בזק / צילום: איל יצהר
הוועדה המשותפת למשרד התקשורת ולמשרד האוצר, שדנה בביטול ההפרדה המבנית בבזק, מתנהלת בימים אלה בעצלתיים. הוועדה קמה עוד בימיו של שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת, אך עבודתה נקטעה לאחר שפילבר הושעה מתפקידו בעקבות חקירת הרשות לניירות ערך. אחרי מה שנחשף בחקירה, איש במשרדי הממשלה לא משתוקק לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה, ולכן גם היום הפקידות הבכירה מתייחסת בספקנות למהלך. די ברור שכל מי שיעז לגעת בהפרדה המבנית בבזק בעת הזאת, לוקח על עצמו סיכון גדול. לכן, אם נודה על האמת, הסיכוי ששר התקשורת איוב קרא או שר האוצר משה כחלון, יעזו לגעת בהפרדה המבנית בתקופה הנוכחית, כל עוד מתקיימות חקירות ובדיקות על הקשר שבין נתניהו לאלוביץ', הוא נמוך מאוד.
שוק תקשורת לא יעיל
זה לא אומר שהבעיה לא קיימת ושלא צריך לטפל בה. בעיית ההפרדה המבנית בבזק יוצרת שוק תקשורת מעוות ולא יעיל, וגם פרטנר וסלקום מבינות זאת. אם כן, השאלה היא לא האם לבטל את ההפרדה בבזק אלא כיצד עושים זאת ומתי.
לכאורה, התקופה הנוכחית מהווה דווקא שעת כושר מבחינת הרגולטור.
בזק נמצאת לקראת העברת השליטה בה ומשקיעים מחכים לוודאות רגולטורית. בתקופת הביניים הזאת הרגולטור יכול להוביל שינויים גדולים בבזק, אבל ככל הנראה זה לא יקרה. כפי שזה לא קרה כשהחברה הופרטה ולמדינה הייתה הזדמנות פז לחולל שינויים מבניים גדולים בבזק לטובת התחרות, כך גם הפעם היא כנראה לא תעשה זאת.
במסגרת הדיונים על ההפרדה, החליטו פרטנר וסלקום לפנות לחברת ייעוץ חיצונית כדי שתייעץ להן איך להתמודד עם המצב שנוצר בשוק. הן שכרו את חברת הייעוץ OXERA שהמליצה על מודל שהיא קוראת לו 'הפרדה פונקציונלית' - מדובר בהפרדה בין המקטע הקמעונאי למקטע הסיטונאי. זה מודל שבשורה התחתונה נועד להפריד בין בזק כחברת תשתיות, לבין בזק כחברת שירותים, שבה כל הקבוצה ממוזגת. האם זה יהיה המודל שתאמץ הוועדה? לא בטוח.
מצד שני לא בטוח שהוועדה תצליח למצוא את המודל המתאים. מדובר בנושא כבד ומורכב וספק אם משרד התקשורת היום מסוגל להתמודד עם הבעיה. מדובר על דיון שצריך להתקיים בקרב מומחים חיצוניים. עם כל הכבוד לאנשי המשרדים, לדעתנו זה גדול עליהם בכמה רמות.
אז מה אומר הניתוח של OXERA? החברה מצאה שמזה שנים סובל שוק התקשורת הנייחת בישראל מהיעדרה של תחרות, באופן המעכב התפתחות של שירותי תקשורת חדשים, השקעות בתשתיות, הפחתת מחירים. מי שנפגע מכך הוא כמובן הצרכן. היעדר תחרות הוביל לפיגור בפיתוח של תשתיות התקשורת בשוק הנייח.
לשיטת החברה, "במבנה דואופוליסטי הנמצא בשיווי משקל, אין לבזק תמריץ להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות כדי להיות בחזית הטכנולוגיה, אלא היא יכולה להסתפק במינימום הנדרש רק כדי להציע שירותים דומים לאלה שמציעה המתחרה היחידה שלה הוט. לראייה, בזק פרסה את תשתית הסיבים האופטיים שלה בקצב מוגבר בשנתיים האחרונות, בין היתר לנוכח כניסתו של מתחרה חדש לשוק (חברת (unlimited ויכולת הוט להציע על גבי רשת הכבלים שלה, שירותי תשתית אינטרנט בקצבים גבוהים העולים על 100 מגה ביט".
הניתוח מרשים והוא אכן נוגע בעצבים חשופים. OXERA טוענת כי "העמדה לפיה יש להעניק לבזק הקלות בכדי שתסיט את רווחי העתק שלה להשקעות, מתעלמת מהעובדה לפיה הרווחיות העודפת של בזק אפשרה לה לבצע הן השקעות גבוהות בפריסת תשתית הסיבים שלה, והן לחלק דיבידנדים בסכומי עתק. בשוק תחרותי, הייתה בזק מחברת את הציוד האקטיבי לרשת הסיבים שכבר פרסה, ומעניקה את השירות המתקדם לציבור בישראל, בלי שתעמוד לה אפשרות להעמיד את ההשקעה כתנאי בתמורה לקבלת 'מתנות' שכן כשיש תחרות בשוק, היעדר השקעה מוביל לפיגור טכנולוגי שסופו אובדן מנויים ונזק מהותי לחברה". במלים פשוטות OXERA אומרת לא לדילים. להפסיק את העסקאות בין הרגולטור לבין חברות התשתית בבחינת הקלות תמורת השקעה.
היא קובעת שבהיעדר תחרות, מרשה לעצמה בזק שלא לעשות כן, תוך שהיא מחזיקה את ציבור הצרכנים כ"בן ערובה" במטרה לקבל "תמורה" להפעלת שירותים מתקדמים על ידה, בדמות הקלות מפליגות הכוללות ביטול ההפרדה המבנית, הסרת הפיקוח התעריפי ועוד.
המגבלות האלה הוטלו על בזק מלכתחילה במטרה להגביל את כוחה המונופוליסטי העודף, אותו כוח שהיא עושה בו שימוש גם כעת בניסיון להכחיד כל ראשית ראשיתה של תחרות. מכאן שהכשלים בשוק ייפתרו רק אם המשרד יצליח לייצר מבנה תחרותי יותר בשוק הנייח. ולכן לבטל את ההפרדה המבנית מבלי שהדבר מלווה בטיפול שורשי בתמריץ וביכולת של בזק לפגוע במתחרים, הכולל מנגנוני הגנה תחרותיים למניעת פגיעה במתחרים על ידי ניצול הכוח העודף של בזק, יוביל בהכרח להחרפת הנחיתות התחרותית של מתחרותיה של בזק, ולחיזוקה של בזק באופן שיסיג את שוק התקשורת שנים רבות לאחור.
המודל לא חף מחסרונות
הפתרון כאמור הוא מודל הפרדה פונקציונלית בו רשת בזק והשירותים הקמעונאיים בקבוצת בזק יופרדו לשני גופים נפרדים: חברת "בזק רשת" וחברת "בזק קמעונאי". היועצים מסבירים כי המודל יאפשר יצירת תחרות אפקטיבית, כאשר בשלב השני, לאחר כינונה של תחרות אפקטיבית, ניתן יהיה לבטל את משטר ההפרדה האופקית הקיים כיום, בכפוף למנגנוני הגנה תחרותיים שימנעו מבזק לסכל את התחרות וזאת בדומה למודל הקיים במדינות מערביות אחרות.
המודל הזה לא חף מחסרונות. על הנייר הוא נשמע נפלא, אבל הניסיון בעולם מראה שהוא לא ממש הועיל לקידום התחרות ולפתרון בעיית ההשקעות. דווקא מודלים אחרים של השקעות משותפות ורשתות נייחות משותפות לא נבחנו וחבל. גם הניסיון עם השוק הסיטונאי מראה שמשרד התקשורת לא מסוגל, במצב הקיים היום, להתמודד עם אתגרים מהסוג הזה.
בזק והוט לא ממש סופרות את הרגולטור שממשיך כל פעם מחדש להיכשל באכיפה - ראו הניסיונות הכושלים לכפות על הוט שוק סיטונאי. לכן המודל שמציעות פרטנר וסלקום ראוי שייבחן ברצינות ובכובד ראש, אבל הוא לא המודל היחידי שעומד על הפרק וצריך לבחון מודלים אחרים.
אבל זו כנראה משימה שגדולה על המשרד בימים אלה, ולכן קרא יכול לקנות את עולמו אם יעשה את הדבר הפשוט והנכון: ימנה ועדת מומחים חיצונית עם אנשים רציניים שבקיאים בתחום ויטיל עליה את המשימה למצוא את הפתרונות הנכונים. אנחנו לא מרגישים את זה עדיין אבל אנחנו בכאוס מוחלט בשוק התקשורת. נרגיש את זה כשהחברות הסלולריות יעברו להפסדים ברבעונים הקרובים.