גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוד דיון על רפורמת התמרוקים בכנסת הסתיים ללא הכרעה

בדיון התעורר ויכוח סביב הסעיף בתקנות לפיו ייאסר יבוא ללא בדיקות של מוצרים "רגישים" המיועדים לנשים בהיריון ולילדים ■ יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אלי אלאלוף: "אותי מעניינת בריאות הציבור לפני הכול. יוקר המחיה הוא בסדר עדיפות שני"

ח"כ אלי אלאלוף/ צילום: תמר מצפי
ח"כ אלי אלאלוף/ צילום: תמר מצפי

עוד דיון סוער בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בתקנות רפורמת התמרוקים הסתיים היום (ב') ללא הכרעה. בתומו נקבע דיון נוסף בעוד כשבועיים - פרק זמן שאמור לאפשר למשרד הבריאות לבחון מחדש של מספר סעיפים בתקנות, ובראשם ההגדרה לרף גילאי ילדים שבעטיים לא יתאפשר יבוא מוצרים.

במהלך הדיון התעורר ויכוח סביב הסעיף בתקנות לפיו ייאסר יבוא ללא בדיקות של מוצרים "רגישים" המיועדים לנשים בהיריון ולילדים, והשאלה מהו הגיל המינימלי לילד המאפשר שימוש בטוח במוצרים ביבוא מקביל. בדיון עלתה אפשרות לאיסור מוחלט של יבוא מקביל למוצרים לתינוקות, לילדים עד גיל 12 ולנשים מניקות.

על כך אמר בעלי רשת גוד פארם, אדם פרידלר: "אסור לעצור את היבוא המקביל למוצרי תינוקות. היום מכולת קונה מהיבואן הרשמי מוצר לתינוק של מותג ג'ונסון אנד ג'ונסון במחיר שבו אני מוכר לצרכן. איזו סיבה יש לעצור כזה דבר?".

בשיחה עם "גלובס" הוסיף על כך פרידלר: "זה נראה שהתקנות עדיין לא מבושלות". לגבי ההחרגות של תחום התינוקות מתוך התקנות, הוא הוסיף כי "יש תחושה כאילו כופפו ידיים והחליטו לוותר על החרגת התחום הדנטלי ונשאר עם התינוקות".

לדבריו, "מי שהחוק החדש מאפשר לו לחזור להיות בלעדי בקטגוריה, כלומר היבואן הבלעדי, הוא היחיד שנהנה ושיש לו אינטרס. כל השאר רק הנפגעים".

פרידלר הדגיש כי "מדובר במוצרים שכבר למעלה מ-15 שנה מיובאים לישראל ביבוא מקביל ונרכשים על-ידי הורים צעירים. זהו הקהל שמתמודד עם תקופה של הוצאות משמעותיות בגלל הולדת הילד. משאירים לבד בקרב".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודיע כי המשרד ינסח מחדש סעיף זה. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, הבהיר: " אותי מעניינת בריאות הציבור לפני הכול. יוקר המחיה הוא בסדר עדיפות שני. מה חשוב לך לגבי הבן שלך - בריאות, או שתחסוך גרוש?".

ויכוח נוסף, התנהל בסוגיית המדינות מהן יתאפשר יבוא. יבואנית מותג פרטי, רבקה מזרחי, מחתה בדיון על כך שבתקנות שהגיש משרד הבריאות לאישור הוועדה, מדינת ישראל אינה נכללת ברשימת המדינות "המוכרות" (מדינות אשר על-פי משרד הבריאות מבצעות בדיקות מוצר קפדניות, כך שאם מוצר נבדק בהן הוא יאושר להפצה גם בישראל).

מזרחי טענה: "הרגולציה הזאת חיסלה את המותג שלי. יש לי מפעל בירדן שמייצר רק לצורך שיווק בישראל. החומרים מגיעים מאירופה וקנדה, ויש לי את כל האישורים הנדרשים. מיום כניסת החוק לתוקף אני עבריינית. המוצר מיוצר משנת 1939. למה עד עכשיו זה היה בסדר, להביא אישורים ודוגמאות ולהיות חוקית? למה ממחר אני לא יכולה לעשות את זה?".

לכך התייחסה ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסמבורג: "מכיוון שהחלטנו שאנחנו מפסיקים לבצע בדיקות בארץ, על-מנת להקל על הביורוקרטיה ולקצר לוחות זמנים. אי-אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".

בתגובה לוויכוח אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלאלוף, כי "הרפורמה לא מיועדת לחסל עסקים. אין סיבה לשנות מצבים קיימים אם הם עובדים ומועילים. זה לא הוגן. צריך למצוא נוסחה שתאפשר למי שפעל עד כה לפי החוק, להמשיך בכך. אחרת לא אעביר את התקנות".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שניסה להרגיע את הרוחות, הוסיף: "יש הוראות מעבר, לפיהן ב-5 השנים הקרובות, מי שמחזיק ב'תיק מוצר' יוכל להמשיך ולשווק בארץ. כעבור 5 שנים, אם ישווק את המותג גם למדינות מאירופה או במדינה 'מוכרת' אחרת, נדע שהמוצר עבר פיקוח על-ידי רגולטור שאני סומך עליו. אני לא יודע לקיים שתי מערכות רגולטריות מקבילות".

בר סימן טוב הבהיר כי מי שמייצר בארץ לא יידרש לשיווק במדינות מוכרות. עוד אמר כי משרד הבריאות יקיים התייעצות אם להרחיב את רשימת המדינות המוכרות, הכוללת כרגע את מדינות האיחוד האירופי, אוסטרליה, איסלנד, ארה"ב, יפן, נורבגיה, ניו-זילנד, קנדה ושווייץ. "יש לי תחושה שגם דרום קוריאה היא מדינה שניתן לסמוך עליה", אמר. "נלמד עוד לגבי מדינות נוספות".

גם נציג אגף התקציבים במשרד האוצר התנגד לתקנות כפי שהוצגו בוועדה, שכן לדבריו, "התקנות החדשות אינן אופטימליות. אני מציע לחברי הכנסת לא לאשר את התקנות, ללא שיפורים. היבוא המקביל צריך להיכנס לתוקף עד מארס 2018, אני לא רואה שום סיבה לדחייה. בנוסף, צריך לאפשר יבוא מקביל גם למוצרים לילדים; גם להורים הצעירים מגיע ליהנות ממחירים נמוכים".

נזכיר כי לפני כחצי שנה משך משרד הבריאות את תקנות רפורמת התמרוקים במהלך דיון של הוועדה, מאחר שלא תאמו את תפישת העולם שניסה לקדם באמצעותן. לאחר משיכת התקנות נסעה משלחת משותפת של המשרד יחד עם משרד הכלכלה לבריסל בבלגיה במטרה לגבש הסכמות סביב התקנות, והייתה ציפייה כי כעת הושגו הסכמות מצד המשרדים בסוגיות הליבה. היום, לאחר הדיון, נראה כי עדיין ישנן מחלוקות רבות שתוקעות מקלות בגלגלי הרפורמה. 

עוד כתבות

מה מביא לירידות בשוק הקריפטו? / צילום: Shutterstock

111 מיליארד דולר נמחקו ביממה: מה עומד מאחורי הירידות החדות בקריפטו?

הביטקוין צנח מתחת ל-80 אלף דולר, הרמה הנמוכה שלו מאז אפריל ● גם יתר המטבעות רושמים ירידות חדות ● בין הסיבות: נזילות נמוכה ואכזבה מכך שהתחום לא מתפקד כ"מקלט בטוח" כמו בעבר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הסערה בשווקים מגיעה לת"א - מי המניות שייפלו בפתיחה?

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה שלילית ● ירידות בבורסות בעולם, מחירי המתכות היקרות ממשיכים לצנוח ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש הבוקר; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב, והיו הראשונים להפיל אותם ● אחרי זינוק של 1,500%, בבנק אוף אמריקה צופים שמניית סנדיסק לא תעצור, וממליצים גם על שלוש מענקיות הטכנולוגיה ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security

רשת moltbook / צילום: צילום מסך

מהתפעמות לחשש ועד פרצת אבטחה: מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

הרשת החברתית לבוטים עוררה סקרנות עולמית, עד שפרצת אבטחה אחת העבירה את הדיון מתודעה לניהול ואבטחה

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

מנוע הצמיחה בסכנה: שחיקת הדולר מרוקנת את קופות המזומנים של חברות ההייטק הישראליות

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

בית זיקוק לנפט בדרום־מערב איראן / צילום: Reuters, WANA

איראן מוכרת יותר נפט, אך מרוויחה פחות כסף

מתווכים וקונים מנצלים את האפשרויות המוגבלות של המשטר למכירת נפט גולמי

ארקפה / צילום: עינת לברון

קפה יקר: אחרי ארומה - גם רשת ארקפה מעלה מחירים

עפ"י ארקפה, עליית המחירים המשוקללת בכלל המוצרים תעמוד על 3%, וזאת לאחר שנה שבה הרשת נמנעה מלעדכן את המחירים ● בנוסף מציינים ברשת כי מחירי משקאות הקפה העיקריים לא השתנו

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

"נבנה פה את גולדמן זאקס הבא": כך התרסקה הבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

רשות שוק ההון דורשת מגלובל נט גמל להחזיר 11 מיליון שקל שהושקעו בקרנות בחו"ל

בדיקת הרשות מצאה כי הכספים שהשקיעו עמיתים בקופות גמל בניהול אישי (IRA) של החברה הועברו לקרנות בחו"ל, אשר חלקן אורגנו על ידי סוכנים המעורבים בפרשת סלייס ● גלובל נט גמל: "דוחים את המסקנות, שוקלים את צעדינו המשפטיים"

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השפריץ מים על אישה שטיילה ברחוב. מה הפיצוי שפסק ביהמ"ש?

שכן שהשפריץ מים מצינור ביתו על אישה שטיילה עם כלב, חויב לפצותה ב-95 אלף שקל ● מי אמור לפצות נופשים על עיכוב בקבלת המזוודות שלהם בחו"ל? ● ומה פסק בית המשפט כאשר הגיעו לפתחו שתי צוואות - אחת שוויונית ואחת לא? ● 3 פסקי דין בשבוע

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

הזיגזג ההולנדי: חברת התעופה שהודיעה על חידוש הטיסות לישראל

שינוי מגמה? חברת התעופה ההולנדית KLM מודיעה על חידוש הטיסות לישראל, זאת לאחר היסוס שנרשם בשבועות האחרונים

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

פחות משהובטח: הממשלה אישרה תוכנית תמיכה בקריית שמונה

הבוקר התכנסה הממשלה בעיר וקיבלה החלטה לשיקום וצמיחה דמוגרפית בקריית שמונה, ואולם הארנק הדיגיטלי שהובטח לתושבים יתקבל כמענק חד-פעמי ● מאידך, תושבים חדשים, אם יגיעו לעיר, יזכו למענק חודשי של כ-2,000 שקל למשך שנה וחצי

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה