גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין גמישות למהירות: משרדי ההייטק מתאימים עצמם לדור ה-Z

המשרדים שמוקמים היום דורשים תכנון פנימי יצירתי וחדשני: "הישראלים כל היום בפייסבוק ובווטסאפ, הם צריכים פרטיות ושקט"

משרדי Wix / צילום: אילן נחום
משרדי Wix / צילום: אילן נחום

ההיי-טק הישראלי בצמיחה, ויש לכך השלכות גם על הביקוש למבנים ולחללי תעסוקה. דור ה-Y או דור ה-Z, שכבר נכנסים לשוק העבודה, דורשים ומכתיבים סגנון וסביבת עבודה שונים, שחשובים להם לעתים לא פחות מהסכום שרשום להם במשכורת.

ארבעה משרדי אדריכלים שמתמחים בתכנון משרדים, או כפי שקוראים לזה כעת, "סביבות עבודה" - חושפים את הפרויקטים שלהם שמבטאים לדבריהם יצירתיות וחדשנות, אבל גם שינוי באורח החיים, שטיבו עדיין לא ברור.

משרדי Wix, נמל ת"א: "אין כאן שום דבר סטטי"

"טשטוש בין זמן העבודה, הזמן שבו אתה בקשרים חברתיים, והזמן החופשי"

חברת וויקס (Wix) היא חברה ישראלית שמפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט ויש לה יותר מ-110 מיליון משתמשים ביותר מ-190 מדינות. בחברה כ-2,000 עובדים, ושווי השוק שלה עומד על כ-3 מיליארד דולר.

חברות בסדר גודל כזה יושבות בדרך כלל בקמפוסים משלהן, או שוכרות מבנה גדול. אבל בוויקס, שגדלה במהירות, בחרו לפזר את חללי העבודה של החברה בין כמה מבנים ברחבי נמל תל-אביב. החברה שוכרת את החללים השונים, ששימשו קודם לייעודים שונים, ומתאימה אותם לצרכיה.

יש משהו מבלבל בסביבת העבודה של וויקס. בתשע וחצי בבוקר, החנות של וויקס, שממוקמת ברחוב הנמל ופתוחה אך ורק לעובדי החברה, מפוצצת בעובדים שקונים כאן קפה, או כל מיני פריטי אוכל וביגוד. במשרדים יש תחושה של תנועה לא ברורה: חלק מהעובדים יושבים בפינת האוכל שמעוצבת כמו בית קפה, במסדרונות משוטטים חופשי כלבים, ומרבית החדרים בכלל עומדים ריקים. העיצוב בהיר מאוד, הרהיטים קלילים, ופה ושם מפוזרים צעצועים, בלונים וקישוטים.

האדריכל דביר דייטש, ממשרד לוטן אדריכלים, האחראי לעיצוב כמה מחללי העבודה של החברה, טוען שתם עידן חלל הפתוח (open space) עם פינות העבודה הסגורות למחצה (Cubicle), או השולחנות הארוכים (benches): "כל הרעיון כאן הוא שהעובד מעצב את סביבת העבודה. הלקוחות שלנו עובדים גם באוטובוס בדרך לעבודה וגם במדרגות. חדר האוכל, האמפי, חדר הישיבות, שולחן הפינג פונג - אתה יכול לעבוד בכולם".

דייטש מסביר שהעיצוב מתאים לסגנון העבודה: "אין יותר צוותי פיתוח, או marketing. רוב חברות ההייטק המתקדמות עובדות היום בגאנגים (gang), כלומר 'כנופיות' של צוותים רב גוניים, או רב תחומיים, שיש בתוכם מפתחים ומעצבים וראשי צוותים. יש טשטוש בין זמן העבודה, הזמן שבו אתה בקשרים חברתיים והזמן החופשי שלך. אי אפשר ליצור את זה במרחב סטטי, ולכן מה שאתה רואה כאן זה המון סוגים של מרחבים. אני כמעצב מציע תכנון אג'ילי (agile), שמשלב בין גמישות למהירות".

לדברי דייטש, השפה העיצובית נועדה לתת תחושה של חספוס: " המקום הזה היה פעם האנגר תעשייתי ואנחנו ניסינו לשמר את החומריות. רצינו לתת מראה קשוח, rough. בחרנו בפרופילי ברזל שחורים, רצפות גרניט פורצלן במראה בטון, קירות לבנים והרבה עץ. הווליום שלנו הוא בין משהו תעשייתי לחמים. חשוב לנו להפתיע ולחדש. אין כאן שום דבר סטטי. הכל מותאם לשינויים מהירים".

משרדי Wix / צילום: אילן נחום

Microsoft, הרצליה: "אופן ספייס לא מתאים לישראל"

"אנחנו צריכים לייצר מצב שבו העובד מעדיף לעבוד, ולא מהבית"

בימים אלה בונה מיקרוסופט קמפוס חדש בדרום הרצליה (אותו תשכור מתדהר, קנדה ישראל ואקרו), אליו תעבור בשנת 2020. את הקמפוס מתכננים ישר אדריכלים ומשרד JV של ורד גינדי. אבל כבר היום, מרכז הפיתוח של מיקרוסופט, המרוכז בשני מבנים באזור התעסוקה של הרצליה פיתוח בשטח כולל של כ-10,000 מ"ר, יכול ללמד לא מעט על מדיניות החברה. "מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח" הוא אחד משלושה מרכזי פיתוח אסטרטגיים של מיקרוסופט מחוץ לארצות-הברית. אדריכלי הפנים של חלק מהמשרדים הם האדריכל מורן בן חור והמעצב עומרי אמויאל מסטודיו BA.

אמויאל מסביר שהמחסור באנשי מקצוע איכותיים בתחום ההייטק מכתיבים מלחמה על שימור העובדים, כשעיצוב חללי העבודה הוא אמצעי ברור וגלוי: "דור ה-Y שולט כעת. כל ההנהלות של חברות הייטק פוחדות מהעובדים. הם קשובים לצרכים שלהם. דור ה-X הסתדר עם מה שנותנים לו, דור ה-Y רוצה שהכל יסתובב סביבו והוא מוטה כסף ופינוקים, ודור ה-Z עושים shifting לערך שהם מקבלים ממקום העבודה. רמות השכר מרקיעות שחקים והעובד רוצה שהעבודה תתרום לו משהו נוסף. ברור שזה משפיע גם על עיצוב המשרדים".

בן חור: "אנחנו מאמינים שהמשרד נועד לייצר תקשורת בין העובדים. לעבוד דרך פלזמות ודרך מסכים קורה במילא. מאוד מוזר לטעמנו לראות אנשים יושבים חדר ליד חדר ושולחים אימייל אחד לשני. אז בשביל מה צריך את המשרד? המשימה שלנו היא לייצר מצב שבו האנשים מדברים אחד עם השני. מקום שרוצים לבוא אליו. זה יוצר משהו יותר חיובי. יש היום אינטרנט, סקייפ ואנשים עובדים מהבית. במשרדים מסויימים עוברים ל-hot desking, שיטת השולחן החם. כלומר, השיוך השולחני הופך לפחות רלוונטי. אנחנו צריכים לייצר מצב שבו העובד מעדיף לעבוד, ולא מהבית".

המוטו התכנוני/עיצובי של בן חור ואמויאל הוא "split open space", כלומר, לקחת את החלל המשותף ולפרק אותו בצורה שתאפשר מרחבים ציבוריים, אבל גם פרטיות. אמויאל: "יש מפגש בין חברות ישראליות לתרבות הישראלית. זה לא מפגש, זה פיצוץ. משבר אמיתי. כי המהנדסים הישראלים רוצים לעבוד בשקט, בפרטיות. אי אפשר לשכוח שאנחנו אנשים קולניים ואין ריספקט לשקט. אנחנו נוטים למרוח את הזמן, להיות בפייסבוק, בווטסאפ. יש משמעות אדירה לאיפה ממוקם המסך בחלל. אנחנו חושבים שה-open space כמו בחו"ל הוא לא נכון. זה מתאים לאירופה, לארה"ב, אבל לא לישראל. זה מנצל יותר טוב את החלל, זה נותן יותר שליטה על הניהול, אבל זה לא מתאים לתרבות הישראלית. הישראלי חרד לפרטיות".

משרדי מיקרוסופט בהרצליה מעוצבים לפי עיקרון "השכונות", סמי אוטונומיים: לכל צוות יש אזור שמחולק לאזורי עבודה, שמקבלים פרטיות באמצעות חללים חצי פתוחים במרכז החלל הפתוח. כמובן שלכל צוות יש גם פינת ישיבה שמהווה אזור עבודה לא פורמלי. לכל קומה יש אזור ציבורי שהוא סוג של סלון משותף. בן חור ואמויאל מספרים שצוותי העבודה שותפים מלאים לתכנון ואף לבחירת פרטי הריהוט. חשוב להם להדגיש שהם לא מאמינים בגמישות כעיקרון תכנוני: "גמישות זה overrated. אנשים אוהבים לזרוק את המילה הזאת, אבל לא משתמשים בה. כשהחברה גדלה היא במילא לוקחת עוד קומה ומתכננת אותו לפי הצורך המשתנה. עדיף מאשר לשבת באופן ספייס ולסבול".

משרדי מיקרוסופט / צילום: אילן נחום

משרדי Windward, ת"א: "תהליך עמוק מול הלקוחות"

"חיפשנו את המטאפורה הנכונה. חוויה יוצאת דופן מבחינה קונספטואלית"

חברת הסטארט-אפ Windward פיתחה אמצעים לקבלת מידע על כלי שיט באמצעות ניתוח נתונים המגיעים ישירות מלוויינים. הטכנולוגיה מאפשרת ניטור המיקום של כלי השיט וניתוח התנהגויות בזמן אמת. המשרדים של החברה, ששטחם 1,200 מ"ר, תופסים את קומה 35, שהיא הקומה האחרונה במגדל אדגר (שפעם נקרא "איילון ביזנס סנטר"), בקצה המערבי של שכונת יד אליהו, לא רחוק ממחלף לה גארדיה.

האדריכל רואי דוד סבור שסביבת העבודה של Winward היא "קיצונית", במובן של ההשקעה בפתרונות טכנולוגיים שנועדו לממש את החזון העיצובי: "מדובר בקומת האחרונה של המגדל, קומת 'פרימיום', בגובה של 8 מטרים. החוויה שהחברה חיפשה הייתה מאוד יוצאת דופן מבחינה קונספטואלית. היו להם מחשבות בכיוון של יאכטה, אבל אנחנו בחרנו ברעיון של shipyard, מספנה או נמל דייגים, שממנו יוצאת ונכנסת התנועה, גם ברמה המטפיזית של המרחב, וגם ברמה הפונקציונלית והעיצובית.

"כשהחברה עברה לחלל היא בכלל לא ידעה כמה אנשים הולכים לעבוד בו. אני מזהה את זה גם בחברות אחרות. כל העניין של אנליזה, של צמיחה, הוא דבר לא ברור. סטראט-אפים, בשונה מתאגידים ומחברות גדולות, יש בהם משהו הרבה יותר דינמי וזה דורש מסביבת העבודה להיות הרבה יותר אדפטיבית. בגלל האופי הספציפי של החברה אנחנו יצרנו מצב של רצפה צפה, שמאפשר לחברה להקים בכל נקודה בחלל עוד עמדות עבודה".

כמו בהרבה מאוד חברות הייטק, גם במשרדי Winward יש מיזוג של עיצוב בסגנון תעשייתי כביכול, עם תשתיות וריהוט שנותנים תחושת יוקרה: "מדובר בחלל שהוא הקצה הגבוה של חלל תעשייתי. עשינו שימוש בפרופילי ברזל חלודים לייצר חלוקות בחלל, סוג של קולונדה שרצה מסביב.

"כשאני נכנסתי לביזנס כל המשרדים נראו אותו דבר. חללים בהירים עם חדר ישיבות צבעוני, עם פרינטים על הקירות. זה היה נחשב נכון. אני חושב שסביבת עבודה טובה מבינה את התרבות של החברה. לכל חברה יש את הסיפור שלה, משהו פרטיקולרי. התהליך שאנחנו עוברים עם הלקוחות הוא עמוק. אנחנו מחפשים את הדימוי או את המטפורה הנכונה כדי לצאת ממנו לתהליך התכנון. החללים שלנו הם קונטרוברסליים אולי, אבל אני שמח בזה. כי זה מתעסק בעולמות של עיצוב ולא בעולמות של branding ושיכפול".

משרדי Windward / צילום: רואי דוד

משרדי General Motors, הרצליה: "מי שצריך שקט שם דגלון"

"חדשנות זה גם סביבת עבודה חדשה"

חברת ג'נרל מוטורס (GM) מרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה בארץ בתחום המחקר והפיתוח, ובנוסף למשרדיה בבניין גב ים צפון חכרה גם שטח בבבניין גב ים O2 (לשעבר מפעלי חמצן), שתכנן משרד ישר אדריכלים. בחלק מהבניין יושב גם מרכז הפיתוח של חברת אפל. המשרדים, ששטחם כ-4,000 מ"ר, תופסים את קומת הקרקע של המבנה הצפון מערבי, שתוכננה במקור להיות מסחרית.

ורד גינדי, האדריכלית האחראית על עיצוב הפנים של משרדי GM, לקחה את החלל העצום וריכזה סביב אזור הגרעין של הבניין את חללי העבודה הקטנים, שהם חדרי ישיבות, ושאר המקום הוא חלל פתוח (open space), שחשוף למעטפת השקופה של הבניין. מבחינה עיצובית בחרה גינדי באסטרטגיה המשלבת את המראה התעשייתי, שבו כל המערכות חשופות, עם ריהוט הייטקי. כדי לרכך את האווירה היא השתמשה בפרטי נגרות מעץ ובחדרי הישיבות, בריהוט צבעוני וציורי קיר.

גיל גולן, מנכ"ל ג'נרל מוטורס ישראל, מסביר שהמעבר ממשרדים לחלל פתוח רב משמעות: "אנחנו מפתחים טכנולוגיות חכמות, במיוחד תוכנה וחומרה לכלי רכב אוטונומיים. אנחנו מחליפים את הנהג האנושי בחיישנים שאנו מפתחים, או בבינה מלאכותית. יצרנו כאן סביבה אורבנית פתוחה שמתאימה לחזון שלנו - של הפנים קדימה. אנשים מגיעים עם קורקינט בבוקר ושמים לידם. יש פינות קפה בכל מיני מקומות, פינות ישיבה לא פורמליות. זו סביבת עבודה שמתאימה בדרך כלל למהנדסים, שהם יותר צעירים, ופחות למדענים, שצריכים פרטיות ושקט".

גולן מספר שהמעבר לא התקבל אצל העובדים בקלות: "במשרדים הקודמים שלנו הם ישבו שלושה-ארבעה בחדר, והם חששו מהמעבר, הם טענו שהם צריכים שקט וריכוז. הבהרנו להם שכך מקובל בעולם ואפילו הבאנו להם דגלונים שהם שמים על השולחן כשהם צריכים שקט. בסה"כ, בגלל ההשקעה הרבה באקוסטיקה, אין רעש".

גולן עצמו העתיק את מקום הישיבה שלו ממשרד סגור, שכלל פינת ישיבה מרווחת, לחלל הפתוח: "אמרתי להם שאם אנחנו טוענים לחדשנות, אז אנחנו צריכים להיות מסוגלים לאמץ סביבת עבודה חדשה. מי שלא יוכל להתרגל לחלל חדש, כנראה שלא יוכל להתאים את עצמו לטכנולוגיות חדשות. הייתי בטוח שיקח חודשיים עד שיתרגלו, אבל זה היה הרבה יותר מהיר. כולם מאושרים עכשיו. אנשים זזו בקצב מרתק".

האדריכלית גינדי מבקשת לחדד את עניין הקשר שבין אופי העבודה לתכנון: "סביבות עבודה של מהנדסים שמנסים לפתח משהו הן שונות מהמשרדים של פעם. מי שעובד בהם אלה יוצאי 8200 וכאלה. החבר'ה האלה עובדים ביחד, בקבוצות, בסביבת עבודה של אופן ספייס, אבל יש להם גם אפשרויות להיפגש בחללים יותר קטנים לאחד על אחד, ל-meetup. פגישות של עשר דקות בסגנון agile (תכנון זריז).

"סביבות העבודה האלה תואמות את אתיקת העבודה של דור ה-y. היום כבר לא מודדים לפי שעות, אלא לפי תפוקה. 50% מיום העבודה שלהם הוא בצוות. היום שלהם מורכב לא רק מכסא ושולחן, אלא משהו הרבה יותר פתוח ושיתופי. הם עושים קניות באינטרנט מחו"ל, אוכלים, שותים קפה, הולכים לחדר כושר. הימים שלהם תזזיתיים.

"נורא חשוב שסביבת העבודה תהיה חדשנית, צריך שמי שנכנס לחלל ירגיש את תחושת ה-WOW. לכל משרד יש את ה-DNA שלו. ניסינו לייצר כאן אזורים שיתופיים יותר מדליקים, צבעוניים, מגניבים, לעומת זאת אזורי העבודה, הם יותר שקטים. אנשים לא אוהבים לעבוד בסביבת עבודה רועשת. כל החומרים כאן הם honest materials, הבטון הוא כמו בטון, העץ הוא כמו עץ".

משרדי General Motors / צילום: גינדי סטודיו

WeWork: "גם אם אין לעובד פינה קבועה, המקום צריך לתת לו תחושת שייכות" /  שירי דובר

חברת WeWork האמריקאית, מי שהחלה עם הקמתה בשנת 2010 את טרנד השכרת חללי העבודה ליזמים ועצמאים (ובעיקר סטארט-אפיסטים), הבינה רק לאחרונה ששבע שנות פעילות העניקו לה ניסיון רב והבנה בתחום תכנון וארגון מקומות עבודה.

אחד השינויים האחרונים בחברה הוא התמקדות לא רק בהשכרת שטחים קטנים, אלא גם בחברות גדולות (אנטרפרייז), כאלו שמעסיקות לפחות 1,000 עובדים. עבור אלה מעניקה היום WeWork העולמית שני סוגי שירותים - השכרה וייעוץ. הצורך בהשכרת שטחים לזמן קצר יותר מהמקובל, עולה בד בבד עם השינויים הדינמיים שעוברות חברות, וזה לא משנה מה גודלן. לצורך העניין - גם בנק גדול יכול לשכור שטחים מהחברה. במקרה של ייעוץ, מציעה WeWork לחברות ליהנות מניסיונה.

בשיחה עם "גלובס" מסביר ורש סיטה, ראש מחלקת אנטרפרייז העולמי ב-WeWork, כי עם השנים הגיעו לחברה יותר ויותר פניות מארגונים שאמרו שהם אוהבים את האנרגיה ש"משדרים" חללי העבודה שלהם, את התרומה למוטיבציה ובעיקר לתחושת האיינגייג'מנט (לה עוד נמצאה מקבילה מתאימה בעברית, אבל היא מתארת בעיקר את רמת המעורבות והעניין). "זה בדיוק מה שאנחנו עושים היום", מסביר סיטה, "כאשר אנחנו מבקשים ליצור זאת בהתאם לשני דברים - יעילות ואפקטיביות של תכנון שטחי העבודה".

לדברי סיטה, אינגייג'מנט הוא "הגביע הקדוש. כשמתכננים מקום יש לעשות זאת בהתאם לעד כמה הוא יוכל לתרום לאינגייג'מנט ולמפגשים בין העובדים. אתה צריך גם להפעיל את המקום", הוא אומר, "על חלל העבודה להיות כמה שיותר דינמי, כך שהוא יוכל להשתנות במהלך היום ובמהלך השבוע. את זה צריך להביא בחשבון בעיצוב. למשל, צריך לדאוג ל-Center Of Gravity. עבור העובדים שמגיעים בשבוע בבוקר הוא ישמש ליוגה, ובעשר הוא יוכל לשמש להרצאות. גם בארבע אחר הצהריים הוא ישתנה בהתאם למה שיפגיש בין העובדים. יש צורך בגמישות".

זה נשמע כמו משהו שעובד יפה בהיי-טק. אבל זה יתאים לגם לחברה יותר מסורתית?

"אנחנו מאמינים שיש כמה כללים שחוצים את כל החברות. עם זאת, לעורך דין, לבנקאי ולארכיטקט יש צרכים שונים והעיצוב יהיה בהתאם לצרכים אלה. אנחנו מאמינים שאצל כולם צריך מקום למפגשים, מקום בו הם יוכלו לקבל השראה מאחרים".

מה עם פינות העבודה? חשוב שלכל אחד תהיה הפינה שלו?

"צריך להבין מה העבודה. מי שמגיע באופן קבוע, בהחלט צריך מקום משלו, אם הוא לא מגיע הרבה, לא בהכרח. אבל מה שלמדנו הוא שגם אם אין לעובד פינה קבועה משלו, המקום צריך לתת לו תחושת שייכות. העובד צריך להרגיש בבית, ולכן, הארגון צריך לתת לו מקום להיפגש עם עוד אנשים".

סיטה מתייחס לארגונים גדולים הפועלים במספר קומות, ומציין שהדבר בעייתי. "הקונספט שלנו הוא לא של קומות נפרדות. אנשים שיושבים בקומות שונות, כאלו שמצריכות מעלית כדי להגיע מאחד לשני, הם בדיוק כמו אנשים שיושבים בבניינים נפרדים. אנחנו נמליץ להם קומות גדולות, כך שיוכלו להתהלך באותה הקומה. זה טוב לארגון בכל היבט של שיתוף פעולה".

למדתם מטעויות של עצמכם?

"אנחנו משנים כל הזמן. לא הייתי אומר שעשינו טעויות, אלא יותר למדנו דברים. למשל, היו לנו הנחות שונות לכמה חדרי ישיבות צריך, ובהתאם לדאטה שאספנו הבנו מה באמת צריך".

זה נכון לייעץ לחברות גדולות בזמן ששוק העבודה הופך להיות כזה הבנוי בעיקר מפרילנסרים?

"אני חושב שצריך לקחת זה בקונטקסט. האם יהיו בעתיד יותר פרילנסרים? בהחלט. האם הם יהיו 100% מכוח העבודה? לא. ייקח שנים רבות עד שנגיע לשם. אנחנו מאמינים שגם העצמאים יצטרכו מקום להיפגש. כל מערכת היחסים עם החברה תצריך מקום לאינטראקציה. זה לא ייעלם. אנחנו תמיד אומרים שכל ארגון גדול רוצה להתנהג כמו סטארט-אפ וכל סטארט-אפ רוצה להתנהג כמו חברה גדולה. אנחנו מייעצים להם איך לתת את ההרגשה הזו באמצעות המקום".

עוד כתבות

נשים בהייטק / צילום: שאטרסטוק

ספידייטינג לגיוס נשים להייטק: האם ההפרדה עדיין רלוונטית?

חברת WomenHack מסן פרנסיסקו קיימה אירוע ראשון בישראל ■ המטרה: איתור כישרונות קידום גיוס יותר נשים לתעשיית ההייטק

השופטת הילה גרסטל / צילום: איל יצהר

פרשת חפץ והשופטת גרסטל: מערכת המשפט עדיין עומדת איתנה

היעדר הדיווח בפרשת ההצעה לשופטת גרסטל יכול להתפרש כהחלטה סבירה ■ ראוי שלא ניתן לכך להסיט את תשומת ליבנו מהפרשות הגדולות והסבוכות שנחקרות ■ דעה

פנחס בוכריס (משמאל) / צילום: איל יצהר

מבטח שמיר משקיעה 6 מיליון דולר בקרן ההון סיכון SOMV

ההשקעה בקרן של פנחס בוכריס, תהיה במסגרת גיוס של 70 מיליון דולר ■ חברת ההשקעות של מאיר שמיר כבר השקיעה 8 מיליון דולר בקרן הראשונה של SOMV, המתמקדת בין היתר בבינה מלאכותית ובסייבר

נפתלי בנט / צלם: פלאש 90

בנט: "לא אסלח לעצמי על הפלת ממשלה שאני מאמין בדרכה"

ממשיך לגבות את נתניהו - וגם את אלשיך ומנדלבליט, אבל כבר פוזל ללשכת ראש הממשלה: נפתלי בנט בראיון למוסף G של "גלובס" ■ הראיון המלא יתפרסם מחר

קמפיין קסטרו/ צילום: שוקה כהן

חברות האופנה יורדות מהמסלול ועוברות לנתיב המהיר

לראשונה זה שנים הפרו חברות האופנה את מסורת השקת קולקציות החורף והקיץ ■ התקציבים, שיכולים להגיע ל-2 מיליון שקל לתצוגה, הועברו בעיקר לדיגיטל ■ הסיבות: המצוקה בענף וקהל היעד שנמצא במובייל

התובע המיוחד רוברט מולר / צילום: רויטרס

כמו בארה"ב: יש למנות תובע מיוחד לתיקי ראש הממשלה

היועמ"ש נדלבליט נמצא בסיטואציה בלתי אפשרית; מוסד של "תובע מיוחד" היה מונע את הקונפליקטים הכרוכים בתפקידו ■ דעה

אורן יוניוב / צילום: איל יצהר

בדיקת הממונה על ההגבלים את שוק המדיה מתקדמת צעד נוסף

מדיה קום וזניט מדיה, שביקשו פטור מהסדר כובל לרכישת מדיה במשותף, עדיין מתלבטות, ואילו יוניון ו-TMF, שביקשו מיזוג, נערכות להמשיך בתהליך

ניקולאס מדורו, נשיא ונצואלה, באירוע ההשקה של Petro, המטבע הדיגיטלי הראשון המונפק על ידי מדינה / REUT

שוק המטבעות הדיגיטליים הכפיל את שוויו בתוך שבועיים

מחיר הביטקוין נע בטווח של 12-11 אלף דולר - עלייה של יותר מ-80% מאז השפל שאליו צנח ב-6 בפברואר

מרק סבג  / צילום: אבשלום ששוני

סמנכ"ל משאבי אנוש בטבע מכר מניות החברה ב-99 אלף דולר

מרק סבג, חבר צוות ההנהלה הבכירה של טבע, מכר בימים רביעי וחמישי בשבוע שעבר מניות טבע במספר עסקאות

כרטיסי אשראי של שופרסל פיננסים / צילום: אתר החברה

מועדון האשראי של שופרסל מוערך ב-800 מיליון שקל

ההערכה הזו גבוהה ב-70% מהשווי בספרים ■ הרשת תשלם 286 מיליון שקל לפז ולאומי קארד עבור מניותיהן בשופרסל פיננסים, ששוויה קפץ בעקבות שיפור בתנאים עם השותפה החדשה כאל

קולטים סולריים / צילום: שאטרסטוק

משוגעים, תעלו על הגג - ותתקינו עליו פאנל סולארי

ייצור אנרגיה סולארית על קרקעות יקר ובזבזני ■ מיליוני גגות בישראל מחכים לפאנלים

ניקולאס מאדורו / צילום: רויטרס

ונצואלה השיקה מטבע דיגיטלי - עם גיוס של 735 מיליון דולר

המכירה המוקדמת של "פטרו", המטבע המוצפן של ונצואלה, גרפה 735 מיליון דולר, לדברי נשיא המדינה ניקולס מאדורו

ניר ארז / צילום: יחצ

גיוס של 50 מיליון דולר לאפליקציית התחבורה הציבורית Moovit

סבב הגיוס הנוכחי מביא את סך ההשקעות הכולל ב-Moovit ל-133 מיליון דולר; מקורבים: השווי - למעלה ממיליארד דולר ■ מייסד ומנכ"ל החברה: היעד - להגיע למיליארד משתמשים עד 2021; הולכים לגייס עשרות רבות של עובדים

כספומט / איור: גיל ג'יבלי

הישראלים לא אוהבים את הבנקים; אז למה הם נאמנים להם?

האוצר ובנק ישראל רוצים שהבנקים ישקיעו מאות מיליוני שקלים במערכת לניוד חשבונות, אלא שסקר של האוצר מראה כי החסם למעבר מבנק לבנק הוא בעיקר פסיכולוגי

רצפת המסחר של הבורסה בניו-יורק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

הכלל בשוקי המניות: המתמידים מתוגמלים - לא המתזמנים

הירידות החדות בשוקי המניות בתחילת החודש עוררו גל חששות מתיקון חריף ■ עד כמה יוצא דופן התיקון הזה, וכיצד יש להיערך לירידה החדה הבאה?

ראובן קפלן / צילום: ענבל מרמרי

עמידר תגייס מיליארד שקל באג"ח; הכנסות של מעל 400 מ' ש'

הנפקת חברת השיכון הציבורי הגדולה בישראל זכתה לדירוג המקסימלי בשל התחייבות המדינה להעביר לעמידר תשלומים לטובת פירעון האג"ח

נתי סיידוף

איך תשפיע כניסת הבעלים החדש לבזק אם הנדלר תפרוש?

יד המקרה זימנה את החקירה בתיק 4000 להתקדמות במכירת השליטה ביורוקום, כלומר בבזק ■ ודווקא וואלה, החברה הכי פחות משמעותית בקבוצת בזק, הפכה עכשיו למקור צרות חדש

שלמה פילבר  / צילום: תמר מצפי

בצמתים הכי רגישים, פילבר היה שם כדי לתאם הקלות לבזק

האיש ששכב על הגדר בשביל נתניהו, קם מההריסות הדחתו ממשרד התקשורת והחליט שהקריב עבור נתניהו די והותר ■ פרשנות

סביבת עבודה / צילום: שאטרסטוק

מי משפיע על מי, ועם מי צריך ללכת לאכול צהריים

אחרי הארגונים ההיררכיים והניסיונות ביצירת ארגונים מטריציוניים, מגיע תורם של הארגונים הרשתיים ■ המשימה היא להביא את האנשים הנכונים בזמן הנכון ולא לתת למבנים ארגוניים להכתיב מי עושה מה

רכבות של יוניון פסיפיק בטקסס  /  צילום: רויטרס

השקעה בתשתיות אמריקאות תחת שלטון טראמפ - מה צפוי?

קרן הסל PAVE מספקת למשקיעים חשיפה לכ-100 חברות ממגזר התשתיות האמריקאי, שצפוי ליהנות מרפורמת המס של טראמפ