איל דשא / צילום: תמר מצפי
עונת הדוחות בוול סטריט משקפת שוב את הפער, העצום לעתים, בין התוצאות כפי שהן מוצגות לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP) לבין התוצאות המנטרלות סעיפים שונים (Non-GAAP). החברה הישראלית הראשונה שפרסמה דוחות לרבעון הרביעי הייתה מלאנוקס, שרשמה הפסד רבעוני של 2.6 מיליון דולר לפי כללי GAAP, ואילו רווח נקי של 42.9 מיליון דולר Non-GAAP. בטבע לדוגמה, ברבעון השני של 2017 הפער היה משמעותי יותר - הפסד של 6 מיליארד דולר GAAP הפך לרווח של כ-1 מיליארד דולר Non-GAAP. כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"גלובס", בקרדיט סוויס בדקו ומצאו שב-15 הרבעונים האחרונים טבע הפסידה במצטבר 229 מיליון דולר GAAP, אך לפי Non-GAAP נרשם רווח מצטבר של 17.5 מיליארד דולר. בדיוק בנושא זה דנו לאחרונה ב"פורום שווי הוגן" (FVF), הפועל במסגרת התוכנית בחשבונאות של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. הפורום, שנוסד על-ידי פרופ' אמיר ברנע ורו"ח שלומי שוב, נועד לתרום לאיכות המידע בשוק ההון ולייצר שיח בנושא. הפורום אירח לאחרונה מנהלי כספים ורגולטורים שדנו בבעיות העולות מדיווח על בסיס Non-GAAP. את הדיון ניהל רו"ח שוב, שאמר כי "הנקודה המרכזית היא שמידע Non-GAAP הוא מידע סובייקטיבי של ההנהלה והנושא פרוץ. שוק ההון האמריקאי אלוף בנושא. כמובן שיש כאן יתרונות, מכיוון שהמשקיעים מקבלים עוד מידע בדרך שבה ההנהלה חושבת כיצד נכון למדוד את הרווח שלה. אך קיימים כאן גם חסרונות, כאשר המרכזי בהם הוא החשש מהטיה סובייקטיבית". שוב הוסיף כי בעוד שמידע Non-GAAP מאוד מקובל בארה"ב, בישראל התופעה פחות עוצמתית - אך מתחילה לחלחל גם לדוחות החברות הישראליות, גם אם לא קוראים לה בשם Non-GAAP.
אחד מהמשתתפים בדיון היה איל דשא, מי שהיה עד לאחרונה מנהל הכספים הראשי בטבע ועבר לתפקיד יו"ר ישראכרט לפני מספר חודשים. דשא הציג עמדה מעניינת כשאמר כי "הרגולטורים צריכים לעשות סדר. היום הם במבוכה, שכן מתחת לאפם מתפתחת חשבונאות מקבילה ללא כללים אחידים. קשה להשוות בין חברות, ואם אין עקביות קשה להשוות בין תקופות דיווח. מצד שני, אם ייצרו כללים הם יקטינו את החשיבות של כללי הדיווח הרגילים המקודשים על-ידם. אבל אין ברירה, הם חייבים להסדיר את הנושא שכן זו פצצת זמן מתקתקת. יום אחד תהיה תקלה ואז יקימו ועדה לטיפול בנושא". עם זאת לדברי דשא, "חשבונאות Non-GAAP באה לעולם כדי לשרת צורך. כללי החשבונאות בכל העולם הם מסובכים ואינם מובנים לקורא הסביר. הם כמעט לא משרתים את בעלי המניות, משקיעים פוטנציאליים, אנליסטים ושאר העוקבים אחרי הביצועים של חברות ציבוריות". דשא הדגיש את הצורך בעקביות בדיווח לאורך השנים.
"רעה חולה שהגיעה אלינו מארה"ב"
בדיון דובר על כך שב-SEC, הרגולטור האמריקאי בתחום ניירות הערך, נכנסים לעובי הקורה, ובין היתר קבעו שם שחובה לתת קודם את המידע החשבונאי ורק אחריו את ה-Non-GAAP, וכי אין לסתור כללי חשבונאות.
"לדעתי, אם ל-SEC הייתה אפשרות הם היו מבטלים את ה-Non-GAAP לחלוטין", אמר בדיון גיא אבידן, סמנכ"ל הכספים בקורנית, חברה ישראלית שנסחרת בנאסד"ק. "מהשיחות איתם אתה רואה שהם היו שמחים אם לא הייתה אופציה לדיווח Non-GAAP. אם החשבונאות הייתה רצה יותר מהר אחרי ההתפתחויות העסקיות, ועושה דוחות שמסייעים יותר להבנת הפעילות והמגמות העסקיות, אזי לא היה צורך בדוחות Non-GAAP". רן ורד, סמנכ"ל הכספים של רדקום הנסחרת גם היא בנאסד"ק, אמר כי "כשאני יושב עם אנליסטים ומשקיעים, כל מה שמעניין אותם זה ה-Non-GAAP, דיווח ה-GAAP בכלל לא מעניין אותם". לדבריו, ברדקום החלו לבחון כיצד למדוד את ביצועי המנהלים - האם על בסיס GAAP או Non-GAAP.
דורון צור, יועץ כלכלי, אמר בדיון כי ה-Non-GAAP "זו רעה חולה שהגיעה אלינו מארה"ב, דרך החברות הדואליות. בחשבונאות המסורתית יש ליקויים ותקלות, זה לא מדע מדויק, אבל יש בה לפחות יתרון אחד - הכללים של מי שכותב אותם ומי שמפרסם אותם. וכשהדוח מבוקר, אין אינטרס כספי לרואה החשבון במחיר המניה. לעומת זאת לסמנכ"ל כספים, מנכ"ל ודירקטוריון, שמפרסמים דוח שבו נעשות ההתאמות לפי ראות עיניהם, יש אינטרס כספי גדול. יש פה כשל ערכי ומוסרי אדיר". לדברי צור, "המשקיעים נהנים מזה שעובדים עליהם - כל עוד זה מעלה את מחיר המניה, יש להם אינטרס. לכולם משתלם השקר המוסכם הזה".
בהקשר זה אמר יניב פגוט מקבוצת איילון, כי "זה מתכתב עם הנושא של ממשל תאגידי. אם היינו סומכים על ועדת הביקורת בחברות, שהם יעשו את העבודה כראוי וידאגו שהמספרים ב-Non-GAAP יהיו איכותיים ואמינים בשוק הישראלי, אז היינו יכולים להיות יותר ליברליים". עוד ציין פגוט כי "בארה"ב יש בממוצע 20% הבדל בין ה-GAAP ל-Non-GAAP, משמע המכפיל מנופח; אם רוצים להשוות את ה-S&P 500 לתל-אביב, קשה לדעת מה לעשות".
"בארה"ב התמכרו ל-Non-GAAP"
בדיון השתתפו כאמור גם נציגי הרגולטור - רשות ניירות ערך. דוד טרגין מהרשות הצהיר כי היא בוחנת את אסדרת התחום ואמר כי "איננו מוצאים לנכון למנוע מהשוק מידע זה כל עוד מדובר במידע מובן ואובייקטיבי. כרגע אנחנו בוחנים את הנושא ומקיימים דיונים עם השוק, ואנחנו שוקלים את נושא הפרסום של אסדרה יותר רחבה של הנושא, שיהיה בה כדי לאזן בין התועלת מעידוד מתן מידע Non-GAAP לבין החשש מהיעדר אובייקטיביות של חברות בהצגת מדדים אלו, בין שעל-ידי הצגת מדדים מוטים ובין שעל-ידי ביצוע התאמות שאינן מציגות תמונה מלאה למשקיעים. אנו בוחנים את האופן הנכון לביצוע האסדרה, אם במסגרת הגדרות של מדדים מקובלים, במסגרת הצבת הוראות ודרישות עבור מידע זה, קביעת מנגנון פיקוח על מידע Non-GAAP שניתן, או לחילופין השארת המצב הנוכחי על כנו".
על כך השיב דני ויטאן מפירמת רואי החשבון KPMG, כי "החשיבות של ה-Non-GAAP נובעת מזה שכל חברה תדע ותוכל לקבוע מה רלוונטי עבורה. אם זה הבסיס, הסדרה רגולטורית תהיה מאוד מורכבת. מה שניתן לעשות, וה-SEC עושה זאת לאורך השנים, זה הבלטה של מידע. בנוסף, דרישה לגילויים רלוונטיים, שקיפות מלאה עבור קוראי הנתונים, כך שיוכלו לדעת מה נטרלו ולמה. קשה לי לראות הסדרה ספציפית יותר מעבר לכללים האלה שכבר קיימים בארה"ב".
בסיכום הדיון אמר רו"ח שוב כי אינו מקנא ברגולטורים, המתמודדים עם קבלת החלטות לא פשוטות. לדבריו, במדדים בסיסיים כמו EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) ראוי לייצר אחידות ביצירת בנצ'מרק. עם זאת, "לגבי ה-Non-GAAP, קשה לראות מה ניתן לעשות מעבר לנושא של מסגרת עקרונות. אפשר להתנחם אולי בכך ששוק ההון הישראלי עדיין לא התמכר ל-Non-GAAP, כמו השוק האמריקאי", אמר שוב.