גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תעלומה ופתרונה האפשרי

שיתוף-פעולה אמריקאי-סיני המייצר גלים רבים ומגוונים

שטרות דולר / צילום: שאטרסטוק
שטרות דולר / צילום: שאטרסטוק

כאשר אנו עוסקים במה שקורה בעולם הפיננסי, ובמיוחד זה הגלובלי יותר, מנת חלקנו זרועה באנומליות מעניינות, ולעתים כאלו המעוררות פליאה רבה. ישנן כאלו אשר עובר זמן רב מאוד עד שמבינים את הסיבתיות החבויה מאחורי המתרחש, וישנן כאלו שלעולם את פשרן. חלקן משפיעות עלינו ישירות, וחלקן לא נוגעות לנו. אגב, אלו האחרונות מיעוט, אבל כולן מהוות אתגר אינטלקטואלי לא קטן.

אחת מן האנומליות המשפיעות ביותר על חיינו, כאומה ישראלית כלכלית, והמעוררת ממש פליאה גדולה מתמדת, היא התנהגות הדולר בעולם. היה זה לא מזמן כאשר אנו, ורבים כמונו, חשבנו שההיגיון יגבר ככל שמדובר במטבע האמריקאי. לכאורה, זהו שוק מסיבי, הנמצא בידיים חזקות במיוחד, ומאחוריהן כל כוחו של הבנק המרכזי, הפדרל רזרב. והנה, האנומליה בעיצומה.

הדולר הוא מטבע של מדינה, אך גם מטבע רזרבות, וגם מטבע שאותו חייבים להחזיק כאשר מדובר בעסקאות אסטרטגיות של סחורות, וחוזים בינלאומיים רבים. הריבית שלו נקבעת על ידי הבנק המרכזי אך גם על ידי "השוק החופשי", וזאת בזירת האג"ח הממשלתי. כל זה כדי לומר שהביקוש הטבעי שלו הוא עצום ורב, ולכן כל מהלך "מרסן" (מעודד הקטנת נזילות) אמור להשפיע עליו כמו לחיצה על כפתור טורבו מעלה. והנה, מאז שהתקבע מסלול הנרמול של הריביות, ראינו את המטבע האמריקאי עולה תחילה, כצפוי, אך מיד חוזר ונוחת מטה ומטה.

הנה גרף הדולר-אינדקס ב-2017:

משה-שלום-דולר-אינדקס-23-01

חוץ מתיקון טכני אחד, לפנינו מהלך דרמטי של הפחתת ערך כאשר ברקע מהלך מעודד עליות שאין כמותו. זו האנומליה, ומה פשרה? זמן רב עמדה שאלה זו ללא הסבר משביע רצון. יש להזכיר גם תופעת לוואי ברורה: עלייה בערכי הנכסים הממשיים הנסחרים כנגד שחיקת המטבע, ובזה אני מכליל כמובן את מניות החברות בבורסות בארה"ב.

הרמז לפתרון אפשרי נמצא בעובדה פשוטה ובלתי מעורערת: יש מקור של נזילות חבוי מן העין המייצר היצעים גדולים, כנגד אותו ביקוש טבעי. לכאורה, ארה"ב סיימה את מסלול ההרחבה שלה, והאירופאים עדיין מדפיסים יורו, ולא דולר. כאשר על כל האחרים חשבנו שהם קטנים מדי על מנת להשפיע. האמנם? יש "קטנה" גדולה, החורגת מן השורה, וזו סין.

כאשר זו האחרונה ניסתה להפחית את ערך היואן (אוגוסט 2015, ו-ינואר 2016) הדבר גרם לזעזוע לא קטן במערכת הפיננסית כולה. מה שהיה ברור למקבלי ההחלטות הוא שלא יורשה מהלך דומה בעתיד. אבל, אז, עמדה שאלה מעניינת בפני קובעי המדיניות של המעצמה האסייתית: איך גורמים לכלכלה הסינית ליהנות מפיחות נוסף, כזה שימשיך בזמן את יכולת התחרות של המשק הסיני באווירה של עלייה במשכורות, ובמחיר התשומות?

תרגיל פשוט, המחייב שיתוף-פעולה מצד הפד: יופחת הדולר בהדרגה, ועקב הקשר בינו והיואן, יופחת היואן מול השווקים החשובים של אירופה, יפן, וכו... פיחות דולרי שבוודאי אינו מזיק גם לייצוא האמריקאי ואשר מהווה בסיס נוח יותר לעלייה הדרגתית של ריבית. אגב, יש האומרים שזה מה שעמד בעיקרו של הסכם שנחאי של פברואר 2016, בו נקבעו עקרונותיה של התכנית, כאשר העיתוי היה עוד בערפל.

וזה הולך כך:

מבוצעים swaps של יואנים בדולרים, וכך מגדילים את הרזרבות הדולריות של סין. מצבת הדולרים הכללית גדלה כי זו הדפסה מבנק מרכזי לבנק מרכזי. הכמות החדשה מייצרת צורך בפיחות זוחל של המטבע האמריקאי.עם חלק מן הדולרים החדשים קונים נכסים נקובי דולרים, ובעיקר מניות. וכך כולם מרוצים: היואן מופחת, וגם עוזרים לשווקים המנייתיים לשמור על רמות גבוהות.

הבה נסתכל על הרזרבות הסיניות בדולרים:

משה-שלום-רזרבות-23-01

הגרף הזה מאשר לא רע את התאוריה. והאם אני צריך להביא כאן את ה-Dow שוב? כהוכחה למקור ביקושים עקבי, ומיוחד? והאם כל זה יכול להימשך עוד זמן רב? כאן יש לצטט את מנתחי השוק של סיטיבנק: "גם עם קצב גידול הרזרבות של סין ימשיך כך, וייעשה דבר דומה עם מדינות מתפתחות נוספות, טריליון הדולר שאמורים להיספג על ידי הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות יגרמו לשינוי במגמה.". העתיד יאמר בגרפים אם ההשערה הזו אכן תתגשם למציאות.

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה