גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לחץ על משרד התקשורת להוביל הפרדה פונקציונלית בבזק

פרטנר וסלקום קיבלו חוות-דעת מחברת הייעוץ OXERA שממליצה לפצל את פעילות בזק לתחום הרשת ותחום הקמעונאות

בזק / צילום: איל יצהר
בזק / צילום: איל יצהר

הוועדה המשותפת למשרד התקשורת ולמשרד האוצר, שדנה בביטול ההפרדה המבנית בבזק, מתנהלת בימים אלה בעצלתיים. הוועדה קמה עוד בימיו של שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת, אך עבודתה נקטעה לאחר שפילבר הושעה מתפקידו בעקבות חקירת הרשות לניירות ערך. אחרי מה שנחשף בחקירה, איש במשרדי הממשלה לא משתוקק לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה, ולכן גם היום הפקידות הבכירה מתייחסת בספקנות למהלך. די ברור שכל מי שיעז לגעת בהפרדה המבנית בבזק בעת הזאת, לוקח על עצמו סיכון גדול. לכן, אם נודה על האמת, הסיכוי ששר התקשורת איוב קרא או שר האוצר משה כחלון, יעזו לגעת בהפרדה המבנית בתקופה הנוכחית, כל עוד מתקיימות חקירות ובדיקות על הקשר שבין נתניהו לאלוביץ', הוא נמוך מאוד.

שוק תקשורת לא יעיל

זה לא אומר שהבעיה לא קיימת ושלא צריך לטפל בה. בעיית ההפרדה המבנית בבזק יוצרת שוק תקשורת מעוות ולא יעיל, וגם פרטנר וסלקום מבינות זאת. אם כן, השאלה היא לא האם לבטל את ההפרדה בבזק אלא כיצד עושים זאת ומתי.

לכאורה, התקופה הנוכחית מהווה דווקא שעת כושר מבחינת הרגולטור.

בזק נמצאת לקראת העברת השליטה בה ומשקיעים מחכים לוודאות רגולטורית. בתקופת הביניים הזאת הרגולטור יכול להוביל שינויים גדולים בבזק, אבל ככל הנראה זה לא יקרה. כפי שזה לא קרה כשהחברה הופרטה ולמדינה הייתה הזדמנות פז לחולל שינויים מבניים גדולים בבזק לטובת התחרות, כך גם הפעם היא כנראה לא תעשה זאת.

במסגרת הדיונים על ההפרדה, החליטו פרטנר וסלקום לפנות לחברת ייעוץ חיצונית כדי שתייעץ להן איך להתמודד עם המצב שנוצר בשוק. הן שכרו את חברת הייעוץ OXERA שהמליצה על מודל שהיא קוראת לו 'הפרדה פונקציונלית' - מדובר בהפרדה בין המקטע הקמעונאי למקטע הסיטונאי. זה מודל שבשורה התחתונה נועד להפריד בין בזק כחברת תשתיות, לבין בזק כחברת שירותים, שבה כל הקבוצה ממוזגת. האם זה יהיה המודל שתאמץ הוועדה? לא בטוח.

מצד שני לא בטוח שהוועדה תצליח למצוא את המודל המתאים. מדובר בנושא כבד ומורכב וספק אם משרד התקשורת היום מסוגל להתמודד עם הבעיה. מדובר על דיון שצריך להתקיים בקרב מומחים חיצוניים. עם כל הכבוד לאנשי המשרדים, לדעתנו זה גדול עליהם בכמה רמות.

אז מה אומר הניתוח של OXERA? החברה מצאה שמזה שנים סובל שוק התקשורת הנייחת בישראל מהיעדרה של תחרות, באופן המעכב התפתחות של שירותי תקשורת חדשים, השקעות בתשתיות, הפחתת מחירים. מי שנפגע מכך הוא כמובן הצרכן. היעדר תחרות הוביל לפיגור בפיתוח של תשתיות התקשורת בשוק הנייח.

לשיטת החברה, "במבנה דואופוליסטי הנמצא בשיווי משקל, אין לבזק תמריץ להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות כדי להיות בחזית הטכנולוגיה, אלא היא יכולה להסתפק במינימום הנדרש רק כדי להציע שירותים דומים לאלה שמציעה המתחרה היחידה שלה הוט. לראייה, בזק פרסה את תשתית הסיבים האופטיים שלה בקצב מוגבר בשנתיים האחרונות, בין היתר לנוכח כניסתו של מתחרה חדש לשוק (חברת (unlimited ויכולת הוט להציע על גבי רשת הכבלים שלה, שירותי תשתית אינטרנט בקצבים גבוהים העולים על 100 מגה ביט".

הניתוח מרשים והוא אכן נוגע בעצבים חשופים. OXERA טוענת כי "העמדה לפיה יש להעניק לבזק הקלות בכדי שתסיט את רווחי העתק שלה להשקעות, מתעלמת מהעובדה לפיה הרווחיות העודפת של בזק אפשרה לה לבצע הן השקעות גבוהות בפריסת תשתית הסיבים שלה, והן לחלק דיבידנדים בסכומי עתק. בשוק תחרותי, הייתה בזק מחברת את הציוד האקטיבי לרשת הסיבים שכבר פרסה, ומעניקה את השירות המתקדם לציבור בישראל, בלי שתעמוד לה אפשרות להעמיד את ההשקעה כתנאי בתמורה לקבלת 'מתנות' שכן כשיש תחרות בשוק, היעדר השקעה מוביל לפיגור טכנולוגי שסופו אובדן מנויים ונזק מהותי לחברה". במלים פשוטות OXERA אומרת לא לדילים. להפסיק את העסקאות בין הרגולטור לבין חברות התשתית בבחינת הקלות תמורת השקעה.

היא קובעת שבהיעדר תחרות, מרשה לעצמה בזק שלא לעשות כן, תוך שהיא מחזיקה את ציבור הצרכנים כ"בן ערובה" במטרה לקבל "תמורה" להפעלת שירותים מתקדמים על ידה, בדמות הקלות מפליגות הכוללות ביטול ההפרדה המבנית, הסרת הפיקוח התעריפי ועוד.

המגבלות האלה הוטלו על בזק מלכתחילה במטרה להגביל את כוחה המונופוליסטי העודף, אותו כוח שהיא עושה בו שימוש גם כעת בניסיון להכחיד כל ראשית ראשיתה של תחרות. מכאן שהכשלים בשוק ייפתרו רק אם המשרד יצליח לייצר מבנה תחרותי יותר בשוק הנייח. ולכן לבטל את ההפרדה המבנית מבלי שהדבר מלווה בטיפול שורשי בתמריץ וביכולת של בזק לפגוע במתחרים, הכולל מנגנוני הגנה תחרותיים למניעת פגיעה במתחרים על ידי ניצול הכוח העודף של בזק, יוביל בהכרח להחרפת הנחיתות התחרותית של מתחרותיה של בזק, ולחיזוקה של בזק באופן שיסיג את שוק התקשורת שנים רבות לאחור.

המודל לא חף מחסרונות

הפתרון כאמור הוא מודל הפרדה פונקציונלית בו רשת בזק והשירותים הקמעונאיים בקבוצת בזק יופרדו לשני גופים נפרדים: חברת "בזק רשת" וחברת "בזק קמעונאי". היועצים מסבירים כי המודל יאפשר יצירת תחרות אפקטיבית, כאשר בשלב השני, לאחר כינונה של תחרות אפקטיבית, ניתן יהיה לבטל את משטר ההפרדה האופקית הקיים כיום, בכפוף למנגנוני הגנה תחרותיים שימנעו מבזק לסכל את התחרות וזאת בדומה למודל הקיים במדינות מערביות אחרות.

המודל הזה לא חף מחסרונות. על הנייר הוא נשמע נפלא, אבל הניסיון בעולם מראה שהוא לא ממש הועיל לקידום התחרות ולפתרון בעיית ההשקעות. דווקא מודלים אחרים של השקעות משותפות ורשתות נייחות משותפות לא נבחנו וחבל. גם הניסיון עם השוק הסיטונאי מראה שמשרד התקשורת לא מסוגל, במצב הקיים היום, להתמודד עם אתגרים מהסוג הזה.

בזק והוט לא ממש סופרות את הרגולטור שממשיך כל פעם מחדש להיכשל באכיפה - ראו הניסיונות הכושלים לכפות על הוט שוק סיטונאי. לכן המודל שמציעות פרטנר וסלקום ראוי שייבחן ברצינות ובכובד ראש, אבל הוא לא המודל היחידי שעומד על הפרק וצריך לבחון מודלים אחרים.

אבל זו כנראה משימה שגדולה על המשרד בימים אלה, ולכן קרא יכול לקנות את עולמו אם יעשה את הדבר הפשוט והנכון: ימנה ועדת מומחים חיצונית עם אנשים רציניים שבקיאים בתחום ויטיל עליה את המשימה למצוא את הפתרונות הנכונים. אנחנו לא מרגישים את זה עדיין אבל אנחנו בכאוס מוחלט בשוק התקשורת. נרגיש את זה כשהחברות הסלולריות יעברו להפסדים ברבעונים הקרובים.

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים