גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטעויות של מרכז אדווה

"תמונת המצב החברתית" של מרכז אדווה מהווה מופת של לוליינות מילולית והטעיה

אי שוויון / צילום: שאטרסטוק
אי שוויון / צילום: שאטרסטוק

מדי שנה מפרסם מרכז אדוה "תמונת מצב חברתית", המתיימרת לתאר את מצבו של המשק הישראלי ולבקר את מדיניות הממשלה. אך בשנים האחרונות המרכז נמצא בבעיה: המדד החשוב ביותר בתפיסת עולמם של חוקרי המרכז, מדד ג'יני לאי שוויון, נמצא במגמת ירידה ובמקביל מתרחשת צמיחה כלכלית מרשימה. זוהי כמובן תוצאה מבורכת, אך היא סותרת את תפיסת עולמם של חוקרי אדוה, לפיה שלטון הימין מגדיל את הפערים בחברה ופירות הצמיחה מחלחלים בעיקר לעשירים. לצערי, הדרך שבה בחרו החוקרים להתמודד עם הסתירה היא באמצעות הטעיות והסחות דעת שונות.

דרך אחת להטעות את קוראי המסמך היא פשוט לפזר סיסמאות שגויות. למשל, בעמוד 5 במסמך מדובר על "העמקת הפערים" ועל כך ש"חלק גדול מן המשק והחברה בישראל נותרים מאחור", אבל זה פשוט בלתי אפשרי אם מדדי אי השוויון הולכים וקטנים, כפי שנכתב רק עמוד אחד לפני כן.

דרך מעט יותר מתוחכמת ליצירת רושם מעוות של המציאות היא התמקדות במדד העוני היחסי. מדד זה מגדיר "עניים" או "בעלי הכנסות נמוכות" כמי שהכנסתם נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית. המשמעות היא ששיעורי העוני לאו דווקא יקטנו גם אם השכר צומח עבור כל שכבות האוכלוסייה, מכיוון שגם ההכנסה החציונית תגדל.

למשל, החוקרים כותבים כי שיעור העוני עלה בקרב משקי-בית עם שני מפרנסים (עמוד 12) ובקרב בעלי השכלה גבוהה (עמוד 27), אך בעשורים האחרונים משקי-בית עניים רבים שבראשם מפרנס יחיד עברו לקבוצת משקי-הבית שבראשם שני מפרנסים, ושיעור בעלי השכלה גבוהה גדל גם הוא. מגמות אלה הגדילו את השכר החציוני. על כן, כל מדידה של עוני יחסי תעלה בהכרח כי שיעור העוני יגדל בקרב משקי-בית עם שני מפרנסים או בעלי השכלה גבוהה. זוהי פשוט תוצאה טכנית הנובעת מאופן המדידה.

דרך אחרת להטעות את הקורא היא לעבור לחילופין בין ניתוח הממוקד בהשוואה בינלאומית לבין ניתוח הממוקד במגמות לאורך זמן, לפי מה שמאפשר לצייר תמונה פסימית יותר של מצב המשק. אם המגמות בשנים האחרונות הן חיוביות ומחמיאות למדיניות הממשלה החוקרים יתמקדו בהשוואה בינלאומית, ואם ההשוואה הבינלאומית היא חיובית ומחמיאה החוקרים יתמקדו דווקא במגמות המקומיות. למשל, בנושא אי השוויון מתמקדים הכותבים בהשוואה בינלאומית ומציינים כי הוא גבוה יחסית לעולם (עמוד 30), אך הם אינם מציינים שזה המצב בישראל כבר עשורים רבים, גם במהלך כהונתן של ממשלות שמאל.

בנושא ההשכלה הגבוהה, לעומת זאת, החוקרים מתמקדים דווקא במגמות ומציינים כי שיעור המשכילים נמצא בסטגנציה בשנים האחרונות (עמוד 34), וכי רק שליש מהאוכלוסייה מגיע להשכלה גבוהה (עמוד 36), אך שוכחים לציין כי שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח.

הדרך האחרונה והמתוחכמת ביותר להטעות את הקורא הבלתי מיודע היא להשתמש באופן שגוי בנתונים מאקרו-כלכליים, כפי שנעשה בעמוד 16 במסמך. החוקרים טוענים כי בשנים האחרונות העלייה בתוצר הריאלי לנפש הייתה גדולה יותר מהעלייה בשכר הריאלי, ועל כן המשמעות היא כי רווחי הצמיחה זורמים לכיסם של בעלי ההון ולא לכיסם של העובדים.

זוהי טענה שגויה משתי סיבות. ראשית, הגידול בשיעור התעסוקה: ניתוח שנעשה בפורום קהלת לכלכלה מעלה כי בקרב המצטרפים החדשים לשוק העבודה בעשור החולף בולט שיעורם של נשים, ערבים וחרדים, אשר יכולת ההשתכרות שלהם נמוכה יחסית לקבוצות שכבר נמצאו בשוק העבודה. קבוצות אלה משכו את ממוצע השכר כלפי מטה. כמובן שזוהי תופעה חיובית ולא שלילית, המעידה על שיפור במצבן של קבוצות אלה והובילה לצמצום אי השוויון.

סיבה שנייה מופיעה במחקר של גלעד ברנד ממכון טאוב: מסתבר שבעשורים האחרונים המחירים של מוצרי הצריכה בישראל עלו מהר יותר מהמחירים של המוצרים המיוצרים בישראל. על כן, כאשר מחשבים תוצר ריאלי לעומת שכר ריאלי, נקבל עלייה משמעותית יותר בתוצר הריאלי. המינימום המצופה מאקדמאים הכותבים מחקר הוא להתייחס לספרות קודמת בנושא, אך בתמונת המצב של מרכז אדוה אין שום אזכור של מחקרים אחרים או טיעונים סותרים - רק גרף מטעה כשלצידו פרשנות שגויה.

לסיכום, בזמן שהם מאשמים את הממשלה ב"אידיאולוגיה ניאוליברלית קיצונית" (עמוד 11), חוקרי מרכז אדוה מתעלמים בעקביות מעדויות ומחקרים הסותרים את תפיסת עולמם האידיאולוגית, ומשתמשים בתכסיסים שונים על מנת להטעות את הקורא הבלתי מיודע. חבל כי מסמך מבולבל ורצוף בהטעיות זוכה לתהודה ציבורית ותקשורתית כה משמעותית.

■ הכותב הוא חוקר בכיר ב"פורום קהלת" לכלכלה ומרצה באוניברסיטת בראון. 

עוד כתבות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל