גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יפתור את הפלונטר בהסדר יורוקום - ואיך?

במערכת הבנקאית מעריכים: אלשטיין מציע הצעה טובה יותר מסיידוף, אך יישומה מורכב יותר

שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר

1. אם מישהו חשב או השלה את עצמו שאפשר לארגן עסקה לרכישת גרעין השליטה בבזק ע"י נתי סיידוף במהירות הבזק ובאישון לילה, או שאם מישהו חשב שאפשר למכור את אחת החברות הגדולות במשק מהיום להיום - המציאות כמובן טפחה על פניו. העסקה למכירת גרעין השליטה בבזק, או יותר נכון - הסדר הנושים מלמעלה דרך קבוצת יורוקום - הולך ומתעכב, הולך ומסתבך, וההוכחה הטובה ביותר להסתבכות היא ההודעה של קונסורציום הנושים של יורוקום נדל"ן שהוגשה אמש לבית המשפט, לקראת ההצבעה של אסיפת הנושים של יורוקום שאמורה להתקיים ביום שלישי הבא.

את הקונסורציום מוביל בנק מזרחי טפחות שלא חסך במילים חריפות כדי להביע את התנגדותו להסדר, אם יש כזה, שבמסגרתו תעבור השליטה בקבוצת יורוקום לסיידוף. "הייתכן באמת שרכישת כל קבוצת יורוקום ובתוכה בזק תבוצע במהלך בזק?", נכתב בפנייה לבית המשפט, "ללא משא ומתן, ללא תחרות, ללא רגולציה, תוך שמתבצעת רכישת שליטה מהגדולות במשק תחת כנפי בית המשפט, באמצעות רכישת פירמידת חברות החזקה? הייתכן בנוסף שכל האמור יבוצע ללא אישורי חברות-בנות ונושי הקבוצה, ועוד ועוד. האם באמת מצפים כי בית המשפט הנכבד 'יקנה' את הטיעון המופרך הזה כי לפנינו הסדר הראוי לאישור?".

בהמשך הפנייה העלה מזרחי טפחות את הביקורת שלו על ההסדר המתגבש עם סיידוף, ואף רמזבמסר ברור מאוד שההסדר "בושל" (לכל אורך הפנייה המילה הסדר מובאת כמה וכמה פעמים תחת מרכאות - ע.א, א.צ) לטובת סיידוף: "... המשקיע לא מוכן לקחת אחריות על תשלום החוב (של יורוקום נדל"ן - ע.א, א.צ). למעשה, על אף היות החוב מובטח, ההסדר כלל אינו טורח להבהיר כיצד ייפרע החוב ומי אחראי לפרוע אותו... 'הסדר' כזה טרם נראה במקומותינו! הנושה המובטח (הקונסורציום של מזרחי טפחות - ע.א, א.צ). נדרש להמתין ולהמתין להליכי 'ריפייננס' לא ברורים וחסרי סיכוי, אותם מבקשים ביורוקום לבצע 'בהקדם' ללא כל אחריות של המשקיע! הייתכן כדבר הזה?". השורה התחתונה היא שמזרחי טפחות למעשה מאשים את קבוצות יורוקום, וכך גם את הבנקים האחרים ששותפים להסדר, כי הם מנסים לסדר אותו ולסדר לסיידוף מבנה עסקה עם הבטחות עתידיות להחזר חובות שרשומות על הקרח.

2. מזרחי טפחות כמובן דואג לחובו כחלק מהקונסורציום שאותו הוא הוביל, ופנייתו לבית המשפט רק המחישה את התסבוכת ביורוקום-בזק. יותר מדי נושים, יותר מדי סוגי נשייה (כלומר, סוגי חוב), יותר מדי אינטרסים מנוגדים, יותר מדי חברות מעורבות בהסדר, פחות מדי תיאום בין הנושים, פחות מדי "שלל" (כלומר, נכסים ביחס לחוב) ומבנה פירמידיאלי שמקשה על הסדר כלשהו, יהיה אשר יהיה.

מבנה השליטה של משפחת אלוביץ' ביורוקום תקשורת

צריך להבין: בזק, מטבע הדברים, מושכת את מרבית תשומת הלב, אבל ההסדר אמור לכלול עוד שורה של חברות כמו יורוקום נדל"ן, חלל תקשורת ועוד שורה של חברות בשליטת קבוצת יורוקום.

על רקע זה, מנסה "גלובס" לעשות סדר בפלונטר של יורוקום-בזק: מה האינטרסים השונים של הנושים, איזה אפשרויות יש לעסקה, מי נמצא בתמונת ההתמודדות על רכישת קבוצת יורוקום ואיתה בזק, ואיפה נמצאת בזק בכל הסיפור הזה - החברה ועתידה הרגולטורי.

ראשית, לתמונת המצב הנוכחית: מחר אמורים נציגי הבנקים להיפגש עם נציגי סיידוף בתקווה לקבל הצעה משופרת מזו שהוגשה לבית המשפט. על-פי הערכות, לא צפוי מחר להתגבש מתווה חדש, אבל גם המתווה הנוכחי, הכולל תשלום של 400 מיליון שקל, לא יהיה סוף פסוק. כך או אחרת, יורוקום ואיתה בזק עדיין רחוקים מלהיות בכיסו של סיידוף, הדרך לשם עוד תהיה ארוכה ועשוייה לכלול גם הפתעות.

3. האינטרסים המנוגדים של דיסקונט ופועלים: בעוד שביורוקום נדל"ן הנושים מאוגדים כאמור תחת קונסורציום אחד עם אינטרס ותנאים אחידים, ביורוקום תקשורת המצב הרבה יותר בעייתי משום שיש בו שני "שחקנים" עיקריים: השחקן הראשון - בנק דיסקונט, הנושה הגדול ביותר, עם חוב של כ-700 מיליון שקל. מדובר בחוב משמעותי לבנק, בוודאי יחסית לגודלו של דיסקונט. באמתחתו של דיסקונט שעבודים טובים יחסית בדמות חלק ממניות אינטרנט זהב ובית יורוקום, והוא רוצה לקבל בהתאם לכך עדיפות בחלוקת השלל בהסדר המתגבש.

השחקן השני הוא בנק הפועלים, הבנק הגדול ביותר במדינה, עם חוב בסדר גודל של כ-400 מיליון שקל - חוב לא מהותי יחסית לגודלו. בדרך כלל, בגלל גודלו, הפועלים היה הבנק הדומיננטי בהסדרים מסוג אלה, אולם כעת הוא מוצא את עצמו כנושה משני עם ביטחונות פחות טובים, ולא ככזה שאומר את המילה האחרונה. מכיוון שהבנק הפריש את כמעט מלוא החוב ליורוקום ונותר חשוף רק בכ-50 מיליון שקל, עסקת סיידוף טובה עבורו ומבחינתו היא "סוגרת את הפינה" עם אלוביץ'. היא עוד עשויה לאפשר לבנק לקבל 'ריקברי' (כלומר, רווח מהתאוששות חוב לאחר שכבר הופרש - ע.א, א.צ), וגם משפרת את תדמיתו בתקשורת. הוא הרי הבנק הראשון שלקח את אלוביץ' לבית המשפט.

השורה התחתונה: הסכמות בין פועלים לדיסקונט (וכרגע אין ממש כאלה), הן תנאי ראשון במעלה להסדר כלשהו ביורוקום. לרשימת הנושים מצטרף גם הבנק הבינלאומי, נושה קטן יחסית לדיסקונט והפועלים, ולכן תפקידו הוא משני.

4. האינטרסים של נושי יורוקום נדל"ן בראשות מזרחי טפחות: יורוקום נדל"ן היא בכלל חברה-אחות של יורוקום תקשורת, אך נושיה הם שחקן משמעותי מאוד בהסדר. הסיבה לכך היא שלקונסורציום בראשות מזרחי טפחות משועבדות מניות חברת חלל תקשורת - נכס מרכזי של יורוקום תקשורת. לשם השוואה, מניות יורוקום תקשורת באינטרנט זהב (המחזיקה בשרשור בשליטה בבזק) שוות כיום כ-365 מיליון שקל בלבד, ומניות יורוקום בחלל שוות כ-260 מיליון שקל.

בתרחיש תיאורטי, אם נושי יורוקום נדל"ן יקבלו לרשותם את המניות המשועבדות להם, הם יבצעו מכירה מהירה של המניות שתפרע את מלוא חובם - וירוקנו את יורוקום תקשורת מאחד הנכסים המרכזיים שלה, מה שיפגע לרעה כמובן בנושי יורוקום תקשורת. לכן, ההסדר חייב לרצות גם את נושי יורוקום נדל"ן ולשמור על כך שלא ישמטו את השטיח מתחת לרגלי הבנקים ביורוקום תקשורת. בינתיים, זה לא ממש קרה וזה הוביל לתגובה החריפה של מזרחי טפחות.

מה הפתרון? במסגרת העסקה, רוכש פוטנציאלי של קבוצת יורוקום יכול להוציא את נושי יורוקום נדל"ן מהמשוואה - קרי, פירעון החוב שלהם (שממילא רובו הגדול אמור להיפרע בחודש יוני). כך גם מוציאים נושה אחד מהתמונה וגם מפנים נכס מרכזי של יורוקום תקשורת (חברת חלל) שאותו ניתן לשעבד לבנקים ובכך לשפר את מצבם.

5. מה מחפשת קרן אליוט בבזק? הקרן האמריקאית רכשה קרוב ל-5% ממניות בזק ודורשת לנער את הדירקטוריון ולהחליפו. האם היא מחפשת השקעה לטווח ארוך? ספק גדול. בדרך-כלל, קרנות כאלו באות לעשות סיבוב כשהן מזהות הזדמנות להשבחה קצרת טווח. עובדה: "הרעשים" שנוצרו סביב בזק כבר גרמו לעליית המניה, בדיוק כפי שקרה, אגב, במלאנוקס. ופה בדיוק מתנגשים האינטרסים של קרן אליוט עם הבנקים וגם עם המתמודדים על רכישת השליטה בבזק דרך קבוצת יורוקום. אליוט עשויה לדרוש בהמשך הקפאת הדיבידנדים בבזק והקטנת המינוף בחברה, הכל כדי להשביח את החזקתה בחברה, אלא שחלוקת דיבידנדים אגרסיבית במעלה הפירמידה, כפי שהייתה עד כה בבזק, היא תנאי מהותי שיציב כל רוכש של קבוצת יורוקום. ובכלל, שום בעל שליטה חדש לא מעוניין שקרן זרה אקטביסטית "תנדנד" לו, תנסה להתערב בניהול בזק ותערים עליו קשיים בחלוקת דיבידנדים.

6. מה מחפש אדוארדו אלשטיין בבזק? מפה יכולה לבוא ההפתעה. למרות שכולם מדברים על עסקה ועל הסדר עם נתי סיידוף, ולמרות שמדי פעם מתפרסמים שמות של מתעניינים נוספים מטעם עצמם או מטעם ספין כלשהו של יורוקום או הנושים, יש כרגע שני מתמודדים עיקריים: נתי סיידוף וקבוצת אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין. המתווה של סיידוף גלוי וברור: הזרמה של 400 מיליון שקל, פריסת חוב של 323 מיליון שקל ותשלום עתידי בהתאם לאפסייד של 447 מיליון שקל (במילים אחרות: חוב שבסבירות נמוכה ישולם במלואו).

כוונותיו של אלשטיין בנוגע לבזק רציניות, רק שהוא שומר את הקלפים צמוד לחזה ולא ברור מה המתווה שהציע. עם זאת, על-פי גורמים בכירים במערכת הבנקאית מדובר במתווה טוב יותר מזה שמציע סיידוף, ככל הנראה הן במרכיב המזומן והן מבחינת החברות התפעוליות הפרטיות בקבוצת יורוקום שנמצאות בבעיות פיננסיות. אלו חברות שסיידוף אינו מעוניין בהן, ודווקא לאלשטיין, שהוכיח שהוא שחקן לטווח ארוך, יש יכולת ורצון לטפל בהן.

הרציונל של אלשטיין מאוד הגיוני: הוא מעדיף להיפרד מסלקום שמצוייה בשני שווקים תחרותיים מאוד כמו סלולר וטלוויזיה, ולהתמקד בבזק, שלה יש עוגן משמעותי בדמות החטיבה הנייחת והאינטרנט שבהן היא ממשיכה לשלוט, אם כי התחרות בהן מבצבצת.

המכשול הראשון בדרך לבזק הוא, אם כן, מכירת סלקום, כתנאי לעסקה אפשרית של אי.די.בי. רשות ההגבלים תדרוש בוודאות את מכירת השליטה בחברת הסלולר, השאלה היא רק באיזה לוח זמנים. המכשול השני: ההיסטוריה של אי.די.בי, התגובה הציבורית ופלונטר הפירמידות - תוצאה של חוק הריכוזיות. דווקא בנושא השני, אלשטיין הוכיח עד עכשיו יצירתיות והצליח להדוף את הרגולטורים בנושא חוק הריכוזיות. אין סיבה שלא יעשה זאת גם הפעם, אם יזכה בבזק.

השורה התחתונה: סיידוף מציע פתרון זמין ומהיר, אלשטיין מציע פתרון טוב יותר, אך כזה שייקח זמן ליישמו.

7. למה לא מבצעים מכרז בין המתמודדים למקסם את התמורה? ולמה לא חושבים על פיזור גרעין השליטה בבזק בבורסה ומכירה בחלקים של קבוצת יורוקום, במקום להמשיך עם גרעין שליטה קטן יחסית? התשובה לשתי השאלות היא אחת: מפני שכך זה נוח הרבה יותר לבנקים ומייצר להם הרבה פחות כאב ראש. מכירת השליטה "מלמעלה", כלומר של קבוצת יורוקום כמקשה אחת, חוסכת זמן ומאמץ. הבעיה היא שכרגע הבנקים לא מסתדרים האחד עם השני, ולא מן הנמנע שחילוקי הדעות וריבוי האינטרסים יובילו למכירה בחלקים. השורה התחתונה: לבנקים אינטרס משותף במכירה "מלמעלה", אבל אינטרס מנוגד בסוג הסדר החוב, וכמובן שבכל הסיפור הזה מעורבים הרבה אגו ואמוציות בין הבנקים. לכו תדעו לאן הם יובילו.

8. איפה נעלם משרד התקשורת? שאלה טובה, גם אנחנו חיפשנו אותו.הרי מכירת השליטה ביורוקום פירושה קבלת היתר שליטה בבזק, הליך שהוא אינו פשוט וטריוויאלי. בכל מצב, גרעין השליטה מחייב שותף ישראלי (כמו מורי ארקין בקבוצת אייפקס-סבן, בעלי השליטה לשעבר בבזק). ייתכן שהמשרד צופה מהצד בכל הפסטיבל ומחכה שיגיעו אליו לקבלת אישורים, אלא שעניין גרעין השליטה בבזק הוא נושא שמשרד התקשורת חייב לתת עליו את הדעת, ונראה שהוא בורח מהבעיה הזו כמו מאש.

נושא רגולטורי אחר והרבה יותר חשוב לעתידה של בזק, הוא ההפרדה המבנית שנעצר על רקע החקירות נגד בכירי החברה. כל בעל שליטה חדש ידרוש בצדק ובהקדם האפשרי ביטול של ההפרדה המבנית. אין סיבה להמשיך לקשור לבזק את הידיים במבנה ארכאי שבה היא איננה יכולה לתקשר עם החברות-הבנות שלה כמו yes, פלאפון ובזק בינלאומי. אין סיבה שגם הצרכנים יסבלו מזה ולא יקבלו אפשרות לטריפל (טלוויזיה בכבלים, אינטרנט ונייח) מקבוצת בזק, בדיוק כפי שקיים טריפל כזה בהוט. לכן, החלפת השליטה בבזק יכולה לסמן גם את הביטול ההיסטורי של ההפרדה המבנית בחברה.

9. מה עם וואלה!? שאלה טובה. לכאורה מדובר בנכס הכי קטן בקבוצת בזק, אבל זהו נכס תקשורתי שיש לו יתרונות וחסרונות. היתרון הבולט הוא השפעה וכוח, החיסרון הבולט הוא חשיפה - ובמקרה של אלוביץ' היא לא בדיוק שירתה אותו. ייתכן שבעלי השליטה החדשים בבזק ישימו על המדף את וואלה!, וייתכן שירצו להשאירו בחיקם. בכל מקרה, יש המרחרחים סביב וואלה!, והם רק מחכים לאיש שאיתו הם ידונו על עסקה.

עוד כתבות

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

מקסים הרקין ובר קופרשטיין בתיעוד משבי חמאס

"אנחנו פה מתים עם הדופק, לא מרגישים בני אדם": תיעוד ראשון של מקסים הרקין ובר קופרשטיין בשבי

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי, ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

תיקון והתנצלות

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון שכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם, שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית