גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עושה הריבית הנמוכה לתעשייה, ליצוא ולעסקים הקטנים?

התעשיינים נהנים ממימון בריבית אפסית, אבל מרחיבים את הייצור דווקא בחו"ל, במדינות שבהן הרגולציה חונקת פחות ■ כשבוחנים לעומק את תחומי היצוא, לא רואים רק חדשות טובות ■ העסקים הקטנים לא השקיעו בציוד חדיש ובמכונות מתקדמות, בגלל שהבעיה הבוערת היא מחסור בכוח-אדם ■ פרויקט מיוחד: עשור לריבית האפסית

רובי גינל   / צילום: דוברות התאחדות התעשיינים
רובי גינל / צילום: דוברות התאחדות התעשיינים

המשק מפסיד, כי התעשיינים פונים לחו"ל

"יש תעשיינים שהרוויחו מסביבה של ריבית אפסית, אבל התעשייה והכלכלה הישראלית בפירוש הפסידו", אומר גורם בכיר במשק. "העשור האחרון הוא עשור אבוד לתעשייה הישראלית ולמשק בכלל: ריבית אפסית היא הזדמנות, היא כסף זול ובאופן טבעי תעשיינים ניצלו אותו בשביל לקחת מימון, אבל את ההשקעות ואת ההרחבות של קווי הייצור הם עשו דווקא בחו"ל, במדינות שמבטיחות קירבה לחומרי הגלם או ליעדי היצוא, במקומות שיש בהם הרבה פחות רגולציה, הרבה יותר ודאות עסקית וגישה לכוח עבודה זול יותר. אנחנו, כמדינה, ככלכלה וכמשק - פספסנו".

"מציאות של ריבית אפסית עשתה לתעשייה רק טוב", אומר מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל. "לתעשיין קל יותר לגייס הון, הוא נגיש יותר למימון שמציעים הבנקים או הבורסה כדי להמשיך בפעילות התעשייתית תוך השקעה באמצעי ייצור חדשים, ובשנים האחרונות ראינו עלייה גם בהשקעות כאלה. אלא שמערכת קבלת ההחלטות בנושא כזה מושפעת בנוסף למחיר הכסף גם מכדאיות ההשקעה כמו פערי מטבע, קרבה ליעדי יצוא, מצאי של עובדים מקצועיים וסביבה רגולטורית נוחה".

על פי נתונים שמציגה התאחדות התעשיינים, במהלך העשור האחרון ניכרת ירידה קבועה במספר המפעלים החדשים שנפתחו בישראל, זאת לעומת מגמה של עלייה קבועה בשיעור החברות התעשייתיות הישראליות שמרחיבות את פעילותן במדינות אחרות בעולם: אם ב-2008 נפתחו בישראל 48 מפעלים שמעסיקים לפחות 20 עובדים, במהלך העשור מספר זה ירד באופן קבוע ובשנת 2016 הסתכם ב-8 בלבד. כך, ב-2008 כ-20% מהחברות התעשייתיות הישראליות קיימו פעילות ייצור כלשהי מעבר לים, וב-2016 כבר 28% מהן החזיקו בפעילות כזאת בחו"ל.

המשק

לפי גינל, "בשנת 2018 המגמה הזאת נמשכת, וכשליש מכלל התעשייה הישראלית מקיימת פעילות כלשהי בחו"ל. משמעות הדבר היא השקעות שבוצעו על ידי תעשיינים - אך לא במשק הישראלי".

התעשיינים טוענים כי הכבדת נטל הרגולציה, גובה הארנונה ויוקר הייצור, כמו יוקר שכר העבודה במשק, מדרבנים את תעשיינים לצאת החוצה, כך שהמשק לא ניצל את סביבת הריבית הנמוכה מהעשור האחרון. "כשההשקעות של התעשיינים מופנות החוצה ולא נעשות בארץ, נוצרת בעיה גם ברמת הפיריון, באופן שישראל מפגרת משמעותית בנושא זה מהממוצע במדינות ה-OECD", טוען גורם בכיר בתעשייה.

בשבועות האחרונים הציגו שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן את תוכנית "נטו תעשייה" שהיקפה כ-1.15 מיליארד שקל, שתפקידה לשפר את רמת הפיריון של התעשייה הישראלית ולשפר גם את כושר התחרות שלה עם שוקי העולם.

"התוכנית הזאת טובה ונכונה, אבל היא באה באיחור של עשור", אומר ל"גלובס" בכיר במשק. "ריבית נמוכה יש בכל העולם, כמו גם בעיית פערי המטבע, ואין בכוחה של ישראל להשפיע על מצבים כאלה לטווח הארוך. הבעיה היא שבמקומות שהמדינה כן יכולה להקל ולסייע, כמו בהפחתת הנטל הרגולטורי, בפיתוח מסגרות של הכשרות מקצועיות ובשיפור כלי הסיוע ליצואנים - היא התעוררה מאוחר. את העשור האחרון כבר איבדנו".

למרות המספרים, יצוא הסחורות בסטגנציה

בסוף 2017 היצוא הישראלי חצה את רף 100 מיליארד הדולר, יעד שהוגדר עבורו הישראלי לשנת 2020. בסוף השבוע קיים המינהל לסחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה כנס יצואנים בבורסה לניירות ערך, ובו הציג כלי סיוע חדשים שיועמדו כבר בשנה זו למגזר המייצא בסך 100 מיליון שקל. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן שהופיע לפני היצואנים קבע יעד יצוא חדש, של 120 מיליארד דולר עד 2022.

לפי הכלכלן הראשי של מכון היצוא, שאולי כצנלסון, "סביבת הריביות הנמוכות מהעשור האחרון הייתה כמו לקיחת אקמול להורדת חום - תגובה למשהו גדול יותר שקרה בשוקי העולם. הריבית הנמוכה מיטיבה עם המגזר העסקי כי היא מוזילה את עלויות המימון, אך הואיל והריבית נמוכה בכל העולם זה לא משנה בהרבה".

בישראל, שעברה את שנות השפל של המשבר הכלכלי ביציבות יחסית למדינות אחרות בעולם, היצוא נכנס לסטגנציה ארוכה. גם מגמת העלייה בנתוני היצוא מיוחסת ליצוא של שירותים, תוכנה, אפליקציות, מערכות הומלנד סקיוריטי וכדומה, בזמן שיצוא הסחורות דעך: ב-2008 הסתכם יצוא הסחורות של ישראל ב-58 מיליארד דולר ויצוא השירותים הסתכם ב-24 מיליארד דולר. ב-2017 הסתכם יצוא הסחורות ב-57 מיליארד דולר, ואילו יצוא השירותים כמעט הוכפל והסתכם בכ-44 מיליארד דולר.

על פי התחזית של מכון היצוא, העלייה בהיקפי היצוא תימשך גם במהלך 2018, אך הייסוף בשקל והתחזקותו אל מול שאר המטבעות, בעיקר הדולר, יורגשו בנתוני היצוא של שנת 2019 או 2020. "נעשה מחקר שלימד שאת ההשלכות של מגמת ייסוף אנו רואים בנתוני היצוא רק כעבור כשנה וחצי-שנתיים, כך שקל לא יהיה כאן", אומר כצנלסון.

"זאת סיטואציה מוזרה בנוף הכלכלי, בטח בזה שגדלנו בו ולמדנו את התיאוריות שלו ובייחוד כשהריבית כל כך נמוכה ומצטרפת באחרונה לאינפלציה נמוכה. אנומליה שאף אחד לא חזה ולא דמיין שהיא יכולה להתרחש", אומרת מנכ"לית החברה לביטוח סיכוני אשראי וסחר חוץ, חגית ציטיאט-לוין. "כפועל יוצא מכך, אנו רואים שינוי בתמהיל היצוא, הרבה פחות יצוא של סחורות תעשייתיות והרבה יצוא של שירותים".

האשראי גדל, אבל העסקים נשארו קטנים

"כולנו נותנים אשראי ללקוחות שלנו, וביניהם יש כאלה שמושכים תשלומים, כמו חברה ביטחונית גדולה שלוקה במוסר תשלומים של שוטף פלוס 80 ולפעמים שוטף פלוס 200. הריבית האפסית מאפשרת לי לסחוב על הגב יותר בקלות את הלקוחות הגדולים שמשתהים בתשלומים. אם הריביות היו גבוהות - זה היה קשה לי שבעתיים", אומר יעקב מנס, בעל המפעל לעיבוד שבבי י.מנס שבראשון לציון.

מנס, פועל בענף כ-40 שנה ומעסיק 14 עובדים. "זה יישמע פרדוקסלי, אבל כשהריבית נמוכה כל כך מפעלים בסדר גודל כמו שלי המעיטו בהשקעות ברכישת מכונות ייצור וציוד חדישים בגלל המחסור החמור בכוח-אדם מקצועי. מי יפעיל את זה? במפעל שלי אני 10% מנהל ו-90% מדריך של עובדים, כיצד מפעילים את המכונות, בגלל שאין מסגרות הכשרה מתאימות למקצועות טכנולוגיים. ואנחנו לא חנות למכירת נעליים: אנחנו השפיץ של התעשיות הגדולות, בלעדינו אין טילי חץ ואין כיפת ברזל. אנחנו עושים את עיקר הייצור עבור התעשיות הביטחוניות", הוא אומר.

לדברי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, "הריבית האפסית במשק סייעה להרחיב את היקף האשראי לעסקים הקטנים, אולם ברמת העסק היצרני הקטן היא לא היוותה בהכרח זרז להגדלת השקעות במכונות. המחסור בכוח-אדם והיעדר הנגישות לתחום המו"פ והחדשנות, ביחד עם ירידות בביקושים בשל תחרות עם תוצרת מיובאת, מהווים חסם להרחבת הפעילות הכלכלית וליצירת צמיחה קבועה בחלק מהיצרנים הקטנים. נוצר מצב שגם שיעור הריבית הנמוך לא מביא איתו השפעה מרחיקת לכת".

"ככלל, ריבית נמוכה היא דבר טוב למגזר העסקי וכל כלכלה מתוקנת שואפת למצב כזה, אך נטל הרגולציה והביורוקרטיה מנעו מהמגזר העסקי ליהנות מפעילות בסביבה של ריבית נמוכה", אומר רועי כהן, נשיא להב, לשכת העצמאים והעסקים. "אני שם את יהבי בוועדה החדשה שהוקמה במשרדי האוצר והכלכלה, לגיבוש תוכנית 'נטו עסקים קטנים', ומקווה שהיא תכלול כלים שייטיבו עם מגזר העסקים הקטנים באופן שיאפשר הסרת רגולציות והעלאת הרווחיות של המגזר העסקי".

עוד כתבות

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

לצד ארה"ב וסעודיה: ראש אמ"ן לשעבר מקדם הקמת קרן מחקר מחשוב קוונטי

התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן, שמקדם האלוף (במיל') תמיר היימן, היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב