גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוד דיון על רפורמת התמרוקים בכנסת הסתיים ללא הכרעה

בדיון התעורר ויכוח סביב הסעיף בתקנות לפיו ייאסר יבוא ללא בדיקות של מוצרים "רגישים" המיועדים לנשים בהיריון ולילדים ■ יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אלי אלאלוף: "אותי מעניינת בריאות הציבור לפני הכול. יוקר המחיה הוא בסדר עדיפות שני"

ח"כ אלי אלאלוף/ צילום: תמר מצפי
ח"כ אלי אלאלוף/ צילום: תמר מצפי

עוד דיון סוער בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בתקנות רפורמת התמרוקים הסתיים היום (ב') ללא הכרעה. בתומו נקבע דיון נוסף בעוד כשבועיים - פרק זמן שאמור לאפשר למשרד הבריאות לבחון מחדש של מספר סעיפים בתקנות, ובראשם ההגדרה לרף גילאי ילדים שבעטיים לא יתאפשר יבוא מוצרים.

במהלך הדיון התעורר ויכוח סביב הסעיף בתקנות לפיו ייאסר יבוא ללא בדיקות של מוצרים "רגישים" המיועדים לנשים בהיריון ולילדים, והשאלה מהו הגיל המינימלי לילד המאפשר שימוש בטוח במוצרים ביבוא מקביל. בדיון עלתה אפשרות לאיסור מוחלט של יבוא מקביל למוצרים לתינוקות, לילדים עד גיל 12 ולנשים מניקות.

על כך אמר בעלי רשת גוד פארם, אדם פרידלר: "אסור לעצור את היבוא המקביל למוצרי תינוקות. היום מכולת קונה מהיבואן הרשמי מוצר לתינוק של מותג ג'ונסון אנד ג'ונסון במחיר שבו אני מוכר לצרכן. איזו סיבה יש לעצור כזה דבר?".

בשיחה עם "גלובס" הוסיף על כך פרידלר: "זה נראה שהתקנות עדיין לא מבושלות". לגבי ההחרגות של תחום התינוקות מתוך התקנות, הוא הוסיף כי "יש תחושה כאילו כופפו ידיים והחליטו לוותר על החרגת התחום הדנטלי ונשאר עם התינוקות".

לדבריו, "מי שהחוק החדש מאפשר לו לחזור להיות בלעדי בקטגוריה, כלומר היבואן הבלעדי, הוא היחיד שנהנה ושיש לו אינטרס. כל השאר רק הנפגעים".

פרידלר הדגיש כי "מדובר במוצרים שכבר למעלה מ-15 שנה מיובאים לישראל ביבוא מקביל ונרכשים על-ידי הורים צעירים. זהו הקהל שמתמודד עם תקופה של הוצאות משמעותיות בגלל הולדת הילד. משאירים לבד בקרב".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודיע כי המשרד ינסח מחדש סעיף זה. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, הבהיר: " אותי מעניינת בריאות הציבור לפני הכול. יוקר המחיה הוא בסדר עדיפות שני. מה חשוב לך לגבי הבן שלך - בריאות, או שתחסוך גרוש?".

ויכוח נוסף, התנהל בסוגיית המדינות מהן יתאפשר יבוא. יבואנית מותג פרטי, רבקה מזרחי, מחתה בדיון על כך שבתקנות שהגיש משרד הבריאות לאישור הוועדה, מדינת ישראל אינה נכללת ברשימת המדינות "המוכרות" (מדינות אשר על-פי משרד הבריאות מבצעות בדיקות מוצר קפדניות, כך שאם מוצר נבדק בהן הוא יאושר להפצה גם בישראל).

מזרחי טענה: "הרגולציה הזאת חיסלה את המותג שלי. יש לי מפעל בירדן שמייצר רק לצורך שיווק בישראל. החומרים מגיעים מאירופה וקנדה, ויש לי את כל האישורים הנדרשים. מיום כניסת החוק לתוקף אני עבריינית. המוצר מיוצר משנת 1939. למה עד עכשיו זה היה בסדר, להביא אישורים ודוגמאות ולהיות חוקית? למה ממחר אני לא יכולה לעשות את זה?".

לכך התייחסה ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסמבורג: "מכיוון שהחלטנו שאנחנו מפסיקים לבצע בדיקות בארץ, על-מנת להקל על הביורוקרטיה ולקצר לוחות זמנים. אי-אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".

בתגובה לוויכוח אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלאלוף, כי "הרפורמה לא מיועדת לחסל עסקים. אין סיבה לשנות מצבים קיימים אם הם עובדים ומועילים. זה לא הוגן. צריך למצוא נוסחה שתאפשר למי שפעל עד כה לפי החוק, להמשיך בכך. אחרת לא אעביר את התקנות".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שניסה להרגיע את הרוחות, הוסיף: "יש הוראות מעבר, לפיהן ב-5 השנים הקרובות, מי שמחזיק ב'תיק מוצר' יוכל להמשיך ולשווק בארץ. כעבור 5 שנים, אם ישווק את המותג גם למדינות מאירופה או במדינה 'מוכרת' אחרת, נדע שהמוצר עבר פיקוח על-ידי רגולטור שאני סומך עליו. אני לא יודע לקיים שתי מערכות רגולטריות מקבילות".

בר סימן טוב הבהיר כי מי שמייצר בארץ לא יידרש לשיווק במדינות מוכרות. עוד אמר כי משרד הבריאות יקיים התייעצות אם להרחיב את רשימת המדינות המוכרות, הכוללת כרגע את מדינות האיחוד האירופי, אוסטרליה, איסלנד, ארה"ב, יפן, נורבגיה, ניו-זילנד, קנדה ושווייץ. "יש לי תחושה שגם דרום קוריאה היא מדינה שניתן לסמוך עליה", אמר. "נלמד עוד לגבי מדינות נוספות".

גם נציג אגף התקציבים במשרד האוצר התנגד לתקנות כפי שהוצגו בוועדה, שכן לדבריו, "התקנות החדשות אינן אופטימליות. אני מציע לחברי הכנסת לא לאשר את התקנות, ללא שיפורים. היבוא המקביל צריך להיכנס לתוקף עד מארס 2018, אני לא רואה שום סיבה לדחייה. בנוסף, צריך לאפשר יבוא מקביל גם למוצרים לילדים; גם להורים הצעירים מגיע ליהנות ממחירים נמוכים".

נזכיר כי לפני כחצי שנה משך משרד הבריאות את תקנות רפורמת התמרוקים במהלך דיון של הוועדה, מאחר שלא תאמו את תפישת העולם שניסה לקדם באמצעותן. לאחר משיכת התקנות נסעה משלחת משותפת של המשרד יחד עם משרד הכלכלה לבריסל בבלגיה במטרה לגבש הסכמות סביב התקנות, והייתה ציפייה כי כעת הושגו הסכמות מצד המשרדים בסוגיות הליבה. היום, לאחר הדיון, נראה כי עדיין ישנן מחלוקות רבות שתוקעות מקלות בגלגלי הרפורמה. 

עוד כתבות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

טרמינל 1 בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ

ארגון התעופה IATA ו-10 חברות תעופה בינ"ל עתרו לבג"ץ נגד שרת התחבורה, שר הכלכלה וועדת הכלכלה של הכנסת ● מבקשות שבג"ץ יורה למדינה להפעיל את סמכות החירום שנוספה לחוק שירותי תעופה, ולצמצם רטרואקטיבית את חובותיהן כלפי נוסעים בתקופה שבה המרחב האווירי של ישראל נסגר במבצע "עם כלביא"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

הרפורמה הצרכנית בחשמל: מי ייהנה מהחשמל הזול?

רשות החשמל פרסמה שימוע למכרז למכירת הספק של חשמל זול לשוק הפרטי, אך ללא מגבלות ברורות, חלק ניכר מההקצאה עלול לזרום לעסקים ולספקולנטים - ולצמצם את ההנחות המוצעות לצרכנים ● במקביל, גם חשבון החשמל עליו מוצעת ההנחה צפוי לעלות

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלה שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

ראש מפא״ת במשרד הביטחון, תא''ל (מיל') ד״ר דני גולד, בכנס דיפסנטק / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מפתח כיפת ברזל חשף: זה מועד מסירת מערכת הלייזר לצה"ל

תא"ל (מיל') דני גולד הודיע בכנס דיפנסטק כי מערכת "אור איתן" תימסר לצה"ל ב־30 בדצמבר ● בכנס אף התייחס מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם למערכה נוספת שצפויה עם איראן: "כל החזיתות עדיין פתוחות"

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-cvc

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ במסר לישראל: חשוב מאוד שלא יתרחש דבר שיפריע להתפתחותה של סוריה

טראמפ ונתניהו שוחחו, מלשכת ראש הממשלה נמסר: "נשיא ארה"ב הזמין את נתניהו לפגישה בבית הלבן בזמן הקרוב" ● צה"ל חיסל מחבל נוח'בה של הג'יהאד האיסלאמי ● התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית:"מישהו חייב להתעורר" ● בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח-האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● עדכונים שוטפים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

משלוחי קוקאין שנתפסו על ידי משמר החופים האמריקאי בפורט אוורגליידס, פלורידה / צילום: ap, Rebecca Blackwell

טראמפ מתמקד במלחמה בסמים, והסטארט-אפים בתחום הביטחון מרוויחים

רחפנים, חיישנים ופלטפורמות בינה מלאכותית זוכים למיתוג מחדש ככלים למאבק ב"טרור סוחרי הסמים" ● כך, הטכנולוגיה שעיצבה את מלחמת עיראק ואפגניסטן - ולא פסחה על אוקראינה - עוברת מיתוג מחדש ומוצבת במשמר החופים בקריביים ובמדבריות הגבול המקסיקני

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?