"חיפשתי עבודה ופניתי לאמא שלי, היו לי פגישות תיאום ציפיות עם דני אלינסון והתחלתי לעבוד" - כך העיד היום (ה') טמיר קירשנבאום, בנה של פאינה קירשנבאום, מזכ"לית ישראל ביתנו לשעבר, המואשמת בקבלת שוחד. העדות ניתנה במשפטם של נותני השוחד, ביניהם ראשי עמותת "עזרא העולמית".
קירשנבאום הבן איננו נאשם באף אחד מכתבי האישום (מקבלי השוחד ונותני השוחד) אך עדותו חשובה נוכח חלקו במסכת העובדתית המגלמת את השוחד הנטען.
על-פי האישום, יו"ר העמותה, דניאל אלינסון, העביר כספי שוחד לקירשנבאום, על-פי בקשתה, במטרה לזכות בתקציבים בסך 4 מיליון שקל למימון פעילות העמותה, תקציבים שתשיג קירשנבאום ממשרד הקליטה, משרד הדתות, מוסדות לאומיים, ואף מתורמים פרטיים. הסיכום בין השניים, על-פי האישום, היה כי סכום השווה למחצית מהתקציבים שיושגו בסיועה יעמוד לרשותה, לטובת מפלגת ישראל ביתנו.
בין השימושים השונים של הסכום הזה, שהיה נתון לשליטת קירשנבאום על-פי הסיכום בינה לאלינסון, שולמו לבנה טמיר - שהועסק לבקשתה כמנהל אתר אינטרנט בעמותת עזרא העולמית - כ-7,000 דולר. הסכום היה פרי משכורות השנים 2013-2014 בהן הועסק, והוא הועבר, על-פי האישום, בעד פעילותה של קירשנבאום כעובדת ציבור ולפיכך שימש שוחד. האתר עסק בחוויותיו מתקופת השירות הצבאי כשניתן לו, כצ'ופר, ללוות קבוצות צעירים יהודים מחו"ל שהגיעו לארץ במסגרת ביקורים שיוזם ארגון-הגג "תגלית". לתכנית "תגלית" מגייסים ארגונים שונים - ביניהם עמותת "עזרא העולמית" - צעירים לביקור בארץ.
כאמור, בעדותו היום ענה לשאלה מי סידר לו את העבודה בעמותת "עזרא העולמית" כי אמו היא זו שעשתה זאת, כיוון שלזיכרונו לא מצא עבודה באותו זמן. "ביקשתי ממנה שתעזור לי וכך הגעתי לדני אלינסון. נפגשנו כמה פגישות בהם הוא סיפר לי מה הוא מצפה ממני, מה תהיה הזמינות שלי ומה כולל התפקיד".
עם זאת, בהמשך העדות, משנחקר טמיר על-ידי סנגורו של אלינסון, עו"ד מיכאל עירוני, תיאר כי "בחקירה הזכרון שלי לא היה במיטבו, כולל זה שאמרתי שאמא שלי סידרה את העבודה. היא לא דיברה איתי על שכר או סוג העבודה. משמעות 'סידרה לי העבודה' הייתה רק שפתחה לי את הדלת. אני זה שנכנסתי".
לשופט צבי גורפינקל חשוב היה לוודא שאין טענה מצד הפרקליטות שההעסקה היא פיקטיבית, כנטען לגבי לעובדים אחרים בעמותת "איילים" המואשמת אף היא במתן שוחד. "זה שהוא רשום בעמותה כעובד, ועבד - זה לא לא-בסדר. רק אם הוא לא עבד זה לא בסדר" העיר השופט, תוך שמוודא שנציגת הפרקליטות מוותרת על חקירת העד בנושא ההעסקה. עם זאת, לא ברור מה תהיה דעתו ביחס לשאלה האם עצם "סידור העבודה", כהגדרת הפרקליטות, הוא עבירה פלילית.
לשאלת השופט "במה התבטאה העבודה שלך" תיאר כי "הייתי בכנסים של הקונגרס הציוני בניו-יורק, הייתי גם במוסקבה, היו לנו ביקורים בבתי ספר ליוצאי רוסיה, היו לי פגישות בארה"ב כדי להכיר אנשים ולהביא אנשים ולעשות הסברה. פגישות קטנות של 4 אנשים". בחקירתו במשטרה ציין כי בנה אתר היוצר גישה נוחה ואישית לקהל היעד המדובר. בנוסף היה פעיל בפורומים של קהל עולים פוטנציאלי מארה"ב ופעיל במערך ההסברה בכל הקשור לדה-לגיטימציה כנגד ישראל". עם זאת הודה כי כלל לא היו פניות לאתר שבנה עד פרוץ החקירה בשנת 2014, ותיאר כי מגייסים רבים, לא רק של עמותת "עזרא העולמית", חווים סיטואציה כזו.
בנוסף לפרשת העסקתו בעמותה, טמיר גם העיד על מקרה נוסף של שוחד. במסגרתו, על-פי האישום, שילמה עמותת עזרא העולמית סכום של 2,478 דולר עבור טיסות הלוך ושוב של טמיר קירשנבאום מתל-אביב לניו-יורק בספטמבר 2013, ועוד 1,524 דולר עבור שהייתו של טמיר קירשנבאום במלון הילטון בעיר, למשך כ-4 ימים. זאת במסגרת נופש בארה"ב אליו יצאו קירשנבאום ומשפחתה ושחלק ממנו מימנה העמותה, לדרישתה של קירשנבאום, בסך של כ-17,700 דולר.
מכתב האישום לא עולה כל מאפיין של עבודה למען מטרות העמותה מצד טמיר במהלך נסיעתו לניו-יורק. זאת, בניגוד לנסיעות אחרות של קירשנבאום ובני משפחתה אותן מימנה העמותה, בסכום כולל של כ-40 אלף דולר, שנשאו אופי ציבורי לפחות בחלק מהימים.
עם זאת, היום בעדות טמיר עלו פרטים לגבי פגישות וכנסים שבהם השתתף, שרלבנטיים לעבודתו בכך שמקדמים את הקשרים האישיים שמטרתם להוביל צעירים להגיע לתכניות "תגלית", כפי שהוגדר לו בעבודתו.
הנסיעה לארה"ב כללה בין השאר, לפי עדות טמיר היום, הכנת מערכי שיעור וכנסים בקשר לעמותת עזרא העולמית. משהוצגו לו תמונות מכנסים בהם השתתף, אישר כי "המצולמים אתי הם מגוייסים פוטנציאליים ל'תגלית'".
הפרקליטות עימתה את טמיר עם עדותו במשטרה לפיה מטרת הנסיעה הייתה טיול של שבועיים, וכי במסגרת אותה חקירה ענה שהזמנת הכרטיס לארה"ב הגיעה מכיוון אמו, מזכ"לית המפלגה לשעבר: "ההורים סגרו את זה, לא אני. מהרגע שההורים שלי סגרו את זה אחרי שביקשתי - לא עניין אותי מי שילם וכמה זה עלה".
על אף שאישר בתחילת העדות כי לא התעסק בנושא הנסיעה, וכי פנה להוריו בבקשה למימון הנסיעה - בחקירה הנגדית שערך הסנגור טען טמיר אחרת: כי אינו יודע כיצד מסתדרת עדותו זו במשטרה ("ההורים סגרו את זה") עם העובדה שקיבל מיילים מדני אלינסון, מעבידו, בעניין הנסיעה. עו"ד עירוני הראה בחקירתו שההתכתבות בין אלינסון לטמיר בעניין פגישות שיקיים בארה"ב "נעשתה ביוני-יולי 2013, חודשיים לפני הנסיעה. איך זה הגיוני שלא ידעת שנשלחת לבצע משימה עבור עזרא?". בתשובה ענה טמיר: "ידעתי [שנשלחתי], זה היה ברור מאליו".
העדות בעניין הלינה במלון הילטון, משגילה טמיר שהסאבלט (שכירות קצרת-טווח) ששכר נגמרת לפני הזמן, לא עשתה לפאינה קירשנבאום, הנאשמת העיקרית, שירות טוב מדי:
"הבנת שהסאבלט נגמר לפני הזמן", חקרה נציגת הפרקליטות, עו"ד נטלי קוקוי, "ואתה מגלה שנותרו לך כמה לילות שאין לך את האפשרות לממן את שהותם. מה עשית?" -"לא זוכר. זה היה כל כך מינורי. דברים כמו מתי סגרתי, באיזו שעה - אני פשוט לא זוכר". -"ענית בחקירה ש'לא זוכר את המימון, לא התעסקתי בזה. אמא שלי, אני חושב, התעסקה. בעצם אני התעסקתי בזה אבל אני לא זוכר איך. עכשיו אני נזכר שאחרי שסגרתי את הדירה אצל רחל וידעתי שיש לי עוד ימים שאין לי בהם דירה - פניתי לאלינסון. זה היה עוד כשהייתי בישראל לפני שנסעתי. זה היה הביקור הראשון שלי בניו-יורק, ולא הכרתי וידעתי שהוא מכיר היטב את ניו-יורק והתקשרתי אליו כדי לשאול אותו על המלון. דני חיפש ומצא את הילטון ואמר שיטפל בזה'. אתה זוכר שביקשת אישור מאמא שלך לפנות לדני?", נשאל טמיר.
- "לא".
- "בחקירה אמרת ששאלת את אמך אם זה בסדר שתפנה לאלינסון, והיא אמרה שכן".
בנקודה זו הפך טמיר דייקן: "אבל השאלה שלי אליה הייתה האם מקובל שאפנה אליו כי הוא הבוס שלי. אז שאלתי האם אפשר לפנות אליו בחופשיות (ולא כדי לשאול אם היא מאשרת שיממן, מ' ר')".
הגם שעדותו היום מעמידה באור שלילי את הסיכוי של קירשנבאום לטעון כי לא דרשה שוחד מעמותה לה העבירה כספים קואליציוניים, הערת השופט הייתה במהלך העדות היום הייתה כי העסקה שאיננה פיקטיבית היא "בסדר", וקשה ללמוד מכך על דעתו בעניין הפליליות שבעצם ההתערבות לטובת בנה - ה"דלת שפתחה לו", גם אם נכנס בה לבד, ועבד בה בזכות עצמו וכישוריו.
יוזכר כי בפרשת ישראל ביתנו מואשמים קירשנבאום ודוד (דאוד) גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, לצד נאשמים נוספים, בלקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. גודובסקי מואשם בנוסף בעבירות סחיטה באיומים וקשירת קשר לפשע. עבירות אלו בוצעו משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה המשטרתית הגלויה בדצמבר 2014.
קירשנבאום מואשמת שניצלה את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה (הכספים הקואליציוניים), כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מגורמים פרטיים ומעמותות (כמו עמותת עזרא העולמית וכמו עמותת איילים בה עסק עד לאחרונה משפטם של נותני השוחד). השוחד היה בדמות טובות הנאה פסולות עבור קירשנבאום או עבור בני משפחתה, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורבים, אליה או למפלגה.