ולסמל סטטוס, ושום ניסיון הפיכה - גם של טוענים לכתר טובים ומרשימים - לא הצליח להזיז אותו מהכיסא. רק כדי להדגים עד כמה, נספר שב-2017 נמכרו בישראל 700 טימקסים חדשים, משהו כמו 4% מכלל מכירות הדו גלגלי, וזה עם תג מחיר בכלל בכלל לא צנוע שנע סביב ה-80 אלף שקל.
וכאן נכנסת לתמונה קימקו ואת הכוונות שלה אי אפשר להחמיץ עם עיצוב ומפרט שדומים עד זהים למקור: מנוע שני צילינדרים, שלדת אלומיניום, בולם אופקי מאחור, גלגלי 15 אינץ', ושפע של אלקטרוניקה - משני מצבי ניהול למנוע, חיבור של הסלולרי ללוח המחוונים, מפתח אלחוטי ועוד ועוד. כוונות זה נחמד, אבל כשמדובר בהתמודדות מול המלך השאלה המרכזית - במחשבה שנייה השאלה היחידה - היא איך הקימקו על הכביש. אז התנעתי את הטווין, סובבתי את המצערת וגלשתי אל איילון בדרך אל האופק.
בואו נתחיל עם המנוע והווריאטור: עם 550 סמ"ק ו-53.5 כ"ס, הם מספקים תנועה חלקה ונטולת שיהוקים או היסוסים, מציעים תגובה חזקה ומיידית בכל תנאי, וששים לטפס במעלה הסל"ד. מהירות? בואו נאמר שעם יד לא זהירה על המצערת יש סיכוי לא מבוטל שגם שופט תעבורה לא מחמיר ישגר אתכם למאסר בפועל. אגב, אחת הסיבות המרכזיות למהירות הזאת היא מערכת בלימה אדירה, חלקה מבית ברמבו, שמחלצת אותך מהרבה צרות.
מכלול השלדה והמתלים הם לא פחות ממצוינים, עם התנהגות מרשימה בקו ישר או בהטיה ויכולת ספיגה נהדרת בהשוואה לכל כלי, ועל אחת כמה וכמה לכלי ספורטיבי. וגם המעטפת שסביב עושה את העבודה היטב: מושב, תנוחה ומיגון רוח שכולם מוצלחים. משהו לא טוב בכל זאת? כן, חבל שקימקו לא ציידו את ה-AK במערכת בקרת אחיזה, ופה ושם גם הגימור יכול היה להיות יותר טוב.
אבל הסוד של ה-AK הוא לא כל אחד מאלה אלא החבילה הכוללת שהם יוצרים, אותו אקס פקטור חמקמק שגורם לכלי רכב להיות יותר מסך חלקיו המכניים; ובמקרה הזה אני מתכוון לשילוב בין חדוות רכיבה לטירוף אספלט שגורם לך לרצות לסובב את המצערת עד הסוף על כל פיסת כביש פנויה ולחייך באושר אחרי כל סיבוב. ובדיוק בנקודה הזאת, שבה יצרנים עתירי תדמית, מיתוג וממון שיצאו לקרב חזיתי מול הטימקס כשלו, דווקא המותג הטייוואני הצנוע מספק את הסחורה ובענק.
האם זה יצליח? אם לשפוט לפי מידת העניין ברמזורים - ולא היה שליח, סטודנט על קטנוע מעשן או רוכב פרברים מפונפן שלא התעניין או סימן - אז בהחלט כן. השוק צמא לתחרות בסגמנט הזה, ושילוב של כלי מצוין עם תג מחיר של כ-60 אלף שקלים - 17-21 אלף פחות משל המתחרה (תלוי ברמת הגימור), נראה קורץ להפליא. סעו בזהירות.