גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גוגל ופייסבוק תורמות לדמוקרטיה יותר מהתקשורת המאתרגת

מהניגוח של גוגל ופייסבוק ועד הנחות הסלב ליאיר לפיד ולאנשי "יש עתיד": האינטרסים הסמויים של התקשורת ■ פרשנות

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

1. משעשע לראות את ההתקפות על גוגל ופייסבוק, במיוחד מאנשים שמגלגלים על לשונם את המילה "חדשנות". משעשע לראות איך חברות שלא מזמן העריצו אותן, הפכו לשקי חבטות, לחברות "דיקטטוריות" (מושג טיפשי), לחברות שמסכנות את הדמוקרטיה כביכול, לחברות שצריך לפרק, אחרת הן ישלטו במוחנו ויהפכו את עולמנו לצר כעולם נמלה. עצוב מאוד לראות שחלק מהקריאות הן לא רק של מתחרים (שכמה מהטקטיקות התחרותיות של שתי הענקיות לא מוצאות חן בעיניהן, לעתים בצדק), ולא רק של רגולטורים (למשל, בעיקר בגלל ענייני מס מוצדקים), אלא גם עיתונאים בעלי אינטרס שגוגל ופייסבוק שברו את המונופול שלהם, של העיתונות המסורתית, הזיזו את הגבינה שלהם ואכלו מהעוגה שלהם (הכוונה לעוגת הפרסום). הביקורת של עיתונאים הנשמעת היישר מתוך לועם של המו"לים שלהם והאינטרסים הכלכליים שלהם, היא שרלטנות במקרה הטוב והונאת הציבור במקרה הרע.

2. לכל אלה שכבר מתכננים איך ומתי לפרק את גוגל ופייסבוק לחתיכות כדי להציל את הדמוקרטיה, אני ממליץ לקרוא כתבה מאלפת שפורסמה השבוע ב"וול סטריט ג'ורנל", על ההיסטוריה של מונופולים, במיוחד בתחומי ההייטק. צירפתי גרף מאיר עיניים מתוך הכתבה, על שליטת תאגידים בשוק שלהם לאורך ההיסטוריה.

ראשית, למספרים שהוצגו בכתבה: גוגל שולטת ב-89% משוק החיפושים באינטרנט, 95% מהצעירים באינטרנט משתמשים במוצרים של פייסבוק, אמזון מהווה 75% משוק הספרים האלקטרוניים, גוגל ופייסבוק מקבלות 63 סנט מכל דולר שהושקע בפרסום באינטרנט בשנה שעברה, גוגל ואפל סיפקו 99% ממערכות ההפעלה לטלפונים ניידים, אפל ומיקרוסופוט מספקות 95% ממערכות ההפעלה למחשבים שולחניים.

100 שנה של מונופולים טכנולוגיים

"יותר ויותר מבקרים חושבים שענקיות הטק הללו צריכות לעבור פיצולים או להיות כפופות לרגולציה כזו שהייתה לסטנדרד אויל ול-AT&T בזמנן", נכתב בכתבה. "רשימת החטאים של הענקיות הללו כוללת הפצת חדשות מזויפות ויצירת התמכרויות, עד זריעת חורבן במרכזי קניות של ערים קטנות. אבל למפקחי ההגבלים העסקיים יש מבחן צר: האם גודלן של החברות פוגע בצרכנים? בקריטריון כזה, אין כאן החלטה ברורה של נקיטת פעולה נגד ענקיות הטק - לפי שעה לפחות: הענקיות הללו מורידות את המחירים, ומשיקות מוצרים ושירותים חדשים ומשופרים מדי שבוע". 

3. כל עוד גוגל ופייסבוק ימשיכו מתוך להט לשלב עוד ועוד חידושים במוצרים שלהן, אין שום סיבה להגן על המתחרים שלהן, אלא להמשיך להגן על הצרכנים. הקביעות הפופוליסטיות כאילו גוגל ופייסבוק מסכנות את הדמוקרטיה והופכות לדיקטטורה של מידע, הן תוצאה של כעס כלפי הכישורים וההצלחה שלהן, ופחות מסתמכות היגיון כלכלי. המתקפה על גוגל ופייסבוק מוכיחה דבר מאוד פשוט: יהיו אשר יהיו הדברים שעושה חברה מצליחה וחדשנית כדי להביס את מתחרותיה, בשלב מסוים היא תהפוך לקורבן להצלחתה ובעתיד היא עלולה להיתקל ברגולטורים שינסו להפוך אותה לפושעת בתחום ההגבלים העסקיים.

אני כותב את זה שוב ושוב, וההיסטוריה הכלכלית מוכיחה את זה פעם אחר פעם: עקרונות דת ההגבל העסקי טוענים שכמה חברות ענק מחזיקות בכוח ובהשפעה חזקים כל-כך על אנשים, עד כי רק כוחן האלוהי של ממשלות מסוגל לרסן אותן או לקשור את ידיהן. זוהי תפיסה מגוחכת, כוזבת ולא ראויה. החשש ממונופולים או מחברות טק ענקיות כמעט תמיד מנופח. בניגוד לתיאוריות, חברות מהסוג של גוגל, פייסבוק ואמזון הוזילו את המחירים וקידמו מאוד את האינטרסים של הצרכנים. אלא שהרגולטורים והמו"לים שלהוטים עכשיו להתלבש עליהן, אינם מפחדים באמת מגוגל ופייסבוק. הם מפחדים מהשוק ומהתוצאות של שוק המדיה.

בשוק המדיה גוגל ופייסבוק שברו את המונופול של המדיה המסורתית ושל העיתונאים שחשבו שכל משפט שהם משחררים לאוויר הוא דברי אלוהים חיים. הן תרמו ותורמות לזרימת המידע ולדמוקרטיית המידע, הרבה יותר מכל עיתונאי שמלהג עליהן או מו"ל שמקטר עליהן כיוון שעסקיו צולעים. החדשות המזויפות שמשוטטות בהן לא שונות במהות מהחדשות המזויפות בכלי התקשורת המסורתיים עצמם. הן ריסקו את המודלים העסקיים של גופי המדיה, במיוחד של העיתונים, אבל במקום שהמו"לים ינסו לייצר מודלים עסקיים חדשים וחדשניים, הם התמכרו למודל עסקי מעוות ויחיד: הזרמות כספים, תוך האשמת גוגל ופייסבוק במצבם המידרדר.

4. למרות העוצמה האדירה של פייסבוק וגוגל בשוקי הפרסום ולמרות התיאורים המטופשים על דיקטטורות אפלות, מי שקובע את סדר היום הציבורי הם עדיין כלי התקשורת האלקטרוניים והעיתונות המודפסת, והסכנה של הטיה, עיוותים והתעלמות מעובדות נמצאת דווקא שם. אני רוצה להמחיש זאת באמצעות שני אירועים פוליטיים ואירוע כלכלי אחד: הראשון, התחקיר של עמרי אסנהיים בשבוע שעבר ב"עובדה", עם הוכחות על כך שיעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר והיום ח"כ ב"יש עתיד", כשל בבדיקת פוליגרף ונמצא דובר שקר בנוגע להדלפת חומרי חקירה לכאורה בזמנו לאריה דרעי. כמו כן, הייתה המלצה להעמיד לדין את הפרקליט הבכיר אלי זהר בחשד לתיאום עדויות של אנשי השב"כ באותה פרשה. ההמלצה לא יושמה כמובן מעולם.

השני, על-פי חשיפתה של אילה חסון, יואב סגלוביץ', לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה והיום במפלגת "יש עתיד", ודודי כהן, לשעבר מפכ"ל המשטרה, נפגשו עם גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר, אחרי 3 עדויות שבהן התנער אשכנזי מהקשר עם בועז הרפז ובוודאי שאשכנזי לא ציין שיזם עם הרפז שיחת טלפון של 17 דקות ביום פתיחת החקירה מטלפונים קוויים כפי שהוא ביקש - שיחה שרק הרפז דיווח עליה במשטרה. אחרי הפגישה עם סגלוביץ' וכהן, שלא זכתה כמקובל לזכרון דברים, התקיימה חקירה נוספת של אשכנזי בנושא, ובאורח פלא הרמטכ"ל לשעבר שלף את דבר השיחה עם הרפז בדרך אגב.

האם זה מקרי שאשכנזי שלף את דבר השיחה אחרי פגישתו עם סגלוביץ' וכהן? ולמה אין תיעוד ואין זכר לפגישה הזו, ולמה סגלוביץ', שנחשב לחברו הטוב של אשכנזי, מעולם לא נדרש להסביר באולפני הטלוויזיה את העניין הזה? האם מדובר במקריות ותו לא? ואיך כל זה מתחבר לעדותו של בועז הרפז בפייסבוק לפני זמן קצר? "לאחר שבע וחצי שנים של עינויי דין ועינויי נפש, התנכלות בלתי פוסקת לי ולמשפחתי וחקירות חוזרות ונשנות", הוא כתב, "הצליחו רשויות החוק למצוא פתח שבו יוכלו הקושרים המקושרים לחמוק ממתן דין על מעשיהם, רק נגדי הוגש כתב אישום. למרבה 'ההפתעה' חבורת הקושרים המקושרים האלה המציגים עצמם כמתוחכמים, כמנוסים, אנשים שניהלו את מערכות הביטחון הרגישות ביותר, 'לא ידעו', 'לא הבינו' והם בעצם תמימים, כסילים וחסרי מודעות למעשיהם. כתב האישום הוא מהמבישים והמביישים ביותר את מערכת אכיפת החוק, ומוכיח שיש דין אחד לקושרים מקושרים ודין אחד לאזרחים רגילים! אותם קושרים מקושרים, מחוברים גם לגורמים בתקשורת, שלהם היה נוח לעשות לי דמוניזציה, להפיל עליי את התיק, הכל כדי לחלץ את החברים...".

מי הם אותם קושרים ומקושרים? אולי בקרוב נדע, כשהרפז יפתח את סגור לבו במהלך משפטו כפי שהבטיח, וייחשפו ההקלטות והמקושרים שעליהם הוא דיבר וירעדו אמות הסיפים.

והשלישי, כלכלי, דוח העוני האחרון של הביטוח הלאומי שוב הצביע על מגמת שיפור עקבית בנתונים ושיפור במדדי העוני בישראל. למרות זאת, ולמרות שמדד העוני בעצמו נתון לוויכוח, מה שהובלט בכלי התקשורת היה כצפוי התמונה השחורה של עוני בישראל אף על פי שהתמונה בכללה הייתה בהחלט מעודדת.

כיצד קורה שדווקא שני בכירים ב"יש עתיד" חומקים מהשאלות הקשות וממכבש תקשורתי התוהה על מעשיהם? כיצד קורה שהתמונה הכלכלית האמיתית על מדדי העוני בפרט, והתמונה הכלכלית הטובה של ישראל בכלל, אינה מודגשת? הסיבה פשוטה ומשלבת שתי עובדות: אתרוג ושמו יאיר לפיד, שזוכה ליחס מועדף ויש לו לובי חזק באמצעי התקשורת המרכזיים, בשילוב עם סנטימנט האנטי-ביבי המוכר. אתם יכולים רק לדמיין מה היה קורה, למשל, אם ח"כ פרי היה חובש את ספסלי הליכוד: מהומת אלוהים.

אז איפה בדיוק מתעוותת המציאות ואיפה בדיוק יש פייק ניוז, הטיית עובדות וחיבוק אנשים שחפצים ביקרם?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בת"א; מדד הביטוח עולה ב-2%, מניית הבורסה נופלת בכ-8%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.5% ● השקל ממשיך להפגין חוסן מול המטבעות הזרים ● הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

דיווח: ההתעקשות של חמאס בתגובה לטראמפ - והאיתות החיובי

ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● המהלך לסיכול עסקה: פניית בן גביר לסמוטריץ' וזעם המשפחות ● טראמפ מזהיר: "מקווה שיקבלו את ההסכם" ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד