מאפיית אנג'ל ומאפיית ברמן עתרו לבג"ץ בבקשה כי יורה למפקח על המחירים, דוד שטיינמץ, ולוועדת המחירים על מוצרים שבפיקוח לעדכן את מחירי הלחם בפיקוח. המאפיות דרשו קביעת דיון דחוף, שכן לטענתן "כל יום שחולף ללא אישור העלאת המחירים לפי החוק גורם להן נזק כספי כבד, אשר עלול לפגוע ביכולת המאפיות להמשיך לייצר את מוצרי הלחם שבפיקוח".
עתירתן הוגשה בעקבות דוח המלצות לעדכון המחיר שפרסם משרד הכלכלה, שלפיו יש להעלות את מחיר הלחם המפוקח. ההמלצות של משרד הכלכלה מגיעות לאחר שב-4 השנים האחרונות הורד מחיר הלחם המפוקח בכ-15%, והמאפיות טוענות כי הן מייצרות אותו במחירי הפסד משמעותיים. בעתירתן טוענות המאפיות כי אף שמדובר בהליך טכני, התנהלות המפקח על המחירים וועדת המחירים שערורייתית, והם מעכבים את הנושא בכוונת מכוון.
יצחק ברמן, הבעלים של מאפיית ברמן, אמר ל"גלובס": "בג"ץ הוא תקוותנו האחרונה לפני שנצטרך לנקוט צעדים קשים. אחרי תקופה ארוכה שבה אנחנו מסבירים שלא ניתן להמשיך לייצר את הלחם המפוקח במחיר שמסב למאפיות הפסדים גדולים, ולאחר שמשרד הכלכלה אף קיבל באיחור מסוים את העמדה הזאת וקבע כי יש לעדכן את מחירי הלחם בפיקוח - ציפינו שהמפקח יכבד את החוק הברור ויעדכן את המחיר".
המאפיות מעסיקות כיום כ-2,000 עובדים, אך ברמן מאיים כי "אם ההתנהלות הבלתי נסבלת של התעמרות במאפיות לא תיפסק, ניאלץ לצמצם את הייצור ובמקביל לצמצם את כמות העובדים. נתוני הפעילות של המאפיות גלויים - מאפייה אחת היא חברה ציבורית ויתר המאפיות הגישו למשרדי הממשלה את כל הנתונים. המפקח אינו מסוגל להתמודד עם הנתונים ולכן מושך זמן ופועל בניגוד לחוק".
בשנים האחרונות מחיר הלחם המפוקח הופחת 4 פעמים, לדרישת המפקח על המחירים. ואולם, בתחילת דצמבר פרסם משרד הכלכלה והתעשייה דוח המלצות לעדכון מחירים מפורט, ולפיו יש להעלות את מחיר הלחם המפוקח ב-3.6% בעקבות עלייה במחירי המזוט. חמישה ימים לאחר פרסום הדוח פנו מאפיית אנג'ל ומאפיית ברמן אל משרד הכלכלה, בבקשה לעדכון מחירי הלחם שבפיקוח. כעבור כשבועיים השיבה מנהלת התחום כי הבקשה הועברה לדיון בוועדת המחירים.
לפני כשבועיים פנו שוב המאפיות למפקח על המחירים בטענה כי לנוכח העובדה שוועדת המחירים לא נתנה החלטה, לפי החוק, יש לראות בבקשה לעדכון מחיר כאילו אושרה. על כך השיב המפקח על המחירים כי "מזוט אינו מהווה עוד מקור אנרגיה בתעשייה בשנתיים האחרונות", וכי ברצונו לקבל פרטים נוספים על אודות "מקורות האנרגיה המשמשים את המאפיות והמצדיקים את ההעלאה המבוקשת". בתגובה לכך טוענות המאפיות כי כאשר מחירי המזוט ירדו הורה המפקח על המחירים על הפחתת מחיר הלחם בפיקוח בשנים האחרונות.
לטענת עורכי הדין ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון, ממשרד קוסטליץ ושות', אשר הגישו את העתירה בשם המאפיות, "לא ייתכן כי כאשר המזוט יורד, מפחיתים את המחיר, אבל כאשר הוא עולה, לא מעלים את המחיר". עוד טענו עורכי הדין כי לא ייתכן שכאשר מדובר בהפחתת מחירים "ההליך הוא טכני ללא שיקול דעת", ואילו כאשר מדובר בהעלאת מחירים, נדרשת לפתע "בחינה מחודשת". הם הוסיפו כי מאז העברת הבקשה לעדכון מחיר הלחם המפוקח, שתי המאפיות מוצאות עצמן נתונות לבקשות סרק של המפקח על המחירים, אף שהוגדרו תנאים פשוטים וטכניים לעריכת העדכון השוטף למחירים המפוקחים.
עתירה זו מתרחשת על רקע הסדרי טיעון לנאשמים מרכזיים בפרשת קרטל הלחם, שהוגדרה כאחת הפרשות החמורות שחשפה רשות ההגבלים העסקיים. ואולם, ההסדרים שנחתמו עד כה מקילים יחסית עם מורשעי הפרשה. ההסדר הכובל בפרשה כלל הסכמה בין המאפיות על הימנעות מתחרות על ידי חלוקת הלקוחות ביניהן וכן על תיאום מחירים על מנת להעלות את מחיר הלחם האחיד והחלות לצרכן.
מדוברות משרד האוצר ומדוברות משרד הכלכלה נמסר: "העתירה עדיין לא התקבלה במשרדנו. כשנקבל את העתירה נלמד את הנושא ונתייחס בהתאם".