גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשתות המזון לבג"ץ: האכיפה על סימון מחירים לא מידתית

רשתות השיווק משיבות אש: עותרות נגד שר הכלכלה והרשות להגנת הצרכן ■ טוענות כי יש לבטל את נהלי האכיפה שקיימים כיום בנוגע לאי-סימון מחיר על גבי מוצרים

סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

משיבות מלחמה לשר הכלכלה? 9 רשתות שיווק מזון גדולות עתרו הבוקר (א') לבג"ץ יחד איגוד רשתות שיווק המזון בלשכת המסחר, בניסיון להביא לביטול העיצומים הכספיים המוטלים בגין אי-סימון מחיר על גבי מוצרים.

לפי העתירה שהוגשה כנגד שר הכלכלה אלי כהן והרשות להגנת הצרכן, הרשתות דורשות לבטל סעיפים מרכזיים בתקנות ובנהלי באכיפה ולקבוע במקומם הוראות מקלות שיקנו לרשות שיקול-דעת להפחית את סכומי העיצום הכספי, ושהם לא יחולו באופן אוטומטי כפי שמוסמכת הרשות לעשות כיום.

הרשתות שהגישו את העתירה הן ויקטורי, טיב טעם, יינות ביתן ומגה בעיר, מחסני השוק, חצי חינם, מעדני מניה, סופר דוש וקשת טעמים. שתיים מרשתות השיווק הגדולות ביותר - רשת שופרסל ורשת רמי לוי שיווק השקמה - לא לקחו חלק בעתירה, ייתכן כי מתוך חשש לנכר את ציבור הצרכנים שלהן, וייתכן כי מפאת גודלן קל להן יותר לספוג את הקנסות.

בעתירה - שהוגשה על-ידי עורכי הדין פרופ' אריאל בנדור, ד"ר ישגב נקדימון, שרון קיסר ושי פניני - טוענים האיגוד והרשתות כי הרשות להגנת הצרכן אוכפת את החוק בעניין סימון מחירים באופן ה"נגוע בחוסר סבירות קיצוני, אשר גורם לפגיעה כבדה ובלתי מידתית בזכויותיהן החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק".

כיום, לפי חוק הגנת הצרכן, גובה העיצום הכספי שניתן להטיל לגבי כל פריט שביחס אליו נמצאה הפרה, כגון אי-ציון המחיר על-גבי הפריט או הבדל בין המחיר המצוין על גבי הפריט לבין מחירו בקופה, נע בין 22 אלף שקל ל-67.5 אלף שקל. בסניף בגודל ממוצע של כל אחת מהעותרות מוצעים למכירה למעלה מחצי מיליון פריטים, ועל כן היקף ההשפעה עליהן הוא דרמטי.

העותרים מתייחסים לעובדה שהרשות להגנת הצרכן מטילה על עוסקים עיצומים כספיים בסכומי-עתק של מאות אלפי שקלים בגין אי-סימון מחיר על גבי כמות קטנה של מוצרים, אשר לטענתם במקרים רבים נובע מטעויות אנוש שנעשו בתום-לב.

על-פי העתירה, במקום להשתמש בכלים מתונים יותר, כמו התראה מינהלית שמשמעותה אזהרה לפני עיצום כספי, הרשות להגנת הצרכן בוחרת לנקוט באמצעי הקיצוני של הטלת עיצומים כספיים, שהיא הסנקציה החריפה ביותר הקבועה.

בעתירה נטען כי פקחי הרשות להגנת הצרכן עורכים ביקורות בבתי עסק, שאינן מתועדות כראוי, וגורמות להטלת עיצומים כספיים בסכומים גבוהים על סמך "תמונות לא בהירות, המצולמות על-ידי פקחי הרשות, אשר אינן מוכיחות כראוי את ההפרות הנטענות, ותוך שלילת זכות טיעון ראויה ממנהלי הסניפים בנוגע לממצאים".

טענה נוספת שעולה מהעתירה היא כי ניתנים עיצומים כספיים בסכומי-עתק בגין טענות להפרת אי-סימון על גבי כמות קטנה של מוצרים בחנויות בהן נמכרים מאות אלפי מוצרים, וכי "הרשות אינה בוחנת את היחס בין כמות המוצרים שבהם נטען כי נמצאה הפרה של אי-סימון מחיר לבין כמות המוצרים המוצעים למכירה בבית העסק".

סוגיית האכיפה על הדבקת המחירים על מוצרים הייתה מוקד לוויכוחים ומחלוקות תקופה מתמשכת, שכן הקמעונאים מתקשים להקפיד על הדבקת מחירים על כל מוצר, כאשר מדובר בעבודה שנעשית באופן ידני כך שמרחב הטעויות בה גדול. במדינות רבות באירופה ובארה"ב נהוגה מדיניות של שימוש בצגים דיגטליים, והמחיר אינו מודבק על המוצר עצמו. כיום צרכן שמגיע לקופה עם מוצר שעליו מחיר נמוך מזה שמופיע בקופה, זכאי לשלם את המחיר הנמוך יותר. הימנעות מסימון המחיר על המוצר למעשה לא מאפשרת ללקוח לבחון את המחיר בו 'בחר' את המוצר מהמדף.

לסימון המחירים על גבי המוצרים ישנם עלויות משמעותיות. לאחרונה ציין איציק אברכהן, מנכ"ל רשת שופרסל, כי קידוד המחירים על המוצרים מעמיסים מיליוני שקלים בשנה על הרשת, והסביר כי חלק מהיכולת להוזיל מכירים במכירה סיטונאית נובע מהיכולת להימנע מקידוד במוצרים שאינם במכירה ישירה לצרכן.

בימים אלה מקדם שר הכלכלה מהלך שיחייב את הקמעונאיות להציג השוואת מותגים מובילים למחירם הממוצע במדינות באירופה, כדי לשקף לצרכנים הישראלים את פערי המחירים, ויתכן כי זו הדרך בה מוצאות הרשתות להשיב לו אש ולהילחם במה שהן מגדירות כעודף רגולציה, שמייקר עלויות שמתגלגלות לבסוף לטענתן לצרכן. 

מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה כי "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תמשיך לעשות עבודתה נאמנה ולפעול על-פי הסמכויות המוקנות לה בחוק, ובין היתר להגן על הצרכן הישראלי". 

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות לאחר החלטת הריבית; אינטל זינקה ב-11%, Wix ב-5%

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, כצפוי ● ASML, חברת השבבים ההולנדית עקפה את הציפיות ומפיחה אופטימיות במניות השבבים ● אמזון  מפטרת 16 אלף עובדים ● Wix הודיעה על רכישה עצמית של מניות בשווי 2 מיליארד דולר ● הדולר התאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות לאחר הנעילה

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: זה נשיא התאחדות התעשיינים החדש

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ● הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות