גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יפתור את הפלונטר בהסדר יורוקום - ואיך?

במערכת הבנקאית מעריכים: אלשטיין מציע הצעה טובה יותר מסיידוף, אך יישומה מורכב יותר

שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר

1. אם מישהו חשב או השלה את עצמו שאפשר לארגן עסקה לרכישת גרעין השליטה בבזק ע"י נתי סיידוף במהירות הבזק ובאישון לילה, או שאם מישהו חשב שאפשר למכור את אחת החברות הגדולות במשק מהיום להיום - המציאות כמובן טפחה על פניו. העסקה למכירת גרעין השליטה בבזק, או יותר נכון - הסדר הנושים מלמעלה דרך קבוצת יורוקום - הולך ומתעכב, הולך ומסתבך, וההוכחה הטובה ביותר להסתבכות היא ההודעה של קונסורציום הנושים של יורוקום נדל"ן שהוגשה אמש לבית המשפט, לקראת ההצבעה של אסיפת הנושים של יורוקום שאמורה להתקיים ביום שלישי הבא.

את הקונסורציום מוביל בנק מזרחי טפחות שלא חסך במילים חריפות כדי להביע את התנגדותו להסדר, אם יש כזה, שבמסגרתו תעבור השליטה בקבוצת יורוקום לסיידוף. "הייתכן באמת שרכישת כל קבוצת יורוקום ובתוכה בזק תבוצע במהלך בזק?", נכתב בפנייה לבית המשפט, "ללא משא ומתן, ללא תחרות, ללא רגולציה, תוך שמתבצעת רכישת שליטה מהגדולות במשק תחת כנפי בית המשפט, באמצעות רכישת פירמידת חברות החזקה? הייתכן בנוסף שכל האמור יבוצע ללא אישורי חברות-בנות ונושי הקבוצה, ועוד ועוד. האם באמת מצפים כי בית המשפט הנכבד 'יקנה' את הטיעון המופרך הזה כי לפנינו הסדר הראוי לאישור?".

בהמשך הפנייה העלה מזרחי טפחות את הביקורת שלו על ההסדר המתגבש עם סיידוף, ואף רמזבמסר ברור מאוד שההסדר "בושל" (לכל אורך הפנייה המילה הסדר מובאת כמה וכמה פעמים תחת מרכאות - ע.א, א.צ) לטובת סיידוף: "... המשקיע לא מוכן לקחת אחריות על תשלום החוב (של יורוקום נדל"ן - ע.א, א.צ). למעשה, על אף היות החוב מובטח, ההסדר כלל אינו טורח להבהיר כיצד ייפרע החוב ומי אחראי לפרוע אותו... 'הסדר' כזה טרם נראה במקומותינו! הנושה המובטח (הקונסורציום של מזרחי טפחות - ע.א, א.צ). נדרש להמתין ולהמתין להליכי 'ריפייננס' לא ברורים וחסרי סיכוי, אותם מבקשים ביורוקום לבצע 'בהקדם' ללא כל אחריות של המשקיע! הייתכן כדבר הזה?". השורה התחתונה היא שמזרחי טפחות למעשה מאשים את קבוצות יורוקום, וכך גם את הבנקים האחרים ששותפים להסדר, כי הם מנסים לסדר אותו ולסדר לסיידוף מבנה עסקה עם הבטחות עתידיות להחזר חובות שרשומות על הקרח.

2. מזרחי טפחות כמובן דואג לחובו כחלק מהקונסורציום שאותו הוא הוביל, ופנייתו לבית המשפט רק המחישה את התסבוכת ביורוקום-בזק. יותר מדי נושים, יותר מדי סוגי נשייה (כלומר, סוגי חוב), יותר מדי אינטרסים מנוגדים, יותר מדי חברות מעורבות בהסדר, פחות מדי תיאום בין הנושים, פחות מדי "שלל" (כלומר, נכסים ביחס לחוב) ומבנה פירמידיאלי שמקשה על הסדר כלשהו, יהיה אשר יהיה.

מבנה השליטה של משפחת אלוביץ' ביורוקום תקשורת

צריך להבין: בזק, מטבע הדברים, מושכת את מרבית תשומת הלב, אבל ההסדר אמור לכלול עוד שורה של חברות כמו יורוקום נדל"ן, חלל תקשורת ועוד שורה של חברות בשליטת קבוצת יורוקום.

על רקע זה, מנסה "גלובס" לעשות סדר בפלונטר של יורוקום-בזק: מה האינטרסים השונים של הנושים, איזה אפשרויות יש לעסקה, מי נמצא בתמונת ההתמודדות על רכישת קבוצת יורוקום ואיתה בזק, ואיפה נמצאת בזק בכל הסיפור הזה - החברה ועתידה הרגולטורי.

ראשית, לתמונת המצב הנוכחית: מחר אמורים נציגי הבנקים להיפגש עם נציגי סיידוף בתקווה לקבל הצעה משופרת מזו שהוגשה לבית המשפט. על-פי הערכות, לא צפוי מחר להתגבש מתווה חדש, אבל גם המתווה הנוכחי, הכולל תשלום של 400 מיליון שקל, לא יהיה סוף פסוק. כך או אחרת, יורוקום ואיתה בזק עדיין רחוקים מלהיות בכיסו של סיידוף, הדרך לשם עוד תהיה ארוכה ועשוייה לכלול גם הפתעות.

3. האינטרסים המנוגדים של דיסקונט ופועלים: בעוד שביורוקום נדל"ן הנושים מאוגדים כאמור תחת קונסורציום אחד עם אינטרס ותנאים אחידים, ביורוקום תקשורת המצב הרבה יותר בעייתי משום שיש בו שני "שחקנים" עיקריים: השחקן הראשון - בנק דיסקונט, הנושה הגדול ביותר, עם חוב של כ-700 מיליון שקל. מדובר בחוב משמעותי לבנק, בוודאי יחסית לגודלו של דיסקונט. באמתחתו של דיסקונט שעבודים טובים יחסית בדמות חלק ממניות אינטרנט זהב ובית יורוקום, והוא רוצה לקבל בהתאם לכך עדיפות בחלוקת השלל בהסדר המתגבש.

השחקן השני הוא בנק הפועלים, הבנק הגדול ביותר במדינה, עם חוב בסדר גודל של כ-400 מיליון שקל - חוב לא מהותי יחסית לגודלו. בדרך כלל, בגלל גודלו, הפועלים היה הבנק הדומיננטי בהסדרים מסוג אלה, אולם כעת הוא מוצא את עצמו כנושה משני עם ביטחונות פחות טובים, ולא ככזה שאומר את המילה האחרונה. מכיוון שהבנק הפריש את כמעט מלוא החוב ליורוקום ונותר חשוף רק בכ-50 מיליון שקל, עסקת סיידוף טובה עבורו ומבחינתו היא "סוגרת את הפינה" עם אלוביץ'. היא עוד עשויה לאפשר לבנק לקבל 'ריקברי' (כלומר, רווח מהתאוששות חוב לאחר שכבר הופרש - ע.א, א.צ), וגם משפרת את תדמיתו בתקשורת. הוא הרי הבנק הראשון שלקח את אלוביץ' לבית המשפט.

השורה התחתונה: הסכמות בין פועלים לדיסקונט (וכרגע אין ממש כאלה), הן תנאי ראשון במעלה להסדר כלשהו ביורוקום. לרשימת הנושים מצטרף גם הבנק הבינלאומי, נושה קטן יחסית לדיסקונט והפועלים, ולכן תפקידו הוא משני.

4. האינטרסים של נושי יורוקום נדל"ן בראשות מזרחי טפחות: יורוקום נדל"ן היא בכלל חברה-אחות של יורוקום תקשורת, אך נושיה הם שחקן משמעותי מאוד בהסדר. הסיבה לכך היא שלקונסורציום בראשות מזרחי טפחות משועבדות מניות חברת חלל תקשורת - נכס מרכזי של יורוקום תקשורת. לשם השוואה, מניות יורוקום תקשורת באינטרנט זהב (המחזיקה בשרשור בשליטה בבזק) שוות כיום כ-365 מיליון שקל בלבד, ומניות יורוקום בחלל שוות כ-260 מיליון שקל.

בתרחיש תיאורטי, אם נושי יורוקום נדל"ן יקבלו לרשותם את המניות המשועבדות להם, הם יבצעו מכירה מהירה של המניות שתפרע את מלוא חובם - וירוקנו את יורוקום תקשורת מאחד הנכסים המרכזיים שלה, מה שיפגע לרעה כמובן בנושי יורוקום תקשורת. לכן, ההסדר חייב לרצות גם את נושי יורוקום נדל"ן ולשמור על כך שלא ישמטו את השטיח מתחת לרגלי הבנקים ביורוקום תקשורת. בינתיים, זה לא ממש קרה וזה הוביל לתגובה החריפה של מזרחי טפחות.

מה הפתרון? במסגרת העסקה, רוכש פוטנציאלי של קבוצת יורוקום יכול להוציא את נושי יורוקום נדל"ן מהמשוואה - קרי, פירעון החוב שלהם (שממילא רובו הגדול אמור להיפרע בחודש יוני). כך גם מוציאים נושה אחד מהתמונה וגם מפנים נכס מרכזי של יורוקום תקשורת (חברת חלל) שאותו ניתן לשעבד לבנקים ובכך לשפר את מצבם.

5. מה מחפשת קרן אליוט בבזק? הקרן האמריקאית רכשה קרוב ל-5% ממניות בזק ודורשת לנער את הדירקטוריון ולהחליפו. האם היא מחפשת השקעה לטווח ארוך? ספק גדול. בדרך-כלל, קרנות כאלו באות לעשות סיבוב כשהן מזהות הזדמנות להשבחה קצרת טווח. עובדה: "הרעשים" שנוצרו סביב בזק כבר גרמו לעליית המניה, בדיוק כפי שקרה, אגב, במלאנוקס. ופה בדיוק מתנגשים האינטרסים של קרן אליוט עם הבנקים וגם עם המתמודדים על רכישת השליטה בבזק דרך קבוצת יורוקום. אליוט עשויה לדרוש בהמשך הקפאת הדיבידנדים בבזק והקטנת המינוף בחברה, הכל כדי להשביח את החזקתה בחברה, אלא שחלוקת דיבידנדים אגרסיבית במעלה הפירמידה, כפי שהייתה עד כה בבזק, היא תנאי מהותי שיציב כל רוכש של קבוצת יורוקום. ובכלל, שום בעל שליטה חדש לא מעוניין שקרן זרה אקטביסטית "תנדנד" לו, תנסה להתערב בניהול בזק ותערים עליו קשיים בחלוקת דיבידנדים.

6. מה מחפש אדוארדו אלשטיין בבזק? מפה יכולה לבוא ההפתעה. למרות שכולם מדברים על עסקה ועל הסדר עם נתי סיידוף, ולמרות שמדי פעם מתפרסמים שמות של מתעניינים נוספים מטעם עצמם או מטעם ספין כלשהו של יורוקום או הנושים, יש כרגע שני מתמודדים עיקריים: נתי סיידוף וקבוצת אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין. המתווה של סיידוף גלוי וברור: הזרמה של 400 מיליון שקל, פריסת חוב של 323 מיליון שקל ותשלום עתידי בהתאם לאפסייד של 447 מיליון שקל (במילים אחרות: חוב שבסבירות נמוכה ישולם במלואו).

כוונותיו של אלשטיין בנוגע לבזק רציניות, רק שהוא שומר את הקלפים צמוד לחזה ולא ברור מה המתווה שהציע. עם זאת, על-פי גורמים בכירים במערכת הבנקאית מדובר במתווה טוב יותר מזה שמציע סיידוף, ככל הנראה הן במרכיב המזומן והן מבחינת החברות התפעוליות הפרטיות בקבוצת יורוקום שנמצאות בבעיות פיננסיות. אלו חברות שסיידוף אינו מעוניין בהן, ודווקא לאלשטיין, שהוכיח שהוא שחקן לטווח ארוך, יש יכולת ורצון לטפל בהן.

הרציונל של אלשטיין מאוד הגיוני: הוא מעדיף להיפרד מסלקום שמצוייה בשני שווקים תחרותיים מאוד כמו סלולר וטלוויזיה, ולהתמקד בבזק, שלה יש עוגן משמעותי בדמות החטיבה הנייחת והאינטרנט שבהן היא ממשיכה לשלוט, אם כי התחרות בהן מבצבצת.

המכשול הראשון בדרך לבזק הוא, אם כן, מכירת סלקום, כתנאי לעסקה אפשרית של אי.די.בי. רשות ההגבלים תדרוש בוודאות את מכירת השליטה בחברת הסלולר, השאלה היא רק באיזה לוח זמנים. המכשול השני: ההיסטוריה של אי.די.בי, התגובה הציבורית ופלונטר הפירמידות - תוצאה של חוק הריכוזיות. דווקא בנושא השני, אלשטיין הוכיח עד עכשיו יצירתיות והצליח להדוף את הרגולטורים בנושא חוק הריכוזיות. אין סיבה שלא יעשה זאת גם הפעם, אם יזכה בבזק.

השורה התחתונה: סיידוף מציע פתרון זמין ומהיר, אלשטיין מציע פתרון טוב יותר, אך כזה שייקח זמן ליישמו.

7. למה לא מבצעים מכרז בין המתמודדים למקסם את התמורה? ולמה לא חושבים על פיזור גרעין השליטה בבזק בבורסה ומכירה בחלקים של קבוצת יורוקום, במקום להמשיך עם גרעין שליטה קטן יחסית? התשובה לשתי השאלות היא אחת: מפני שכך זה נוח הרבה יותר לבנקים ומייצר להם הרבה פחות כאב ראש. מכירת השליטה "מלמעלה", כלומר של קבוצת יורוקום כמקשה אחת, חוסכת זמן ומאמץ. הבעיה היא שכרגע הבנקים לא מסתדרים האחד עם השני, ולא מן הנמנע שחילוקי הדעות וריבוי האינטרסים יובילו למכירה בחלקים. השורה התחתונה: לבנקים אינטרס משותף במכירה "מלמעלה", אבל אינטרס מנוגד בסוג הסדר החוב, וכמובן שבכל הסיפור הזה מעורבים הרבה אגו ואמוציות בין הבנקים. לכו תדעו לאן הם יובילו.

8. איפה נעלם משרד התקשורת? שאלה טובה, גם אנחנו חיפשנו אותו.הרי מכירת השליטה ביורוקום פירושה קבלת היתר שליטה בבזק, הליך שהוא אינו פשוט וטריוויאלי. בכל מצב, גרעין השליטה מחייב שותף ישראלי (כמו מורי ארקין בקבוצת אייפקס-סבן, בעלי השליטה לשעבר בבזק). ייתכן שהמשרד צופה מהצד בכל הפסטיבל ומחכה שיגיעו אליו לקבלת אישורים, אלא שעניין גרעין השליטה בבזק הוא נושא שמשרד התקשורת חייב לתת עליו את הדעת, ונראה שהוא בורח מהבעיה הזו כמו מאש.

נושא רגולטורי אחר והרבה יותר חשוב לעתידה של בזק, הוא ההפרדה המבנית שנעצר על רקע החקירות נגד בכירי החברה. כל בעל שליטה חדש ידרוש בצדק ובהקדם האפשרי ביטול של ההפרדה המבנית. אין סיבה להמשיך לקשור לבזק את הידיים במבנה ארכאי שבה היא איננה יכולה לתקשר עם החברות-הבנות שלה כמו yes, פלאפון ובזק בינלאומי. אין סיבה שגם הצרכנים יסבלו מזה ולא יקבלו אפשרות לטריפל (טלוויזיה בכבלים, אינטרנט ונייח) מקבוצת בזק, בדיוק כפי שקיים טריפל כזה בהוט. לכן, החלפת השליטה בבזק יכולה לסמן גם את הביטול ההיסטורי של ההפרדה המבנית בחברה.

9. מה עם וואלה!? שאלה טובה. לכאורה מדובר בנכס הכי קטן בקבוצת בזק, אבל זהו נכס תקשורתי שיש לו יתרונות וחסרונות. היתרון הבולט הוא השפעה וכוח, החיסרון הבולט הוא חשיפה - ובמקרה של אלוביץ' היא לא בדיוק שירתה אותו. ייתכן שבעלי השליטה החדשים בבזק ישימו על המדף את וואלה!, וייתכן שירצו להשאירו בחיקם. בכל מקרה, יש המרחרחים סביב וואלה!, והם רק מחכים לאיש שאיתו הם ידונו על עסקה.

עוד כתבות

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● החוק כבר תוקן לפני מספר חודשים כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

הסתיים הדיון בבג"ץ: הפרקליטות תגיש את עמדתה לגבי דיון בדלתיים סגורות

בג"ץ דן בשתי עתירות: האחת מבקשת לאפשר לנתניהו להשלים את מינוי האלוף זיני לראש השב"כ - בניגוד לעמדת היועמ"שית שקבעה כי הוא בניגוד עניינים; והשנייה מבקשת למנות ועדה בלתי תלויה לאיתור מועמדים ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים