גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשתות המזון לבג"ץ: האכיפה על סימון מחירים לא מידתית

רשתות השיווק משיבות אש: עותרות נגד שר הכלכלה והרשות להגנת הצרכן ■ טוענות כי יש לבטל את נהלי האכיפה שקיימים כיום בנוגע לאי-סימון מחיר על גבי מוצרים

סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

משיבות מלחמה לשר הכלכלה? 9 רשתות שיווק מזון גדולות עתרו הבוקר (א') לבג"ץ יחד איגוד רשתות שיווק המזון בלשכת המסחר, בניסיון להביא לביטול העיצומים הכספיים המוטלים בגין אי-סימון מחיר על גבי מוצרים.

לפי העתירה שהוגשה כנגד שר הכלכלה אלי כהן והרשות להגנת הצרכן, הרשתות דורשות לבטל סעיפים מרכזיים בתקנות ובנהלי באכיפה ולקבוע במקומם הוראות מקלות שיקנו לרשות שיקול-דעת להפחית את סכומי העיצום הכספי, ושהם לא יחולו באופן אוטומטי כפי שמוסמכת הרשות לעשות כיום.

הרשתות שהגישו את העתירה הן ויקטורי, טיב טעם, יינות ביתן ומגה בעיר, מחסני השוק, חצי חינם, מעדני מניה, סופר דוש וקשת טעמים. שתיים מרשתות השיווק הגדולות ביותר - רשת שופרסל ורשת רמי לוי שיווק השקמה - לא לקחו חלק בעתירה, ייתכן כי מתוך חשש לנכר את ציבור הצרכנים שלהן, וייתכן כי מפאת גודלן קל להן יותר לספוג את הקנסות.

בעתירה - שהוגשה על-ידי עורכי הדין פרופ' אריאל בנדור, ד"ר ישגב נקדימון, שרון קיסר ושי פניני - טוענים האיגוד והרשתות כי הרשות להגנת הצרכן אוכפת את החוק בעניין סימון מחירים באופן ה"נגוע בחוסר סבירות קיצוני, אשר גורם לפגיעה כבדה ובלתי מידתית בזכויותיהן החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק".

כיום, לפי חוק הגנת הצרכן, גובה העיצום הכספי שניתן להטיל לגבי כל פריט שביחס אליו נמצאה הפרה, כגון אי-ציון המחיר על-גבי הפריט או הבדל בין המחיר המצוין על גבי הפריט לבין מחירו בקופה, נע בין 22 אלף שקל ל-67.5 אלף שקל. בסניף בגודל ממוצע של כל אחת מהעותרות מוצעים למכירה למעלה מחצי מיליון פריטים, ועל כן היקף ההשפעה עליהן הוא דרמטי.

העותרים מתייחסים לעובדה שהרשות להגנת הצרכן מטילה על עוסקים עיצומים כספיים בסכומי-עתק של מאות אלפי שקלים בגין אי-סימון מחיר על גבי כמות קטנה של מוצרים, אשר לטענתם במקרים רבים נובע מטעויות אנוש שנעשו בתום-לב.

על-פי העתירה, במקום להשתמש בכלים מתונים יותר, כמו התראה מינהלית שמשמעותה אזהרה לפני עיצום כספי, הרשות להגנת הצרכן בוחרת לנקוט באמצעי הקיצוני של הטלת עיצומים כספיים, שהיא הסנקציה החריפה ביותר הקבועה.

בעתירה נטען כי פקחי הרשות להגנת הצרכן עורכים ביקורות בבתי עסק, שאינן מתועדות כראוי, וגורמות להטלת עיצומים כספיים בסכומים גבוהים על סמך "תמונות לא בהירות, המצולמות על-ידי פקחי הרשות, אשר אינן מוכיחות כראוי את ההפרות הנטענות, ותוך שלילת זכות טיעון ראויה ממנהלי הסניפים בנוגע לממצאים".

טענה נוספת שעולה מהעתירה היא כי ניתנים עיצומים כספיים בסכומי-עתק בגין טענות להפרת אי-סימון על גבי כמות קטנה של מוצרים בחנויות בהן נמכרים מאות אלפי מוצרים, וכי "הרשות אינה בוחנת את היחס בין כמות המוצרים שבהם נטען כי נמצאה הפרה של אי-סימון מחיר לבין כמות המוצרים המוצעים למכירה בבית העסק".

סוגיית האכיפה על הדבקת המחירים על מוצרים הייתה מוקד לוויכוחים ומחלוקות תקופה מתמשכת, שכן הקמעונאים מתקשים להקפיד על הדבקת מחירים על כל מוצר, כאשר מדובר בעבודה שנעשית באופן ידני כך שמרחב הטעויות בה גדול. במדינות רבות באירופה ובארה"ב נהוגה מדיניות של שימוש בצגים דיגטליים, והמחיר אינו מודבק על המוצר עצמו. כיום צרכן שמגיע לקופה עם מוצר שעליו מחיר נמוך מזה שמופיע בקופה, זכאי לשלם את המחיר הנמוך יותר. הימנעות מסימון המחיר על המוצר למעשה לא מאפשרת ללקוח לבחון את המחיר בו 'בחר' את המוצר מהמדף.

לסימון המחירים על גבי המוצרים ישנם עלויות משמעותיות. לאחרונה ציין איציק אברכהן, מנכ"ל רשת שופרסל, כי קידוד המחירים על המוצרים מעמיסים מיליוני שקלים בשנה על הרשת, והסביר כי חלק מהיכולת להוזיל מכירים במכירה סיטונאית נובע מהיכולת להימנע מקידוד במוצרים שאינם במכירה ישירה לצרכן.

בימים אלה מקדם שר הכלכלה מהלך שיחייב את הקמעונאיות להציג השוואת מותגים מובילים למחירם הממוצע במדינות באירופה, כדי לשקף לצרכנים הישראלים את פערי המחירים, ויתכן כי זו הדרך בה מוצאות הרשתות להשיב לו אש ולהילחם במה שהן מגדירות כעודף רגולציה, שמייקר עלויות שמתגלגלות לבסוף לטענתן לצרכן. 

מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה כי "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תמשיך לעשות עבודתה נאמנה ולפעול על-פי הסמכויות המוקנות לה בחוק, ובין היתר להגן על הצרכן הישראלי". 

עוד כתבות

חלפים לרכב / צילום: Reuters

שוק החלפים רותח: קרן לגאסי רוכשת שליטה במ. פינס בחצי מיליארד שקל

חודש אחרי האקזיט של משפחת כדורי בחברת המאגר חלפים שנמכרה לידי יבואנית הרכב UMI, קרן ההשקעות הפרטיות רוכשת שליטה ביבואנית חלקי החילוף של משפחת פינס – לפי שווי מוערך של כ-700 מיליון שקל ● בעבר התעניינה בש. פינס גם קרן אייפקס של זהבית כהן

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום התגלה בקרקע בשדה דב. האם בניית 16 אלף דירות תתעכב?

המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל הודיעו כי בשטח בשדה דב שבו מתוכננות כ־16 אלף דירות נמצאו ממצאים ראשוניים של זיהום במי התהום ובקרקע ● המדינה הודיעה על הרחבת הבדיקות ועל ניהול סיכונים סביבתיים

הפגנת הרפתנים והחקלאים, הבוקר / צילום: יריב דגן

במחאה על רפורמת החלב: הרפתנים בהפגנת ענק מול משרד האוצר

מאות רפתנים וחקלאים מפגינים הבוקר מול הכנסת ומשרד האוצר, במחאה על רפורמת החלב שמקדם סמוטריץ' ● במסגרת המחאה נעה שיירת רכבים, טנדרים וכלים חקלאיים מאזור לטרון לכיוון הכנסת, ובמקביל יצאה שיירת טרקטורים מצומת מסמיה לירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה כבדים באזור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

מדינות ערב לחצו - ארה"ב הסכימה להיפגש עם איראן בעומאן

לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של הנשיא" ● עדכונים שוטפים

מזמינים פחות חופשות / צילום: Shutterstock

מזמינים פחות חופשות, אבל משלמים יותר: מאחורי המספרים בענף התיירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במספר העסקאות בענף התיירות - אך על עלייה בגובה עסקה ממוצעת

הנשק הרוסי החדש של איראן שצריך להדאיג את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווחים איראן קיבלה מרוסיה מטוסי קרב חדשים, הטיים הקדיש את השער שלו למפגינים באיראן, ובוושינגטון פוסט מפרגנים לתעשיות הביטחוניות הישראליות • כותרות העיתונים בעולם

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

"לא זוכר חודש כזה בתעשייה האקטיבית": מאחורי הקאמבק של הקרנות המנוהלות

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות

ערד / צילום: Shutterstock

חמישה זוכים מחסידות גור, והמכרז בערד שמרים גבות בשוק הנדל"ן

מכרז בערד שווק במלואו ליזמים ששמם נקשר בחסידות גור ● כעת, יש הסבורים בענף כי סכומי הזכייה מצביעים על תיאום מחירים - לכאורה בניגוד לכללי חוק התחרות הכלכלית ● האיש החזק בחסידות גור מוטי בבצ'יק: "מופרך לגמרי"

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

מתוך הפרסומת של סוכנות הפרסום ID.EA לסלקום / צילום: צילום מסך

זה היה קצר: סלקום מפסיקה לעבוד עם סוכנות הפרסום ID.EA

פחות מחודשיים אחרי שסוכנות ID.EA של שחר סגל עלתה בקמפיין ראשון לחברת הסלולר סלקום, ובזמן שפרסומת שנייה באוויר - הוחלט על הפרדת כוחות בין הצדדים. כך נודע לגלובס ● קבוצת המסעדנות קיסו תפעיל מסעדה אסייתית במלון פלטין התל אביבי של קבוצת פתאל, הצפוי להיפתח מחדש ביולי 2026 ● אירועים ומינויים

חנוך מילביצקי, הליכוד שמונה אפס אפס, קול ברמה, 28.01.26 / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?

ההתנגדות לרפורמה במשק החלב עולה על טורים גבוהים - ויש מי שמזהירים מפני גורל דומה לזה של החמאה • אבל מה באמת קרה כשפתחו את שוק החמאה ליבוא? • המשרוקית של גלובס

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע בחודש דצמבר: 14,677 שקל. וכמה בהייטק?

מדובר בעלייה של 3.1% לעומת דצמבר 2024 ● עלייה זו גבוהה אפילו יותר מהאינפלציה השנתית שנרשמה באותו חודש, 2.5%, כך שמדובר למעשה בעלייה ריאלית שמתגברת על ההתייקרויות

חברת מלם / צילום: בר - אל

על רקע נפילה במניות ה-IT בת"א: ההפסד הצפוי של מלם תים בשוק הגמל

מניית חברות המחשוב בת"א צללו בשיעור חד על רקע החששות מהשפעות עתידיות של ה-AI על שוק התוכנה ● בד בבד, הודיעה מלם תים כי תפריש 30 מיליון שקל, בעקבות סיומו של מו"מ שניהלה במשך שנתיים עם בנק, לשיתוף פעולה בתחום תפעול קופות גמל וקרנות השתלמות

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה בונה ארגון פרו–איראני מקומי אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים