גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לחץ על משרד התקשורת להוביל הפרדה פונקציונלית בבזק

פרטנר וסלקום קיבלו חוות-דעת מחברת הייעוץ OXERA שממליצה לפצל את פעילות בזק לתחום הרשת ותחום הקמעונאות

בזק / צילום: איל יצהר
בזק / צילום: איל יצהר

הוועדה המשותפת למשרד התקשורת ולמשרד האוצר, שדנה בביטול ההפרדה המבנית בבזק, מתנהלת בימים אלה בעצלתיים. הוועדה קמה עוד בימיו של שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת, אך עבודתה נקטעה לאחר שפילבר הושעה מתפקידו בעקבות חקירת הרשות לניירות ערך. אחרי מה שנחשף בחקירה, איש במשרדי הממשלה לא משתוקק לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה, ולכן גם היום הפקידות הבכירה מתייחסת בספקנות למהלך. די ברור שכל מי שיעז לגעת בהפרדה המבנית בבזק בעת הזאת, לוקח על עצמו סיכון גדול. לכן, אם נודה על האמת, הסיכוי ששר התקשורת איוב קרא או שר האוצר משה כחלון, יעזו לגעת בהפרדה המבנית בתקופה הנוכחית, כל עוד מתקיימות חקירות ובדיקות על הקשר שבין נתניהו לאלוביץ', הוא נמוך מאוד.

שוק תקשורת לא יעיל

זה לא אומר שהבעיה לא קיימת ושלא צריך לטפל בה. בעיית ההפרדה המבנית בבזק יוצרת שוק תקשורת מעוות ולא יעיל, וגם פרטנר וסלקום מבינות זאת. אם כן, השאלה היא לא האם לבטל את ההפרדה בבזק אלא כיצד עושים זאת ומתי.

לכאורה, התקופה הנוכחית מהווה דווקא שעת כושר מבחינת הרגולטור.

בזק נמצאת לקראת העברת השליטה בה ומשקיעים מחכים לוודאות רגולטורית. בתקופת הביניים הזאת הרגולטור יכול להוביל שינויים גדולים בבזק, אבל ככל הנראה זה לא יקרה. כפי שזה לא קרה כשהחברה הופרטה ולמדינה הייתה הזדמנות פז לחולל שינויים מבניים גדולים בבזק לטובת התחרות, כך גם הפעם היא כנראה לא תעשה זאת.

במסגרת הדיונים על ההפרדה, החליטו פרטנר וסלקום לפנות לחברת ייעוץ חיצונית כדי שתייעץ להן איך להתמודד עם המצב שנוצר בשוק. הן שכרו את חברת הייעוץ OXERA שהמליצה על מודל שהיא קוראת לו 'הפרדה פונקציונלית' - מדובר בהפרדה בין המקטע הקמעונאי למקטע הסיטונאי. זה מודל שבשורה התחתונה נועד להפריד בין בזק כחברת תשתיות, לבין בזק כחברת שירותים, שבה כל הקבוצה ממוזגת. האם זה יהיה המודל שתאמץ הוועדה? לא בטוח.

מצד שני לא בטוח שהוועדה תצליח למצוא את המודל המתאים. מדובר בנושא כבד ומורכב וספק אם משרד התקשורת היום מסוגל להתמודד עם הבעיה. מדובר על דיון שצריך להתקיים בקרב מומחים חיצוניים. עם כל הכבוד לאנשי המשרדים, לדעתנו זה גדול עליהם בכמה רמות.

אז מה אומר הניתוח של OXERA? החברה מצאה שמזה שנים סובל שוק התקשורת הנייחת בישראל מהיעדרה של תחרות, באופן המעכב התפתחות של שירותי תקשורת חדשים, השקעות בתשתיות, הפחתת מחירים. מי שנפגע מכך הוא כמובן הצרכן. היעדר תחרות הוביל לפיגור בפיתוח של תשתיות התקשורת בשוק הנייח.

לשיטת החברה, "במבנה דואופוליסטי הנמצא בשיווי משקל, אין לבזק תמריץ להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות כדי להיות בחזית הטכנולוגיה, אלא היא יכולה להסתפק במינימום הנדרש רק כדי להציע שירותים דומים לאלה שמציעה המתחרה היחידה שלה הוט. לראייה, בזק פרסה את תשתית הסיבים האופטיים שלה בקצב מוגבר בשנתיים האחרונות, בין היתר לנוכח כניסתו של מתחרה חדש לשוק (חברת (unlimited ויכולת הוט להציע על גבי רשת הכבלים שלה, שירותי תשתית אינטרנט בקצבים גבוהים העולים על 100 מגה ביט".

הניתוח מרשים והוא אכן נוגע בעצבים חשופים. OXERA טוענת כי "העמדה לפיה יש להעניק לבזק הקלות בכדי שתסיט את רווחי העתק שלה להשקעות, מתעלמת מהעובדה לפיה הרווחיות העודפת של בזק אפשרה לה לבצע הן השקעות גבוהות בפריסת תשתית הסיבים שלה, והן לחלק דיבידנדים בסכומי עתק. בשוק תחרותי, הייתה בזק מחברת את הציוד האקטיבי לרשת הסיבים שכבר פרסה, ומעניקה את השירות המתקדם לציבור בישראל, בלי שתעמוד לה אפשרות להעמיד את ההשקעה כתנאי בתמורה לקבלת 'מתנות' שכן כשיש תחרות בשוק, היעדר השקעה מוביל לפיגור טכנולוגי שסופו אובדן מנויים ונזק מהותי לחברה". במלים פשוטות OXERA אומרת לא לדילים. להפסיק את העסקאות בין הרגולטור לבין חברות התשתית בבחינת הקלות תמורת השקעה.

היא קובעת שבהיעדר תחרות, מרשה לעצמה בזק שלא לעשות כן, תוך שהיא מחזיקה את ציבור הצרכנים כ"בן ערובה" במטרה לקבל "תמורה" להפעלת שירותים מתקדמים על ידה, בדמות הקלות מפליגות הכוללות ביטול ההפרדה המבנית, הסרת הפיקוח התעריפי ועוד.

המגבלות האלה הוטלו על בזק מלכתחילה במטרה להגביל את כוחה המונופוליסטי העודף, אותו כוח שהיא עושה בו שימוש גם כעת בניסיון להכחיד כל ראשית ראשיתה של תחרות. מכאן שהכשלים בשוק ייפתרו רק אם המשרד יצליח לייצר מבנה תחרותי יותר בשוק הנייח. ולכן לבטל את ההפרדה המבנית מבלי שהדבר מלווה בטיפול שורשי בתמריץ וביכולת של בזק לפגוע במתחרים, הכולל מנגנוני הגנה תחרותיים למניעת פגיעה במתחרים על ידי ניצול הכוח העודף של בזק, יוביל בהכרח להחרפת הנחיתות התחרותית של מתחרותיה של בזק, ולחיזוקה של בזק באופן שיסיג את שוק התקשורת שנים רבות לאחור.

המודל לא חף מחסרונות

הפתרון כאמור הוא מודל הפרדה פונקציונלית בו רשת בזק והשירותים הקמעונאיים בקבוצת בזק יופרדו לשני גופים נפרדים: חברת "בזק רשת" וחברת "בזק קמעונאי". היועצים מסבירים כי המודל יאפשר יצירת תחרות אפקטיבית, כאשר בשלב השני, לאחר כינונה של תחרות אפקטיבית, ניתן יהיה לבטל את משטר ההפרדה האופקית הקיים כיום, בכפוף למנגנוני הגנה תחרותיים שימנעו מבזק לסכל את התחרות וזאת בדומה למודל הקיים במדינות מערביות אחרות.

המודל הזה לא חף מחסרונות. על הנייר הוא נשמע נפלא, אבל הניסיון בעולם מראה שהוא לא ממש הועיל לקידום התחרות ולפתרון בעיית ההשקעות. דווקא מודלים אחרים של השקעות משותפות ורשתות נייחות משותפות לא נבחנו וחבל. גם הניסיון עם השוק הסיטונאי מראה שמשרד התקשורת לא מסוגל, במצב הקיים היום, להתמודד עם אתגרים מהסוג הזה.

בזק והוט לא ממש סופרות את הרגולטור שממשיך כל פעם מחדש להיכשל באכיפה - ראו הניסיונות הכושלים לכפות על הוט שוק סיטונאי. לכן המודל שמציעות פרטנר וסלקום ראוי שייבחן ברצינות ובכובד ראש, אבל הוא לא המודל היחידי שעומד על הפרק וצריך לבחון מודלים אחרים.

אבל זו כנראה משימה שגדולה על המשרד בימים אלה, ולכן קרא יכול לקנות את עולמו אם יעשה את הדבר הפשוט והנכון: ימנה ועדת מומחים חיצונית עם אנשים רציניים שבקיאים בתחום ויטיל עליה את המשימה למצוא את הפתרונות הנכונים. אנחנו לא מרגישים את זה עדיין אבל אנחנו בכאוס מוחלט בשוק התקשורת. נרגיש את זה כשהחברות הסלולריות יעברו להפסדים ברבעונים הקרובים.

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

סמ''ר עפרי יפה ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"