רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
שנת 2017 תיזכר כשנה שבה ישראל עמדה בפעם הראשונה בדרישות אמנת מאסטריכט לגבי היקף החוב הממשלתי של מדינות האיחוד האירופי. על-פי אומדן ראשון שפרסם היום (ב') החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, שיעור החוב הממשלתי של ישראל ירד לראשונה מתחת לקו 60% מהתוצר ועמד על 59.4%. החוב הציבורי של ישראל, הכולל גם את חובות השלטון המקומי, עומד על 61.1% תוצר.
הנתונים שפרסם היום האוצר דומים לאלה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני 3 שבועות במסגרת נתוני הסיכום לשנת 2017. ירידת יחס החוב הושגה בזכות צמיחת המשק בכ-3% ב-2017, ובמידה רבה בזכות עודפי הגבייה הגדולים שנרשמו השנה, וכתוצאה מכך ששר האוצר משה כחלון החליט שלא להשתמש בכסף להגדלת הוצאות הממשלה או להפחתת מסים (מעבר להורדת מכסים ומכסי קנייה בהיקף של כמיליארד שקל). גורם נוסף שהשפיע על ירידת יחס החוב היה התחזקות השקל אל מול הדולר והירידה המתמשכת בריבית הצבורה על החוב הממשלתי.
יחס החוב מהתוצר הוא אינדיקטור מרכזי באיתנות הפיננסית של מדינת ישראל ובקביעת דירוג האשראי שלה. על-פי אמנת מאסטריכט, מ-1992 נדרשות מדינות החברות באיחוד האירופי לעמוד בשני קריטריונים פיסקאליים מרכזיים: גירעון תקציבי הנמוך מ-3% תוצר וחוב ממשלתי הנמוך מ-60% תוצר. לפיכך יש לירידת יחס החוב מתחת לקו ה-60% גם משמעות סמלית רבה.
נציין כי סוכנות דירוג האשראי S&P הודיעה לאחרונה על עדכון תחזית הדירוג של ישראל ל"חיובית", צעד שמשמעותו הסתברות גבוהה להעלאת דירוג האשראי של ישראל בתוך כשנה.
הורדת שיעור החוב מהתוצר הוא אחד מהישגיה הגדולים של ישראל - ונמשכת ברציפות מאז 2003. עם זאת, כלכלנים בירושלים מעריכים כי ישראל תתקשה להמשיך בהורדת יחס החוב מהתוצר בשנים הקרובות, זאת על רקע מהלכי הפחתות המסים הגדולים שביצעו נתניהו וכחלון.