גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה לא מתייבשת, והנפקת פתאל היא תחילתה של מגמה

הבורסה כבר לא מתייבשת, והמציאות שולחת איתות פשוט מאוד למשרד האוצר ולשר משה כחלון: תנו גז, שוק ההון המקומי מחכה רק לכם ■ פרשנות

הבורסה בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק
הבורסה בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק

השבוע התנודתי בשווקים וכמה מהאירועים הקשורים לבורסות, במישרין או בעקיפין, צריכים להזכיר לנו את התפקיד העיקרי שלשמו קיימות בורסות, מלבד תיווך בין קונים ומוכרים במסחר בניירות ערך: תפקידן להיות מקום שתומך בכלכלה הריאלית, מקום שבו מגייסים הון מהציבור כדי להשקיע אותו הלאה, כדי להתרחב, כדי ליצור מקומות תעסוקה. זה נכון לא רק לחברות פרטיות אלא גם לחברות ממשלתיות. לפעמים המטרה היא, בין היתר להנזיל מניות של חברות פרטיות ולתת להן שווי, כחלק מהעברת החברות לדור הבא. כמובן, בעסק הזה של גיוסי הון יש תמיד רמאים ורמאויות שבמסגרתן לוקחים את הכסף הציבורי וגונבים אותו בכל מיני מניפולציות והברחות נכסים, אבל התפקידים האלה הם הצד החיובי של הבורסות. יש גם צד שלילי: מסחר שהפך לקזינו, הימורים פרועים בתוך מינוף עצום, עניין שאין לו דבר וחצי דבר עם הכלכלה הריאלית.

1. בשבוע הבא אמורה להתקיים ההנפקה של רשת מלונות פתאל, שמבחינתי מייצגת את האירוע הפיננסי-כלכלי הבולט של השנה עד כה. סוף-סוף חברה ענקית מביעה אמון בבורסה בתל-אביב ובוחרת להנפיק בה, אף שיש לה פעילות ענפה בחו"ל. מדובר באיש עסקים - דוד פתאל - שבנה אימפריה אדירה בעשר אצבעות והחליט להנזיל את מניותיו. אני מניח שהבורסה תקלוט את ההנפקה הזאת, גם אם תהיה הפשרה סביב שווייה.

הנפקת רשת מלונות פתאל היא העדות הטובה ביותר לכך שהמנטרה על "התייבשות" הבורסה הישראית כבר אינה רלוונטית, אף שעדיין שומעים אותה. מדי פעם אני שומע על כך שבשערי הבורסה באים אך ורק חברות זרות, במיוחד בגיוסי חוב, שיהפכו בבוא העת להסדרי חוב. האמירה הזאת נכונה בחלקה, אבל היא ממש לא משקפת את מה שקורה בבורסה מאז תחילת 2017.

ובכן, יש מהפך, אם לא שמתם לב. מאז שנכנס איתי בן-זאב לתפקידו כמנכ"ל הבורסה בתל-אביב, היא משתקמת יפה ואף פורחת. אין כמו עובדות כדי להמחיש זאת: בשנת 2017 התבצעו 17 הנפקות הון ראשוניות (ראו טבלה), בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. שווי השוק הכולל של החברות החדשות עמד על כ-7.6 מיליארד שקל. בשנות ההתייבשות, כלומר ב-2015-2016, התבצעו רק 5 הנפקות ראשוניות. זאת ואף זאת, 3 חברות ביצעו ב-2017 רישום כפול וכ-800 מיליון שקל גויסו במניות בכורה. הנפקת פתאל, אם כן, מציינת את שיאו של התהליך הזה (שווייה אמור לנוע סביב 3.5 מיליארד שקל).

ההצלחה של הנפקת פתאל יכולה להיות מקפצה לעוד ועוד חברות פרטיות בינוניות וגדולות, שיאמינו בבורסה בתל-אביב וינפיקו בה את מניותיהן, אבל לא רק להן. ההנפקה יכולה לשמש זרז ומקפצה גם לחברות מסוג אחר.

המצטרפות החדשות לבורסה

2. לפני כ-7 חודשים כתבתי פה על החלטת ממשלה שהתקבלה אי-אז ב-2014 ודיברה על כך שהמדינה תישאר בעלת השליטה בהנפקות בבורסה של חברות ממשלתיות. כלומר, תתבצע מכירה של בין 25% ל-49% מהמניות של כמה חברות ממשלתיות בבורסה, והשליטה עדיין תהיה ממשלתית. ההחלטה התייחסה לחברת החשמל, לתעשייה האווירית, לרפאל, למקורות, לחברת הדואר, לנתיבי הגז הטבעי ולעוד כמה חברות כמו נמל אשדוד - כולן היו אמורות להניב למדינה 15 מיליארד שקל בשלוש שנים. שלוש שנים ויותר חלפו ולא נכנס אפילו לא שקל אחד מהחלטת הממשלה הזאת. היא מעלה אבק, כמו החלטות אחרות. כולן נשארו על הנייר.

אבל יש תקווה. לאחרונה הורה שר האוצר משה כחלון לרשות החברות לקדם את תוכנית הפרטת הדואר, בין היתר באמצעות הנפקה. רשות החברות עצמה מרעננת את התוכניות להנפקת שורה של חברות ממשלתיות - אלה תוכניות שבבסיס החלטת הממשלה מ-2014. כל זה טוב ויפה, אבל התוכניות הללו יימדדו רק במבחן הביצוע, לא במבחן המריחה באמצעות ניירות עבודה, ביורוקרטיה, עוד תוכניות ועוד ועדות.

אם הנפקת פתאל מאותתת משהו לאוצר ולכחלון, והיא צריכה לאותת להם, זה דבר פשוט מאוד: תנו גז, הבורסה מחכה לכם. תנו גז בסידורים ובהסדרות השונות להכנת החברות הללו לקראת הנפקה, בין שבתיקוני חקיקה ובין שבהסכמות עם העובדים. בסופו של דבר, מכירת מניות מיעוט בבורסה של חברות ממשלתיות תשרת את כל הצדדים: היא תשרת את בעלי השליטה, כלומר מדינת ישראל, שעשויה לקבל עד 15 מיליארד שקל משורה של הנפקות; היא תשרת את החברות עצמן, כי שקיפות תמיד תורמת לממשל התאגידי בחברות הללו, והיא תתרום גם לעובדים - נניח על ידי חלוקת אופציות או מניות. לכולם יש סיבות טובות להפריט את החברות הממשלתיות בשלב הראשון דרך הבורסה ועדיין לשמור על שליטת המדינה, במיוחד בחברות הביטחוניות. תוספת של 15 מיליארד שקל להכנסות המדינה, גם אם היא חד-פעמית, איננה דבר של מה בכך. היא יכולה להוריד עוד את נטל החוב של ישראל והיא יכולה לשמש למטרות אחרות, אבל זו כבר סוגיה אחרת לדיון.

3. הצד ה"אפל" של הבורסות, והפעם של הבורסה האמריקאית, קיבל ביטוי בהודעה של חברת הברוקרים וחברת הבורסה אי.בי.איי. החברה הודיעה לבורסה שבכמה חשבונות המשמשים לקוחות עצמאיים של החברה הבת לפעילות מסחר עצמאית, בוצעהה פעילות בנגזרים לצורך יצירת פוזיציות חבר (שורט) על מדד הפחד בארה"ב, מדד ה-VIX. מה שקרה הוא שבשני ימי מסחר בלבד, ב-5 וב-6 בפברואר, נכנסו חשבונות הלקוחות לחריגת אשראי, שעמדו על לא פחות מ-12.5 מיליון דולר (קרוב ל-45 מיליון שקל!). אי.בי.איי הודתה בהודעתה כי יש לה חשיפה בסכום חריגת האשראי ובשלב זה היא איננה יכולה להעריך את הנזק שייגרם לה, כלומר, היא איננה יכולה להעריך אם תוכל לגבות את הכסף מאותם לקוחות עצמאיים.

אז מה קרה פה? בואו נעזוב את ההסברים המסובכים על שורטים ועל נגזרים ועל מרג'ין קול. מה שקרה הוא הימור פרוע שגרם נזק רב בגלל שני ימי מסחר תנודתיים מאוד בוול סטריט. ומה שקרה עוד הוא שניהול הסיכונים של ההימור הפרוע הזה באי.בי.איי קרס לחלוטין יחד עם קריסת ההימור.

האירוע הזה, הקטן יחסית, משקף את מה שרע בכל "משפחת" המסחר בנגזרים. וורן באפט קרא לו פעם "נשק להשמדה המונית", אף שהחברות שלו עצמו משתמשות בו. המקרה של אי.בי.איי הוכיח עד כמה הוא צודק. "משפחת" הנגזרים היא סוג של גולם שקם על יוצרו. למפקחים אין היכולת להתמודד עם התחכום והמורכבות של כל התעשייה המפלצתית הזו. מגוון של מוצרים פיננסיים אקזוטיים ומורכבים חדשים נכנסו לזירה בשנים האחרונות. מכל "נכס בסיס" (הכוונה למלניות, איגרות חוב, סחורות ומטבעות) הורכבו "נגזרים" שמאפשרים הימורים פרועים. ההיקף של התעשייה הזאת צמח למאות טריליוני דולרים.

המהפכה הטכנולוגית רק האיצה והעצימה את כל התופעה, היא אפשרה כביכול תמחור של כל הג'יבריש הזה, לפי כל מיני נוסחאות שרק מעטים מבינים ועוד יותר מעטים מסוגלים להסביר אותן. לכל זה הוסיפו שמן למדורה המינוף, המשחקים בנגזרים באשראים מטורפים. התוצאה היא קזינו לכל עניין ודבר, שנמכר בעטיפות נוצצות. למה הכוונה? ההסבר לבניית הקזינו הזה הוא שהדבר נועד כביכול לגדר סיכונים, לשכלל את השוק ולכפות את משמעת השוק על חברות כושלות. אלא שזה הסבר תלוש מאוד מהמציאות: השוק לא התייעל והוא הפך קורבן למשחקים הללו. הרי המשבר ב-2008 נולד מהמשחקים הללו.

באפט הסביר את התופעה הזאת נפלא: רוב האסונות הפיננסיים נובעים מרעיונות טובים שמיושמים בצורה מופרזת. הדבר העצוב בכל הסיפור הזה הוא שמעט אנשים יחסית עם רעיונות טובים גרמו בסופו של דבר להרס וחורבן נרחבים, ולרוב מי ששיחק ברולטה הזאת והשתמש בכספם של אחרים יצא ללא פגע.

הנה, "הלקוחות העצמאיים" של אי.בי.איי, שזרעו הרס וחורבן של 12.5 מיליון דולר בתוך יומיים, כנראה לא מסוגלים לסתום את חריגת האשראי שהם יצרו. למה שאי.בי.איי לא יגלו לנו מי הם אותם שחקני רולטה? אולי משום שכך הם יחשפו גם את קלונם?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

סניף BE באילת / צילום: תמונה פרטית

שופרסל ומליסרון סיימו את הסכסוך והחנות באילת נפתחה

מדובר בחנות הפועלת בנכס ששייך לקבוצת מליסרון בטיילת באילת ועמד סגור במשך ארבעה חודשים ● הסכסוך החל לאחר ששופרסל דרשה הקלות בדמי השכירות עבור רשת הפארם שבבעלותה במהלך הגל הראשון של הקורונה וסורבה

איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה מסתפקת במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

למה המדינה נמנעת מלהעמיד לדין חולים שהפרו בידוד?

על אף שחוק העונשין מטיל עונש מאסר ממושך על מעשה שעלול להפיץ מחלה - עד כה נמנעה המדינה מלהעמיד לדין בגין עבירה זו חולי קורונה שהפרו את הוראות הבידוד ● משרד המשפטים מסביר כי האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון ● אולם גם במקרים כאלו מסתפקות הרשויות במתן קנס

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

רצף העליות בוול סטריט נמשך; הזהב דוהר מעבר ל-2,000 דולר

אכזבה מסקר המשרות בסקטור הפרטי (ADP) שהציג עלייה של 167 אלף משרות בלבד ביולי לעומת הצפי למיליון משרות ● לאומי פרטנרס העלה את ההמלצה לטבע לאחר פרסום הדוחות ● בורסות אירופה ננעלו בעליות, הקאק הוסיף 1.1% לערכו

השטח שבו יבנה פרויקט יונייטד שרונה/  צילום: יניב אלמליח, יח"צ

קבוצת הרכישה יונייטד שרונה: ההפרות תוקנו וקנס המיליונים הופחת

לפני למעלה משנה הוטל על הקבוצה קנס כספי של למעלה מ-4 מיליון שקל ● לאחר תיקון ההפרות על ידי הקבוצה הופחת הקנס ל-600 אלף שקל בלבד ● הממונה על חוק המכר: "גם חברי קבוצות רכישה כפופים לחוק המכר"

יו"ר קודאק ג'ים קונטיננזה חותם על עסקת ייצור תרופות / צילום: JAMIE GERMANO/ROCHESTER DEMOCRAT AND CHRONICLE via, רויטרס

רשות ני"ע האמריקאית בודקת האם קודאק גרמה במכוון להקפצת המנייה

קודאק העבירה לגופי חדשות מידע על ההסכם בהיקף 765 מיליון דולר עם הממשל האמריקאי לפני ההודעה הפומבית ● אלה פרסמו את המידע ואז הסירו אותו לבקשת החברה ● עכשיו הרשות בודקת איך החברה ניהלה את חשיפת ההלוואה, שגרמו למנייתה לזנק

יצחק תשובה / צילום: יוסי כהן

אלעד גרופ של יצחק תשובה מוכרת את החברה הבת אלעד קנדה בכ-380 מיליון דולר

הרוכשת, קבוצת רסטר מנג'מנט הקנדית, תשלם בשלבים סכום שמשקף לחברה שווי כולל של 587 מיליון דולר ● לאלעד קנדה חוב של 771 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, כשאלעד גרופ עצמה חייבת 659 מיליון שקל למחזיקי אג"ח פרטיות

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

המומחים מנתחים: איך תשפיע הורדת מס הרכישה על שוק הדיור?

הכנסת אישרה להוריד את מס הרכישה לרוכשי דירה שנייה • רוב השחקנים בשוק סבורים שהורדת המס תעורר פעילות בשוק הנדל"ן ותמשוך משקיעים, אבל קשה לדעת מה תהיה ההשפעה על המחירים

דורית סלינגר / צילום: איל יצהר

זה התפקיד החדש של הממונה על שוק ההון לשעבר

וגם: טאואר מבקשת את אישור בעלי המניות להעלות את שכר המנכ"ל ראסל אלוונגר ב-5% ● השיחה

מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר / צילום: יחצ

פייבר מפתיעה עם מעבר לרווח מוקדם מהצפוי, ומעלה שוב את התחזית השנתית

חברת הטכנולוגיה נהנית ממגמת המעבר לעבודה מהבית עקב הקורונה, ותוצאות הרבעון השני משקפות זאת: ההכנסות צמחו בכ-82% מהרבעון המקביל ועקפו כל התחזיות

תום ליבנה, מנכ”ל ואחד ממייסדי חברת ורביט / צילום: שלומי יוסף, גלובס

“הדבר המסוכן אצלנו זה שיש הרבה הזדמנויות וצריך לא להתפזר”

תום ליבנה, מנכ"ל מפתחת התמלול האוטומטי ורביט, מספר ל"גלובס" למה המשקיעים נרתעו בהתחלה, מדוע אינו מעוניין שיוטיוב תהיה לקוחה בולטת ואיך מגיעים להובלת סטארט-אפ מבטיח אחרי שירות בצנחנים ולימודים לא טכנולוגיים

איציק שמולי / צילום: תמר מצפי

משרד העבודה: נשיק תוכנית הכשרות מקצועיות בהיקף של מיליארד שקל

משרד העבודה נערך להשיק תוכנית הכשרות מקצועיות חדשה בהיקף של מיליארד שקל כדי להתמודד עם משבר הקורונה ● במשרד מקווים להשיק את התוכנית בעוד כחודש אך מודים שהדבר תלוי בתיאום עם הממשלה

הבית החכם של בזק / צילום: יח"צ

בזק משדרגת את שירות הבית החכם עם יותר גלאים באפליקציה אחת

השירות החדש כולל ניהול גלאים ומתגים חכמים, בהם מצלמה חכמה, גלאי מזגן, מתג דוד, מתג תאורה ועוד ● בשלב ראשון השירות יהיה פתוח לעזרים קוליים רק דרך סירי של אפל ולא יאפשר חיבור שירותים חדשים חיצוניים שאינם של בזק

איל פדר לוי, מנכ"ל זן סיטי / צילום: זן סיטי

זן סיטי מת"א גייסה 13.5 מיליון דולר כדי לעזור לרשויות המקומיות במאבק במשבר הקורונה

זן סיטי הישראלית מפתחת פלטפורמה יעודית לקידום קבלת החלטות מבוססת נתונים ברשויות מקומיות והמוצר שלה משרת כבר יותר מ-160 עיריות בעולם ● בסבב הגיוס הנוכחי של החברה השתתפה גם קרן ההון סיכון של ענקית הענן סיילספורס – סיילספורס ונצ'רס, שהצטרפה כמשקיעה אסטרטגית

עבודות הרכבת הקלה בתל אביב בשנה שעברה / צילום: איל יצהר, גלובס

הקרב על בניית תשתיות מתחמם; דרישה מנת"ע לפסול חברה סינית

במכתב שנשלח מהתאחדות הקבלנים לנת"ע נטען כי החברה הסינית שנבחרה במכרז לבניית גשר בת"א מקיימת קשרים עם איראן ● לשכות חברות הבנייה הסיניות: "דרישה מופרכת" ● ברקע: דוח מבקר המדינה שהצביע השבוע

הכלבים גויסו למלחמה בקורונה / צילום: רויטרס

דובאי: כלבים שמאתרים קורונה בדיוק של 92% הוצבו בנמל תעופה

הנמל הבינלאומי בדובאי השיק שימוש בכלבי גישוש משטרתיים, שיכולים לאתר מקרי קורונה בין הנוסעים בתוך כמה דקות

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בעליות בעקבות שוקי חול; לייבפרסון זינקה ב-22%, טבע ב-3.7% אחרי הדוחות

פריגו צנחה ב-8%, חברה לישראל זינקה ב-13%, איי.סי.אל (לשעבר כיל) זינקה ב-7.8% ● עליות במסחר באירופה ובמדדי בורסות ארה"ב ● אורמת ולייבפרסון פרסמו דוחות טובים לרבעון השני ● טבע פרסמה דוחות ועמדה בתחזית ההכנסות לרבעון השני של השנה

שר הבריאות, יולי אדלשטיין / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

שר הבריאות: "אם נראה את אומן בממדים שהיו בשנים קודמות זה יהיה אסון"

בדיון בוועדת החוקה בכנסת הדף שר הבריאות את הטענות כי מדובר בהטיית נתונים נגד נושא התחלואה במגזר החרדי ● "זה לא סוד שכ-50% מהתחלואה היא בקרב הציבור החרדי והציבור הערבי. זה דגל אדום למדינה"

חיים ביבס / צילום: איל יצהר

יו"ר מרכז השלטון המקומי: "אם מערכת החינוך תסגר, המשק יקרוס"

"המתווה של החזרה ללימודים שהציג משרד החינוך מאוד עמום ומאוד כולל" ● את הדברים הללו אמרה מזכל"ית הסתדרות המורים יפה בן דוד, בוועדת החינוך בכנסת, שאליה לא הגיע שר החינוך ● על מנת לעשות את ההתאמות הנדרשות בן דוד דרשה לתגבר את בתי הספר ולתת אוטונומיה למנהלים ע"מ להחליט מה ללמד

דרור קוזניצקי / צילום: איל יצהר, גלובס

"בסביבות ינואר יתחילו להיות מציאות. עד סוף 2021 מחירי הנדל"ן יהיו במגמת ירידה של 5%"

מכירת מנרב פרויקטים בלמעלה מחצי מיליארד שקל יצרה למנרב אחזקות הר מזומנים וכעת הם בוחנים השקעות חדשות • בראיון ראשון מאז העסקה, מסביר דרור קוזניצקי מדוע המו"מ התארך, ומפרגן לאביו אברהם: "ההתעקשות שלו על המכירה הייתה נכונה"

קניות ברשת יוחננוף / צילום: כדיה לוי, גלובס

גל שני של זינוק במכירות: שוק המזון והמשקאות צמח במעל 11% בחודש יולי

מתחילת השנה נרשמה בענף צמיחה בשיעור חריג של 9%, אך לצד הצמיחה הקמעונאית, חלק ניכר מחברות המזון ממשיכות להיפגע בהיקף הפעילות המוסדית שלהן - במסעדות ובמלונות