מה מסתתר מאחורי "מסמך הכוונות" שנחתם בין חברת החשמל לשותפות "תמר" בשנת 2009? זאת אחת השאלות שמרחפת הבוקר (ב') מעל דיון ההוכחות באחת התביעות המסקרנות המתנהלות בימים אלה בבית המשפט המחוזי בלוד - הייצוגית, בסך של כ-42 מיליארד שקל, בגין המחיר המופרז של הגז הטבעי שמסופק ממאגר "תמר" לחברת החשמל. במהלך הדיון התברר שהעד המומחה מטעם הנתבעות - שותפות תמר - הסתמך בעת כתיבת חוות-דעתו גם על "מסמך כוונות" שנחתם בין חברת החשמל לתמר ב-2009, במסגרתו נקבע מחיר בעבור הגז, ואולם כל ניסיונות באי-כוח התובע הייצוגי להשיג את המסמך מאז הגשת התביעה ב-2014 ועד היום -כשלו. לאחר שבא-כוח התובע, עו"ד יצחק יערי, ביקש לקבל את המסמך לידיו, נאמר לו כי לאף אחד מבאי-כוח הנתבעים אין את המסמך בידיו היום, והוצהר כי המסמך יועבר אל התביעה עד יום חמישי, מועד הדיון הבא בתיק.
בתביעה מקווים לחשוף באמצעות מסמך זה מה היה המחיר הראשוני שסוכם בין חברת החשמל לשותפות תמר טרום ההסכם, וללמוד ממנו האם הופעל לחץ או נעשה שינוי משמעותי בהסכמות שנחתמו בהסכם המאוחר יותר לאספקת הגז שנחתם ב-2012 שהעמיד את המחיר על 5.4 דולר ליחידת חום.
במסגרת התביעה, שהוגשה ביוני 2014, נטען כי שותפות תמר ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לגבות מחברת החשמל תמורה בשווי של 5.4 דולר ליחידת חום, אף שהמחיר הראוי אמור היה להיות 2.34 דולר. לטענת התובע משה ניזרי, באמצעות עורכי הדין יצחק יערי וגלעד ברנע, המחיר המופרז "מגולגל" על צרכני חברת החשמל, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל לשנה.
בשבוע שעבר נחקרו העדים המומחים מטעם התביעה על חוות-דעתם שקבעו כי המחיר המשולם עבור הגז הוא מעל מחצית מהמחיר הראוי, והבוקר החלה חקירתו של העד המומחה מטעם הנתבעות - השותפות בתמר. המומחה הכלכלי הבריטי, ד"ר בועז מוסול, נחקר על חוות-דעתו, אשר במסגרתה קבע כי מחיר הגז שנקבע בהסכם בין חברת החשמל לשותפות תמר הוא מחיר הוגן, כי לתמר לא היה כוח מונופוליסטי בעת המשא-ומתן עם חברת החשמל, וכי ההסכם נחתם בין שני צדדים בעלי כוח מיקוח דומה. זאת, לאחר שמצא כי המחיר הראוי של הגז עומד על כ-6 עד 10 דולר ליחידת חום.
מוסול העיד תחילה, כי חברת החשמל ותמר היו שוות-כוחות במשא-ומתן. "ברור שחברת החשמל היא רוכש גדול", אמר והוסיף, כי "החוזה בין חברת החשמל לתמר היה משא-ומתן בין רוכש גדול למוכר גדול ולכן היה כאן כוח מיקוח".
לשאלת עו"ד יערי כיצד קבע כי אין לתמר כח מונופוליסטי, השיב העד כי "הסתכלתי על הראיות בנוגע למחיר ומה שראיתי זה שהמחיר בין תמר לחברת החשמל הוא לא ברמה קיצונית, ולכן כתבתי שהראיות מראות שלתמר אין כוח שוק מופרז".
עו"ד יערי תהה האמנם זו הדרך - קודם לקבוע מה המחיר הראוי לדעת המומחה ומתוך הקביעה הזאת להניח כי לא היה ניצול של כח מונופוליסטי - "הסתכלת קודם על המחיר, ראיתי שהוא נורמלי ומשם הסקת שאין לתמר כח מופרז", שאל את העד, והעד השיב בחיוב: "ראיתי שהמחיר נורמלי, ולכן הסקתי שאין כוח שוק מופרז לתמר".
בחוות-דעתו עליה נחקר היום קבע ד"ר מוסול, בין היתר, כי הדרך המתאימה ביותר לאמוד את ערכו הכלכלי של הגז הטבעי בישראל היא לבדוק את המחיר שניתן למכור בו את הגז. "מחיר המכירה של הגז בעסקות בין קונה מרצון לבין מוכר מרצון הוא מדד לשיעור ערכו בעיני שני הצדדים. הוא מהווה גם מדד פוטנציאלי לשיעור ערכו בעיני קונים אחרים או מוכרים אחרים: אילו קונה אחר היה מעריך את הגז מעל למחיר המכירה הנדון, הרי שהוא היה מציע למוכר מחיר גבוה יותר (ולהפך)", כתב.
מוסול ציין בחוות-דעתו כי בעת השוואת מחיר היצוא לזה של גז הנמכר בישראל, הכרחי לערוך התאמות להבדלים בין מקומות המכירה. לדבריו, הדרך התקנית לעשות זאת היא לחשב את מה שמכונה "מחיר שיווי המשקל של היצוא" (XPP). ה-XPP הוא המחיר בשוק המקומי בהשוואה למחיר בשווקים זרים, שאליהם ניתן לייצא את הגז, בניכוי הוצאות הובלה, תעריפים ושאר עלויות שהספק נושא בהן ביצוא. מוסול חישב את ה-XPP וציין כי על-פי החישוב שלו המחיר הראוי של הגז עומד על 6.73-7.40 דולר ליחידת חום בעסקה לטווח ארוך ועל 4.51 עד 10.25 דולר ליחידת חום בעסקה לטווח ארוך.
על הרקע הזה, קבע ד"ר מוסול כי מחיר הגז שנקבע בהסכם בין חברת החשמל לתמר אינו מופרז. בהמשך קבע, כי לחברת החשמל, כרוכשת גדולה וחזקה, היה מעמד חזק בעת המשא-ומתן לקביעת המחיר. "מעמדה של חברת החשמל במגעיה עם תמר היה איתן. סביר שהיה בכוחו של מעמד זה לשלול את יכולתה של שותפות תמר להשיג ויתורים משמעותיים מחברת החשמל. יתר על כן, לו יכלה השותפות להשיג מחווה שכזו, הרי שהרשויות הרלוונטיות היו מתערבות ומבטלות אותה. לא ייפלא, אפוא, שהמחיר שגבתה חברת החשמל מתמר לא היה מופרז", כתב מוסול בחוות-דעתו.
מוסול נחקר על קביעות אלה בחקירה נגדית על-ידי עו"ד יערי. "אתה יודע שתמר היא שחקן יחיד ומונופול", שאל יערי והעד אישר. "תאשר שכל אחד שיש לו חלק דומיננטי, לא כל שכן מעמד מונופוליסטי, יכול לגבות מחיר מופרז", ביקש עו"ד יערי, ומוסול ענה כי "זה נכון שבלי רגולציה אפשר להעלות מחירים".
מוסול נשאל עוד "האם אתה מניח שחברת החשמל שהיא אדישה לעלויות, שהעבירה את המחיר גז לצרכנים, היא שווה, ביחס למחירים, לחברה רגילה שנושאת בעליות שלה?", והשיב כי "יש להם מוטיבציות אחרות. אם יש לך חברה פרטית היא תשאף למחיר הנמוך ביותר. מצד שני יש חברה ממשלתית, שיש לה חשיבות לצרכנים, להגן עליהם, לעמוד בכללים של הממשלה, הם חייבים לשרת את הרשויות".
ש: "אתה יכול להצביע על משהו שאומר שחברת החשמל הגנה על הצרכנים?"
מוסול: "הם יכולים להעביר כל מחיר שהם רוצים אם זה אושר על-ידי ה-PUA".
מחלוקת נוספת בין הצדדים סביב מסמכים התעוררה סביב ההסכם שנחתם בין חברת החשמל לתמר - ההסכם שעומד בלב התביעה, אשר עד היום לא הוצג לנתבעים באופן מלא, אלא באופן חלקי בלבד. העד העיד, כי הוא נחשף להסכם המלא במסגרת עריכת חוות-דעתו, ואולם באי-כוח התובע הבהירו כי ההסכם הועבר להם כאשר חלק מהפרטים בו מושחרים.
לטענת בא-כוחו של התובע, עו"ד ברנע, מדובר ב"מחיקות מהותיות". עו"ד יערי וברנע, ביקשו מבית המשפט להורות על הגשת ההסכם ללא מחיקות, על-מנת שיוכלו לחקור את העד על כל המסמכים עליהם הסתמך, ואולם שותפות תמר, באמצעות עורכי הדין צבי אגמון ורובי בכר, התנגדו להגשת ההסכם המלא, בטענה כי המחיקות מגנות על סודות מסחריים.
השופטת אסתר שטמר שלחה את הצדדים לדבר בהפסקה ולנסות להגיע להסכמות בנוגע לחשיפת ההסכם במלואו, ואם לא יצליחו - תינתן החלטה על-ידי בית המשפט.