גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קווים לדמותה של הריבית הנמוכה - שלא הולכת לשום מקום

הריבית הנמוכה כאן כדי להישאר איתנו בתקופה הקרובה ■ הנה כמה קווים לדמותה - איך היא נולדה, מה היא עשתה לנו ולאן היא הולכת ■ פרויקט מיוחד: עשור לריבית האפסית

בן ברננקי / צילום: שאטרסטוק
בן ברננקי / צילום: שאטרסטוק

בבואנו לבחון את העשור האחרון שהתאפיין בהרחבה מוניטרית ובריביות נמוכות, עלינו לזכור את הכלל המנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל ואת רוב הבנקים המרכזיים בעולם המפותח. המדיניות המוניטרית פועלת בסביבה של משטר יעד אינפלציה גמיש, המעוגן ב"כלל טיילור". לפי כלל זה, כשיש ירידה באינפלציה ביחס ליעד האינפלציה או ירידה בפעילות הכלכלית ביחס לרמת הפעילות הפוטנציאלית, יש להוריד את הריבית, ולהפך.

התפתחות בישראל

כאשר התחיל המשבר הפיננסי העולמי, עם קריסת בנק ההשקעות "ליהמן בראת'רס" בשנת 2008, דיברו בכל העולם על משבר שהפוטנציאל שלו הרסני במיוחד, בקנה-מידה של "השפל הגדול" בשנות ה-30 של המאה העשרים. לכן בעולם המפותח נקטו מהלך מידיי ואגרסיבי של הורדת ריבית, כדי לא לחזור על הטעות שעשו ב"פדרל ריזרב" בשנות ה-30, כשלא הורידו את הריבית. ראוי לציין כי המחקר האקדמי של יו"ר ה"פדרל ריזרב" בזמן המשבר, הפרופ' בן ברננקי, עסק ב"שפל הגדול", והוא האמין שאין לחזור על טעויות העבר. ברננקי נזהר מהישנות של התוצאות מרחיקות הלכת בשנות השלושים - הכלכליות והפוליטיות - ובהן פרוץ מלחמת העולם השנייה.

קצב האינפלציה וריבית בנק ישראל

הוא הוביל את המהלך של הפחתת הריבית, וחלק את משנתו עם המנחה שלו בעבודת הדוקטורט, פרופ' סטנלי פישר, שהיה נגיד בנק ישראל בתקופת המשבר הפיננסי של 2008.

אלו היו נסיבות לידתה של הפחתת הריבית הגדולה ב-2008. אותה עת התאפיינה בפאניקה גדולה מאוד. זה היה תהליך שהתרחש בישראל ובמדינות נוספות בעולם בו-בזמן. בישראל היו חששות לקופות הפנסיה ולקופות הגמל ואווירה כבדה של משבר. בדיעבד נראה שהפחתות הריבית הללו מנעו את התממשות החששות הכבדים.

כך חזרו המשקים למסלולם הרגיל בישראל, באירופה ובמדינות עשירות נוספות. בתנאים אלה אפשר היה להתחיל להעלות ריבית. עם זאת, בשנת 2011 היכה המשבר באירופה בחוזקה, בעיקר במדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד). גם מדינות אלה, כמו ארה"ב, חוו משבר פיננסי ומשבר נדל"ן חמורים.

בסוף שנת 2011 היו שני שווקים ענקיים בצרות - אירופה וארצות-הברית. ישראל קרובה יותר מבחינה כלכלית לאירופה, ולכן הייתה השפעת המשבר האירופי חזקה יותר עליה ממשבר הסאבפריים באמריקה. מדינות רבות הפחיתו את הריבית בו בזמן, ובהן ישראל. משבר זה פגע בישראל קשות, והתבטא בירידה של ממש בקצב הצמיחה. אלה היו שנות המחאה החברתית בישראל.

בשנת 2013 כבר נראו ניצני התאוששות בארצות-הברית, בשעה שמדינות אירופה ושאר העולם עדיין שרו במשבר. נגיד הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי שכנע את המדינות השמרניות יותר באיחוד "לעשות את מה שצריך" כדי להציל את האיחוד האירופי. לצעדים שנקט לא היה תקדים היסטורי: הפחתת הריבית לתחום הריבית השלילית וביצוע הרחבות כמותיות. גם יפן נקטה מדיניות דומה.

נחזור לישראל - למן 2011 ניכרת ירידה בקצב הצמיחה. אמנם, ירידה זו נבלמה, בין היתר בזכות הריבית הנמוכה, אך עדיין לא חזרנו לשיעור של 5 אחוזי צמיחה. עלינו לזכור שישראל עדיין מצויה בתהליך של סגירת פערים ברמת התוצר לנפש למול המדינות המפותחות, וכי צמיחה של 3 אחוזים בתוצר הגולמי לנפש אינה מאפשרת לסגור את הפער. לשם סגירתו עלינו לייצר קצב צמיחה של 5-4 אחוזים.

תרומת המדיניות

ההשלכות החיוביות של מדיניות הריבית הנמוכה ברורות. המשק נמצא בתעסוקה מלאה, קצב ההתרחבות של הצריכה הפרטית בו מהיר מאוד וניכרת עלייה ברמת החיים.

הפגיעה בכלכלה העולמית פגעה בסחר העולמי, ולכן פגעה גם ביצוא של ישראל. אי לכך הריבית הנמוכה אפשרה לייצר צמיחה בטווח הקצר, המושתתת על צריכה פרטית יותר מאשר על היצוא. הריבית עודדה את הפעילות המקומית וכן את רכיבי הצריכה המבוססים על יבוא, כגון נסיעות לחו"ל, רכישת מכוניות וכו'. בנוסף עודדה הריבית הנמוכה את הפעילות בשוק הדיור. מוצרים שניתן לייבאם או לייצרם אינם סובלים ממגבלות של היצע. לכן לא ניכרו עליות במחירים שלהם; נהפוך הוא - נרשמה ירידה במחיריהם מן הסיבות הבאות: התחזקות השקל, רפורמות ממשלתיות בענפים שונים, הפחתות מיסוי והתגברות התחרות בשל השימוש באינטרנט. בנוסף יש לזכור כי גם האינפלציה בעולם הייתה נמוכה מאוד. נסיבות אלה המתקיימות גם כיום תומכות בהותרת הריבית הנמוכה על כנה.

לריבית הנמוכה הייתה השפעה חיובית ביותר על שוק העבודה, כיוון שהגידול בביקושים המקומיים לצריכה פרטית מגביר את הביקוש לעובדים, ולפיכך גם את התעסוקה של עובדים שפריון העבודה שלהם נמוך. העובד הישראלי הממוצע סובל מבעיית פריון נמוך בהשוואה לעובד הממוצע במדינות ה-OECD. כתוצאה מהתרחבות מהירה של הביקושים המקומיים בישראל, שמכיוון שאינם נמצאים בתחרות אל מול חו"ל מאפשרים העסקה של גם של עובדים בעלי פריון נמוך יחסית, התרחבו בה מעגלי התעסוקה יותר מבמדינות אחרות. משק שמתאפיין בצמיחה מהירה של הצריכה הפרטית מייצר הכנסות רבות ממסים. זאת מכיוון שהמיסוי החל על הצריכה גבוה מן המיסוי החל על הייצוא.

מהלך זה סייע אפוא לממשלה לעמוד ביעדי ההכנסות ממסים אף למעלה מהיעד שנקבע, ואפשר את הקלות המס שפעלו להורדת מחירים ואפשרו לממשלה להיות נדיבה יותר גם בצד ההוצאה. כמו כל תרופה טיפלה הריבית הנמוכה במחלות שהמשק הישראלי נדבק בהן כתוצאה מן המשבר העולמי, ומנעה הידבקות במחלות נוספות. אך היו לכך גם תופעות לוואי, והעיקרית מביניהן - מחירי הדירות. הגידול בביקושים לדיור נתקל בהיצע שלא הגיב לו במהירות, וחמור מכך - המשק הישראלי היה במחסור גדול ביחידות דיור ובתשתיות באזורי ביקוש עוד טרם פרוץ המשבר. הריבית הנמוכה הייתה בבחינת הוספת שמן למדורה שבערה כבר קודם, אך לא הייתה גורם הכרחי או מספיק לעליית מחירים.

במדינות רבות באירופה למשל, הריבית היא שלילית, אך מחירי הדירות לא עלו כלל. על כן ניתן לקבוע שריבית נמוכה אינה תנאי לעליית מחירים, וכדי שהמחירים יעלו, יש צורך בביקוש בסיסי לדיור לצד מגבלות בהיצע הדיור. יש לזכור שהביקושים לדירות ומחיריהן עלו גם בין השנים 2009 ו-2011 בהן עלתה הריבית בשלוש נקודות האחוז. למשבר הדיור בישראל תרמה חרדה של זוגות צעירים שהאמינו כי חלון ההזדמנויות לרכוש דירה הולך ונסגר. חלק מן הבעיה נעוץ בהתנהלות הממשלה, שלא סיפקה פתרונות משכנעים בעיני אותם זוגות צעירים. יתר על כן, במערכת הפוליטית עודדו אותם לרכוש דירה עוד בטרם ננקטו כל הצעדים שנועדו להגדיל את היצע הדירות והתשתיות הנלוות להן באזורי הביקוש.

קצב צמיחת התוצר וריבית בנק ישראל

מבט אל העתיד

השאלה המעסיקה אותנו כעת היא עד מתי נהיה בסביבה של ריבית נמוכה? מחקרים באקדמיה וכן ב"בנק להסדרי סליקה בינלאומיים" בבאזל (BIS) וב"קרן המטבע" מתחילים לדון באפשרות של Low For Long. כלומר, הריבית ארוכת הטווח תישאר נמוכה לשנים רבות. אין מדובר בהכרח בריביות של הבנקים המרכזיים. אנו חיים בעולם שקיימים בו אינפלציה וקצב צמיחה נמוך מן העבר. חלק מן החוקרים סבור שזוהי תופעה שעתידה להימשך מספר שנים, גם אם היא זמנית באופייה; ויש חוקרים פסימיים אף יותר. הקונצנזוס הוא שהריביות יישארו נמוכות עוד לזמן ממושך. עקום התשואה של איגרות החוב השתטח לגמרי, ושוק ההון אינו מראה בשלב זה סימנים של יציאה מריביות נמוכות.

עולם כזה מעלה שאלות חדשות ואתגרים שלא ידענו בעבר. למשל, מה ראוי לעשות עם הפנסיות. אלה הן בעיות עולמיות. יש פתרונות, למשל שימוש בטכנולוגיה שיכולה להאיץ את הצמיחה. אולם זהו נושא למאמר אחר.

■ הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית ובעבר היה בכיר בבנק ישראל. 

עוד כתבות

הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל עם צוות משרדו בהצהרה על נירמול היחסים  / צילום: Andrew Harnik, Associated Press

נתניהו: "רגע היסטורי של פריצת דרך לשלום במזרח התיכון"

ההסכם נחתם בשיחה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויורש העצר מוחמד בין זאיד ● נתניהו: "אני מחויב לריבונות לארץ ישראל ולעולם לא אוותר על זכותנו"

עופר מרום וגלית אבישי / צילום: תומר יעקובסון, תמר מצפי

לשירותכם זמנית: מה קורה בראשות הגוף שאמור להגן על הצרכנים

גלית אבישי בדרך לראשות המועצה לצרכנות (לפחות באופן זמני) לאחר שהגוף שאמור לשמור על האינטרסים של הצרכנים בישראל פועל מזה יותר משנתיים ללא מנכ"ל קבוע ● וגם: הפגנות נגד "היהודים באים", ליין הופעות במלון קורונה, ועוד ● השיחה

שיגור הלוויין של איחוד האמירויות / צילום: AP Photo, AP

עם לוויין בדרך למאדים ועם כור גרעיני חדש ונוצץ, האמירויות אומרות שלום

על סף יום הולדתו ה-50, איחוד האמירויות מפתח יומרות גלובליות נועזות ● הוא נוסד כדי להציל שבע נסיכויות חלשלשות, עכשיו הוא מנסה להציל את המזרח התיכון מאיראן ומבעלי בריתה

נתניהו בסיור במפעל ופלים בבית שמש. שיעור התמיכה בו ובליכוד ירד בכ־20% בחודשים מאי־אוגוסט / צילום: רויטרס

בחירות בחורף הקרוב? 4 סיבות לכך שזה ממש לא בטוח

המצב של נתניהו בסקרים, חיזוק המנהיגות בכחול לבן, היצמדות החרדים לליכוד וחובות המיליונים של המפלגות ● לאף אחד בקואליציה אין אינטרס להיגרר שוב לקלפי. ולזה תוסיפו את ההסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

מקפצת יחסי הסחר: אלו ההיבטים הכלכליים של נרמול היחסים עם איחוד האמירויות

הנורמליזציה עם אחוד האמירויות תפגיש את המגזר העסקי הישראלי עם מושגים ונורמות שעד כמה לא היו מוכרות במחוזותינו ● ההסכם עשוי לשמש כמקפצה לכינון יחסי סחר עם שכנותיה של איחוד האמירויות, וגם לתיירות שלנו צפוי שיפור משמעותי, בעיקר לאחר משבר הקורונה

אבו דובאי, עיר הבירה של איחוד האמירויות הערביות / צילום: שאטרסטוק

כלכלה, פוליטיקה וחברה: 6 דברים שכדאי לדעת על איחוד האמירויות

מי ה"פאוור-קפל" של האיחוד, כמה גדולים באמת מצבורי הנפט, ומה היחס לנשים שם? ● "גלובס" מציג בקצרה את השותפה החדשה של ישראל

משנים את הקודים / עיצוב: גלובס

משנים את הקודים: מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית

שיעור עובדי ההייטק הערבים אמנם בעלייה, אבל עדיין נמוך ביחס לחלקם בשוק העבודה ● היכן מתחילים הפערים, ואיך נכון לטפל בהם? ● ועידת "גלובס" וארגון צופן תתקיים ב-24 באוגוסט ותועבר בשידור חי באתר ובעמוד הפייסבוק

יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP

ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו

הקשרים והיחסים שהתקיימו עד כה בין ישראל לבין העולם הערבי היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור ● כעת, לאחר ההסכם עם איחוד האמירויות, האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא הבינלאומי, ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם

ניר ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס

הצ"ח: יום השבתון ביום בחירות - רק לבעלי זכות הצבעה

כיום השבתון ביום בחירות חל גם על מי שאינו בעל זכות הצבעה, דבר אשר השית עלויות כלכליות כבדות ובלתי מידתיות על המגזר העסקי

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

רוני גמזו הניח על שולחן הקבינט תוכנית אסקלציה לסגר

על אף שפרויקטור הקורונה מצדד בהצמדות לניסיון להפחית את התחלואה בהתנהלות הנוכחית, פרופ' גמזו התבקש להכין תוכנית לאפשרות של סגר ● גמזו הניח על שולחן הקבינט 3 תוכניות, בהן סגר חלקי ומלא

דני רופ בקמפיין משרד האוצר / צילום: צילום מסך

על מה הולך הכסף? משרד האוצר - הקמפיין המושקע ביותר מבחינה תקציבית בשבוע החולף

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת האהודה ביותר בשבוע החולף היא של משרד הבריאות עם ישראל קטורזה ● מזגני טורנדו נותרת הזכורה

קניון שבעת הכוכבים / צילום: איל יצהר

חיים בסרט: קניון שבעת הכוכבים דורש דמי שכירות מהקולנוע, שסגור כבר חצי שנה

חברת בתי הקולנוע רב-חן הודיעה להנהלת שבעת הכוכבים כי תעזוב את המתחם בסוף אוגוסט עם סיום החוזה שלה בשל מחלוקת על דמי השכירות ● גורמים המעורים בסכסוך טוענים כי בקניון דרשו כי בית הקולנוע ישלם דמי שכירות על ששת החודשים בהם נסגר בשל הנחיות הממשלה ● בחודש שעבר נקלע הקניון לסכסוך עם קבוצת קסטרו

בנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

פרשת בן-ארי: חייבים לפרסם את המידע, אך גם את התמונה המלאה

הפרסומים בנושא עבירת הבנייה, לכאורה, של בן ארי, הם חלק מקמפיין מתוזמר שמתנהל דווקא עכשיו נגד הפרקליטות ובכיריה העוסקים בתיקי נתניהו • התקשורת חייבת לתת גם את ההקשר הרחב לפרשה

ראש הממשלה בשיחת טלפון עם נשיא ארה"ב ועם יורש העצר של איחוד האמירויות / צילום: קובי גדעון, לע"מ

משרד החוץ של עומאן: מברכים על ההסכם בין ישראל לאמירויות

בהודעה שפורסמה בטוויטר, נכתב שהיא מקווה שהמהלך יוביל להסכם "מקיף, צודק ובר-קיימא ולשגשוג בכל המזרח התיכון" ●  בראיון לרשת ב' הודיע יועצו של מלך בחריין כי "עד סוף שנת 2020 יהיו עוד מדינה או שתיים שיחתמו על הסכמים על ישראל, וההסכם יוביל לאפקט דומינו"

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הסחיטה, היחסים הסודיים והמכתב שהוסתר מתחת לכיסא

ד"ר שחאדה נפגש עם מנכ"ל הבנק ומציע לו פיילוט חדשני שכולל שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ של עומר לרנר ● במקביל פונה לשחאדה אנדריי אומנסקי ומציע פיילוט משלו ● במשרדו של ניר לאון מתגלה מכתב מבוהל שמיועד לראם סבאג ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

מיליציות של חמאס ברצועה  / צילום: רויטרס, Ibraheem Abu Mustafa

ארה"ב חילטה מטבעות קריפטו בשווי כ-2 מיליון דולר מידי ארגוני טרור אסלאמיים

במבצע האכיפה הגדול ביותר עד כה של הממשל האמריקאי נגד מימון טרור באמצעות מטבעות קריפטו, נתפסו יותר מ-300 ארנקים דיגיטליים ששימשו את דאעש, אל-קאעידה והזרוע הצבאית של חמאס ● תרומות ביטקוין לחמאס נחשפו ב"גלובס" כבר ב-2019

מירי רגב / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מירי רגב: "הצלחנו בעבודה מאומצת לאפשר לישראלים להיכנס לשתיים וחצי מדינות"

רגב התייחסה למתווה הראשוני של פתיחת השמיים, ואמרה "ישראל מוגדרת כמדינה אדומה, ולכן רוב המדינות הירוקות לא ששות לקבל אותנו" ● ישראל מתכננת להפעיל טיסות לבולגריה, קרואטיה וחלקים מיוון כבר ב-18 באוגוסט

טוויטר כבר הודיעה שתאפשר לעובדיה להמשיך לעבוד מהבית - לתמיד! / איור: חן ליבמן

ניהול עובדים מרחוק: מה יכולים מנהלים ללמוד מההחלטה של מנכ"ל טוויטר, להעביר את כל החברה לעבודה מהבית

טוויטר כבר הודיעה שתאפשר לעובדיה להמשיך לעבוד מהבית - לתמיד ● זה אמנם לא מתאים לכל ארגון, אבל יש 9 כללים שיכולים לסייע למנהלים לעשות את השינוי

השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק / צילום: כדיה לוי, גלובס

השופט בדימוס עודד מודריק: "לנתניהו יש סיכוי לזיכוי לפחות בתיק אחד, ההאשמות נגד ליאת בן ארי לא יועילו"

השופט בדימוס עודד מודריק, שהרשיע את יגאל עמיר ברצח רבין, זיכה את אולמרט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות ולאחרונה השתתף לפרק זמן קצר בצוות ההגנה של נתניהו מדבר בראיון גלוי על הביקורת כלפי הפרקליטות, מערכת המשפט ואפילו על תיקי רה"מ