גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטעויות של מרכז אדווה

"תמונת המצב החברתית" של מרכז אדווה מהווה מופת של לוליינות מילולית והטעיה

אי שוויון / צילום: שאטרסטוק
אי שוויון / צילום: שאטרסטוק

מדי שנה מפרסם מרכז אדוה "תמונת מצב חברתית", המתיימרת לתאר את מצבו של המשק הישראלי ולבקר את מדיניות הממשלה. אך בשנים האחרונות המרכז נמצא בבעיה: המדד החשוב ביותר בתפיסת עולמם של חוקרי המרכז, מדד ג'יני לאי שוויון, נמצא במגמת ירידה ובמקביל מתרחשת צמיחה כלכלית מרשימה. זוהי כמובן תוצאה מבורכת, אך היא סותרת את תפיסת עולמם של חוקרי אדוה, לפיה שלטון הימין מגדיל את הפערים בחברה ופירות הצמיחה מחלחלים בעיקר לעשירים. לצערי, הדרך שבה בחרו החוקרים להתמודד עם הסתירה היא באמצעות הטעיות והסחות דעת שונות.

דרך אחת להטעות את קוראי המסמך היא פשוט לפזר סיסמאות שגויות. למשל, בעמוד 5 במסמך מדובר על "העמקת הפערים" ועל כך ש"חלק גדול מן המשק והחברה בישראל נותרים מאחור", אבל זה פשוט בלתי אפשרי אם מדדי אי השוויון הולכים וקטנים, כפי שנכתב רק עמוד אחד לפני כן.

דרך מעט יותר מתוחכמת ליצירת רושם מעוות של המציאות היא התמקדות במדד העוני היחסי. מדד זה מגדיר "עניים" או "בעלי הכנסות נמוכות" כמי שהכנסתם נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית. המשמעות היא ששיעורי העוני לאו דווקא יקטנו גם אם השכר צומח עבור כל שכבות האוכלוסייה, מכיוון שגם ההכנסה החציונית תגדל.

למשל, החוקרים כותבים כי שיעור העוני עלה בקרב משקי-בית עם שני מפרנסים (עמוד 12) ובקרב בעלי השכלה גבוהה (עמוד 27), אך בעשורים האחרונים משקי-בית עניים רבים שבראשם מפרנס יחיד עברו לקבוצת משקי-הבית שבראשם שני מפרנסים, ושיעור בעלי השכלה גבוהה גדל גם הוא. מגמות אלה הגדילו את השכר החציוני. על כן, כל מדידה של עוני יחסי תעלה בהכרח כי שיעור העוני יגדל בקרב משקי-בית עם שני מפרנסים או בעלי השכלה גבוהה. זוהי פשוט תוצאה טכנית הנובעת מאופן המדידה.

דרך אחרת להטעות את הקורא היא לעבור לחילופין בין ניתוח הממוקד בהשוואה בינלאומית לבין ניתוח הממוקד במגמות לאורך זמן, לפי מה שמאפשר לצייר תמונה פסימית יותר של מצב המשק. אם המגמות בשנים האחרונות הן חיוביות ומחמיאות למדיניות הממשלה החוקרים יתמקדו בהשוואה בינלאומית, ואם ההשוואה הבינלאומית היא חיובית ומחמיאה החוקרים יתמקדו דווקא במגמות המקומיות. למשל, בנושא אי השוויון מתמקדים הכותבים בהשוואה בינלאומית ומציינים כי הוא גבוה יחסית לעולם (עמוד 30), אך הם אינם מציינים שזה המצב בישראל כבר עשורים רבים, גם במהלך כהונתן של ממשלות שמאל.

בנושא ההשכלה הגבוהה, לעומת זאת, החוקרים מתמקדים דווקא במגמות ומציינים כי שיעור המשכילים נמצא בסטגנציה בשנים האחרונות (עמוד 34), וכי רק שליש מהאוכלוסייה מגיע להשכלה גבוהה (עמוד 36), אך שוכחים לציין כי שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח.

הדרך האחרונה והמתוחכמת ביותר להטעות את הקורא הבלתי מיודע היא להשתמש באופן שגוי בנתונים מאקרו-כלכליים, כפי שנעשה בעמוד 16 במסמך. החוקרים טוענים כי בשנים האחרונות העלייה בתוצר הריאלי לנפש הייתה גדולה יותר מהעלייה בשכר הריאלי, ועל כן המשמעות היא כי רווחי הצמיחה זורמים לכיסם של בעלי ההון ולא לכיסם של העובדים.

זוהי טענה שגויה משתי סיבות. ראשית, הגידול בשיעור התעסוקה: ניתוח שנעשה בפורום קהלת לכלכלה מעלה כי בקרב המצטרפים החדשים לשוק העבודה בעשור החולף בולט שיעורם של נשים, ערבים וחרדים, אשר יכולת ההשתכרות שלהם נמוכה יחסית לקבוצות שכבר נמצאו בשוק העבודה. קבוצות אלה משכו את ממוצע השכר כלפי מטה. כמובן שזוהי תופעה חיובית ולא שלילית, המעידה על שיפור במצבן של קבוצות אלה והובילה לצמצום אי השוויון.

סיבה שנייה מופיעה במחקר של גלעד ברנד ממכון טאוב: מסתבר שבעשורים האחרונים המחירים של מוצרי הצריכה בישראל עלו מהר יותר מהמחירים של המוצרים המיוצרים בישראל. על כן, כאשר מחשבים תוצר ריאלי לעומת שכר ריאלי, נקבל עלייה משמעותית יותר בתוצר הריאלי. המינימום המצופה מאקדמאים הכותבים מחקר הוא להתייחס לספרות קודמת בנושא, אך בתמונת המצב של מרכז אדוה אין שום אזכור של מחקרים אחרים או טיעונים סותרים - רק גרף מטעה כשלצידו פרשנות שגויה.

לסיכום, בזמן שהם מאשמים את הממשלה ב"אידיאולוגיה ניאוליברלית קיצונית" (עמוד 11), חוקרי מרכז אדוה מתעלמים בעקביות מעדויות ומחקרים הסותרים את תפיסת עולמם האידיאולוגית, ומשתמשים בתכסיסים שונים על מנת להטעות את הקורא הבלתי מיודע. חבל כי מסמך מבולבל ורצוף בהטעיות זוכה לתהודה ציבורית ותקשורתית כה משמעותית.

■ הכותב הוא חוקר בכיר ב"פורום קהלת" לכלכלה ומרצה באוניברסיטת בראון. 

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות בתל אביב זינקו? הנתונים שבלמ"ס לא הביאו בחשבון

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200