גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גוגל ופייסבוק תורמות לדמוקרטיה יותר מהתקשורת המאתרגת

מהניגוח של גוגל ופייסבוק ועד הנחות הסלב ליאיר לפיד ולאנשי "יש עתיד": האינטרסים הסמויים של התקשורת ■ פרשנות

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

1. משעשע לראות את ההתקפות על גוגל ופייסבוק, במיוחד מאנשים שמגלגלים על לשונם את המילה "חדשנות". משעשע לראות איך חברות שלא מזמן העריצו אותן, הפכו לשקי חבטות, לחברות "דיקטטוריות" (מושג טיפשי), לחברות שמסכנות את הדמוקרטיה כביכול, לחברות שצריך לפרק, אחרת הן ישלטו במוחנו ויהפכו את עולמנו לצר כעולם נמלה. עצוב מאוד לראות שחלק מהקריאות הן לא רק של מתחרים (שכמה מהטקטיקות התחרותיות של שתי הענקיות לא מוצאות חן בעיניהן, לעתים בצדק), ולא רק של רגולטורים (למשל, בעיקר בגלל ענייני מס מוצדקים), אלא גם עיתונאים בעלי אינטרס שגוגל ופייסבוק שברו את המונופול שלהם, של העיתונות המסורתית, הזיזו את הגבינה שלהם ואכלו מהעוגה שלהם (הכוונה לעוגת הפרסום). הביקורת של עיתונאים הנשמעת היישר מתוך לועם של המו"לים שלהם והאינטרסים הכלכליים שלהם, היא שרלטנות במקרה הטוב והונאת הציבור במקרה הרע.

2. לכל אלה שכבר מתכננים איך ומתי לפרק את גוגל ופייסבוק לחתיכות כדי להציל את הדמוקרטיה, אני ממליץ לקרוא כתבה מאלפת שפורסמה השבוע ב"וול סטריט ג'ורנל", על ההיסטוריה של מונופולים, במיוחד בתחומי ההייטק. צירפתי גרף מאיר עיניים מתוך הכתבה, על שליטת תאגידים בשוק שלהם לאורך ההיסטוריה.

ראשית, למספרים שהוצגו בכתבה: גוגל שולטת ב-89% משוק החיפושים באינטרנט, 95% מהצעירים באינטרנט משתמשים במוצרים של פייסבוק, אמזון מהווה 75% משוק הספרים האלקטרוניים, גוגל ופייסבוק מקבלות 63 סנט מכל דולר שהושקע בפרסום באינטרנט בשנה שעברה, גוגל ואפל סיפקו 99% ממערכות ההפעלה לטלפונים ניידים, אפל ומיקרוסופוט מספקות 95% ממערכות ההפעלה למחשבים שולחניים.

100 שנה של מונופולים טכנולוגיים

"יותר ויותר מבקרים חושבים שענקיות הטק הללו צריכות לעבור פיצולים או להיות כפופות לרגולציה כזו שהייתה לסטנדרד אויל ול-AT&T בזמנן", נכתב בכתבה. "רשימת החטאים של הענקיות הללו כוללת הפצת חדשות מזויפות ויצירת התמכרויות, עד זריעת חורבן במרכזי קניות של ערים קטנות. אבל למפקחי ההגבלים העסקיים יש מבחן צר: האם גודלן של החברות פוגע בצרכנים? בקריטריון כזה, אין כאן החלטה ברורה של נקיטת פעולה נגד ענקיות הטק - לפי שעה לפחות: הענקיות הללו מורידות את המחירים, ומשיקות מוצרים ושירותים חדשים ומשופרים מדי שבוע". 

3. כל עוד גוגל ופייסבוק ימשיכו מתוך להט לשלב עוד ועוד חידושים במוצרים שלהן, אין שום סיבה להגן על המתחרים שלהן, אלא להמשיך להגן על הצרכנים. הקביעות הפופוליסטיות כאילו גוגל ופייסבוק מסכנות את הדמוקרטיה והופכות לדיקטטורה של מידע, הן תוצאה של כעס כלפי הכישורים וההצלחה שלהן, ופחות מסתמכות היגיון כלכלי. המתקפה על גוגל ופייסבוק מוכיחה דבר מאוד פשוט: יהיו אשר יהיו הדברים שעושה חברה מצליחה וחדשנית כדי להביס את מתחרותיה, בשלב מסוים היא תהפוך לקורבן להצלחתה ובעתיד היא עלולה להיתקל ברגולטורים שינסו להפוך אותה לפושעת בתחום ההגבלים העסקיים.

אני כותב את זה שוב ושוב, וההיסטוריה הכלכלית מוכיחה את זה פעם אחר פעם: עקרונות דת ההגבל העסקי טוענים שכמה חברות ענק מחזיקות בכוח ובהשפעה חזקים כל-כך על אנשים, עד כי רק כוחן האלוהי של ממשלות מסוגל לרסן אותן או לקשור את ידיהן. זוהי תפיסה מגוחכת, כוזבת ולא ראויה. החשש ממונופולים או מחברות טק ענקיות כמעט תמיד מנופח. בניגוד לתיאוריות, חברות מהסוג של גוגל, פייסבוק ואמזון הוזילו את המחירים וקידמו מאוד את האינטרסים של הצרכנים. אלא שהרגולטורים והמו"לים שלהוטים עכשיו להתלבש עליהן, אינם מפחדים באמת מגוגל ופייסבוק. הם מפחדים מהשוק ומהתוצאות של שוק המדיה.

בשוק המדיה גוגל ופייסבוק שברו את המונופול של המדיה המסורתית ושל העיתונאים שחשבו שכל משפט שהם משחררים לאוויר הוא דברי אלוהים חיים. הן תרמו ותורמות לזרימת המידע ולדמוקרטיית המידע, הרבה יותר מכל עיתונאי שמלהג עליהן או מו"ל שמקטר עליהן כיוון שעסקיו צולעים. החדשות המזויפות שמשוטטות בהן לא שונות במהות מהחדשות המזויפות בכלי התקשורת המסורתיים עצמם. הן ריסקו את המודלים העסקיים של גופי המדיה, במיוחד של העיתונים, אבל במקום שהמו"לים ינסו לייצר מודלים עסקיים חדשים וחדשניים, הם התמכרו למודל עסקי מעוות ויחיד: הזרמות כספים, תוך האשמת גוגל ופייסבוק במצבם המידרדר.

4. למרות העוצמה האדירה של פייסבוק וגוגל בשוקי הפרסום ולמרות התיאורים המטופשים על דיקטטורות אפלות, מי שקובע את סדר היום הציבורי הם עדיין כלי התקשורת האלקטרוניים והעיתונות המודפסת, והסכנה של הטיה, עיוותים והתעלמות מעובדות נמצאת דווקא שם. אני רוצה להמחיש זאת באמצעות שני אירועים פוליטיים ואירוע כלכלי אחד: הראשון, התחקיר של עמרי אסנהיים בשבוע שעבר ב"עובדה", עם הוכחות על כך שיעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר והיום ח"כ ב"יש עתיד", כשל בבדיקת פוליגרף ונמצא דובר שקר בנוגע להדלפת חומרי חקירה לכאורה בזמנו לאריה דרעי. כמו כן, הייתה המלצה להעמיד לדין את הפרקליט הבכיר אלי זהר בחשד לתיאום עדויות של אנשי השב"כ באותה פרשה. ההמלצה לא יושמה כמובן מעולם.

השני, על-פי חשיפתה של אילה חסון, יואב סגלוביץ', לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה והיום במפלגת "יש עתיד", ודודי כהן, לשעבר מפכ"ל המשטרה, נפגשו עם גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר, אחרי 3 עדויות שבהן התנער אשכנזי מהקשר עם בועז הרפז ובוודאי שאשכנזי לא ציין שיזם עם הרפז שיחת טלפון של 17 דקות ביום פתיחת החקירה מטלפונים קוויים כפי שהוא ביקש - שיחה שרק הרפז דיווח עליה במשטרה. אחרי הפגישה עם סגלוביץ' וכהן, שלא זכתה כמקובל לזכרון דברים, התקיימה חקירה נוספת של אשכנזי בנושא, ובאורח פלא הרמטכ"ל לשעבר שלף את דבר השיחה עם הרפז בדרך אגב.

האם זה מקרי שאשכנזי שלף את דבר השיחה אחרי פגישתו עם סגלוביץ' וכהן? ולמה אין תיעוד ואין זכר לפגישה הזו, ולמה סגלוביץ', שנחשב לחברו הטוב של אשכנזי, מעולם לא נדרש להסביר באולפני הטלוויזיה את העניין הזה? האם מדובר במקריות ותו לא? ואיך כל זה מתחבר לעדותו של בועז הרפז בפייסבוק לפני זמן קצר? "לאחר שבע וחצי שנים של עינויי דין ועינויי נפש, התנכלות בלתי פוסקת לי ולמשפחתי וחקירות חוזרות ונשנות", הוא כתב, "הצליחו רשויות החוק למצוא פתח שבו יוכלו הקושרים המקושרים לחמוק ממתן דין על מעשיהם, רק נגדי הוגש כתב אישום. למרבה 'ההפתעה' חבורת הקושרים המקושרים האלה המציגים עצמם כמתוחכמים, כמנוסים, אנשים שניהלו את מערכות הביטחון הרגישות ביותר, 'לא ידעו', 'לא הבינו' והם בעצם תמימים, כסילים וחסרי מודעות למעשיהם. כתב האישום הוא מהמבישים והמביישים ביותר את מערכת אכיפת החוק, ומוכיח שיש דין אחד לקושרים מקושרים ודין אחד לאזרחים רגילים! אותם קושרים מקושרים, מחוברים גם לגורמים בתקשורת, שלהם היה נוח לעשות לי דמוניזציה, להפיל עליי את התיק, הכל כדי לחלץ את החברים...".

מי הם אותם קושרים ומקושרים? אולי בקרוב נדע, כשהרפז יפתח את סגור לבו במהלך משפטו כפי שהבטיח, וייחשפו ההקלטות והמקושרים שעליהם הוא דיבר וירעדו אמות הסיפים.

והשלישי, כלכלי, דוח העוני האחרון של הביטוח הלאומי שוב הצביע על מגמת שיפור עקבית בנתונים ושיפור במדדי העוני בישראל. למרות זאת, ולמרות שמדד העוני בעצמו נתון לוויכוח, מה שהובלט בכלי התקשורת היה כצפוי התמונה השחורה של עוני בישראל אף על פי שהתמונה בכללה הייתה בהחלט מעודדת.

כיצד קורה שדווקא שני בכירים ב"יש עתיד" חומקים מהשאלות הקשות וממכבש תקשורתי התוהה על מעשיהם? כיצד קורה שהתמונה הכלכלית האמיתית על מדדי העוני בפרט, והתמונה הכלכלית הטובה של ישראל בכלל, אינה מודגשת? הסיבה פשוטה ומשלבת שתי עובדות: אתרוג ושמו יאיר לפיד, שזוכה ליחס מועדף ויש לו לובי חזק באמצעי התקשורת המרכזיים, בשילוב עם סנטימנט האנטי-ביבי המוכר. אתם יכולים רק לדמיין מה היה קורה, למשל, אם ח"כ פרי היה חובש את ספסלי הליכוד: מהומת אלוהים.

אז איפה בדיוק מתעוותת המציאות ואיפה בדיוק יש פייק ניוז, הטיית עובדות וחיבוק אנשים שחפצים ביקרם?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר