אלון בכר / צילום: שרון דרעי
ראש הרשות להגנת הפרטיות עו"ד אלון בכר, חשף אתמול שאירופה בוחנת מחדש את תאימותה של ישראל לאמות-המידה הנהוגות בה בתחום ההגנה על מידע אישי. תאימות כזו היא תנאי להעברת מידע בתחום זה מאירופה לישראל.
ב-2011 הוכרה ישראל כתואמת את הדין האמור, אולם בעקבות חקיקת חוק אירופאי חדש שייכנס לתוקף במאי, אירופה בוחנת את ההכרה הזו מחדש.
בכר דיבר בכנס שערך משרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ בתל-אביב, ועסק במהפכת ההגנה על פרטיות ומידע. "אנחנו מנסים לשמור על מעמדה המיוחד של ישראל בתחום הגנת המידע", אמר. "יש לזה השלכות מאוד חיוביות על המשק ועל היכולות לעשות עסקים עם חו"ל. כל המדינות שקיבלו את ההכרה נמצאות בתוך הליך בחינה כזה, וישראל היא אחת המדינות הראשונות שנבחנת. אנחנו עושים ככל יכולתנו, כדי שהמעמד הזה, שיש לו השלכות כלכליות מאוד משמעותיות, יישמר".
עוד התייחס בכר לחקיקה בנושאי פרטיות בארץ ואמר, "חקיקה זה תהליך מורכב בכל מקום, בישראל מורכב במיוחד, ויותר מכל מקום אחר לדעתי". כדוגמה נתן את הליך החקיקה הארוך של תקנות אבטחת המידע: "מ-2010 (תקנות אבטחת מידע נמצאות) על השולחן, היינו צריכים לעשות הליכים מאוד משמעותיים כדי שבשנת 2017 הם יאושרו בכנסת".
בכר התייחס גם לפעילות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות שבראשה הוא עומד. לדבריו, "אנחנו לא מגיעים יותר סתם לאף גורם רק כדי לבדוק מה קורה אצלו. אנחנו מגיעים לגופים מסוגים שונים רק בעקבות פעילות מקדימה, מידע מוקדם והבנה שיש משהו שאנחנו צריכים לראות, ולבדוק אותו לעומק".
ראש הרשות חשף שבימים אלה מוקם מערך פיקוח רוחב, שאמור לפקוח עין על מגזרים ותחומים במשק, במקום על גוף ספציפי. לדבריו המהלך מתבצע "כדי לייצר הבנה טובה יותר של מה שקורה במשק, כדי לקבל מידע עדכני על מה קורה בתחום כזה או אחר וכדי שנוכל להפעיל את הכלים הרגולטורים שלנו בהתאם".
עו"ד חיים רביה, שותף בכיר וראש קבוצת האינטרנט, סייבר וזכויות יוצרים בפרל כהן צדק לצר ברץ שאירח את האירוע, הזהיר כי איומי אבטחת המידע החדשים נשקפים מגורמים שדיני אבטחת המידע המסורתיים - כולל התקנות החדשות בישראל - לא ראו לנגד עיניהם. לדבריו, " האיומים המודרניים על מידע נשקפים מגופים חזקים כמו מדינות - ישראל מאוימת על ידי איראן, סין ורוסיה ונשקפים מאירגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס". האיומים הללו מופנים לא רק נגד פרטיותם של יחידים, אלא נגד הביטחון הלאומי, האינטרסים הכלכליים ובמקרים מסוימים חירויות האזרח.
רביה הביע חשש שהצורך באבטחת מידע מטעמים של אינטרסים בטחוניים ישמש את המדינה בסופו של דבר לצורך פגיעה בפרטיות, כפי שלדעתו נעשה הדבר בחוק המאגר הביומטרי ובחוק נתוני תקשורת .