גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קווים לדמותה של הריבית הנמוכה - שלא הולכת לשום מקום

הריבית הנמוכה כאן כדי להישאר איתנו בתקופה הקרובה ■ הנה כמה קווים לדמותה - איך היא נולדה, מה היא עשתה לנו ולאן היא הולכת ■ פרויקט מיוחד: עשור לריבית האפסית

בן ברננקי / צילום: שאטרסטוק
בן ברננקי / צילום: שאטרסטוק

בבואנו לבחון את העשור האחרון שהתאפיין בהרחבה מוניטרית ובריביות נמוכות, עלינו לזכור את הכלל המנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל ואת רוב הבנקים המרכזיים בעולם המפותח. המדיניות המוניטרית פועלת בסביבה של משטר יעד אינפלציה גמיש, המעוגן ב"כלל טיילור". לפי כלל זה, כשיש ירידה באינפלציה ביחס ליעד האינפלציה או ירידה בפעילות הכלכלית ביחס לרמת הפעילות הפוטנציאלית, יש להוריד את הריבית, ולהפך.

התפתחות בישראל

כאשר התחיל המשבר הפיננסי העולמי, עם קריסת בנק ההשקעות "ליהמן בראת'רס" בשנת 2008, דיברו בכל העולם על משבר שהפוטנציאל שלו הרסני במיוחד, בקנה-מידה של "השפל הגדול" בשנות ה-30 של המאה העשרים. לכן בעולם המפותח נקטו מהלך מידיי ואגרסיבי של הורדת ריבית, כדי לא לחזור על הטעות שעשו ב"פדרל ריזרב" בשנות ה-30, כשלא הורידו את הריבית. ראוי לציין כי המחקר האקדמי של יו"ר ה"פדרל ריזרב" בזמן המשבר, הפרופ' בן ברננקי, עסק ב"שפל הגדול", והוא האמין שאין לחזור על טעויות העבר. ברננקי נזהר מהישנות של התוצאות מרחיקות הלכת בשנות השלושים - הכלכליות והפוליטיות - ובהן פרוץ מלחמת העולם השנייה.

קצב האינפלציה וריבית בנק ישראל

הוא הוביל את המהלך של הפחתת הריבית, וחלק את משנתו עם המנחה שלו בעבודת הדוקטורט, פרופ' סטנלי פישר, שהיה נגיד בנק ישראל בתקופת המשבר הפיננסי של 2008.

אלו היו נסיבות לידתה של הפחתת הריבית הגדולה ב-2008. אותה עת התאפיינה בפאניקה גדולה מאוד. זה היה תהליך שהתרחש בישראל ובמדינות נוספות בעולם בו-בזמן. בישראל היו חששות לקופות הפנסיה ולקופות הגמל ואווירה כבדה של משבר. בדיעבד נראה שהפחתות הריבית הללו מנעו את התממשות החששות הכבדים.

כך חזרו המשקים למסלולם הרגיל בישראל, באירופה ובמדינות עשירות נוספות. בתנאים אלה אפשר היה להתחיל להעלות ריבית. עם זאת, בשנת 2011 היכה המשבר באירופה בחוזקה, בעיקר במדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד). גם מדינות אלה, כמו ארה"ב, חוו משבר פיננסי ומשבר נדל"ן חמורים.

בסוף שנת 2011 היו שני שווקים ענקיים בצרות - אירופה וארצות-הברית. ישראל קרובה יותר מבחינה כלכלית לאירופה, ולכן הייתה השפעת המשבר האירופי חזקה יותר עליה ממשבר הסאבפריים באמריקה. מדינות רבות הפחיתו את הריבית בו בזמן, ובהן ישראל. משבר זה פגע בישראל קשות, והתבטא בירידה של ממש בקצב הצמיחה. אלה היו שנות המחאה החברתית בישראל.

בשנת 2013 כבר נראו ניצני התאוששות בארצות-הברית, בשעה שמדינות אירופה ושאר העולם עדיין שרו במשבר. נגיד הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי שכנע את המדינות השמרניות יותר באיחוד "לעשות את מה שצריך" כדי להציל את האיחוד האירופי. לצעדים שנקט לא היה תקדים היסטורי: הפחתת הריבית לתחום הריבית השלילית וביצוע הרחבות כמותיות. גם יפן נקטה מדיניות דומה.

נחזור לישראל - למן 2011 ניכרת ירידה בקצב הצמיחה. אמנם, ירידה זו נבלמה, בין היתר בזכות הריבית הנמוכה, אך עדיין לא חזרנו לשיעור של 5 אחוזי צמיחה. עלינו לזכור שישראל עדיין מצויה בתהליך של סגירת פערים ברמת התוצר לנפש למול המדינות המפותחות, וכי צמיחה של 3 אחוזים בתוצר הגולמי לנפש אינה מאפשרת לסגור את הפער. לשם סגירתו עלינו לייצר קצב צמיחה של 5-4 אחוזים.

תרומת המדיניות

ההשלכות החיוביות של מדיניות הריבית הנמוכה ברורות. המשק נמצא בתעסוקה מלאה, קצב ההתרחבות של הצריכה הפרטית בו מהיר מאוד וניכרת עלייה ברמת החיים.

הפגיעה בכלכלה העולמית פגעה בסחר העולמי, ולכן פגעה גם ביצוא של ישראל. אי לכך הריבית הנמוכה אפשרה לייצר צמיחה בטווח הקצר, המושתתת על צריכה פרטית יותר מאשר על היצוא. הריבית עודדה את הפעילות המקומית וכן את רכיבי הצריכה המבוססים על יבוא, כגון נסיעות לחו"ל, רכישת מכוניות וכו'. בנוסף עודדה הריבית הנמוכה את הפעילות בשוק הדיור. מוצרים שניתן לייבאם או לייצרם אינם סובלים ממגבלות של היצע. לכן לא ניכרו עליות במחירים שלהם; נהפוך הוא - נרשמה ירידה במחיריהם מן הסיבות הבאות: התחזקות השקל, רפורמות ממשלתיות בענפים שונים, הפחתות מיסוי והתגברות התחרות בשל השימוש באינטרנט. בנוסף יש לזכור כי גם האינפלציה בעולם הייתה נמוכה מאוד. נסיבות אלה המתקיימות גם כיום תומכות בהותרת הריבית הנמוכה על כנה.

לריבית הנמוכה הייתה השפעה חיובית ביותר על שוק העבודה, כיוון שהגידול בביקושים המקומיים לצריכה פרטית מגביר את הביקוש לעובדים, ולפיכך גם את התעסוקה של עובדים שפריון העבודה שלהם נמוך. העובד הישראלי הממוצע סובל מבעיית פריון נמוך בהשוואה לעובד הממוצע במדינות ה-OECD. כתוצאה מהתרחבות מהירה של הביקושים המקומיים בישראל, שמכיוון שאינם נמצאים בתחרות אל מול חו"ל מאפשרים העסקה של גם של עובדים בעלי פריון נמוך יחסית, התרחבו בה מעגלי התעסוקה יותר מבמדינות אחרות. משק שמתאפיין בצמיחה מהירה של הצריכה הפרטית מייצר הכנסות רבות ממסים. זאת מכיוון שהמיסוי החל על הצריכה גבוה מן המיסוי החל על הייצוא.

מהלך זה סייע אפוא לממשלה לעמוד ביעדי ההכנסות ממסים אף למעלה מהיעד שנקבע, ואפשר את הקלות המס שפעלו להורדת מחירים ואפשרו לממשלה להיות נדיבה יותר גם בצד ההוצאה. כמו כל תרופה טיפלה הריבית הנמוכה במחלות שהמשק הישראלי נדבק בהן כתוצאה מן המשבר העולמי, ומנעה הידבקות במחלות נוספות. אך היו לכך גם תופעות לוואי, והעיקרית מביניהן - מחירי הדירות. הגידול בביקושים לדיור נתקל בהיצע שלא הגיב לו במהירות, וחמור מכך - המשק הישראלי היה במחסור גדול ביחידות דיור ובתשתיות באזורי ביקוש עוד טרם פרוץ המשבר. הריבית הנמוכה הייתה בבחינת הוספת שמן למדורה שבערה כבר קודם, אך לא הייתה גורם הכרחי או מספיק לעליית מחירים.

במדינות רבות באירופה למשל, הריבית היא שלילית, אך מחירי הדירות לא עלו כלל. על כן ניתן לקבוע שריבית נמוכה אינה תנאי לעליית מחירים, וכדי שהמחירים יעלו, יש צורך בביקוש בסיסי לדיור לצד מגבלות בהיצע הדיור. יש לזכור שהביקושים לדירות ומחיריהן עלו גם בין השנים 2009 ו-2011 בהן עלתה הריבית בשלוש נקודות האחוז. למשבר הדיור בישראל תרמה חרדה של זוגות צעירים שהאמינו כי חלון ההזדמנויות לרכוש דירה הולך ונסגר. חלק מן הבעיה נעוץ בהתנהלות הממשלה, שלא סיפקה פתרונות משכנעים בעיני אותם זוגות צעירים. יתר על כן, במערכת הפוליטית עודדו אותם לרכוש דירה עוד בטרם ננקטו כל הצעדים שנועדו להגדיל את היצע הדירות והתשתיות הנלוות להן באזורי הביקוש.

קצב צמיחת התוצר וריבית בנק ישראל

מבט אל העתיד

השאלה המעסיקה אותנו כעת היא עד מתי נהיה בסביבה של ריבית נמוכה? מחקרים באקדמיה וכן ב"בנק להסדרי סליקה בינלאומיים" בבאזל (BIS) וב"קרן המטבע" מתחילים לדון באפשרות של Low For Long. כלומר, הריבית ארוכת הטווח תישאר נמוכה לשנים רבות. אין מדובר בהכרח בריביות של הבנקים המרכזיים. אנו חיים בעולם שקיימים בו אינפלציה וקצב צמיחה נמוך מן העבר. חלק מן החוקרים סבור שזוהי תופעה שעתידה להימשך מספר שנים, גם אם היא זמנית באופייה; ויש חוקרים פסימיים אף יותר. הקונצנזוס הוא שהריביות יישארו נמוכות עוד לזמן ממושך. עקום התשואה של איגרות החוב השתטח לגמרי, ושוק ההון אינו מראה בשלב זה סימנים של יציאה מריביות נמוכות.

עולם כזה מעלה שאלות חדשות ואתגרים שלא ידענו בעבר. למשל, מה ראוי לעשות עם הפנסיות. אלה הן בעיות עולמיות. יש פתרונות, למשל שימוש בטכנולוגיה שיכולה להאיץ את הצמיחה. אולם זהו נושא למאמר אחר.

■ הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית ובעבר היה בכיר בבנק ישראל. 

עוד כתבות

מגמה הולכת ומתקשחת כנגד חברות הענק / צילום: Shutterstock

8 תרחישים, 8 דרכים לנהל את ההשקעה: מה אתם הייתם עושים?

מה נעשה אם הרגולטורים בארה"ב ובאירופה יחליטו להגביל משמעותית את פעילות ענקיות הטכנולוגיה, ואיזה מהלך עשוי לשפר את רווחיות הבנקים? ? בחינה מקצועית ב' למבקשים להשיג רישיון כמנהלי השקעות התקיימה באחרונה, ולהלן תשובות מנומקות לכמה מהשאלות בה ? חלק שני משניים

תהלוכת ראווה של חמאס ברצועת עזה / צילום: Associated Press, Yousef Masoud

מיזמי נדל"ן בטורקיה ועסקאות הביטקוין שחזרו לאופנה: הצצה למנגנון הכלכלי שעומד מאחורי החמאס

כ-100 מיליון דולר בשנה מצליח חמאס להזרים לתוך הרצועה בדרכים יצירתיות לטובת מימון הפעילות שלו נגד ישראל ● בדיקת גלובס חושפת את השיטות - החל משימוש של חמאס בעסקאות נדל"ן ובחברות אחזקות בטורקיה, דרך תרומות תמימות לסיוע הומניטרי שהופכות לכסף לרכישת אמל"ח; ועד שימוש במטבעות קריפטו

מיכל מאיר, מהנדסת העיר בת ים / צילום: דוברות עיריית בת ים

"התנענו בהצלחה את ההתחדשות העירונית, והגענו לשלב הריסון"

אדריכלית מיכל מאיר, מהנדסת העיר בת ים, המובילה במספר היתרי הבנייה בפרויקטים של פינוי בינוי, פורסת את תפיסת העולם שלה לגבי התחדשות עירונית ● "יצרנו מתודולוגיה מתי התחדשות היא מיטיבה, לא רק עם יחידת הדיור, ומתי היא פוגענית"

גדעון סער / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

צילו של בנימין נתניהו מוביל את הכנסת למעשה אובדני

זו לא התחולה הפרסונלית נגד נתניהו שהופכת את החוק אותו מקדם גדעון סער, המונע מנאשם פלילי להקים ממשלה, לבעייתי כל כך ● דווקא העובדה שהחוק אמור לחול על כל ראשי הממשלה, מכאן והלאה היא שמגבירה את מידת הסכנה בו ● מה חושבים על כך שרי הממשלה, ומה חשבו על כך בעבר?

ישיבת הממשלה הקודמת, לפני שבוע / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

היום בישיבת הממשלה: דיון בתוכנית לקליטת עולים במקצועות ההייטק והרפואה

הממשלה תתכנס היום לישיבתה השבועית, כשברקע המתיחות בין בנט, לפיד וגנץ ● על הפרק: קליטת עלייה, סיוע חיילים במבצע ההתחסנות הלאומי וגם דיון על חוות דגים בנמל אשדוד

טליה הראל בז'רנו / צילום: איל יצהר

לשלוף פק"ל קפה בירדן ולבחור מנהלים טובים ממנה: ההמלצות של מנכ"לית כנפיים של קרמבו

מה הספר שמכתיב את החזון שלה, איזו אפליקציה מכירה אותה טוב מדי, ובאיזו מסעדה היא לא מפסיקה לחייך? ● 5 המלצות של מנכ"לית כנפיים של קרמבו, טליה הראל בז'רנו

קרן טרנר / צילום: רמי זרנגר

מחלקים מחדש את השלל של פייסבוק ונטפליקס ומנכ"לית האוצר שעברה להייטק

136 מדינות הסכימו על רפורמה שתאפשר חלוקה צודקת יותר של רווחיהן של ענקיות הטכנולוגיה והתרופות. איך ישראל תושפע מזה? ● קרן טרנר, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר, מצטרפת לקרן השקעות הייטק וינטג', וגם: ראש מחלקת מחקר טכנולוגיה ב-Bank Of America, טל ליאני: "חברות הטכנולוגיה הישראליות לא מבינות שהמשקיע חשוב" ● השבוע שהיה בהייטק

פרויקט של קבוצת אלדד פרי בלוד / צילום: בר - אל

מה יקרה כעת לחקירות ולנושים של אלדד פרי?

ההסתבכות של קבוצת הנדל"ן של אלדד פרי שנרצח הבוקר ברחובות נחקרת תחת שתי נאמנויות שונות, שמצאו עד כה חובות שנאמדים בלפחות 315 מיליון שקל ● "אנחנו ממשיכים בחקירות כרגיל", מסר אחד הנאמנים לגלובס

פודקאסט / צילום: Shutterstock

אחד המייסדים של לינקדאין רוצה ללמד אתכם איך עושים קסמים

המנחה של הפודקאסט Masters of scale ריד הופמן מתחיל כל פרק ברעיון כללי, פילוסופיה עסקית, צמיחה וכל מה שנמצא בסביבת עמק הסיליקון ● כיאה למייסד לינקדאין, הופמן משתמש בקשריו כדי לדבר עם המנהלים הכי גדולים, מצוקרברג ועד ריד הייסטינגס ● אל תצפו לסמול טוק שטחי ולשאלות היכרות עם הסברים ארוכים על איך הכול התחיל ● ביקורת פודקאסטים

הגרמנים נחרדים מהעבר. הנייר של השטרות היה שווה יותר מערך השטר עצמו / צילום: Shutterstock

מה קורה כשהחרדה ההיסטורית של הגרמנים פוגשת אינפלציה דוהרת?

שיעור האינפלציה החודשי בגרמניה הגיע לשיא של קרוב לשלושה עשורים, וכלי התקשורת במדינה מזהירים מפני "ספירלה של אינפלציה" ● מחירי הדלק בתחנות, המצרכים בסופרמרקט והגז לחימום הבתים מזנקים, ומעירים מחדש את הפחד הגרמני מההיפר־אינפלציה שקדמה למלחמת העולם השנייה

דמרי, מוזס, לוקסנבורג, ויזל / צילום: כדיה לוי, שלומי יוסף, סיון פארג', איל יצהר

מדירות יוקרה בת״א ועד לתחנות כוח: עסקאות בעלי עניין חזרו ובגדול. נחשו מי משלם את המחיר

גם חסמים שהעמידה הרגולציה בפני בעלי שליטה בחברות הציבוריות אינם מונעים מהם להיטיב עם עצמם, לעיתים על חשבון הציבור ● עו"ד שלומי מושקוביץ: "עסקאות בעלי עניין הפכו ליותר מתוחכמות, ובעלי השליטה יודעים לתפור אותן באופן מתוחכם"

טיילת הדקל, טבריה / צילום: אבי אריש - רחף צילום פרוייקטים מהאוויר, אמיר לוטן

טיילת הדקל החדשה בטבריה: מהלך משמעותי להתרחבות העיר צפונה

אחרי שנים שבהן הכנרת נתקלה בחומה גבוהה לחופי טבריה, הטיילת החדשה כוללת טריבונה שתאפשר גישה ישירה למים ● מדור אדריכלות

 

פרויקט תמ''א ברמת גן. פגיעה משמעותית / צילום: תמר מצפי

האם אפשר לבטל הסכם תמ"א אחרי עשור למרות שהקבלן לא היה אחראי לעיכוב?

קביעת בית המשפט כי היזם לבדו נושא באחריות לכל עיכוב בפרויקט התחדשות עירונית, מתעלמת משיקולים זרים שיכולים להיות לדיירים

מזוודות בשדה תעופה. התשלום על מזוודה יכול להגיע ל־100 דולר בטיסת הלוך ושוב / צילום: Shutterstock

המזוודה והמושב: כמה מרוויחות חברות התעופה מ"התוספות הקטנות"?

שנת 2020 תיזכר כשנת הפסדים קשה בענף התעופה העולמי, אך דוח חדש מראה כי למרות זאת, חברות רבות הגדילו את הכנסותיהן ממכירת האקסטרות לכרטיסי הטיסה - לאחר שהעלו את מחיריהן ● הצפי ל-2021: זינוק בהכנסות מהסגמנט שעזר לחלקן לשרוד את המגפה

הזמר במסכה / צילום: ערן לוי

הישרדות נגד הזמר במסכה: מי ניצח בקרב הענקים על הרייטינג?

אתמול שודרו פרקי הפתיחה בשתי תוכניות הריאליטי - הישרדות והזמר במסכה: השקת הישרדות רשמה רייטינג ממוצע של 20%, לעומת 19.4% שרשמה הזמר במסכה ● מדובר בשתי תוכניות עתירות השקעה. האם הן יצליחו לשמור לאורך זמן על רייטינג שיצדיק אותה?

בנין הבורסה לני''ע בת''א / צילום: שלומי יוסף

עליות מתונות בפתיחת המסחר בת"א; קומפיוג'ן ואורמד יורדות ב-5%

פתיחת שבוע חיובית לאחר יומיים של עליות חדות בוול סטריט ● פערים מעורבים במניות הדואליות ● מדד הביומד מאבד גובה בעקבות ירידות של קומפיוג'ן ואורמד ● מנכ"ל גולף מונה ליו"ר החברה הבת עדיקה סטייל ● הביטקוין מעל 60 אלף דולר

ג'רום פאוול / צילום: Reuters, KEVIN LAMARQUE

בזמנים כאלה האינפלציה לא בהכרח רעה

האינפלציה עשויה להיות חלק מהפתרון בכלכלה שעוברת שינויים מורכבים

אלדד פרי. המשיך לנהל אורח חיים שגרתי לפחות למראית עין גם לאחר שנקלע לקשיים כספיים / צילום: איל יצהר

הנושים, המרצדס, הרצח וסימני השאלה. מה מסתתר בתיבת הפנדורה של אלדד פרי

איזה חובות השאיר אחריו אלדד פרי וכיצד ייתכן שהמשיך לנהל אורך חיים כמעט רגיל ● מה גילו הנאמנים שמונו לעסקיו של יזם הנדל"ן שנרצח בסופ"ש וכיצד יושפעו הפרויקטים שלא השלים ● הפרשה שיש בה יותר שאלות מתשובות

זירת הרצח / צילום: Reuters, Peter Nicholls

חשד לטרור איסלאמי בבריטניה: חבר פרלמנט נרצח בדקירות בכנסיה

חבר הפרלמנט דיוויד איימס, איש המפלגה השמרנית נרצח אתמול בדקירות על ידי צעיר בן 25 במהלך מפגש עם בוחרים בכנסייה ● היום עידכנה המשטרה כי היא מתייחסת לרצח כתקרית טרור איסלאמי ● התוקף נעצר, והמשטרה הבריטית הודיעה כי היא מקיימת חיפושים בשתי כתובות בלונדון כחלק מהחקירה

שי מישל, מנהל הפעילות בישראל של מרלין ונצ'רס / צילום: איל יצהר

מנהל קרן ההשקעות שגדל בטורקיה ובקושי ידע קרוא וכתוב בעברית

שי מישל גדל אחרת לגמרי ממי שהייתם מדמיינים שיהפוך למנהל קרן השקעות ● הוא נולד בבת ים, גדל בטורקיה, חווה עם משפחתו משבר כלכלי קשה והתגייס בגיל 23 ● היום הוא כבר במקום אחר לגמרי