גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יפתור את הפלונטר בהסדר יורוקום - ואיך?

במערכת הבנקאית מעריכים: אלשטיין מציע הצעה טובה יותר מסיידוף, אך יישומה מורכב יותר

שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר

1. אם מישהו חשב או השלה את עצמו שאפשר לארגן עסקה לרכישת גרעין השליטה בבזק ע"י נתי סיידוף במהירות הבזק ובאישון לילה, או שאם מישהו חשב שאפשר למכור את אחת החברות הגדולות במשק מהיום להיום - המציאות כמובן טפחה על פניו. העסקה למכירת גרעין השליטה בבזק, או יותר נכון - הסדר הנושים מלמעלה דרך קבוצת יורוקום - הולך ומתעכב, הולך ומסתבך, וההוכחה הטובה ביותר להסתבכות היא ההודעה של קונסורציום הנושים של יורוקום נדל"ן שהוגשה אמש לבית המשפט, לקראת ההצבעה של אסיפת הנושים של יורוקום שאמורה להתקיים ביום שלישי הבא.

את הקונסורציום מוביל בנק מזרחי טפחות שלא חסך במילים חריפות כדי להביע את התנגדותו להסדר, אם יש כזה, שבמסגרתו תעבור השליטה בקבוצת יורוקום לסיידוף. "הייתכן באמת שרכישת כל קבוצת יורוקום ובתוכה בזק תבוצע במהלך בזק?", נכתב בפנייה לבית המשפט, "ללא משא ומתן, ללא תחרות, ללא רגולציה, תוך שמתבצעת רכישת שליטה מהגדולות במשק תחת כנפי בית המשפט, באמצעות רכישת פירמידת חברות החזקה? הייתכן בנוסף שכל האמור יבוצע ללא אישורי חברות-בנות ונושי הקבוצה, ועוד ועוד. האם באמת מצפים כי בית המשפט הנכבד 'יקנה' את הטיעון המופרך הזה כי לפנינו הסדר הראוי לאישור?".

בהמשך הפנייה העלה מזרחי טפחות את הביקורת שלו על ההסדר המתגבש עם סיידוף, ואף רמזבמסר ברור מאוד שההסדר "בושל" (לכל אורך הפנייה המילה הסדר מובאת כמה וכמה פעמים תחת מרכאות - ע.א, א.צ) לטובת סיידוף: "... המשקיע לא מוכן לקחת אחריות על תשלום החוב (של יורוקום נדל"ן - ע.א, א.צ). למעשה, על אף היות החוב מובטח, ההסדר כלל אינו טורח להבהיר כיצד ייפרע החוב ומי אחראי לפרוע אותו... 'הסדר' כזה טרם נראה במקומותינו! הנושה המובטח (הקונסורציום של מזרחי טפחות - ע.א, א.צ). נדרש להמתין ולהמתין להליכי 'ריפייננס' לא ברורים וחסרי סיכוי, אותם מבקשים ביורוקום לבצע 'בהקדם' ללא כל אחריות של המשקיע! הייתכן כדבר הזה?". השורה התחתונה היא שמזרחי טפחות למעשה מאשים את קבוצות יורוקום, וכך גם את הבנקים האחרים ששותפים להסדר, כי הם מנסים לסדר אותו ולסדר לסיידוף מבנה עסקה עם הבטחות עתידיות להחזר חובות שרשומות על הקרח.

2. מזרחי טפחות כמובן דואג לחובו כחלק מהקונסורציום שאותו הוא הוביל, ופנייתו לבית המשפט רק המחישה את התסבוכת ביורוקום-בזק. יותר מדי נושים, יותר מדי סוגי נשייה (כלומר, סוגי חוב), יותר מדי אינטרסים מנוגדים, יותר מדי חברות מעורבות בהסדר, פחות מדי תיאום בין הנושים, פחות מדי "שלל" (כלומר, נכסים ביחס לחוב) ומבנה פירמידיאלי שמקשה על הסדר כלשהו, יהיה אשר יהיה.

מבנה השליטה של משפחת אלוביץ' ביורוקום תקשורת

צריך להבין: בזק, מטבע הדברים, מושכת את מרבית תשומת הלב, אבל ההסדר אמור לכלול עוד שורה של חברות כמו יורוקום נדל"ן, חלל תקשורת ועוד שורה של חברות בשליטת קבוצת יורוקום.

על רקע זה, מנסה "גלובס" לעשות סדר בפלונטר של יורוקום-בזק: מה האינטרסים השונים של הנושים, איזה אפשרויות יש לעסקה, מי נמצא בתמונת ההתמודדות על רכישת קבוצת יורוקום ואיתה בזק, ואיפה נמצאת בזק בכל הסיפור הזה - החברה ועתידה הרגולטורי.

ראשית, לתמונת המצב הנוכחית: מחר אמורים נציגי הבנקים להיפגש עם נציגי סיידוף בתקווה לקבל הצעה משופרת מזו שהוגשה לבית המשפט. על-פי הערכות, לא צפוי מחר להתגבש מתווה חדש, אבל גם המתווה הנוכחי, הכולל תשלום של 400 מיליון שקל, לא יהיה סוף פסוק. כך או אחרת, יורוקום ואיתה בזק עדיין רחוקים מלהיות בכיסו של סיידוף, הדרך לשם עוד תהיה ארוכה ועשוייה לכלול גם הפתעות.

3. האינטרסים המנוגדים של דיסקונט ופועלים: בעוד שביורוקום נדל"ן הנושים מאוגדים כאמור תחת קונסורציום אחד עם אינטרס ותנאים אחידים, ביורוקום תקשורת המצב הרבה יותר בעייתי משום שיש בו שני "שחקנים" עיקריים: השחקן הראשון - בנק דיסקונט, הנושה הגדול ביותר, עם חוב של כ-700 מיליון שקל. מדובר בחוב משמעותי לבנק, בוודאי יחסית לגודלו של דיסקונט. באמתחתו של דיסקונט שעבודים טובים יחסית בדמות חלק ממניות אינטרנט זהב ובית יורוקום, והוא רוצה לקבל בהתאם לכך עדיפות בחלוקת השלל בהסדר המתגבש.

השחקן השני הוא בנק הפועלים, הבנק הגדול ביותר במדינה, עם חוב בסדר גודל של כ-400 מיליון שקל - חוב לא מהותי יחסית לגודלו. בדרך כלל, בגלל גודלו, הפועלים היה הבנק הדומיננטי בהסדרים מסוג אלה, אולם כעת הוא מוצא את עצמו כנושה משני עם ביטחונות פחות טובים, ולא ככזה שאומר את המילה האחרונה. מכיוון שהבנק הפריש את כמעט מלוא החוב ליורוקום ונותר חשוף רק בכ-50 מיליון שקל, עסקת סיידוף טובה עבורו ומבחינתו היא "סוגרת את הפינה" עם אלוביץ'. היא עוד עשויה לאפשר לבנק לקבל 'ריקברי' (כלומר, רווח מהתאוששות חוב לאחר שכבר הופרש - ע.א, א.צ), וגם משפרת את תדמיתו בתקשורת. הוא הרי הבנק הראשון שלקח את אלוביץ' לבית המשפט.

השורה התחתונה: הסכמות בין פועלים לדיסקונט (וכרגע אין ממש כאלה), הן תנאי ראשון במעלה להסדר כלשהו ביורוקום. לרשימת הנושים מצטרף גם הבנק הבינלאומי, נושה קטן יחסית לדיסקונט והפועלים, ולכן תפקידו הוא משני.

4. האינטרסים של נושי יורוקום נדל"ן בראשות מזרחי טפחות: יורוקום נדל"ן היא בכלל חברה-אחות של יורוקום תקשורת, אך נושיה הם שחקן משמעותי מאוד בהסדר. הסיבה לכך היא שלקונסורציום בראשות מזרחי טפחות משועבדות מניות חברת חלל תקשורת - נכס מרכזי של יורוקום תקשורת. לשם השוואה, מניות יורוקום תקשורת באינטרנט זהב (המחזיקה בשרשור בשליטה בבזק) שוות כיום כ-365 מיליון שקל בלבד, ומניות יורוקום בחלל שוות כ-260 מיליון שקל.

בתרחיש תיאורטי, אם נושי יורוקום נדל"ן יקבלו לרשותם את המניות המשועבדות להם, הם יבצעו מכירה מהירה של המניות שתפרע את מלוא חובם - וירוקנו את יורוקום תקשורת מאחד הנכסים המרכזיים שלה, מה שיפגע לרעה כמובן בנושי יורוקום תקשורת. לכן, ההסדר חייב לרצות גם את נושי יורוקום נדל"ן ולשמור על כך שלא ישמטו את השטיח מתחת לרגלי הבנקים ביורוקום תקשורת. בינתיים, זה לא ממש קרה וזה הוביל לתגובה החריפה של מזרחי טפחות.

מה הפתרון? במסגרת העסקה, רוכש פוטנציאלי של קבוצת יורוקום יכול להוציא את נושי יורוקום נדל"ן מהמשוואה - קרי, פירעון החוב שלהם (שממילא רובו הגדול אמור להיפרע בחודש יוני). כך גם מוציאים נושה אחד מהתמונה וגם מפנים נכס מרכזי של יורוקום תקשורת (חברת חלל) שאותו ניתן לשעבד לבנקים ובכך לשפר את מצבם.

5. מה מחפשת קרן אליוט בבזק? הקרן האמריקאית רכשה קרוב ל-5% ממניות בזק ודורשת לנער את הדירקטוריון ולהחליפו. האם היא מחפשת השקעה לטווח ארוך? ספק גדול. בדרך-כלל, קרנות כאלו באות לעשות סיבוב כשהן מזהות הזדמנות להשבחה קצרת טווח. עובדה: "הרעשים" שנוצרו סביב בזק כבר גרמו לעליית המניה, בדיוק כפי שקרה, אגב, במלאנוקס. ופה בדיוק מתנגשים האינטרסים של קרן אליוט עם הבנקים וגם עם המתמודדים על רכישת השליטה בבזק דרך קבוצת יורוקום. אליוט עשויה לדרוש בהמשך הקפאת הדיבידנדים בבזק והקטנת המינוף בחברה, הכל כדי להשביח את החזקתה בחברה, אלא שחלוקת דיבידנדים אגרסיבית במעלה הפירמידה, כפי שהייתה עד כה בבזק, היא תנאי מהותי שיציב כל רוכש של קבוצת יורוקום. ובכלל, שום בעל שליטה חדש לא מעוניין שקרן זרה אקטביסטית "תנדנד" לו, תנסה להתערב בניהול בזק ותערים עליו קשיים בחלוקת דיבידנדים.

6. מה מחפש אדוארדו אלשטיין בבזק? מפה יכולה לבוא ההפתעה. למרות שכולם מדברים על עסקה ועל הסדר עם נתי סיידוף, ולמרות שמדי פעם מתפרסמים שמות של מתעניינים נוספים מטעם עצמם או מטעם ספין כלשהו של יורוקום או הנושים, יש כרגע שני מתמודדים עיקריים: נתי סיידוף וקבוצת אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין. המתווה של סיידוף גלוי וברור: הזרמה של 400 מיליון שקל, פריסת חוב של 323 מיליון שקל ותשלום עתידי בהתאם לאפסייד של 447 מיליון שקל (במילים אחרות: חוב שבסבירות נמוכה ישולם במלואו).

כוונותיו של אלשטיין בנוגע לבזק רציניות, רק שהוא שומר את הקלפים צמוד לחזה ולא ברור מה המתווה שהציע. עם זאת, על-פי גורמים בכירים במערכת הבנקאית מדובר במתווה טוב יותר מזה שמציע סיידוף, ככל הנראה הן במרכיב המזומן והן מבחינת החברות התפעוליות הפרטיות בקבוצת יורוקום שנמצאות בבעיות פיננסיות. אלו חברות שסיידוף אינו מעוניין בהן, ודווקא לאלשטיין, שהוכיח שהוא שחקן לטווח ארוך, יש יכולת ורצון לטפל בהן.

הרציונל של אלשטיין מאוד הגיוני: הוא מעדיף להיפרד מסלקום שמצוייה בשני שווקים תחרותיים מאוד כמו סלולר וטלוויזיה, ולהתמקד בבזק, שלה יש עוגן משמעותי בדמות החטיבה הנייחת והאינטרנט שבהן היא ממשיכה לשלוט, אם כי התחרות בהן מבצבצת.

המכשול הראשון בדרך לבזק הוא, אם כן, מכירת סלקום, כתנאי לעסקה אפשרית של אי.די.בי. רשות ההגבלים תדרוש בוודאות את מכירת השליטה בחברת הסלולר, השאלה היא רק באיזה לוח זמנים. המכשול השני: ההיסטוריה של אי.די.בי, התגובה הציבורית ופלונטר הפירמידות - תוצאה של חוק הריכוזיות. דווקא בנושא השני, אלשטיין הוכיח עד עכשיו יצירתיות והצליח להדוף את הרגולטורים בנושא חוק הריכוזיות. אין סיבה שלא יעשה זאת גם הפעם, אם יזכה בבזק.

השורה התחתונה: סיידוף מציע פתרון זמין ומהיר, אלשטיין מציע פתרון טוב יותר, אך כזה שייקח זמן ליישמו.

7. למה לא מבצעים מכרז בין המתמודדים למקסם את התמורה? ולמה לא חושבים על פיזור גרעין השליטה בבזק בבורסה ומכירה בחלקים של קבוצת יורוקום, במקום להמשיך עם גרעין שליטה קטן יחסית? התשובה לשתי השאלות היא אחת: מפני שכך זה נוח הרבה יותר לבנקים ומייצר להם הרבה פחות כאב ראש. מכירת השליטה "מלמעלה", כלומר של קבוצת יורוקום כמקשה אחת, חוסכת זמן ומאמץ. הבעיה היא שכרגע הבנקים לא מסתדרים האחד עם השני, ולא מן הנמנע שחילוקי הדעות וריבוי האינטרסים יובילו למכירה בחלקים. השורה התחתונה: לבנקים אינטרס משותף במכירה "מלמעלה", אבל אינטרס מנוגד בסוג הסדר החוב, וכמובן שבכל הסיפור הזה מעורבים הרבה אגו ואמוציות בין הבנקים. לכו תדעו לאן הם יובילו.

8. איפה נעלם משרד התקשורת? שאלה טובה, גם אנחנו חיפשנו אותו.הרי מכירת השליטה ביורוקום פירושה קבלת היתר שליטה בבזק, הליך שהוא אינו פשוט וטריוויאלי. בכל מצב, גרעין השליטה מחייב שותף ישראלי (כמו מורי ארקין בקבוצת אייפקס-סבן, בעלי השליטה לשעבר בבזק). ייתכן שהמשרד צופה מהצד בכל הפסטיבל ומחכה שיגיעו אליו לקבלת אישורים, אלא שעניין גרעין השליטה בבזק הוא נושא שמשרד התקשורת חייב לתת עליו את הדעת, ונראה שהוא בורח מהבעיה הזו כמו מאש.

נושא רגולטורי אחר והרבה יותר חשוב לעתידה של בזק, הוא ההפרדה המבנית שנעצר על רקע החקירות נגד בכירי החברה. כל בעל שליטה חדש ידרוש בצדק ובהקדם האפשרי ביטול של ההפרדה המבנית. אין סיבה להמשיך לקשור לבזק את הידיים במבנה ארכאי שבה היא איננה יכולה לתקשר עם החברות-הבנות שלה כמו yes, פלאפון ובזק בינלאומי. אין סיבה שגם הצרכנים יסבלו מזה ולא יקבלו אפשרות לטריפל (טלוויזיה בכבלים, אינטרנט ונייח) מקבוצת בזק, בדיוק כפי שקיים טריפל כזה בהוט. לכן, החלפת השליטה בבזק יכולה לסמן גם את הביטול ההיסטורי של ההפרדה המבנית בחברה.

9. מה עם וואלה!? שאלה טובה. לכאורה מדובר בנכס הכי קטן בקבוצת בזק, אבל זהו נכס תקשורתי שיש לו יתרונות וחסרונות. היתרון הבולט הוא השפעה וכוח, החיסרון הבולט הוא חשיפה - ובמקרה של אלוביץ' היא לא בדיוק שירתה אותו. ייתכן שבעלי השליטה החדשים בבזק ישימו על המדף את וואלה!, וייתכן שירצו להשאירו בחיקם. בכל מקרה, יש המרחרחים סביב וואלה!, והם רק מחכים לאיש שאיתו הם ידונו על עסקה.

עוד כתבות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות