מיכאל מירב / צילום: איל יצהר
7 שנים אחרי שמיכאל מירב חשף חשדות לשחיתות בתעשייה האווירית ופוטר מעבודתו, המשטרה פרסמה ביום א' המלצה לכתבי אישום בפרשת 630, רובה על בסיס המידע שמסר. על רקע כך נשאלת השאלה: מדוע מבקר המדינה, יוסף שפירא, אינו נותן צו הגנה ופיצוי למירב, שהיה מנהל הספקים ב"מפעל אביזרים" בחטיבת הבדק בתעשייה האווירית, והיה הראשון להתריע כבר בסוף 2011 על חשדות לשחיתות בחברה, אך כאמור פוטר מתפקידו. מנגד, לאחרונה נתן המבקר צו הגנה ופיצוי לעובד אחר שיכונה כאן א', שעבד באותו מפעל בתע"א וזומן לעדות במשטרה מיד לאחר גל המעצרים כשהפרשה התפוצצה באמצע מארס 2017.
עדותו של א', נציין, חיזקה את החשדות בפרשה. כמו במקרה של מירב, גם הממונים על א' התנכלו לו בעקבות התרעותיו בפני גורמי הנהלה בתע"א על אי-סדרים חמורים בהתקשרויות עם ספקים - אירועים שעליהם העיד מאוחר יותר כאמור במשטרה. א' טען כי בגלל פעולתו הוא נכלל ברשימת המפוטרים וזומן לשימוע.
המבקר ערך בירור במשטרה, ונמסר לו כי "העובד א' העביר לה מידע רב הנוגע לאי-סדרים בתע"א, שהיווה נדבך חשוב בחקירת המשטרה". בעקבות הבירור הוציא המבקר לא' צו הגנה זמני בסוף יולי 2017. א' העדיף לפרוש מעבודתו במקום להמשיך בה באווירה עוינת, והושגה הסכמה כי יסיים את עבודתו בתע"א והמבקר יפסוק מהו הסכום שישולם לו. המבקר החליט כי כל ההליכים של תע"א נגד א' יבוטלו, הוא יעזוב את עבודתו בסוף אוקטובר 2017 ביוזמתו כאילו היו פיטורים, ובנוסף הוא יקבל גם פיצויים מיוחדים בגובה 120 אלף שקל.
המשטרה, נזכיר, המליצה להעמיד לדין את חיים כץ, שר העבודה והרווחה ששימש בעבר כיו"ר ועד העובדים בחברה; את בנו, יאיר כץ, לשעבר יו"ר הוועד בתע"א; את אהוד נוף, יו"ר הוועד העובדים הנוכחי; אלי כהן, חבר בוועד; תת-אלוף (במיל') אמל אסעד, חבר בדירקטוריון החברה; וכן חשודים נוספים. "ממצאי החקירה והראיות שנאספו מצביעים על דפוס פעולה שיטתי ומתוכנן של חלק מהמעורבים אשר פעלו על-מנת לקדם תועלת אישית", מסרה המשטרה. "עם סיום החקירה סבורה היחידה כי נתגבשה תשתית ראייתית לכאורה כנגד בעלי תפקידים שונים, כל אחד על-פי חלקו לביסוס החשד למעורבות לכאורה בעבירות מתן וקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים וכן עבירות נוספות".
מכתבים שליליים שהוכנסו בדיעבד
כאמור, מירב התריע בפני הממונים עליו בתע"א על העדפה חשודה של 5 ספקים של מפעל אביזרים, בעיקר "א.ב. שירותי תעופה" שבשליטת משפחת ביראני מדלית אל-כרמל. אבי המשפחה, עלי ביראני, כיהן כחבר סיעת "עוז" בהסתדרות של חיים כץ וכנציג הסיעה בבית נבחרי ההסתדרות. ביראני אף היה מועמד בבחירות לכנסת ה-15 מטעם סיעת "עם אחד", שבראשה עמדו חיים כץ ועמיר פרץ. בנו של עלי, נסיר ביראני, הוא חבר מרכז הליכוד שנבחר בעבר לציר בוועידת הליכוד; ואילו בן נוסף, פטין, הוא חבר מועצת דלית אל-כרמל מטעם הליכוד, שהיה חבר במשלחת הסברה מטעם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
לפי החשדות שפורסמו ביום א', אלי כהן, עובד מפעל אביזרים, חבר ועד דומיננטי מאוד ומקורב לשר כץ, פעל על-מנת להעניק לא.ב שירותי תעופה הקלות וטובות הנאה אסורות. החברה, לפי החשד, תוגמלה לאורך שנים בתנאי תשלום נוחים משמעותית מהנהוג בארגון וזכתה להעדפה פסולה בקבלת מכרזים. עוד נודע, כי החברה, שמספקת שירותי כוח-אדם לתע"א, הגישה על-פי החשד חשבוניות פיקטיביות לצורך טשטוש והסוואת דרכי הפעילות הפלילית.
בסוף 2011, כשסבר מירב כי תלונותיו אינן מטופלות כראוי, הוא פנה לממונים על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), ומסר מידע על מספר פרשיות שעוררו חשדות. יום אחרי פגישתו עם אנשי המלמ"ב, קיבל מירב הודעה על זימונו לשימוע, ובהמשך פוטר מעבודתו בנימוק של "תפקוד לקוי" - וזאת לאור מכתבים שליליים שהוכנסו בדיעבד לתיקו האישי על-ידי גורמים שעליהם הצביע כמי שהיו מעורבים בהטבות החריגות לספקים שונים.
בראש הוועדה שפיטרה את מירב עמד רמי גראור, מי שהיה ראש מינהל משאבי אנוש בחטיבת הבדק בתע"א. גראור שלח לח"כ כץ את העתק החלטת הפיטורים של מירב. כץ, כשר הרווחה, הביא את גראור לתפקיד סמנכ"ל הביטוח הלאומי.
המידע שמסר מירב למלמ"ב הועבר למשטרה והיווה את הבסיס לאחד מכיווני החקירה העיקריים - החשדות לקשרים פסולים בין א.ב. שירותי תעופה לבין גורמים בתע"א. הפרשה פורסמה לראשונה ב"גלובס" ("התעשייה האווירית מציגה: כך מתייחסים לספק, כך מסלקים את המתריע", 26,4.15). ל"גלובס" נודע כי עדותו של א', שנמסרה בלהב 433 אחרי המעצרים, חיזקה את העדויות של מירב שנמסרו לפני 5 שנים.
בסוף 2009 הוצא הטיפול בא.ב. שירותי תעופה מידיו של א' והועבר לטיפולו של מירב, בנימוק ש"א' שואל יותר מדי שאלות ועושה דוקטורט מכל דבר". א' ציין בעדותו במשטרה ובפני מבקר המדינה כי מנהלים וחבר בוועד העובדים איימו עליו אחרי שנודע על פיטוריו של מירב כי "כדאי לך להוריד פרופיל, שלא יהיה לך מה שהיה למיכאל מירב".
אחרי פיטוריו מתע"א פנה מירב למבקר המדינה בחודש מאי 2012 בבקשה להכיר בו כחושף שחיתות, אולם בקשתו סורבה. כשהתפוצצה פרשה 630 במארס 2017, שחלק ניכר ממנה התבסס כאמור על תלונותיו והמידע שמסר למשטרה, פנה מירב שוב למבקר המדינה באמצעות עו"ד יעקב אברמוביץ, אולם נדחה שוב. כשנפתחה חקירת המשטרה הגלויה בתע"א הצטרפה לפנייה גם התנועה למען איכות השלטון. במאי 2017 הודיע מבקר המדינה כי "הבקשה נבחנת על-ידינו, ובשלב זה אנו ממתינים לקבלת פרטים ממשטרת ישראל".
המבקר: התלונה נבדקת מחדש
מבקר המדינה נשאל מדוע א' קיבל צו הגנה ופיצויים מיוחדים אחרי בירור מהיר עם משטרת ישראל בעניינו, ואילו עניינו של מיכאל מירב נמשך כבר שנים - ומסר בתגובה: "מיכאל מירב פנה לקבל צו הגנה בשנת 2012 לאחר פיטוריו. באותה עת החוק לא איפשר מתן צו הגנה על חשיפת אי-תקינות מינהלית. כשהחוק שונה - בנובמבר 2014 - מירב כבר לא עבד בתעשייה האווירית, לאחר שפוטר כשנתיים קודם לכן. ב-2017, בעקבות חקירת המשטרה וגל המעצרים בתע"א, פנה מירב שוב לקבל צו הגנה. בנסיבות אלה תלונתו נבדקת מחדש בנציבות תלונות הציבור. הבדיקה נמצאת בשלבים מתקדמים ונעשה מאמץ לסיימה בהקדם האפשרי. יובהר, כי הואיל ומירב אינו עובד התע"א, בקשתו הנוכחית נבחנת בהיבט שונה, קרי הגנה על זכויותיו.
"באשר לא', הנסיבות היו שונות: הוא פנה בעודו עובד בתע"א, ולפיכך, ובשים לב ליתר הנסיבות בעניינו, ניתן לו צו הגנה זמני ב-25.7.17. בדיון שהתקיים אצל מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בעקבות מתן הצו הזמני, הודיעו הצדדים לנציב על הסכמתם שא' יסיים את עבודתו, והסמיכו את מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לפסוק לו את הפיצוי הראוי. בהמשך להסכמה זו ניתנה החלטת הנציב ב-28.9.17 וא' סיים עבודתו בתע"א ב-31.10.17 וקיבל פיצוי כספי. הנה כי כן, נסיבות שני המקרים שונות ומכאן הטיפול השונה בהן".
ואילו מיכאל מירב אומר: "החוק הסמיך את מבקר המדינה לסייע רבות בטיפול בבעיית השחיתות ולסייע לחושף השחיתות. בסמכות המבקר לפסוק פיצוי, לבטל פיטורים, בידי המבקר כלים רבים שמאפשרים לסייע במיגור השחיתות. אני מחכה כבר שנים. למבקר המדינה ניתן המנדט לשמור ולהגן עלי כחושף השחיתויות, הגיע העת שהצדק ייעשה וייראה".