גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קווים לדמותה של הריבית הנמוכה - שלא הולכת לשום מקום

הריבית הנמוכה כאן כדי להישאר איתנו בתקופה הקרובה ■ הנה כמה קווים לדמותה - איך היא נולדה, מה היא עשתה לנו ולאן היא הולכת ■ פרויקט מיוחד: עשור לריבית האפסית

בן ברננקי / צילום: שאטרסטוק
בן ברננקי / צילום: שאטרסטוק

בבואנו לבחון את העשור האחרון שהתאפיין בהרחבה מוניטרית ובריביות נמוכות, עלינו לזכור את הכלל המנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל ואת רוב הבנקים המרכזיים בעולם המפותח. המדיניות המוניטרית פועלת בסביבה של משטר יעד אינפלציה גמיש, המעוגן ב"כלל טיילור". לפי כלל זה, כשיש ירידה באינפלציה ביחס ליעד האינפלציה או ירידה בפעילות הכלכלית ביחס לרמת הפעילות הפוטנציאלית, יש להוריד את הריבית, ולהפך.

התפתחות בישראל

כאשר התחיל המשבר הפיננסי העולמי, עם קריסת בנק ההשקעות "ליהמן בראת'רס" בשנת 2008, דיברו בכל העולם על משבר שהפוטנציאל שלו הרסני במיוחד, בקנה-מידה של "השפל הגדול" בשנות ה-30 של המאה העשרים. לכן בעולם המפותח נקטו מהלך מידיי ואגרסיבי של הורדת ריבית, כדי לא לחזור על הטעות שעשו ב"פדרל ריזרב" בשנות ה-30, כשלא הורידו את הריבית. ראוי לציין כי המחקר האקדמי של יו"ר ה"פדרל ריזרב" בזמן המשבר, הפרופ' בן ברננקי, עסק ב"שפל הגדול", והוא האמין שאין לחזור על טעויות העבר. ברננקי נזהר מהישנות של התוצאות מרחיקות הלכת בשנות השלושים - הכלכליות והפוליטיות - ובהן פרוץ מלחמת העולם השנייה.

קצב האינפלציה וריבית בנק ישראל

הוא הוביל את המהלך של הפחתת הריבית, וחלק את משנתו עם המנחה שלו בעבודת הדוקטורט, פרופ' סטנלי פישר, שהיה נגיד בנק ישראל בתקופת המשבר הפיננסי של 2008.

אלו היו נסיבות לידתה של הפחתת הריבית הגדולה ב-2008. אותה עת התאפיינה בפאניקה גדולה מאוד. זה היה תהליך שהתרחש בישראל ובמדינות נוספות בעולם בו-בזמן. בישראל היו חששות לקופות הפנסיה ולקופות הגמל ואווירה כבדה של משבר. בדיעבד נראה שהפחתות הריבית הללו מנעו את התממשות החששות הכבדים.

כך חזרו המשקים למסלולם הרגיל בישראל, באירופה ובמדינות עשירות נוספות. בתנאים אלה אפשר היה להתחיל להעלות ריבית. עם זאת, בשנת 2011 היכה המשבר באירופה בחוזקה, בעיקר במדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד). גם מדינות אלה, כמו ארה"ב, חוו משבר פיננסי ומשבר נדל"ן חמורים.

בסוף שנת 2011 היו שני שווקים ענקיים בצרות - אירופה וארצות-הברית. ישראל קרובה יותר מבחינה כלכלית לאירופה, ולכן הייתה השפעת המשבר האירופי חזקה יותר עליה ממשבר הסאבפריים באמריקה. מדינות רבות הפחיתו את הריבית בו בזמן, ובהן ישראל. משבר זה פגע בישראל קשות, והתבטא בירידה של ממש בקצב הצמיחה. אלה היו שנות המחאה החברתית בישראל.

בשנת 2013 כבר נראו ניצני התאוששות בארצות-הברית, בשעה שמדינות אירופה ושאר העולם עדיין שרו במשבר. נגיד הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי שכנע את המדינות השמרניות יותר באיחוד "לעשות את מה שצריך" כדי להציל את האיחוד האירופי. לצעדים שנקט לא היה תקדים היסטורי: הפחתת הריבית לתחום הריבית השלילית וביצוע הרחבות כמותיות. גם יפן נקטה מדיניות דומה.

נחזור לישראל - למן 2011 ניכרת ירידה בקצב הצמיחה. אמנם, ירידה זו נבלמה, בין היתר בזכות הריבית הנמוכה, אך עדיין לא חזרנו לשיעור של 5 אחוזי צמיחה. עלינו לזכור שישראל עדיין מצויה בתהליך של סגירת פערים ברמת התוצר לנפש למול המדינות המפותחות, וכי צמיחה של 3 אחוזים בתוצר הגולמי לנפש אינה מאפשרת לסגור את הפער. לשם סגירתו עלינו לייצר קצב צמיחה של 5-4 אחוזים.

תרומת המדיניות

ההשלכות החיוביות של מדיניות הריבית הנמוכה ברורות. המשק נמצא בתעסוקה מלאה, קצב ההתרחבות של הצריכה הפרטית בו מהיר מאוד וניכרת עלייה ברמת החיים.

הפגיעה בכלכלה העולמית פגעה בסחר העולמי, ולכן פגעה גם ביצוא של ישראל. אי לכך הריבית הנמוכה אפשרה לייצר צמיחה בטווח הקצר, המושתתת על צריכה פרטית יותר מאשר על היצוא. הריבית עודדה את הפעילות המקומית וכן את רכיבי הצריכה המבוססים על יבוא, כגון נסיעות לחו"ל, רכישת מכוניות וכו'. בנוסף עודדה הריבית הנמוכה את הפעילות בשוק הדיור. מוצרים שניתן לייבאם או לייצרם אינם סובלים ממגבלות של היצע. לכן לא ניכרו עליות במחירים שלהם; נהפוך הוא - נרשמה ירידה במחיריהם מן הסיבות הבאות: התחזקות השקל, רפורמות ממשלתיות בענפים שונים, הפחתות מיסוי והתגברות התחרות בשל השימוש באינטרנט. בנוסף יש לזכור כי גם האינפלציה בעולם הייתה נמוכה מאוד. נסיבות אלה המתקיימות גם כיום תומכות בהותרת הריבית הנמוכה על כנה.

לריבית הנמוכה הייתה השפעה חיובית ביותר על שוק העבודה, כיוון שהגידול בביקושים המקומיים לצריכה פרטית מגביר את הביקוש לעובדים, ולפיכך גם את התעסוקה של עובדים שפריון העבודה שלהם נמוך. העובד הישראלי הממוצע סובל מבעיית פריון נמוך בהשוואה לעובד הממוצע במדינות ה-OECD. כתוצאה מהתרחבות מהירה של הביקושים המקומיים בישראל, שמכיוון שאינם נמצאים בתחרות אל מול חו"ל מאפשרים העסקה של גם של עובדים בעלי פריון נמוך יחסית, התרחבו בה מעגלי התעסוקה יותר מבמדינות אחרות. משק שמתאפיין בצמיחה מהירה של הצריכה הפרטית מייצר הכנסות רבות ממסים. זאת מכיוון שהמיסוי החל על הצריכה גבוה מן המיסוי החל על הייצוא.

מהלך זה סייע אפוא לממשלה לעמוד ביעדי ההכנסות ממסים אף למעלה מהיעד שנקבע, ואפשר את הקלות המס שפעלו להורדת מחירים ואפשרו לממשלה להיות נדיבה יותר גם בצד ההוצאה. כמו כל תרופה טיפלה הריבית הנמוכה במחלות שהמשק הישראלי נדבק בהן כתוצאה מן המשבר העולמי, ומנעה הידבקות במחלות נוספות. אך היו לכך גם תופעות לוואי, והעיקרית מביניהן - מחירי הדירות. הגידול בביקושים לדיור נתקל בהיצע שלא הגיב לו במהירות, וחמור מכך - המשק הישראלי היה במחסור גדול ביחידות דיור ובתשתיות באזורי ביקוש עוד טרם פרוץ המשבר. הריבית הנמוכה הייתה בבחינת הוספת שמן למדורה שבערה כבר קודם, אך לא הייתה גורם הכרחי או מספיק לעליית מחירים.

במדינות רבות באירופה למשל, הריבית היא שלילית, אך מחירי הדירות לא עלו כלל. על כן ניתן לקבוע שריבית נמוכה אינה תנאי לעליית מחירים, וכדי שהמחירים יעלו, יש צורך בביקוש בסיסי לדיור לצד מגבלות בהיצע הדיור. יש לזכור שהביקושים לדירות ומחיריהן עלו גם בין השנים 2009 ו-2011 בהן עלתה הריבית בשלוש נקודות האחוז. למשבר הדיור בישראל תרמה חרדה של זוגות צעירים שהאמינו כי חלון ההזדמנויות לרכוש דירה הולך ונסגר. חלק מן הבעיה נעוץ בהתנהלות הממשלה, שלא סיפקה פתרונות משכנעים בעיני אותם זוגות צעירים. יתר על כן, במערכת הפוליטית עודדו אותם לרכוש דירה עוד בטרם ננקטו כל הצעדים שנועדו להגדיל את היצע הדירות והתשתיות הנלוות להן באזורי הביקוש.

קצב צמיחת התוצר וריבית בנק ישראל

מבט אל העתיד

השאלה המעסיקה אותנו כעת היא עד מתי נהיה בסביבה של ריבית נמוכה? מחקרים באקדמיה וכן ב"בנק להסדרי סליקה בינלאומיים" בבאזל (BIS) וב"קרן המטבע" מתחילים לדון באפשרות של Low For Long. כלומר, הריבית ארוכת הטווח תישאר נמוכה לשנים רבות. אין מדובר בהכרח בריביות של הבנקים המרכזיים. אנו חיים בעולם שקיימים בו אינפלציה וקצב צמיחה נמוך מן העבר. חלק מן החוקרים סבור שזוהי תופעה שעתידה להימשך מספר שנים, גם אם היא זמנית באופייה; ויש חוקרים פסימיים אף יותר. הקונצנזוס הוא שהריביות יישארו נמוכות עוד לזמן ממושך. עקום התשואה של איגרות החוב השתטח לגמרי, ושוק ההון אינו מראה בשלב זה סימנים של יציאה מריביות נמוכות.

עולם כזה מעלה שאלות חדשות ואתגרים שלא ידענו בעבר. למשל, מה ראוי לעשות עם הפנסיות. אלה הן בעיות עולמיות. יש פתרונות, למשל שימוש בטכנולוגיה שיכולה להאיץ את הצמיחה. אולם זהו נושא למאמר אחר.

■ הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית ובעבר היה בכיר בבנק ישראל. 

עוד כתבות

פקקים / צילום: איל יצהר

הפקקים רק הולכים ומתארכים - וזו המרוויחה הגדולה

השנה החולפת התאפיינה בהיעדר מוביליות בתחילתה ובעומסים כבדים בכבישים עם סיום הסגרים ● גופים כמו הרכבת ואל על חוו אתגרים לא פשוטים, ואפליקציות התחבורה הפכו לפופולריות מתמיד ● כך כבשה ווייז את צמרת הקטגורייה ● מדד המותגים

Torch Tower, טוקיו / צילום: MITSUBISHI ESTATE

המגדל הכי גבוה ביפן ש"יאיר את שמי העולם"

המבנה מתוכנן בצורה של לפיד כציון דרך לאבולוציה של העיר טוקיו, והאדריכל מבטיח שמקומת התצפית אפשר יהיה לראות את הר פוג'י, במרחק 100 קילומטר ● מדור אדריכלות

פרויקט פינוי בינוי בקרית חיים. ההתחדשות העירונית תקועה / צילום: בר - אל

צמצום מנגנון ההקלות: רפורמות הנדל"ן המשמעותיות בחוק ההסדרים

משרד האוצר הפיץ את תזכיר טיוטת חוק ההסדרים לפני הדיון בממשלה, מסמך בן 271 עמודים הכולל שלל רפורמות גדולות ומשמעותיות בכל תחומי חיינו, בין השאר, גם בנדל"ן ● מהסבת מבני תעסוקה למגורים ועד היטל ההשבחה על התחדשות עירונית: אלה השינויים המהותיים בחוק בתחום הנדל"ן

חמי פרס ואדם סינגולדה בהנפקת טאבולה בנאסד"ק / צילום: טאבולה

טאבולה נכנסת למסחר מקוון: ביצעה רכישת ענק של 800 מיליון דולר

חברת המלצות התוכן טאבולה הודיעה על רכישת חברת האי-קומרס קונקסיטי תמורת סכום עתק של 800 מיליון דולר, בין הרכישות הגדולות ביותר שביצעו חברות ישראליות ● קונקסיטי, עם לקוחות כמו eBay, תהפוך לזרוע המסחר המקוון של טאבולה

בדיקת קורונה / צילום: Shutterstock, Horth Rasur

קבינט הקורונה אישר: לא מחוסנים יצטרכו לשלם מכספם על בדיקות

הקבינט אישר היום את מתווה התו הירוק, שיובא לאישור הממשלה ביום ראשון ● באירועים מעל 100 איש הכניסה תתאפשר רק למחוסנים, מחלימים ובעלי תוצאת בדיקה שלילית מעל גיל 12

סמל האולימפיאדה בטוקיו / צילום: Associated Press, Hiro Komae

קרן אור מארץ השמש העולה: אנחנו זקוקים לאולימפיאדה הזו

המשחקים האולימפיים צריכים להמשיך בעיקר מכיוון שאנחנו זקוקים לדוגמה לכך שהחיים יכולים להיות רגילים שוב ● פרץ האמון העולמי שיכול לנבוע מאירוע מצליח הוא בלתי ניתן לחישוב ● שיהיה חג אולימפיאדה שמח

איימי קלובושר / צילום: צילום מסך מתוך השידור החי

הצעת חוק: לחייב את פייסבוק וטוויטר לקחת אחריות על הפצת מידע מוטעה

הצעת החוק של הסנאטורית איימי קלובושר תחול רק על אירועים שהוכרזו רשמית כמצבי חירום לבריאות הציבור ● לפי ההצעה, ההגנה המשפטית על הרשתות החברתיות תרד אם יפרו את האחריות שלה

ראש הממשלה בנט, ראש הממשלה החליפי לפיד, ושר האוצר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

לאן נעלמה רשות הרגולציה הגדולה מטיוטת חוק ההסדרים?

טיוטת חוק ההסדרים פורסמה באישון לילה ומכל ההצהרות הגבוהות עליהם הכריזו ראש הממשלה בנט, שר האוצר ליברמן ושר המשפטים סער בעת הצגת התוכנית להפחתת הרגולציה – ובראשן הקמת "רגולטור על", שיקשר בין הגופים השונים וימנע כפל דרישות – נשארה בעיקר הרפורמה להקלה במתן רישיון עסק

התחדשות עירונית אחד העם 50־62 רמת גן / הדמיה: 3division

"המיקום מעולה, ממש ליד הפארק הלאומי, ולמרות זאת הפרויקט נתקע שנים"

הבניינים ברחוב אחד העם 50-62 ברמת גן ייהרסו השבוע, אחרי שהפרויקט החליף ארבעה יזמים במשך יותר מעשור

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית סנאפ עלתה ב-23%

האג"ח הממשלתיות לעשר שנים בארה"ב עלו ב-1.3% ● נעילה ירוקה באירופה ● הפעילות העסקית בגוש האירו בהתרחבות המהירה ביותר מזה שני עשורים ● נעילה מעורבת בבורסות אסיה, מניות הטק הסיניות שרשומות בהונג קונג ספגו מהלומות קשות והמגזר כולו ירד במעל 3% ● לרגל חג, לא התקיים מסחר ביפן היום

ח"כ בנימין נתניהו / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד קבלת המימון של נתניהו מנתן מיליקובסקי ומספנסר פרטרידג'

השופטים הוציאו צו על-תנאי נגד היועץ המשפטי לממשלה, ועדת ההיתרים וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בדרישה לנמק מדוע סיוע והלוואה שניתנו לנתניהו ולרעייתו אינם עוברים על חוק המתנות

פגישת שר החוץ לפיד עם מזכיר המדינה בלינקן בחודש שעבר בוושינגטון / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

ביידן יפחית חיכוכים במטרה לסייע לבנט ולפיד להאריך את ימי הממשלה

בוושינגטון יימנעו בתקופה הקרובה מלהעלות לסדר היום סוגיות נפיצות, כמו הקמת קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים, כדי שהממשלה החדשה בירושלים תוכל להתייצב ● וגם: כך סייעו האקרים איראנים ומזרח אירופים להבעיר את המהומות בישראל במבצע שומר חומות

פועלי בניין בעבודה / צילום: תמר מצפי

בין אופטימיות לפסימיות: ההתאוששות הכלכלית מהירה מהתעסוקתית

לפי דוח של ה-OECD, שוק העבודה הישראלי יהיה האחרון להתאושש מבין מדינות הארגון ● עם זאת, ייתכן כי הפער בין היקף המשרות הפנויות שנמצא בשיא לבין שיעור האבטלה הגבוה, יוביל לשינוי מבני של שוק העבודה ולהתאמות של עובדים לשוק החדש

ראשי גוש השינוי בפגישה במלון דן בת"א בתחילת יוני / צילום: רענן כהן

אז מה באמת למדתי בחדרי המו"מ הקואליציוני להקמת ממשלת השינוי?

לפני כארבעה חודשים טור זה יצא לחופשה אחרי שנפתלי בנט ביקש ממני להצטרף לצוות המו"מ בתור עורך הדין שאמון על הצדדים המשפטיים בהסכמים ● במשימה זו, פגשתי את הדילמה הקשה - הפרדה בין הענקת שירות משפטי לדרג הפוליטי גרידא לבין הבעת עמדה אישית, וזה רק חידד את עמדתי בנוגע לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ● טורו של גיל ברינגר חוזר עם תובנות חדשות-ישנות

שואבי האבק של דייסון / צילום: Shutterstock

הסגר שסידר אותה: הישראלים שנשארו בבית בקורונה התאהבו במותג שואבי אבק

בשנה של סגרים, הבית הפך למקום העבודה והבידור העיקרי של רובנו - וקטגוריית מוצרי החשמל פרחה ● בראש הדירוג נמצאות סמסונג ודייסון, שהפכו לחביבות הקהל ● מדד המותגים

קונים דירה? האחריות לבדוק אותה מוטלת עליכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קונים דירה? האחריות לבדוק אותה מוטלת עליכם

רוכשי דירה ביטלו את הסכם המכר על סמך הודעת שמאי הבנק שהדירה נבנתה ללא היתר ● לאחר שהתברר כי מדובר בטעות, הם חויבו בפיצוי מוסכם למוכרים בסך 133 אלף שקל

עו"ד אופיר נאור, נאמן אי.די.בי פיתוח / צילום: שלומי יוסף

מחזיקי אג"ח אי.די.בי דחו את ההצעות למכירת החברה: הורו לנאמן לחלק את לידיהם את המזומן שבקופה

בקופתו של נאמן אי.די.בי, עו"ד אופיר נאור, הצטברו כספים בהיקף של 304 מיליון שקל, המיועדים לנושי החברה ובראשם מחזיקי אג"ח ט' ● חמש הצעות לרכישת החברה, ביניהן של איש עסקים בינלאומי, נדחו

סאטיה נאדלה / צילום: Associated Press, Elaine Thompson

למה מנהלים שיודעים הכל הם סכנה לארגון - והמחיר העצום ששילמה על כך מיקרוסופט

התרבות הארגונית הגרועה ביותר מורכבת מאנשים שחושבים שהם יודעים הכול ● למיקרוסופט זה עלה בפספוס של רכבת הסלולר ● דווקא התקופה הנוכחית מביאה איתה הזדמנות לא לדעת - ומשם לעוף קדימה

הנפקה / צילום: Shutterstock

קבוצת רימון השלימה הנפקה ראשונה לציבור לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

במסגרת ההנפקה גייסה החברה סכום של 250 מיליון שקל ● את ההנפקה הובילו אפסילון חיתום, פועלים אי.בי.אי, ולאומי פרטנרס ● קבוצת רימון נוסדה ב-1997, ועוסקה בתשתיות ואנרגיה

בועז לוי,  מנכ"ל התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית

"רווחיות שיא": מעלות S&P העלתה את דירוג התעשייה האווירית

זאת בשל שיפור בר-קיימא ברווחיות ● הועלה גם הדירוג הבינלאומי של החברה לדירוג BBB ● "צבר הזמנות תומך ושיפור מהותי במבנה העלויות של החברה אפשרו לתעשייה האווירית לא רק לצלוח בשלום את מגפת הקורונה, אלא גם להציג רווחיות שיא הצפויה להישמר בשנים הקרובות"