קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
השבוע פגשתי את כל מחזור הקריירה: עובד צעיר בתחילת הדרך שמנסה להבין כיצד עליו לפעול כדי להיות יותר מבורג במערכת; עובד בתקופת הצמיחה שלו, שכבר רואה את כל מה שהוא יכול לעשות; עובדת שהגיעה לשלב שבו אנחנו מתחילים לשאול שאלות על המשך הדרך; ומנכ"ל שפרש ומבין שמשהו משתנה, מסתיים ומתחיל מחדש. כמו בתחומים אחרים, גם בקריירה יש מחזור חיים. גם אם נדמה לנו שאנחנו הולכים בשביל יחסית סלול וברור, יגיע היום שבו נגיע לעיקול הדרך שמאחוריו יש שינוי. בעולם העבודה החדש, העיקולים האלה עוד יותר תכופים.
התאוריות על מחזור הקריירה ששלטו בעשורים האחרונים דיברו על שלבים שחופפים פחות או יותר את שלבי החיים. בשנות החמישים הציגו חוקרים כמו אלי גינצבר ודונלד סופר תאוריות שדיברו על התפתחות הקריירה משלב הפנטזיה בילדות, דרך התנסויות מעצבות ועד שלבי המציאות.
הרעיון היה שהקריירה מתחילה בשלב של צמיחה, המאופיין בהתפתחות של מודעות, צרכים ותפיסות לגבי עולם העבודה. אחריו מגיע שלב החקר, שבו אנחנו מנסים דברים ומפתחים יכולות ועמדות. ואז אנחנו עוברים לשלב שבו אנחנו מתמסדים, באמצעות העמקת היכולות, בניית רשת קשרים, מומחיות ואפילו מותג ושם. הניסיון מקנה לנו ביטחון ויציבות ומוביל אותנו לשלב הבא, שבו אנחנו מתחזקים את מה שהשגנו. לבסוף מגיע שלב הירידה, שלוקח אותנו אל סוף הקריירה, לפרישה.
התיאוריות האלה מניחות שעד שלב הירידה אנחנו בעלייה או ביציבות, אבל בינתיים העולם השתנה וכבר אי-אפשר להניח ששלבי הקריירה חופפים למחזור החיים וששלב הירידה מתרחש רק לקראת פרישה. הבעיה היא שבשנות הצמיחה וההתמסדות, אנחנו חושבים שהמסלול יציב ויישאר יציב לנצח. אנחנו מתרכזים במסלול שבו אנחנו צועדים ואז מופתעים לגלות יום אחד שמשהו השתנה, אולי מוקדם מהצפוי.
השינוי הזה יכול להתרחש מכמה סיבות: משהו השתנה בארגון ונפער פער בין הרצונות והיכולות שלנו לבין מה שקורה מסביב; משהו בנו השתנה ואנחנו רוצים לעשות דבר אחר או דבר מה נוסף; משהו השתנה במקצוע שלנו בעקבות הטכנולוגיה; או שאנחנו פשוט מבינים שצריך להוריד עוד משוט למים, שלא כדאי להישאר על מסלול יחיד ולגלות יום אחד שהגענו לסופו לא מוכנים.
הסיבה לא באמת משנה. הדבר החשוב הוא הידיעה שמתישהו גם אתם תגיעו לשלב הזה שבו תרגישו שהשביל שבו אתם צועדים לא ייקח אתכם אל האופק. חשוב שהידיעה הזאת תהיה אתכם לכל אורך הקריירה, כי התפתחות מוצלחת בקריירה תלויה במידה רבה ביכולת לזהות את נקודות המעבר בין השלבים.
הקושי בתהליך הזה קשור בכך שלקריירה שלנו יש חלק משמעותי מאוד בחיינו, וכשדבר מה מתערער בה, המסע שאנחנו עוברים הוא קודם כול רגשי. אבל יש משהו מרגיע בעובדה ששינוי, כל שינוי, נעשה בשלבים. כשאנחנו בתוך השינוי, אנחנו עסוקים בהפתעות, בטעויות, בנסיגות, ולפעמים מאבדים את היכולת לראות את התהליך הסדור. אולי לא מפתיע שבהתמודדות עם שינוי בכלל, ועם שינוי בקריירה בפרט, יש שלבים דומים מאוד לאלה שמאפיינים תהליכי פרידה ואבל.
שלושה שלבים של התמודדות
השיח על התמודדות עם שינוי בהקשר של עבודה וקריירה מתנהל זה שנים רבות. כבר ב-1980 פרסם ויליאם ברידג'ס את ספרו "מעברים והתחלות חדשות" (תורגם לעברית בהוצאת מטר), שבו הוא מזכיר לנו שגם אם השינוי מגיע מבחוץ, ההתמודדות איתו היא תהליך פנימי שיש בו שלושה שלבים: הראשון הוא שלב הסיום, שבו אנחנו קודם כול צריכים להתמודד עם הדברים שנגמרים, עם מה שאנחנו מפסידים. בשלב הזה מופיעים הכעס, ההכחשה, העצב והתסכול, וחוסר הוודאות. אין ברירה, לפני שנוכל לראות את האפשרויות החדשות, עלינו לקבל את העובדה שהדבר הקודם הסתיים. בשלב הזה, עלינו לעזור לעצמנו לראות את כל המקומות שבהם נוכל ליישם את היכולות, את הניסיון ואת הידע שצברנו בסופו של תהליך השינוי, ולזהות מה אנחנו צריכים כדי לצלוח אותו - לדוגמה, הכשרות, משאבים, תמיכה, אולי אפילו עזרה מאנשים שעשו את הדרך הזאת לפנינו. הפחד הגדול הוא ממה שאנחנו לא מבינים, ולכן ככל שנראה תמונה יותר בהירה של האפשרויות נוכל לתרגם אותה למה שנדרש כדי להגיע אליהן.
השלב הבא הוא "האזור הניטרלי", כפי שמכנה אותו ברידג'ס. השלב הזה מביא איתו חוסר ודאות ובלבול, מעורר תסכול וחוסר סובלנות. השלב הזה הוא הגשר בין ישן לחדש. רגשית, אנחנו עדיין מחוברים לישן, אבל כן מתחילים לנסות להסתגל למצב החדש. אם כבר התנתקתם מהמסלול הקודם, יש סיכוי שעכשיו אתם מצטערים על השינוי, מתגעגעים למה שהיה, דואגים לגבי העתיד. אם עדיין אין לכם מבט על ההתחלות החדשות, אתם עשויים להרגיש אבודים. לכן חשוב ליצור יעדים קצרי טווח כדי לקבל תחושת כיוון ותחושה שאנחנו זזים, לדוגמה הכנת רשימת אנשי קשר ופגישות על כוס קפה שיפתחו את המחשבה לעולמות אפשריים חדשים. כאן טמונה ההזדמנות ליצירתיות, לחדשנות ולהתחדשות.
מי שיכול ליצור לעצמו מסלול המראה ארוך, שיאפשר לו להגיע לאזור הניטרלי תוך כדי הקריירה הקודמת, יתחיל לגלות מה הוא רוצה ויכול לעשות בהמשך ולראות את כל ההתחלות במקום את כל הסיומים. זה זמן מצוין לנסות דרכים חדשות לחשיבה ולעשייה, שיובילו אותנו לשלב השלישי והאחרון, אל ההתחלה החדשה עצמה.
שלב ההתחלה החדשה הוא שלב הקבלה והאנרגיה. אם עוד לא פעלתם בכיוון החדש, זה כנראה הזמן לעשות את המעבר. זה השלב שבו אנחנו בונים את היכולות לעבוד בכיוון החדש, מתחילים לראות תוצאות, מרגישים את האנרגיה, פתיחות ללמידה, מחויבות לקריירה הצומחת. זה הזמן גם להכיר במה שעובד, לעשות תוכניות, לחשוב בגדול ולא לשכוח להכניס למסע החדש את הצורך ללמוד, יום יבוא ושוב נצטרך לעבור לשלב הקריירה הבא.
גם אם נדמה לנו שהקריירה שלנו היא מי שאנחנו, מגיע הזמן שבו צריך להכיר בעובדה שאנחנו יכולים לבחור לעשות משהו חדש. ההיצמדות לעבר מונעת מאיתנו להתבונן בכאן ועכשיו ולתכנן את העתיד. כשמקבלים את העובדה שלקריירה יש שלבים, אנחנו נעשים מודעים לכך שדבר לא מוכר יכול להיות הזדמנות מצוינת. חוסר הנוחות שבתהליך היא זמנית, ואתם תצמחו למקומות חדשים. השינוי מפחיד, אבל הוא חלק טבעי מהתפתחות. תלמדו לזהות את כיוון הרוח ולקבל אותו, ותרשו לרוח הזאת ללוות אתכם לשלב הבא של המסע.
■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com