בני אדם
א. האמת? כישראלי ליברל, הומניסט, שמאלן ודוגמן מסלול בתצוגות של הלבשה תחתונה, היה לי שבוע די גרוע. כנראה כי עכשיו חורף ואין הרבה תצוגות של הלבשה תחתונה, אז היה לי זמן לשבת בבית, להיחשף לחדשות, כמו שאומרים היום במחלקות השיווק, ולהתבאס.
הביקור של סגן נשיא ארצות-הברית מייק פנס היה זוועה מבחינתי. אני שמח שאוהבים את ישראל בבית הלבן, כמובן, אבל האהבה שלו היא לא האהבה שלי. הנה לכם אדם שמסמל (כמעט) את כל מה שנורא ואיום בעיניי: דתי קיצוני שמאמין באפוקליפסה, אבל לא מאמין באבולוציה, מכחיש את מדעי האקלים, שמרן, פוליטיקאי שנלחם בלהט בלהט"בים, בהפלות, בזכות האישה על גופה בכלל, במשפחות יחידניות, שמסרב לקלוט פליטים, שתמיד מתייצב לצד המעסיק נגד העובד, לצד העשיר נגד העני, לצד הלבן נגד השחור. אדם שתמיד אפשר למצוא אותו מתייצב לצד חברות הנפט, הטבק והנשק. אדם שראייתו מוגבלת לשחור ולבן, רעים וטובים, כמו ילד. הוא אכן תומך נלהב של ישראל, אבל רק כשלב ביניים עד מלחמת גוג ומגוג, שבה כולנו נמות ואז יבוא ישו או משהו מטורלל כזה.
זה הבנאדם - כולם יודעים את זה. והנה הוא מתקבל פה בכבוד מלכים, בשיירה של עשרות כלי רכב, נואם בכנסת, מורם מעם, בעוד נבחרי ציבור ערבים מורחקים באלימות לקול מחיאות כפיים של חברי כנסת, כולל דתיים וחרדים שיודעים בדיוק את שורשי אמונתו, ואיש אינו אומר דבר. האם לפחות חשבו על הדברים האלה בליבם? נותר רק לקוות.
כן, כן, אמרו לי השבוע חברים ימנים בגיחוך מלווה במחוות יד מבטלת, הוא בא הנה כדי לקדם את גוג ומגוג. כי כשזה מתאים, פתאום אמונות לא חשובות ודיבורים לא משנים. העיקר שהשגרירות תעבור לירושלים.
אגב, מבחינתי, כתל-אביבי, שכל השגרירויות תעבורנה לירושלים. השגרירויות לא תורמות דבר למרקם החיים בתל-אביב, הן נטע זר של מכובדות שעבר זמנה. שימו לב שמסביב לכל שגרירות - ולא חשוב של איזו מדינה, ידידותית או עוינת - יש רדיוס, בלתי נראה אך מורגש, של באסה. איפה שיש יותר שגרירויות, יש יותר באסה. ברחוב המקביל אלינו יש שגרירות והשכנים שלה תמיד נראים לי עצובים. אין ספק שבירושלים השגרירויות יתאימו הרבה יותר למרקם החיים. זה גם קרוב יותר לכותל, ודיפלומטים הרי מתים על הכותל. זה ידוע.
ב. אני מבין שלהרבה שגרירים מהרבה מדינות לא נוח לעבור לירושלים מכל מיני סיבות והם מעדיפים את תל-אביב. אפשר בהחלט להבין את זה, אבל עם כל הכבוד - מדינת ישראל היא לא תוכנית כבקשתך, כן? העובדה שבתל-אביב יותר כיף להם, שיש פה אנשים כמוהם וכד', היא לא בעיה שלנו.
זה גם ממש לא לעניין לרכז את כולם במקום אחד. הפתרון המתבקש: לפזר את השגרירויות והשגרירים בכל ערי ישראל. רק את המדינות הכי טובות אלינו, כמו מיקרונזיה וטוגו, נשאיר בתל-אביב. בעיניי, זה המעשה הציוני ביותר. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הוא כזה חבר טוב של נתניהו, אני בטוח שלא תהיה לו בעיה להעביר את השגרירות לקריית גת או לעתלית. מה יש בירושלים שאין בהן, מלבד הכותל? ופוטין? פוטין זה אח - שיעביר את השגרירות לפתח תקווה או לכרמיאל. שגרירות צרפת לעפולה, שגרירות בריטניה לנתיבות, וכך הלאה. זו הדרך הבטוחה והמהירה ביותר להפיץ את יופייה של ישראל ואת טוב ליבם של תושביה בין האומות. השבוע הייתי בשדרות, טיפשה המדינה שלא תרצה להקים שם שגרירות.
הרי בינינו, מה עושים השגרירים רוב הזמן? לא הרבה יותר מכלום, ואת זה אפשר לעשות בכל מקום. אני אולי דוגמן מסלול בתצוגות אופנה של הלבשה תחתונה, אבל ראיתי עולם ותאמינו לי - אין דבר כזה שגריר עסוק יותר מדי. במקרה הכי גרוע, המדינה שלנו קטנה; מכל מקום לכל מקום אתה יכול להגיע בכמה שעות. ואם בכל זאת מדובר בשליחות דיפלומטית דחופה וסודית עד כדי כך שאי-אפשר לעשות אותה במייל, בטלפון, בסקייפ או בצ'ט - תמיד אפשר לצייץ אותה בטוויטר.
אז יאללה, לפזר! זה גם יהיה מאוד יפה וסמלי שבשנת ה-70 למדינה יתפזרו בה נציגי כל חברותינו.
ג. אתם יודעים מה עוד יהיה יפה וסמלי לכבוד שנת ה-70 למדינה? להפסיק באופן מיידי את המעצרים והגירושים של מהגרי-עבודה-מבקשי-מקלט-מסתננים-פליטים מאפריקה בחזרה לאפריקה ולפזר אותם ברחבי הארץ. נכון שזה הדבר הכי צפוי שיכול לבוא מאחד כמוני, אבל לפעמים אין ברירה אלא לומר את המובן מאליו, גם אם זה בפעם האלף.
נדמה שהעובדות והעדויות לא משנות. אין משמעות למה שאין בו ערך. כל מה שלא מתאים לך הוא ממילא פייק ניוז, ועל כל אמת יש עוד אחת. אפילו בג"ץ, שקבע שאפשר לגרש לרואנדה ולאוגנדה, התפתל והגביל בזמן את אפשרויות הכליאה של מבקשי המקלט. ובכל זאת, עוד טיפה בים לא תשנה: כולנו יודעים טוב מאוד - זה לא גירוש "מרצון" וזה לא למדינה "ידידותית". כולנו יודעים טוב מאוד, העדויות ממשיכות להצטבר כל יום, שהם נשדדים ונרצחים, או במקרה היותר טוב, מתחילים מחדש את כל מסלול האומללות, האלימות והמוות. כולנו יודעים שישראל יכולה להסתדר בלי שום בעיה עם כמות האריתראים והסודנים שנמצאים פה. חדשים כבר לא נכנסים, ויש פה מספיק עבודה לכולם. כבר היום הם עובדים בעבודות שהישראלי לא רוצה - ומעסיקיהם מרוצים. אין שום סיבה אמיתית לשלוח את האנשים האלה לעוד סיבוב של מכות גורל, גורל שכבר היכה בהם פעם אחת.
אני אפילו לא מתווכח. מה שתגידו אני זורם איתכם: הם לא פליטים? טוב. הם מסתננים? כן. הם מהגרי עבודה? סבבה. אתם צודקים: כל הפליטים הלכו לסקנדינביה, כל מהגרי העבודה והמסתננים - אלינו. בסדר? אבל בחייאת, ממשלת ישראל, מה, בשביל פוליטיקה קטנה, פנים-ימנית, פנים-ליכודית, יישלחו אנשים אל מותם? מה, בגלל חוסר נוחות של תושבי כמה שכונות תשלחו אנשים אל מותם? אני לא מזלזל בתחושת של חלק מתושבי שכונות דרום תל-אביב, אבל העונש על חוסר הנוחות שלהם, עם כל האהבה, לא צריך להיות סכנת מוות. אל תגרשו, תפזרו. גם אתם תרגישו יותר טוב עם עצמכם, גם תושבי דרום תל-אביב, גם תושבי שאר הארץ וגם עשרות אלפי האנשים שחייהם ניצלו ויהיו חברים טובים שלנו לנצח.
כולנו נרגיש כל-כך הרבה יותר טוב, כל-כך מוסריים ורגישים ואוהבי אדם וכל זה - מתנה נהדרת למדינה לדעתי.
אז די לגירוש.
ד.ו אתם יודעים מה, רק על זה שניסיתי לטעון ולשכנע ולהתחנן נגד הגירוש הזה מבלי לעשות שימוש בשואה ולו פעם אחת - מגיע לכל האפריקאים להישאר.