רפת / צילום: איל יצהר
בימים האחרונים הרוחות במשק החלב סוערות. חלון ההזדמנויות להביא את הרפתנים לחתום על מסמך ההסכמות שחיברו נציגי משרדי האוצר והחקלאות הולך ואוזל, וביומיים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות שמדברים על כך שאם לא יגיעו להבנה בהקדם, התוצאה עשויה להיות ביטול התכנון הממשלתי ומעבר לתמיכה ישירה ברפתנים. גורם בכיר במשרד החקלאות אישר את הדברים בשיחה עם "גלובס".
המחלוקת מתייחסת למסמך ההסכמות, שלפיהן יוקצה תקציב של 400 מיליון שקל לאיחוד של רפתות קטנות לרפתות גדולות יותר, להורדת מחיר המטרה באופן הדרגתי והגדלת המכסות ליבוא מוצרי חלב. סלע המחלוקת הוא פתיחת המכסות ליבוא. הרפתנים טוענים כי הגדלה כזו תפגע בכל התועלת שהם מקבלים מההסכם הנוכחי, ואף תגרום להם לנזק משמעותי. לדברי הרפתנים, היבוא הוא האיום הגדול ביותר. אחד הרפתנים אף המשיל זאת: "אין הבדל אם יחסלו אותנו בירייה או בתלייה".
אביתר דותן, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, אמר היום (ג') בשיחה עם "גלובס" לגבי המגעים סביב מסמך ההסכמות של משרדי האוצר והחקלאות כי "לפי דעתי זה נגמר. במשרד החקלאות לא יסכימו להתקדם יותר". בתשובה לשאלה אם במקרה שלא יושגו הסכמות בהסדר הנוכחי ההתאחדות תמליץ על מעבר לתמיכה ישירה תוך ביטול תכנון משק החלב, השיב דותן: "התאחדות מגדלי הבקר תידון בהתנהלות במו"מ, ובמהלך הזמן תצטרך להיערך לקראת 2019 ולנסות להעמיד אלטרנטיבה להסדרת הענף. בניגוד למצב היום, שבו אנו מתנהלים תחת מתווה לוקר וחוק החלב, אחרי 2019 כבר לא נהיה תחת הסכם". לדבריו, אם הרפתנים לא יצליחו להגיע להסכם בסיבוב הנוכחי, הכוח יישאר בידי האוצר.
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, התייחס היום לדברים בשיחה עם "גלובס". לדבריו, "יש לנו שנתיים להגיע להבנות עם הממשלה. אני בטוח שנגיע להסכם שיצמיח את ענף החלב במושבים ובקיבוצים. ההפחדות של בעלי עניין בענף ומחוצה לו על ביטול התכנון ופירוק הענף מיותרות".
החשש הגדול של הרפתנים נובע מכך שהמוצרים המיובאים זולים באופן משמעותי, לפעמים בעד 50%, כך שהתעשייה המקומית תתקשה להתחרות בהם. במוצרים מסוימים, כמו חמאה, טוענים הרפתנים, היקף המכסות הפטורות קרוב להיקף כלל הצריכה המקומית, שמאוימת באופן דרמטי על ידי היבוא.
בקרב הצדדים ממתינים שיימצא המבוגר האחראי שיצליח לגשר על הפערים. באוצר אמנם השיבו אתמול בתגובה לפניית "גלובס" כי הפערים אינם גדולים, אך בקרב הרפתנים יש תחושה כי המחיר העבור הפערים האלה, שנתפסים כקטנים, גבוה מדי עבורם. כרגע לכאורה פרק הזמן שעומד בפני הצדדים לפתרון עדיין ארוך, עד סוף 2019, אך בפועל ההצבעה על ההסכמות הייתה אמורה להתרחש כבר בחודש מארס, במסגרת ההצבעה על תקציב הממשלה הדו-שנתי בכנסת.
גם חלקים מסוימים בקרב הרפתנים החלו כבר לתכנן כיצד ייראה היום שאחרי ביטול התכנון הממשלתי, ואיך תתנהל המערכת אם התכנון לא יימשך. חלק מהקיום של הענף מתבסס על היותו ענף צומח, אך אם הוא יתכווץ בשל הגדלת היבוא, שתביא להקטנת הצריכה של הייצור המקומי, הסיכוי להתייעל הוא קטן יותר.
הרפתנים רואים בתכנון כלי חשוב מאוד שכן מדובר בענף בעל חסמי כניסה גבוהים מאוד. הרפתות דורשות השקעות של עשרות מיליוני שקלים בהקמה, ועד שהן מתחילות לייצר ביעילות עוברות 4-5 שנים.
הטענה המרכזית שנשמעת בקרב הרפתנים לגבי ביטול התכנון היא שגם אם ייאלצו לבטל את התכנון הממשלתי, התכנון בפועל לא יתבטל לחלוטין, אלא יעבור למוקד אחר בשרשרת הערך, שהרי הענף מוכרח לדעת שכל שרשרת הערך שלו מוסדרת בגלל ההשקעות הגדולות בו. אי לכך, הכוח שמחזיק הגורם המתכנן יעבור לסיטונאים, למחלבות או לגורם אחר.