גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עושה הריבית הנמוכה לתעשייה, ליצוא ולעסקים הקטנים?

התעשיינים נהנים ממימון בריבית אפסית, אבל מרחיבים את הייצור דווקא בחו"ל, במדינות שבהן הרגולציה חונקת פחות ■ כשבוחנים לעומק את תחומי היצוא, לא רואים רק חדשות טובות ■ העסקים הקטנים לא השקיעו בציוד חדיש ובמכונות מתקדמות, בגלל שהבעיה הבוערת היא מחסור בכוח-אדם ■ פרויקט מיוחד: עשור לריבית האפסית

רובי גינל   / צילום: דוברות התאחדות התעשיינים
רובי גינל / צילום: דוברות התאחדות התעשיינים

המשק מפסיד, כי התעשיינים פונים לחו"ל

"יש תעשיינים שהרוויחו מסביבה של ריבית אפסית, אבל התעשייה והכלכלה הישראלית בפירוש הפסידו", אומר גורם בכיר במשק. "העשור האחרון הוא עשור אבוד לתעשייה הישראלית ולמשק בכלל: ריבית אפסית היא הזדמנות, היא כסף זול ובאופן טבעי תעשיינים ניצלו אותו בשביל לקחת מימון, אבל את ההשקעות ואת ההרחבות של קווי הייצור הם עשו דווקא בחו"ל, במדינות שמבטיחות קירבה לחומרי הגלם או ליעדי היצוא, במקומות שיש בהם הרבה פחות רגולציה, הרבה יותר ודאות עסקית וגישה לכוח עבודה זול יותר. אנחנו, כמדינה, ככלכלה וכמשק - פספסנו".

"מציאות של ריבית אפסית עשתה לתעשייה רק טוב", אומר מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל. "לתעשיין קל יותר לגייס הון, הוא נגיש יותר למימון שמציעים הבנקים או הבורסה כדי להמשיך בפעילות התעשייתית תוך השקעה באמצעי ייצור חדשים, ובשנים האחרונות ראינו עלייה גם בהשקעות כאלה. אלא שמערכת קבלת ההחלטות בנושא כזה מושפעת בנוסף למחיר הכסף גם מכדאיות ההשקעה כמו פערי מטבע, קרבה ליעדי יצוא, מצאי של עובדים מקצועיים וסביבה רגולטורית נוחה".

על פי נתונים שמציגה התאחדות התעשיינים, במהלך העשור האחרון ניכרת ירידה קבועה במספר המפעלים החדשים שנפתחו בישראל, זאת לעומת מגמה של עלייה קבועה בשיעור החברות התעשייתיות הישראליות שמרחיבות את פעילותן במדינות אחרות בעולם: אם ב-2008 נפתחו בישראל 48 מפעלים שמעסיקים לפחות 20 עובדים, במהלך העשור מספר זה ירד באופן קבוע ובשנת 2016 הסתכם ב-8 בלבד. כך, ב-2008 כ-20% מהחברות התעשייתיות הישראליות קיימו פעילות ייצור כלשהי מעבר לים, וב-2016 כבר 28% מהן החזיקו בפעילות כזאת בחו"ל.

המשק

לפי גינל, "בשנת 2018 המגמה הזאת נמשכת, וכשליש מכלל התעשייה הישראלית מקיימת פעילות כלשהי בחו"ל. משמעות הדבר היא השקעות שבוצעו על ידי תעשיינים - אך לא במשק הישראלי".

התעשיינים טוענים כי הכבדת נטל הרגולציה, גובה הארנונה ויוקר הייצור, כמו יוקר שכר העבודה במשק, מדרבנים את תעשיינים לצאת החוצה, כך שהמשק לא ניצל את סביבת הריבית הנמוכה מהעשור האחרון. "כשההשקעות של התעשיינים מופנות החוצה ולא נעשות בארץ, נוצרת בעיה גם ברמת הפיריון, באופן שישראל מפגרת משמעותית בנושא זה מהממוצע במדינות ה-OECD", טוען גורם בכיר בתעשייה.

בשבועות האחרונים הציגו שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן את תוכנית "נטו תעשייה" שהיקפה כ-1.15 מיליארד שקל, שתפקידה לשפר את רמת הפיריון של התעשייה הישראלית ולשפר גם את כושר התחרות שלה עם שוקי העולם.

"התוכנית הזאת טובה ונכונה, אבל היא באה באיחור של עשור", אומר ל"גלובס" בכיר במשק. "ריבית נמוכה יש בכל העולם, כמו גם בעיית פערי המטבע, ואין בכוחה של ישראל להשפיע על מצבים כאלה לטווח הארוך. הבעיה היא שבמקומות שהמדינה כן יכולה להקל ולסייע, כמו בהפחתת הנטל הרגולטורי, בפיתוח מסגרות של הכשרות מקצועיות ובשיפור כלי הסיוע ליצואנים - היא התעוררה מאוחר. את העשור האחרון כבר איבדנו".

למרות המספרים, יצוא הסחורות בסטגנציה

בסוף 2017 היצוא הישראלי חצה את רף 100 מיליארד הדולר, יעד שהוגדר עבורו הישראלי לשנת 2020. בסוף השבוע קיים המינהל לסחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה כנס יצואנים בבורסה לניירות ערך, ובו הציג כלי סיוע חדשים שיועמדו כבר בשנה זו למגזר המייצא בסך 100 מיליון שקל. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן שהופיע לפני היצואנים קבע יעד יצוא חדש, של 120 מיליארד דולר עד 2022.

לפי הכלכלן הראשי של מכון היצוא, שאולי כצנלסון, "סביבת הריביות הנמוכות מהעשור האחרון הייתה כמו לקיחת אקמול להורדת חום - תגובה למשהו גדול יותר שקרה בשוקי העולם. הריבית הנמוכה מיטיבה עם המגזר העסקי כי היא מוזילה את עלויות המימון, אך הואיל והריבית נמוכה בכל העולם זה לא משנה בהרבה".

בישראל, שעברה את שנות השפל של המשבר הכלכלי ביציבות יחסית למדינות אחרות בעולם, היצוא נכנס לסטגנציה ארוכה. גם מגמת העלייה בנתוני היצוא מיוחסת ליצוא של שירותים, תוכנה, אפליקציות, מערכות הומלנד סקיוריטי וכדומה, בזמן שיצוא הסחורות דעך: ב-2008 הסתכם יצוא הסחורות של ישראל ב-58 מיליארד דולר ויצוא השירותים הסתכם ב-24 מיליארד דולר. ב-2017 הסתכם יצוא הסחורות ב-57 מיליארד דולר, ואילו יצוא השירותים כמעט הוכפל והסתכם בכ-44 מיליארד דולר.

על פי התחזית של מכון היצוא, העלייה בהיקפי היצוא תימשך גם במהלך 2018, אך הייסוף בשקל והתחזקותו אל מול שאר המטבעות, בעיקר הדולר, יורגשו בנתוני היצוא של שנת 2019 או 2020. "נעשה מחקר שלימד שאת ההשלכות של מגמת ייסוף אנו רואים בנתוני היצוא רק כעבור כשנה וחצי-שנתיים, כך שקל לא יהיה כאן", אומר כצנלסון.

"זאת סיטואציה מוזרה בנוף הכלכלי, בטח בזה שגדלנו בו ולמדנו את התיאוריות שלו ובייחוד כשהריבית כל כך נמוכה ומצטרפת באחרונה לאינפלציה נמוכה. אנומליה שאף אחד לא חזה ולא דמיין שהיא יכולה להתרחש", אומרת מנכ"לית החברה לביטוח סיכוני אשראי וסחר חוץ, חגית ציטיאט-לוין. "כפועל יוצא מכך, אנו רואים שינוי בתמהיל היצוא, הרבה פחות יצוא של סחורות תעשייתיות והרבה יצוא של שירותים".

האשראי גדל, אבל העסקים נשארו קטנים

"כולנו נותנים אשראי ללקוחות שלנו, וביניהם יש כאלה שמושכים תשלומים, כמו חברה ביטחונית גדולה שלוקה במוסר תשלומים של שוטף פלוס 80 ולפעמים שוטף פלוס 200. הריבית האפסית מאפשרת לי לסחוב על הגב יותר בקלות את הלקוחות הגדולים שמשתהים בתשלומים. אם הריביות היו גבוהות - זה היה קשה לי שבעתיים", אומר יעקב מנס, בעל המפעל לעיבוד שבבי י.מנס שבראשון לציון.

מנס, פועל בענף כ-40 שנה ומעסיק 14 עובדים. "זה יישמע פרדוקסלי, אבל כשהריבית נמוכה כל כך מפעלים בסדר גודל כמו שלי המעיטו בהשקעות ברכישת מכונות ייצור וציוד חדישים בגלל המחסור החמור בכוח-אדם מקצועי. מי יפעיל את זה? במפעל שלי אני 10% מנהל ו-90% מדריך של עובדים, כיצד מפעילים את המכונות, בגלל שאין מסגרות הכשרה מתאימות למקצועות טכנולוגיים. ואנחנו לא חנות למכירת נעליים: אנחנו השפיץ של התעשיות הגדולות, בלעדינו אין טילי חץ ואין כיפת ברזל. אנחנו עושים את עיקר הייצור עבור התעשיות הביטחוניות", הוא אומר.

לדברי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, "הריבית האפסית במשק סייעה להרחיב את היקף האשראי לעסקים הקטנים, אולם ברמת העסק היצרני הקטן היא לא היוותה בהכרח זרז להגדלת השקעות במכונות. המחסור בכוח-אדם והיעדר הנגישות לתחום המו"פ והחדשנות, ביחד עם ירידות בביקושים בשל תחרות עם תוצרת מיובאת, מהווים חסם להרחבת הפעילות הכלכלית וליצירת צמיחה קבועה בחלק מהיצרנים הקטנים. נוצר מצב שגם שיעור הריבית הנמוך לא מביא איתו השפעה מרחיקת לכת".

"ככלל, ריבית נמוכה היא דבר טוב למגזר העסקי וכל כלכלה מתוקנת שואפת למצב כזה, אך נטל הרגולציה והביורוקרטיה מנעו מהמגזר העסקי ליהנות מפעילות בסביבה של ריבית נמוכה", אומר רועי כהן, נשיא להב, לשכת העצמאים והעסקים. "אני שם את יהבי בוועדה החדשה שהוקמה במשרדי האוצר והכלכלה, לגיבוש תוכנית 'נטו עסקים קטנים', ומקווה שהיא תכלול כלים שייטיבו עם מגזר העסקים הקטנים באופן שיאפשר הסרת רגולציות והעלאת הרווחיות של המגזר העסקי".

עוד כתבות

דני קושמרו באולפן שישי, מציג את התחקיר של אילן לוקאץ' / צילום: משידורי קשת 12

כשתחקיר מתבסס על תחושות, גם האג’נדה האישית הופכת רלוונטית

בתחקיר "אולפן שישי" על אישורי ועדת החריגים לטיסות בנתב"ג היו טענות חריפות ומרואיינים רבים. דבר אחר לא היה שם: נתונים עובדתיים ● השתיקה של יאיר שרקי באולפן של רפי רשף כמה ימים לאחר מכן מעלה את השאלה למי שמורה הנאמנות: לקולגות או לצופים ● ביקורת תקשורת

המנוע של טיסה 382 עולה באש באוויר / צילום: Reuters, Hayden Smith/@speedbird5280/Handout

מדוע המנוע של טיסת יונייטד איירליינס מספר 328 התלקח באמצע השמיים?

טיסת יונייטד איירליינס נאלצה לבצע נחיתת חירום בנמל התעופה דנוור אחרי שאחד מהמנועים עלה באש והתפרק תוך כדי טיסה ● אילן מנחם, ממונה הבטיחות של איגוד הטייסים, מסביר מה השתבש

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד
בעלי חברת אלקו
יחצ -  צילום: ישראל הדרי / צילום: ישראל הדרי

תעופה, מזון והשקעות: מה עומד מאחורי התיאבון הבריא של האחים זלקינד?

מניית חברת ההחזקות אלקו שמובילים האחים דני ומייקי זלקינד, נסקה בכ-140% בשנים האחרונות על רקע מהלכי רכישה ומימוש שהניבו לה רווחים נאים ● קופת מזומנים דשנה ומינוף נמוך הופכים את הקבוצה למתמודדת כמעט על כל עסקה גדולה המגיעה לשוק

עסקה / צילום: Shutterstock

מה מחפשים האחים זלקינד בעסקת דסק"ש?

הצעתה של קבוצת אלקו לרכוש בין 27% ל-29.8% ממניות חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) תמורת כ-400 מיליון שקל, מעידה כנראה על הפוטנציאל

סקר הסקרים: מה מצבם האמיתי של ליברמן ולפיד?

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם הרביעית בתוך שנתיים ● גלובס מביא את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ובודק מי מתחזק, מי נחלש ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● העמוד מתעדכן באופן שוטף עם כל סקר חדש שמתפרסם

מגדל התמרים, ר"ג / צילום: viewpoint

"השוק משתכלל. אם אתה בעל דירה, הזמן פועל לרעתך"

התמורות בפרויקטים של התחדשות עירונית הולכות ומצטמצמות, ולפעמים גם אחרי שיזם כבר חתם עם דיירים על הסכם ● במקרה כזה, שני הצדדים יצטרכו להסתפק בפחות ממה שחלמו עליו, ולא תמיד זה עובר בקלות ● פרויקט מיוחד 

תיירות שומרות על ריחוק חברתי ומצטלמות בפארק של דיסני / צילום: Reuters, Raphael Lafargue/ABACAPRESS.COM

בכפוף לכמות המתחסנים: דיסנילנד ועוד אתרים בקליפורניה עשויים להיפתח כבר ב-1 באפריל

מערכת הבריאות בקליפורניה העבירה תקנות חדשות שעשויות לאפשר לפארקי שעשועים, איצטדיונים ואמפיתיאטראות להיפתח במתכונת מצומצמת כבר ב-1 באפריל - זאת בכפוף למודל הרמזור המופעל המדינה האמריקאית

שכר נשים בכירות / צילום: Shutterstock

"אני מנכ"לית בשוק ההון ומעולם לא ביקשתי העלאה בשכר"

"השכר היה נראה לי הגון" ● "אני לא פה בשביל הכסף" ● " אני מרגישה שמתפשרים עליי" ● מנהלות בכירות מאוד מספרות מדוע גם אחרי עשרות שנות ותק בתעשייה, הן עדיין מרוויחות לפעמים מחצית ממקביליהן הגברים

ד”ר אריה קרמפף / צילום: מורן ויזל

הבנקים המרכזיים נאלצים לטפל במה שהממשלות מזניחות

זה רק אחד מהשינויים שמזהה ד"ר אריה קרמפף, המתמחה בכלכלה פוליטית ויחסים בינלאומיים, שמשוכנע שהתפיסה שהנחתה את קברניטי הכלכלה ספגה פגיעה אנושה ● בהיעדר שיטה מהפכנית שתחליף אותה, הוא מצביע על שורה של התפתחויות שביחד משרטטות שינוי איטי, אבל עמוק

נפתלי בנט, יאיר לפיד וגדעון סער / צילום: מארק ניימן-לע"מ, כדיה לוי, רפי קוץ

מה המפלגות מספרות לכם על כלכלה ועד כמה זה קרוב למציאות?

תקווה חדשה, יש עתיד וימינה הציגו במצע המפלגתי נתונים כלכליים ותוכניות שיוציאו את ישראל מהבוץ, אם רק יבחרו בהן • יצאנו לבדוק עד כמה הנתונים שהן השתמשו בהם קרובים לאמת • על הדרך גילינו שלמרות המצב במשק, הליכוד ומפלגת העבודה לא התפנו לפרט לבוחרים שום תוכנית כלכלית

עמדת חיסונים בביירות / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

המאכערים השתלטו, המקורבים קיבלו: איך עובד מבצע החיסונים אצל השכנות הצפוניות של ישראל

שתי השכנות הצפוניות של ישראל נופלות קורבן למלחמות, פיצול פוליטי ושחיתות ● הבנק העולמי מסייע בהבאת החיסונים, אבל רובם מגיעים למקורבים בשלטון ● עם זאת, היציבות היחסית בסוריה מאפשרת לחיסונים להגיע למדינה ולהיות מופצים

מחאה מחוץ לגבעת הקפיטול נגד פייסבוק / צילום: Aaron Bernstein, רויטרס

איך הקונגרס עשוי להפוך את סעיף 230, החוק עליו נשענות ענקיות הטכנולוגיה

למחוקקים משני צדי המתרס תוכניות נרחבות לשנות את החוזה הבסיסי בין הממשלה וחברות האינטרנט ● ישנם מומחים המריעים לקראת שינוי, אך אחרים תוהים אם ההצעות המועלות לא יעשו יותר נזק מתועלת

מנכ"ל Blacklane ינס וולטורף נכנס לרכב של החברה / צילום: Reuters, Fabrizio Bensch

רכבי יוקרה עם נהגים צמודים: הכירו את שירות הנסיעות החדש שרוצה להביס את אובר וליפט

החברה הגרמנית Blacklane מהמרת על כך שנוסעים עסקיים יהיו הלקוחות העיקריים שלה

ליי ג'ון, מנכ"ל ומייסד שיאומי / צילום: Reuters, Oriental Image

ארה"ב הכניסה את שיאומי לרשימה שחורה בגלל פרס שקיבל המייסד מסין

מחלקת ההגנה האמריקאית הצביעה על הפרס ועל השאיפות של שיאומי בתחום הטכנולוגיה כסיבות להכללתה ברשימת חברות עם קשרים לצבא הסיני

נחום ביתן / צילום: רמי זרנגר

מעט מדי ומאוחר מדי: אין התכנות לעסקה שביתן מנסה לרקום

נחום ביתן חתם על מזכר הבנות בלתי מחייב עם יגאל דמרי לפיו יעניק ליינות ביתן הלוואה של 150 מיליון שקל בתמורה להלוואת המרה ל-30% מהמניות ברשת ● ואולם, מדובר בהצעה נחותה מההצעה האחרונה שהגישה קבוצת משקיעים בהובלת הפניקס

חזית משרדי גוגל בבייג'ינג / צילום: Reuters, Thomas Peter

איזה ניצחון חשוב רשמה הפרטיות ואיך סטארט-אפ עושה פיבוט מוצלח?

גוגל הודיעה שלא תפתח טכנולוגיה חדש לניטור גולשים לאורך האינטרנט • וגם למה פייבר נסוגה מהנפקת המניות הגדולה שתכננה? • השבוע שהיה בהייטק ובטכנולוגיה

נתב"ג / צילום: צביקי אברמוביץ

לקראת הבחירות: הממשלה תאשר מתווה שיגדיל את הפעילות בנתב"ג

הבשורה החשובה שהממשלה צפויה לאשר היא ביטול ועדת החריגים השנויה במחלוקת כך שישראלים שירצו לשוב לארצם לא יידרשו לקבל אישור מיוחד ● החובה לבידוד במלוניות תבוטל גם כן

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

עידן הריבית השלילית בישראל כבר כאן

האינפלציה השלילית בישראל מעמידה את הריבית הריאלית על כ-1.5%, לעומת מינוס 2% בארה"ב ובאירופה - פער שמזרים לכאן כספים של משקיעים זרים ● כעת עשוי בנק ישראל להפחית את הריבית לרמה אפסית ואף שלילית כדי להחליש את השקל ולהמריץ את הפעילות הכלכלית

שדה תעופה נתב"ג ריק מנוסעים / צילום: יוסי פתאל

בלי מלוניות ו(כמעט) בלי ועדת חריגים: כל מה שצריך לדעת על תקנות התעופה החדשות

כמה נוסעים יוכלו להיכנס לישראל, האם יהיה צורך באישורי ועדת החריגים והאם בוטלו סופית מלוניות הקורונה? ● כל מה שצריך לדעת על תקנות התעופה המעודכנות שאישרה הממשלה

פיתוח בדים דוחי יתושים במכון למחקר חומרים TITK / צילום: Reuters

החומרים החדשניים שמהם עשויה אופנת העתיד

בדים שדוחים יתושים, חיידקים ונגיפים ● אופנה מסיבי משי ללא תולעי משי ● ובגדים שנכבים ונדלקים בהתאם לתנאי מזג האוויר ● שיתוף הפעולה בין מעצבים למדענים עולה מדרגות בניסיון לפתור בעיות סביבתיות ורפואיות