חיילים / צילום: דובר צה"ל
"חשיפת מודל משרד הביטחון לחישוב צפי היקף הכוחות תאפשר יצירת תמונת מודיעין אודות יכולתו של צה"ל לפעול בשדה הקרב" - במילים אלה נימק אתמול (ג') משרד הביטחון בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב את התנגדותו לחשיפת נתוני שכרם של אנשי הקבע והפנסיה שלהם, וכן את אומדני השכר לשנים 2021-2040. בדיון התנגדו נציגי משרד הביטחון לצרף לדיון את נציג האוצר, למרות שלדעת המבקשים לחשוף את הנתונים - הסיבה האמיתית להתנגדות היא פער בהערכת עלויות השכר בין שני המשרדים.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דן אתמול בבקשת תנועת הצלחה לחשוף לציבור את הסכם כחלון-יעלון, הסכם מה-24 לנובמבר 2015 שנחתם על-ידי שר האוצר משה כחלון, שר הביטחון לשעבר משה יעלון, מנכ"ל האוצר, הממונה על התקציבים, סגן הרמטכ"ל והיועץ הכספי לרמטכ"ל. ההסכם עצמו, הכולל פרטים רבים על משרתי הקבע בצה"ל, כבר נחשף כמעט במלואו.
באי-כוחה של עמותת הצלחה - עו"ד אלעד מן ועו"ד יובל יועז - פנו לבית המשפט בדרישה לחשוף גם את חמשת הנספחים להסכם - שאת רובם מתנגד משרד הביטחון לפרסם. מדובר ברשימת המקצועות הצה"ליים שאותם ניתן "לאזרח" (נספח א'), את תקציב השכר של אנשי הקבע בצה"ל לשנים 2015-2020 (נספח ב'), את אומדני ההוצאה על שכר לשנים 2021 עד 2040 (נספח ג'), את היקף ההוצאה על הגמלאות בשנים 2015-2020 (נספח ד') ואת אומדני ההוצאה על הגמלאות בשנים 2021 עד 2040 (נספח ה').
משרד הביטחון הסכים עד כה לחשוף רק את נספח א' וחלק מנספח ד', המפרט כאמור את עלויות הפנסיות לשנים 2015-2018. בדיון אתמול הובעה לראשונה הסכמה לחשוף גם את עלויות הפנסיות בשנים 2019 ו-2020. לעומת זאת משרד הביטחון מתעקש שלא לחשוף לציבור את כל שאר נתוני השכר ואומדניו (נספחים ב' וג') כמו גם את אומדן הגמלאות (נספח ה').
בדיון שנערך אתמול בפני שופטת המחוזי בתל-אביב, יהודית שטופמן, אמר נציג מערכת הביטחון, סגן אלוף אייל, כי "הנספחים ב' עד ה' מאפשרים ללמוד על מודל של משרד הביטחון לחישוב צפי היקף הכוחות וניתוח שלו בדיעבד, וגם ניתוחים עתידיים, מה שיאפשר לייצר תמונת מודיעין אודות יכולתו של צה"ל לפעול בשדה הקרב".
עו"ד יועז אמר בתגובה כי "האמירה על סדר הכוחות של צה"ל הינה כללית מאוד ופוגעת בעניין שלשמו נאמרה מלכתחילה". יועז רמז כי קיימת סיבה אחרת לרצונו של משרד הביטחון להסתיר את המידע בדבר עלויות השכר והפנסיות. "למדנו שיש פער בין האוצר למשרד הביטחון בנוגע לנתונים", אמר יועז. "הפער ממוקד להבנתנו בעיקר במסמכים ב' עד ה' - נתוני פנסיה לאנשי קבע, ולגביהם אנחנו חושבים שמשרד הביטחון נמצא במצב של ניגוד עניינים, מאחר שיש לו אינטרס חזק לכסות את הנתונים האלה".
לאחר שמשרד הביטחון התנגד לצירוף נציג האוצר לדיון, הציעה הצלחה למנות מומחה המקובל על שני הצדדים, כדי שיבחן האם יש סיכון ביטחוני בחשיפת נתוני השכר והפנסיה. בתום הדיון החליטה השופטת לאפשר להצלחה להגיש בקשה למינוי מומחה מוסכם.
החור השחור בהסכם כחלון-יעלון: הורדת גמלת הפנסיה הממוצעת ל-12 אלף ש' ברוטו
סוגיית עלויות הפנסיה והשכר של משרתי הקבע היא "החור השחור" הגדול בהסכם כחלון-יעלון, שנחשב בסך הכול לסיפור הצלחה.
במוקד החור הזה עומדת התחייבות של משרד הביטחון להוריד את קצבת פנסיית הגישור שתשולם למשרתי הקבע ממועד פרישתם (גיל 42 לקצינים ו-53 לנגדים), ועד להגעתם לגיל הפרישה החוקי (67 לגברים, 62 לנשים). מערכת הביטחון התחייבה בהסכם כי גמלת פנסיה ממוצעת שתשולם לפורשים החל מ-2023 תעמוד על 12 אלף שקל ברוטו לחודש.
האפשרות שמערכת הביטחון תעמוד בהתחייבות הזו נראית על גבול ההזיה, כשמביאים בחשבון את העובדה שכיום עומדת גמלת פנסיה ממוצעת על כ-19 אלף שקל.
למרות זאת, מתעקשים במערכת הביטחון שיש להם תוכנית שתאפשר את הורדת הפנסיה בהתאם למסוכם. מה שמטריד בכל הסיפור הוא שמשרד הביטחון מסרב לחשוף את התחשיבים שלולא רק בפני הציבור, אלא גם בפני משרד האוצר. משום כך פרסם החשב הכללי, רוני חזקיהו, הערה בדוח הכספי השנתי האחרון של ממשלת ישראל, שלפיה הוא אינו יכול לתת אומדן אקטוארי מדויק של עלות הפנסיה התקציבית של משרתי הקבע. במלים אחרות - נתונים שמשרד הביטחון מסתיר מהאוצר אינם מאפשרים לממשלה לדעת כמה כסף תעלה למדינה הפנסיה שהובטחה למשרתי הקבע בצה"ל.
