תעלומה ופתרונה האפשרי
כאשר אנו עוסקים במה שקורה בעולם הפיננסי, ובמיוחד זה הגלובלי יותר, מנת חלקנו זרועה באנומליות מעניינות, ולעתים כאלו המעוררות פליאה רבה. ישנן כאלו אשר עובר זמן רב מאוד עד שמבינים את הסיבתיות החבויה מאחורי המתרחש, וישנן כאלו שלעולם את פשרן. חלקן משפיעות עלינו ישירות, וחלקן לא נוגעות לנו. אגב, אלו האחרונות מיעוט, אבל כולן מהוות אתגר אינטלקטואלי לא קטן.
אחת מן האנומליות המשפיעות ביותר על חיינו, כאומה ישראלית כלכלית, והמעוררת ממש פליאה גדולה מתמדת, היא התנהגות הדולר בעולם. היה זה לא מזמן כאשר אנו, ורבים כמונו, חשבנו שההיגיון יגבר ככל שמדובר במטבע האמריקאי. לכאורה, זהו שוק מסיבי, הנמצא בידיים חזקות במיוחד, ומאחוריהן כל כוחו של הבנק המרכזי, הפדרל רזרב. והנה, האנומליה בעיצומה.
הדולר הוא מטבע של מדינה, אך גם מטבע רזרבות, וגם מטבע שאותו חייבים להחזיק כאשר מדובר בעסקאות אסטרטגיות של סחורות, וחוזים בינלאומיים רבים. הריבית שלו נקבעת על ידי הבנק המרכזי אך גם על ידי "השוק החופשי", וזאת בזירת האג"ח הממשלתי. כל זה כדי לומר שהביקוש הטבעי שלו הוא עצום ורב, ולכן כל מהלך "מרסן" (מעודד הקטנת נזילות) אמור להשפיע עליו כמו לחיצה על כפתור טורבו מעלה. והנה, מאז שהתקבע מסלול הנרמול של הריביות, ראינו את המטבע האמריקאי עולה תחילה, כצפוי, אך מיד חוזר ונוחת מטה ומטה.
הנה גרף הדולר-אינדקס ב-2017:
חוץ מתיקון טכני אחד, לפנינו מהלך דרמטי של הפחתת ערך כאשר ברקע מהלך מעודד עליות שאין כמותו. זו האנומליה, ומה פשרה? זמן רב עמדה שאלה זו ללא הסבר משביע רצון. יש להזכיר גם תופעת לוואי ברורה: עלייה בערכי הנכסים הממשיים הנסחרים כנגד שחיקת המטבע, ובזה אני מכליל כמובן את מניות החברות בבורסות בארה"ב.
הרמז לפתרון אפשרי נמצא בעובדה פשוטה ובלתי מעורערת: יש מקור של נזילות חבוי מן העין המייצר היצעים גדולים, כנגד אותו ביקוש טבעי. לכאורה, ארה"ב סיימה את מסלול ההרחבה שלה, והאירופאים עדיין מדפיסים יורו, ולא דולר. כאשר על כל האחרים חשבנו שהם קטנים מדי על מנת להשפיע. האמנם? יש "קטנה" גדולה, החורגת מן השורה, וזו סין.
כאשר זו האחרונה ניסתה להפחית את ערך היואן (אוגוסט 2015, ו-ינואר 2016) הדבר גרם לזעזוע לא קטן במערכת הפיננסית כולה. מה שהיה ברור למקבלי ההחלטות הוא שלא יורשה מהלך דומה בעתיד. אבל, אז, עמדה שאלה מעניינת בפני קובעי המדיניות של המעצמה האסייתית: איך גורמים לכלכלה הסינית ליהנות מפיחות נוסף, כזה שימשיך בזמן את יכולת התחרות של המשק הסיני באווירה של עלייה במשכורות, ובמחיר התשומות?
תרגיל פשוט, המחייב שיתוף-פעולה מצד הפד: יופחת הדולר בהדרגה, ועקב הקשר בינו והיואן, יופחת היואן מול השווקים החשובים של אירופה, יפן, וכו... פיחות דולרי שבוודאי אינו מזיק גם לייצוא האמריקאי ואשר מהווה בסיס נוח יותר לעלייה הדרגתית של ריבית. אגב, יש האומרים שזה מה שעמד בעיקרו של הסכם שנחאי של פברואר 2016, בו נקבעו עקרונותיה של התכנית, כאשר העיתוי היה עוד בערפל.
וזה הולך כך:
מבוצעים swaps של יואנים בדולרים, וכך מגדילים את הרזרבות הדולריות של סין. מצבת הדולרים הכללית גדלה כי זו הדפסה מבנק מרכזי לבנק מרכזי. הכמות החדשה מייצרת צורך בפיחות זוחל של המטבע האמריקאי.עם חלק מן הדולרים החדשים קונים נכסים נקובי דולרים, ובעיקר מניות. וכך כולם מרוצים: היואן מופחת, וגם עוזרים לשווקים המנייתיים לשמור על רמות גבוהות.
הבה נסתכל על הרזרבות הסיניות בדולרים:
הגרף הזה מאשר לא רע את התאוריה. והאם אני צריך להביא כאן את ה-Dow שוב? כהוכחה למקור ביקושים עקבי, ומיוחד? והאם כל זה יכול להימשך עוד זמן רב? כאן יש לצטט את מנתחי השוק של סיטיבנק: "גם עם קצב גידול הרזרבות של סין ימשיך כך, וייעשה דבר דומה עם מדינות מתפתחות נוספות, טריליון הדולר שאמורים להיספג על ידי הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות יגרמו לשינוי במגמה.". העתיד יאמר בגרפים אם ההשערה הזו אכן תתגשם למציאות.
■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים
*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.
