גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאלי ציפורי

העובדות לא משקרות: השכר במשק דווקא עולה

נתוני חברת מס"ב, שמעבירה משכורות ל-85% מהשוק, חושפים: ב-2017 חל גידול בשכר במשק, בעיקר בזכות תוכנית "נטו משפחה"

העובדות לא משקרות השכר במשק עולה / גיל ג'יבלי
העובדות לא משקרות השכר במשק עולה / גיל ג'יבלי

1. יש תפנית במגמת השכר בישראל - אלה העובדות, אלה המספרים, גם אם לא פופולרי לומר או לכתוב אותם.

זו תפנית שהצבענו עליה במהלך השנים האחרונות, שמגיעה אחרי שנים רבות של קיפאון בשכר הריאלי במשק, ובעקבות שילוב ידיים בין הממשלה, הסקטור העסקי וההסתדרות. התפנית הזו מקבלת עוד אישור מנתוני חברת מס"ב, שבבעלות הבנקים, ואשר מרכזת את רוב התלושים של השכירים במשק ושהועברו לידי "גלובס".

ראשית, תזכורת לגורמים שהביאו לשיפור ולגידול בהכנסה הפנויה של הישראלי הממוצע, במיוחד הישראלים שמוגדרים בסטטיסטיקה כ"שכבות חלשות": שכר המינימום שעלה בקרוב ל-7% ודחף במקביל גם את השכר הממוצע במשק; במבט יותר רחב, בסביבה של עליית מדדים אפסית, שכר המינימום עלה ב-23% תוך שנתיים וחצי ל-5,300 שקל כיום - מה שממחיש יותר מכול שמדובר בעלייה חריגה, גם אם היא באה מבסיס נמוך; השיפור בשכר המינימום דחף במקביל את השכר הריאלי הממוצע במשק, וזה עלה באותה תקופה ב-10% אחרי קיפאון מתמשך ורב-שנים; תוכנית "נטו משפחה" של כחלון שהקלה בצורה משמעותית על משפחות עובדות, בעיקר במעמד הביניים, והוסיפה להכנסתן הפנויה מאות שקלים לחודש לפחות; הרחבת מנגנון נקודות הזיכוי בתוכנית והגדלת מענקי העבודה, הקטינו את תחולת העוני בעיקר בקרב משפחות עובדות עם ילדים; הסכמים פרטניים שחתמה ההסתדרות עם מעסיקים בתחומי המלונאות, השמירה והניקיון ועובדים חלשים בסקטור הציבורי; תוספות שהן מעבר לתלוש כמו העלאת קצבאות הילדים וקצבאות הקשישים - מדובר בתוספת בהשלמת הכנסה שהיא קצבה המיועדת לקשישים החיים בעוני.

כל המכלול הזה תרם וימשיך לתרום לעליית הברוטו והנטו הממוצעים בתלושים של כולנו וגם לגידול בהכנסה הפנויה, דרך תוספות של קצבאות.

2. מי היא חברת מס"ב? מדובר בחברה הנשלטת על-ידי הבנקים, חברה-אחות של שב"א האחראית על תשתית התשלומים בישראל. מס"ב מתפעלת את ההעברה של תשלומי השכר וקצבאות הגמלה (פנסיה וכד'). נתוני החברה מתייחסים למשכורות נטו (ולא מדידה ברוטו כפי שנהוג במשרדים הממשלתיים) ומייצגים בחודש ממוצע את תלושי השכר של 3.22 מיליון איש, שהם כ-85% ממקבלי השכר במשק.

כלומר, נתוני מס"ב הם לא מדגם או סקר של שכר, אלא נתוני אמת הקרובים מאוד למציאות.

יחד עם זאת, צריך להדגיש: נתוני הגמלאים שעוברים דרך מס"ב עלולים-עשויים לעוות את התמונה, משום שפנסיה איננה משקפת ומייצגת את השכר נטו שהיה לפני פרישת העובד. הרי מרבית העובדים מקבלים פנסיה שנעה בין 40% ל-70% משכרם האחרון, תלוי במשך עבודתם ובצבירת הפנסיה שלהם.

3. ולנתונים ולעובדות של חברת מס"ב:

סך תשלומי השכר שהעבירה החברה אשתקד הגיע ל-56.4 מיליארד שקל בממוצע בחודש, המהווים עלייה די דרמטית של 6.6% בהשוואה לנתוני 2016. העלייה הזו נובעת כאמור, משילוב של גורמים - בעיקר תוכנית "נטו למשפחה" של שר האוצר כחלון והעלייה בשכר המינימום. אבל, לבד מהגורמים האלה, נרשם גידול של 3% במספר מקבלי המשכורות והגמלאות אשתקד, שמשקף הצטרפות של עוד ועוד עובדים למעגל העבודה.

השכר הממוצע נטו, על-פני נתוני מס"ב, עלה בקרוב ל-3% ל-8,756 שקל, שזו עלייה ריאלית של כ-2.5% בניכוי העלייה המזערית במדד בשנת 2017.

בשכר החציוני נרשמה עלייה של כ-2% לכ-8,400 שקל.

השינוי השכר במשק

כאן צריך לסייג, השכר החציוני במשק לפני נתוני הביטוח הלאומי האחרונים ל-2015 עמד על 6,716 שקל ברוטו, ואילו השכר הממוצע בשנה זו עמד על 10,418 שקל ברוטו.

העלייה ברמת השכר גם מתבטאת באופן טבעי בירידה של עובדים המרוויחים שכר נמוך ובהתפלגות השכר, כפי שאפשר לראות בטבלאות המצורפות. בעוד שבשנת 2016 כ-26% ממקבלי השכר קיבלו שכר של 5,000 שקל נטו, ב-2017 חלקם בעוגת השכר ירד ב-3.5% ל-25.1%. עובדים אלה, על-פי רוב, הם עובדים במשרה חלקית, בשכר מינימום (שעתי) וגם מקבלי גמלאות.

כאמור, בעקבות דחיפת השכר ברוטו ונטו הריאלי כלפי מעלה, עובדים רבים נדדו אל הפלח הבא של מקבלי השכר שנע בין 5 ל-10 אלפי שקלים.

עלייה של 5.6% בקרב העובדים המקבלים שכר בקבוצת ה-10-20 אלף שקל נטו לחודש לרמה של 26.5%, כמו גם עלייה שנרשמה גם בקרב מקבלי השכר ברמה גבוהה יחסית של 20-50 אלף שקל בחודש, שחלקם בנתוני מס"ב עלה מ-3.1% ל-3.3%. אלה נתונים שממחישים יותר מכול את האפקטיביות של תוכנית "נטו למשפחה" של כחלון למעמד הביניים שהגדילה את שכרם באופן משמעותי.

הביטוי של "נטו למשפחה" בגידול בשכר השתקף היטב בעיקר במשכורות ששולמו בחודש יולי בעבור חודשי יוני, החודש שבו התוכנית החלה לפעול, ואף בוצעו רטרואקטיבית קיזוזי מס בעבור החודשים שקדמו לכך. כתוצאה מכך, השכר נטו הממוצע המריא באופן חד פעמי באותו החודש ל-10.2 אלף שקל, גבוה ב-12%(!) מהחודש המקביל ב-2016.

4. מס"ב אף בחנה את המועד בו משולם השכר בישראל. ההנחה היא שבחברות חזקות ויציבות השכר משולם מיד בתחילת החודש (ולעיתים אף בימים האחרונים בחודש שקדם לו), ולעומת זאת בחברות שפחות יציבות פיננסית ומנהלות תזרים מזומנים על הקשקש, המעסיק משלם עד ל-9 בחודש.

מתי מקבלים שכר

ובכן, מנתוני מס"ב עולה כי קרוב ל-69% ממקבלי השכר בישראל מקבלים את שכרם עד היום החמישי מתחילת החודש, עלייה קלה לעומת שנת 2016, כאשר בקבוצה זו נכללים עובדי מדינה וחברות גדולות. לעומת זאת, כ-27% ממקבלי השכר נאלצים להמתין ליום השישי עד התשיעי בחודש בכדי לקבל את שכרם.

ויש מקרים גרועים הרבה יותר: כ-4% מהעובדים מקבלים את שכרם במהלך החודש (היום העשירי עד ה-27). לפי הערכות, מדובר בעיקר בעצמאים ובעלי עסק קטן שמושכים שכר בהתאם למצב העסק.

5. יחד עם השיפור המבורך מאוד בנתוני השכר במשק והשיפור המבורך מאוד במצבן של השכבות החלשות, צריך לזכור שהשיפור בשכר מגיע מרמה מאוד נמוכה. גם אחריו, לפי נתוני חברת מס"ב, כרבע מהשכירים מרוויחים בין 2.5 ל-5 אלפי שקלים נטו בחודש, שזה בעיקר עובדים במשרה חלקית, בין אם מרצונם ובין אם לא מרצונם.

מרבית השכירים במשק, כ-45%, מרוויחים בין 5 ל-10 אלפי שקלים נטו לחודש, וגם אם ניקח את הקצה העליון של בני זוג המרוויחים 20 אלף שקל נטו בחודש והמטופלים בשלושה ילדים, ספק אם הם מסוגלים לסגור את החודש בלי עזרה מההורים, במיוחד עם עלויות הדיור בישראל.

גורם נוסף ומשמעותי שלא כלול בנתוני מס"ב, ובוודאי שבשום מסד נתונים ממשלתי, הוא הכסף השחור שמשולם כשכר, במגוון צורות, בין אם זה בעבודות נוספות לשכר הרשמי או בין אם זה כעבודה עיקרית, כדי להתחמק מכל המסים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות): שיעורים פרטיים, הכסף השחור במלצרות, ביקורים אצל רופאים ועוד ועוד ועוד - הרי אין איש מבינינו שלא מכיר את התופעה הזו.

זו תופעה שמעוותת בצורה משמעותית כמה מהנתונים הרשמיים שמתפרסמים בישראל, כולל רמות השכר, ובוודאי שגם את כל נתוני העוני. לא כל מי שמוגדר עני, שמשתכר על-פני נתוני ביטוח לאומי שכר נמוך במיוחד של אלפי שקלים בודדים, הוא באמת עני. יש כאלה שמוגדרים כאלה והם רחוקים מלהיות ענייים מרודים.

התפלגות השכר במשק

עוד כתבות

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל ● הרוכשת היא חברת בלוגייט קפיטל של משפחת מלניק

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל