גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה לא מתייבשת, והנפקת פתאל היא תחילתה של מגמה

הבורסה כבר לא מתייבשת, והמציאות שולחת איתות פשוט מאוד למשרד האוצר ולשר משה כחלון: תנו גז, שוק ההון המקומי מחכה רק לכם ■ פרשנות

הבורסה בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק
הבורסה בתל-אביב / צילום: שאטרסטוק

השבוע התנודתי בשווקים וכמה מהאירועים הקשורים לבורסות, במישרין או בעקיפין, צריכים להזכיר לנו את התפקיד העיקרי שלשמו קיימות בורסות, מלבד תיווך בין קונים ומוכרים במסחר בניירות ערך: תפקידן להיות מקום שתומך בכלכלה הריאלית, מקום שבו מגייסים הון מהציבור כדי להשקיע אותו הלאה, כדי להתרחב, כדי ליצור מקומות תעסוקה. זה נכון לא רק לחברות פרטיות אלא גם לחברות ממשלתיות. לפעמים המטרה היא, בין היתר להנזיל מניות של חברות פרטיות ולתת להן שווי, כחלק מהעברת החברות לדור הבא. כמובן, בעסק הזה של גיוסי הון יש תמיד רמאים ורמאויות שבמסגרתן לוקחים את הכסף הציבורי וגונבים אותו בכל מיני מניפולציות והברחות נכסים, אבל התפקידים האלה הם הצד החיובי של הבורסות. יש גם צד שלילי: מסחר שהפך לקזינו, הימורים פרועים בתוך מינוף עצום, עניין שאין לו דבר וחצי דבר עם הכלכלה הריאלית.

1. בשבוע הבא אמורה להתקיים ההנפקה של רשת מלונות פתאל, שמבחינתי מייצגת את האירוע הפיננסי-כלכלי הבולט של השנה עד כה. סוף-סוף חברה ענקית מביעה אמון בבורסה בתל-אביב ובוחרת להנפיק בה, אף שיש לה פעילות ענפה בחו"ל. מדובר באיש עסקים - דוד פתאל - שבנה אימפריה אדירה בעשר אצבעות והחליט להנזיל את מניותיו. אני מניח שהבורסה תקלוט את ההנפקה הזאת, גם אם תהיה הפשרה סביב שווייה.

הנפקת רשת מלונות פתאל היא העדות הטובה ביותר לכך שהמנטרה על "התייבשות" הבורסה הישראית כבר אינה רלוונטית, אף שעדיין שומעים אותה. מדי פעם אני שומע על כך שבשערי הבורסה באים אך ורק חברות זרות, במיוחד בגיוסי חוב, שיהפכו בבוא העת להסדרי חוב. האמירה הזאת נכונה בחלקה, אבל היא ממש לא משקפת את מה שקורה בבורסה מאז תחילת 2017.

ובכן, יש מהפך, אם לא שמתם לב. מאז שנכנס איתי בן-זאב לתפקידו כמנכ"ל הבורסה בתל-אביב, היא משתקמת יפה ואף פורחת. אין כמו עובדות כדי להמחיש זאת: בשנת 2017 התבצעו 17 הנפקות הון ראשוניות (ראו טבלה), בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. שווי השוק הכולל של החברות החדשות עמד על כ-7.6 מיליארד שקל. בשנות ההתייבשות, כלומר ב-2015-2016, התבצעו רק 5 הנפקות ראשוניות. זאת ואף זאת, 3 חברות ביצעו ב-2017 רישום כפול וכ-800 מיליון שקל גויסו במניות בכורה. הנפקת פתאל, אם כן, מציינת את שיאו של התהליך הזה (שווייה אמור לנוע סביב 3.5 מיליארד שקל).

ההצלחה של הנפקת פתאל יכולה להיות מקפצה לעוד ועוד חברות פרטיות בינוניות וגדולות, שיאמינו בבורסה בתל-אביב וינפיקו בה את מניותיהן, אבל לא רק להן. ההנפקה יכולה לשמש זרז ומקפצה גם לחברות מסוג אחר.

המצטרפות החדשות לבורסה

2. לפני כ-7 חודשים כתבתי פה על החלטת ממשלה שהתקבלה אי-אז ב-2014 ודיברה על כך שהמדינה תישאר בעלת השליטה בהנפקות בבורסה של חברות ממשלתיות. כלומר, תתבצע מכירה של בין 25% ל-49% מהמניות של כמה חברות ממשלתיות בבורסה, והשליטה עדיין תהיה ממשלתית. ההחלטה התייחסה לחברת החשמל, לתעשייה האווירית, לרפאל, למקורות, לחברת הדואר, לנתיבי הגז הטבעי ולעוד כמה חברות כמו נמל אשדוד - כולן היו אמורות להניב למדינה 15 מיליארד שקל בשלוש שנים. שלוש שנים ויותר חלפו ולא נכנס אפילו לא שקל אחד מהחלטת הממשלה הזאת. היא מעלה אבק, כמו החלטות אחרות. כולן נשארו על הנייר.

אבל יש תקווה. לאחרונה הורה שר האוצר משה כחלון לרשות החברות לקדם את תוכנית הפרטת הדואר, בין היתר באמצעות הנפקה. רשות החברות עצמה מרעננת את התוכניות להנפקת שורה של חברות ממשלתיות - אלה תוכניות שבבסיס החלטת הממשלה מ-2014. כל זה טוב ויפה, אבל התוכניות הללו יימדדו רק במבחן הביצוע, לא במבחן המריחה באמצעות ניירות עבודה, ביורוקרטיה, עוד תוכניות ועוד ועדות.

אם הנפקת פתאל מאותתת משהו לאוצר ולכחלון, והיא צריכה לאותת להם, זה דבר פשוט מאוד: תנו גז, הבורסה מחכה לכם. תנו גז בסידורים ובהסדרות השונות להכנת החברות הללו לקראת הנפקה, בין שבתיקוני חקיקה ובין שבהסכמות עם העובדים. בסופו של דבר, מכירת מניות מיעוט בבורסה של חברות ממשלתיות תשרת את כל הצדדים: היא תשרת את בעלי השליטה, כלומר מדינת ישראל, שעשויה לקבל עד 15 מיליארד שקל משורה של הנפקות; היא תשרת את החברות עצמן, כי שקיפות תמיד תורמת לממשל התאגידי בחברות הללו, והיא תתרום גם לעובדים - נניח על ידי חלוקת אופציות או מניות. לכולם יש סיבות טובות להפריט את החברות הממשלתיות בשלב הראשון דרך הבורסה ועדיין לשמור על שליטת המדינה, במיוחד בחברות הביטחוניות. תוספת של 15 מיליארד שקל להכנסות המדינה, גם אם היא חד-פעמית, איננה דבר של מה בכך. היא יכולה להוריד עוד את נטל החוב של ישראל והיא יכולה לשמש למטרות אחרות, אבל זו כבר סוגיה אחרת לדיון.

3. הצד ה"אפל" של הבורסות, והפעם של הבורסה האמריקאית, קיבל ביטוי בהודעה של חברת הברוקרים וחברת הבורסה אי.בי.איי. החברה הודיעה לבורסה שבכמה חשבונות המשמשים לקוחות עצמאיים של החברה הבת לפעילות מסחר עצמאית, בוצעהה פעילות בנגזרים לצורך יצירת פוזיציות חבר (שורט) על מדד הפחד בארה"ב, מדד ה-VIX. מה שקרה הוא שבשני ימי מסחר בלבד, ב-5 וב-6 בפברואר, נכנסו חשבונות הלקוחות לחריגת אשראי, שעמדו על לא פחות מ-12.5 מיליון דולר (קרוב ל-45 מיליון שקל!). אי.בי.איי הודתה בהודעתה כי יש לה חשיפה בסכום חריגת האשראי ובשלב זה היא איננה יכולה להעריך את הנזק שייגרם לה, כלומר, היא איננה יכולה להעריך אם תוכל לגבות את הכסף מאותם לקוחות עצמאיים.

אז מה קרה פה? בואו נעזוב את ההסברים המסובכים על שורטים ועל נגזרים ועל מרג'ין קול. מה שקרה הוא הימור פרוע שגרם נזק רב בגלל שני ימי מסחר תנודתיים מאוד בוול סטריט. ומה שקרה עוד הוא שניהול הסיכונים של ההימור הפרוע הזה באי.בי.איי קרס לחלוטין יחד עם קריסת ההימור.

האירוע הזה, הקטן יחסית, משקף את מה שרע בכל "משפחת" המסחר בנגזרים. וורן באפט קרא לו פעם "נשק להשמדה המונית", אף שהחברות שלו עצמו משתמשות בו. המקרה של אי.בי.איי הוכיח עד כמה הוא צודק. "משפחת" הנגזרים היא סוג של גולם שקם על יוצרו. למפקחים אין היכולת להתמודד עם התחכום והמורכבות של כל התעשייה המפלצתית הזו. מגוון של מוצרים פיננסיים אקזוטיים ומורכבים חדשים נכנסו לזירה בשנים האחרונות. מכל "נכס בסיס" (הכוונה למלניות, איגרות חוב, סחורות ומטבעות) הורכבו "נגזרים" שמאפשרים הימורים פרועים. ההיקף של התעשייה הזאת צמח למאות טריליוני דולרים.

המהפכה הטכנולוגית רק האיצה והעצימה את כל התופעה, היא אפשרה כביכול תמחור של כל הג'יבריש הזה, לפי כל מיני נוסחאות שרק מעטים מבינים ועוד יותר מעטים מסוגלים להסביר אותן. לכל זה הוסיפו שמן למדורה המינוף, המשחקים בנגזרים באשראים מטורפים. התוצאה היא קזינו לכל עניין ודבר, שנמכר בעטיפות נוצצות. למה הכוונה? ההסבר לבניית הקזינו הזה הוא שהדבר נועד כביכול לגדר סיכונים, לשכלל את השוק ולכפות את משמעת השוק על חברות כושלות. אלא שזה הסבר תלוש מאוד מהמציאות: השוק לא התייעל והוא הפך קורבן למשחקים הללו. הרי המשבר ב-2008 נולד מהמשחקים הללו.

באפט הסביר את התופעה הזאת נפלא: רוב האסונות הפיננסיים נובעים מרעיונות טובים שמיושמים בצורה מופרזת. הדבר העצוב בכל הסיפור הזה הוא שמעט אנשים יחסית עם רעיונות טובים גרמו בסופו של דבר להרס וחורבן נרחבים, ולרוב מי ששיחק ברולטה הזאת והשתמש בכספם של אחרים יצא ללא פגע.

הנה, "הלקוחות העצמאיים" של אי.בי.איי, שזרעו הרס וחורבן של 12.5 מיליון דולר בתוך יומיים, כנראה לא מסוגלים לסתום את חריגת האשראי שהם יצרו. למה שאי.בי.איי לא יגלו לנו מי הם אותם שחקני רולטה? אולי משום שכך הם יחשפו גם את קלונם?

eli@globes.co.il

עוד כתבות

סמיר מחאמיד - ראש עירית אום אל פחם / צילום: גיל ארבל

"יש לי משאב של 800 מיליון שקל שיכול לשנות את העיר"

ראש עיריית אום אל-פחם, סמיר מחאמיד, מאמין שהסכם הגג שעומד להיחתם עם רשות מקרקעי ישראל, הראשון בחברה הערבית, יסייע גם בפתרון בעיית האלימות בעירו ● "אם נוכל להציע לצעירים דירות ואפשרות לקחת משכנתאות, זה ייתן תקווה"

הפגנות הנכים באיילון / צילום: דוברות הנכים

"פתחנו במלחמת קיום": ארגוני הנכים טוענים שההבטחות לא מיושמות ומחדשים את המאבק

ארגוני הנכים צפויים להפגין לאורך היום בעשרות מוקדים ברחבי הארץ ● בהודעה מטעם מטה המאבק נכתב: "אנו מצהירים כי ההפגנות ילכו ויתעצמו אם ממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר האוצר לא יענו לבקשתנו האחת, להעביר את כל הכספים שהנכים אמורים לקבל על פי דין"

מאיה ורטהיימר בפרסומת של יד2 / צילום: צילום מסך

הטירוף לא מחלחל: חברות הנדל"ן הגדולות תקועות בשנות ה-60, חוץ מכוכבת אחת

חוץ מיד2, לא נראה שבתחום הנדל"ן חושבים על המותג מעבר למכירה הבאה ● תקופת הסגרים גם הייתה הזדמנות למהפכה דיגיטלית - אבל היא לא נוצלה ● וגם בתחום המשכנתאות, נדמה שאנחנו נמצאים 50 שנה אחורה ● מדד המותגים

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

ליברמן מעמיק אחיזתו בכנסת: אושר פיצול והקמת שלוש ועדות חדשות

בין הוועדות החדשות - ועדת התשתיות ושירותי דת יהודיים של ח"כ יוליה מלינובסקי ● במהלך הישיבה הבוקר הפעילה מפלגת ישראל ביתנו לחץ שהוועדה שתקום תהיה קבועה ולא מיוחדת, בניגוד לחוות-הדעת של יועמ"ש הכנסת, עו"ד שגית אפק ● בדיון עלה כי בהגדרת סמכויות הוועדה היא בהכרח תיקח סמכויות מוועדות קיימות

מפגינים נגד הממשל בקובה / צילום: Shutterstock

בעקבות המהומות בקובה: מה צריך לעשות כדי להפיל דיקטטורה?

אנחנו מתגעגעים אל הימים שבהם העזתו של ההמון הייתה מפחידה דיקטטורים והפגנות ענק היו מרתיעות את השלטון הדכאני ● לא עוד: מהונג קונג ומינסק ועד הוואנה, מדינות משטרה למדו איך להישאר בחיים, ובשלטון

מורגנשטרן משה / צילום: תמר מצפי

בשיתוף IBM: מנורה מבטחים וחמש חברות ביטוח בינלאומיות יאתרו סטארט-אפים ישראליים בתחום האינשורטק

הסטארט-אפים שייבחרו יקבלו ליווי טכנולוגי ועסקי ממנורה, מחברות ביטוח בינ"ל וממומחי טכנולוגיה של IBM, חלל עבודה ב-IBM וקרדיט עבור שירותי ענן של IBM בסכום של עד 120,000 דולר בשנה, ויוטמעו בחברות הביטוח ● בין חברות הביטוח המשתתפות: ענקיות הביטוח אליאנץ הגרמנית ו-AXA הצרפתית

אלי אבידר / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

הממשלה צפויה לאשר את מינוי אבידר לשר בלי תיק וקידום מהיר לחוק הותמ"ל

ישיבת הממשלה צפויה לאשר גם את מינוי ח"כ יאיר גולן לסגן שר במשרד הכלכלה ● כפי שפורסם בגלובס, הממשלה לא תדון בהגדלת מספר העובדים הפלסטינים והזרים בענף הבנייה

הרובוט פפר עוזר במלון קורונה ביפן / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

פפר הרובוט דמוי אדם של סופטבנק פוטר כמעט מכל עבודה שקיבל

פפר, הרובוט מבית סופטבנק, עבר תקלות בזמן הקראות של פסוקים, עשה הפסקות לא מתוכננות בשיעורי התעמלות ולא מצליח לזהות את תווי הפנים של בעליו

53% מרוכשי הדירות ציינו לפחות נושא אחד שהם מצטערים שלא בדקו לפני הרכישה / אילוסטרציה: טלי

סלולרי קונים לאט, דירות קונים מהר: איך נראים הרגלי הנדל"ן של הישראלים

סקר שערך אתר madlan בקרב רוכשי דירות העלה שדווקא ברכישה הגדולה ביותר, הקונים מוותרים על בדיקות מעמיקות - וחלקם גם מתחרטים ● כמחצית מהקונים ביקרו בדירה שקנו פחות משעתיים

חנות מחשבים KSP / צילום: איל יצהר

לפני שופרסל אונליין, קצת אחרי אמזון: רשת המחשבים הזו פיצחה את הנוסחה לאהדת הצרכנים

שנת הקורונה לימדה את מותגי הקמעונאות המובילים את חשיבות ההשקעה באונליין ● סופר־פארם, המובילה בקטגוריה, ו-KSP השכילו לנצל זאת - וגם הענקיות הבינלאומיות נהנו מכך שהישראלים קנו יותר ● מדד המותגים

נפתלי בנט / צילום: יוסי זמיר

בנט על המחאות ליד ביתו: "ההפגנות לא ינצחו את הדלתא, החיסונים כן"

בפתח ישיבת הממשלה אמר רה"מ בנט: "דבריי ביום חמישי עוררו הדים, אבל צריך לומר את האמת: למעלה ממיליון אזרחים שיכולים להתחסן עוד לא התחסנו, ובכך הם מעמידים את בריאותם ואת פרנסתם של אזרחי ישראל בסכנה" ● במקביל, מינויו של אלי אבידר לשר במשרד ראש הממשלה אושר

עו''ד ציון אילוז, פרקליט מחוז דרום / צילום: איל יצהר

"החצר האחורית של המדינה": פרקליט מחוז דרום מסכם קדנציה

עו"ד ציון אילוז סוגר חמש שנים בתפקיד פרקליט מחוז דרום (אזרחי) ומדבר על הפשיעה המשתוללת בדרום ("האכיפה לא אפקטיבית"), על הפרעות בזמן מבצע שומר החומות ("מי שפוגע בתשתיות ציבורית ישלם") ועל בעיית המטמנות ("הדרום הפך להיות החצר האחורית של המדינה")

מאיה יעקבס / צילום: דור מלכה

הטינאייג'רית שמשמשת לה מקור להשראה והמסעדה שגורמת לה לצחוק: ההמלצות של מנכ"לית צלול

מה היא למדה מגרטה טונברג, איזה אמן מעטר את קירות הבית שלה, איפה היא אוהבת לשתות את התה של חמש, ומה הופך את העובדים שלה לטובים יותר ● חמש ההמלצות של מנכ"לית צלול מאיה יעקבס ● מדור חדש

חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ

חוקרי האוניברסיטה העברית: אפשר להוריד את מקדם ההדבקה מתחת ל-1 עם התחסנות נוספת

החוקרים מעריכים כי התחסנות של עוד כחצי מיליון עד מיליון מבוגרים ונוער יכולה להביא לדעיכת המגיפה ללא מגבלות נוספות

התור לבדיקת קורונה לנתב"ג, כעת / צילום: תמונה פרטית

טסים לחו"ל? אלה החברות שמציעות בדיקות קורונה

החל מיום שלישי, סופר-פארם תציע בדיקת קורונה ליוצאים לחו"ל ● המחיר: 119 שקל, ולמחזיקי כרטיס לייף סטייל - 89 שקל ● את המחיר הנמוך ביותר לבדיקת קורונה לפני טיסה עדיין מציעה חברת אומגה, שפועלת בנתב"ג

חלוץ דן / צילום: יונתן בלום

דן חלוץ חוזר לבורסה: האם הפעם זה יילך לו?

הרמטכ"ל לשעבר מכהן בוועדה המייעצת של חברת הטכנולוגיה, שמתכוונת לגייס כ-30 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-150 מיליון דולר אחרי הכסף

מירב כהן, השרה לשוויון חברתי / צילום: יונתן בלום

הממשלה אישרה את הגדלת סמכויות הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי בחברה הערבית

השרה לשוויון חברתי מירב כהן: "גיבשנו לצורך כך תוכנית חומש בהיקפים חסרי תקדים שתובא לאישור הממשלה בקרוב" ● תוכנית החומש לחברה הערבית היא בהיקף של כ-30 מיליארד שקל - כמעט כפול מהתוכניות הקודמות ● השר עיסאווי פריג' התרעם על כך שאינו משותף בהחלטות שנוגעות למגזר

אפיק האג"ח הקונצרניות לא מתמחר סיכונים ומבטיח פוטנציאל רווח נמוך / צילום: Shutterstock, Vintage Tone

מי צריך פרמיית סיכון: האנומליה בשוקי האג"ח הקונצרניות

ביקושים להנפקה מקומית בתשואה שלילית, צמצום המרווח מהממשלתיות, תמחור שלא לוקח בחשבון עלייה אפשרית בשיעור האינפלציה, הצלחות להנפקות נדל"ן ללא דירוג ובטוחות ● מה מוביל לפריחת האפיק שלא מתמחר סיכונים ומבטיח פוטנציאל רווח נמוך מאוד, אם בכלל

בדיקת קורונה / צילום: Shutterstock, Horth Rasur

איפה אפשר לעשות בדיקת קורונה לפני נסיעה לחו"ל, וכמה זה עולה?

יותר ויותר חברות מבינות את הפוטנציאל הכלכלי של בדיקות קורונה לטסים לחו"ל, ועכשיו גם סופר-פארם ושופרסל מצטרפות לתחום ● כמה יעלה לכם לעשות בדיקה בבית חולים, כמה יעלה בנתב"ג, ואיפה הכי זול?

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / צילום: גלובס

הישראלים מסתערים על טורקיה והסוד של גלידה גולדה: הסיפורים הבולטים של הסופ"ש

כמה שווה המדליה ההיסטורית של אבישג סמברג ● כך הפכה גלידריית גולדה למותג נוצץ ● למה הישראלים כל כך אוהבים - ושונאים - את טורקיה? ● נחלה ברמת רזיאל, שבכלל לא הייתה על המדף, נמכרה במיליונים ועוד שלושה סיפורים בולטים מהסופ"ש