הטסלה של אלון מאסק ן / צילום: רויטרס
סתיו 1969, אמריקה של קנדי חולמת על המרוץ לחלל. מיליונים מרותקים למסכי טלוויזיה בשחור-לבן ומקלטי רדיו מגושמים, לוקחים חלק באירוע היסטורי - צעדיה הראשונים של האנושות על הירח.
חמישה עשורים חלפו ונדמה שהעולם השתנה ללא היכר. אלפי לוויינים מקיפים את כדור הארץ, ומשמשים אותנו ללא הרף - שידורי טלוויזיה ואינטרנט, מערכות ניווט כגון Waze, מעקב אחר מטוסים וספינות, חיזוי סערות, ניטור אסונות טבע ומאות שימושים נוספים. אי אפשר לדמיין את העולם המודרני בלי טכנולוגיית חלל.
עם המחשבות האלה אני עולה על המטוס לקייפ קנברל, פלורידה. אני בדרך לאזור השיגור מספר 39 במרכז החלל על-שם קנדי - שממנו שוגרו רוב הטילים והמעבורות בתוכנית החלל האמריקאית. בעבודה אמרו לי בפרגון שאני משוגע, לקפוץ לצד השני של העולם לחמישה ימים רק בשביל זה. אבל אי אפשר להשוות את חוויית הצפייה בשיגורים ביוטיוב לדבר האמיתי. מבחינתי זו הגשמת חלום: עלייה לרגל למרכז החלל שמנציח את הישגי סוכנות החלל. אני לא משוגע. אני נוסע לחזות באירוע היסטורי ממקור ראשון. ואני גם ממש אוהב לראות דברים גדולים ורועשים זזים ממש מהר לחלל.
טיל ראשון בעידן הסמארטפונים
רוב השיגורים כיום משודרים בסטרימינג ביוטיוב, אז אם כבר לטוס 16 שעות כדי לראות במו עיני אירוע שאורכו כ-30 שניות - קשה למצוא הזדמנות טובה יותר משיגור הבכורה של הפלקון Heavy. בגובה 70 מטרים ובמשקל כבד של מיליון וחצי קילוגרמים, זהו הטיל החזק בעולם - פי שניים מהמלך המודח, ה"דלתא IV" של נאס"א. הטיל החדש מסוגל לשאת מטען במשקל של קרוב ל-64 טונה. למרות הביצועים העדיפים, שיגור הפלקון Heavy עולה רבע מהמחיר. זהו ניסיון השיגור הראשון של הטיל, שתוכנן ונבנה על ידי חברת חלל אמריקאית פרטית בשם SpaceX.
הטיל מהווה קפיצת מדרגה משמעותית הן במשקל המטען והמרחק אליו ניתן לשלוח אותו, והן במימוש יעדי החברה להוזיל את עלות בניית הטילים והשיגורים. בכך מקווה SpaceX להגדיל את זמינות החלל לחברות פרטיות, גופי מחקר ומדינות, ולממן את המסע לעבר מטרת העל של החברה - התיישבות קבועה על מאדים.
סוכנויות החלל בעולם מייצרות טילים שמושמדים ברובם אחרי כל שיגור. חברת SpaceX, שהוקמה ב-2002, שמה לעצמה מטרה לייצר מהפכה בתעשיית החלל הפרטית. ספינת הדגל שלה - טיל שנקרא פלקון 9, על-שם תשעת מנועיו, שינה את חוקי המשחק בסוף 2015, עם יכולת חדשנית להסתובב אחורה לאחר השיגור, לחזור לאדמת ארה"ב ולנחות בדיוק מופתי באמצע ה-X של לוגו החברה.
הטילים מחודשים בזמן קצר ומשוגרים שוב ושוב, ובכך חוסכים את רוב עלויות השיגור
לאחר הניתוק מהלוויין, הטיל ממשיך במעופו ונופל באוקיינוס מאות קילומטרים מכן השיגור. שניות ספורות לפני הפגיעה במים הטיל מפעיל את מנועיו ונוחת ברכות על דוברה ששטה באופן עצמאי אל נקודת הנחיתה, ומחזירה אותו למפעלי החברה לשיגור חוזר. SpaceX מתכננת להוזיל את העלויות אף יותר במטרה לשמור על ההובלה בשוק, ולייעל את זמני חידוש הטילים עד לתדירות של שיגור או שניים בכל יום.
על אף תקלות רבות בדרך, בין השאר השמדת לוויין התקשורת הישראלי "עמוס 6" ב-2016, SpaceX מציגה שיפור מרשים בביצועים ובבטיחות. ב-2017, שנת הפעילות המבצעית השנייה שלה, החברה שיגרה 18 טילים בהצלחה מלאה, יותר מכל סוכנות חלל אחרת בעולם. חלק מהטילים שוגרו פעמיים וחזרו בשלום פעמיים - מוכיחים ששאיפות החברה ריאליות, גם אם עדיין דרושה עבודה רבה.
הכרטיסים אזלו תוך 20 דקות
לאחר שהפלקון 9 הוכיח את יכולותיו, ניגשו מהנדסי החברה לבניית הפלקון Heavy - כלי אחד המורכב משלושה טילי פלקון 9 זה לצד זה. שני טילי הפלקון החיצוניים נקראים בוסטרים, כי הם עוזרים לטיל האמצעי להגיע גבוה יותר, מהר יותר. כדי להבין כמה מסובך לבצע את החיבור, נסו לדמיין שלוש מכוניות מחוברות הנוסעות זו לצד זו, כל אחת עם נהג משלה ו-9 מנועים, 27 מנועים סך הכול, ב-7,000 קמ"ש. במהירות זו, בגובה 60 ק"מ, הבוסטרים ניתקים ומסתובבים חזרה לנחיתה על הקרקע, בעוד הטיל המרכזי ממשיך במעופו חצי דקה נוספת - מאיץ את הלוויין יותר מכל טיל אחר בעולם כיום, ולבסוף נוחת על דוברה באוקיינוס. כל שלושת חלקיו של הפלקון Heavy אמורים לנחות בשלום ולחזור לחלל מאות פעמים. זהו אתגר שאפתני, אבל אפשרי - שני הבוסטרים של הטיל החדש והניסיוני טסו בעבר בצורת פלקון 9 בודד, וזוהי תהיה גיחתם השנייה אל מחוץ לאטמוספירה.
אני מתרגש. עקבתי בדריכות אחר ההתפתחויות בחודשים שקדמו לשיגור, ורכשתי כרטיס לצפייה באזור VIP תוך 20 דקות מפתיחת המכירה. שעות בודדות לאחר מכן אזלו 3,000 הכרטיסים. לצד ההתרגשות אני מזכיר לעצמי ששיגורים הם דבר לא צפוי. למרות ההתפתחות הבלתי פוסקת במדעי הטילים, דחיות וביטולים אינם נדירים.
כרטיס הצפייה שקניתי היו לתאריך לא ידוע "בסוף ינואר", ומועד השיגור יוכרז בין שבוע לשבועיים מראש, במקרה הטוב. ברור לי שייתכן והנסיעה תהיה לשווא, אם יתגלה חשש כלשהו לבטיחות הטיל והשיגור יידחה. ביטולים יכולים לקרות גם ב-1-T, שניה אחת לשיגור. בשבועות שלפני אני צמוד לחדשות, מחכה לשמוע על המועד הרשמי ומתכונן לתרחיש בו אני מזמין כרטיס טיסה ומלון מהיום למחרתיים ומתחנן לבוס שיסלח.
אלון מאסק, נשיא החברה, אמר שהוא "מקווה שהטיל יתרחק מספיק מכן השיגור לפני שיתפוצץ, כך שלא נצטרך לבנות אותו מחדש. זה יהיה שיגור מדהים או מופע הזיקוקים הגדול בעולם". הכנות וההומור העצמי של מאסק מתבטאים גם בסרטון שהעלה ליוטיוב ובו אוסף הכישלונות והפיצוצים של טילי SpaceX לאורך השנים. בתחילת דרכה של SpaceX היא נכשלה בשיגור שני טילים ברציפות, ועמדה בפני פשיטת רגל. מאסק השקיע את כל כספו האישי בשיגור שלישי, כי הוא האמין שאנשיו מסוגלים להתגבר על הבעיות. ההימור הזה השתלם.
הטיל הבא שמפתחת SpaceX, ה-BFR, יאפשר הקמת מושבות על מאדים, וגם שירות טיסות מסחריות בין יבשתיות במחיר נגיש. אני משער שהשפעת טיל ה-BFR על המסחר, התיירות וחיי הפנאי שלנו שוות ערך למה שעשו מטוסי הסילון לספינות. זוהי רשימה חלקית בלבד, ומאסק מבטיח ליצור מעל מיליארד משרות בתעשיות החדשות.
המטען שטיל הפלקון Heavy שלח לחלל בשיגור הניסיוני הוא הרכב האישי של מאסק, מכונית ספורט חשמלית מבית טסלה, בצבע אדום דובדבן. על הכביש היא מאיצה מ-0 ל 100 קמ"ש בשתי שניות, מגיעה למהירות מקסימלית של 250 קמ"ש ויכולה לנסוע 990 ק"מ בין טעינות. בחלל, המכונית ונהגה - בובה בשם Starman שלובשת את חליפת החלל החדשה שעיצבה SpaceX - ישייטו במערכת השמש במהירות 13,000 קמ"ש למשך מיליארד השנים הבאות. על הדשבורד כתוב Don't Panic, קריצה לספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", ועל אחד המעגלים האלקטרוניים ברכב כתוב "Made on Earth by Humans".
מועד השיגור פורסם בהתראה של 9 ימים, אבל סידורי הנסיעה הושלמו 4 ימים מאוחר יותר, כי העדפתי לחכות שהשיגור יתרחש לפני שאתחייב לטיסה. רק ביציאה משדה התעופה באורלנדו, ערב לפני השיגור, החששות לעיכובים בטיסה או בעיות עם הוויזה התפוגגו והבנתי שהנה זה קורה. את החלק שלי עשיתי - עכשיו הכול בידי מזג האוויר והמזל. אני מנצל את הג'ט לג ומתעורר בחמש בבוקר, שתיים בצהריים שעון ישראל. קיוויתי להקדים את הפקקים אבל מאות אנשים כבר הגיעו למרכז החלל על-שם קנדי. הסדר מופתי וכולם מחייכים. זה הוודסטוק של מדעני הטילים וחובבי השיגורים. כולם באים להתפעל ולעודד ומקווים שלא יהיה ביטול ושהטיל לא יתפוצץ בגובה נמוך מדי. כולם מתרגשים, משוטטים במרכז המבקרים בעיניים נוצצות, המשקפות את זוהר תוכנית החלל והמיצגים ההיסטוריים. מעבורת החלל, אבני ירח, חפצים מקוריים ממשימות אגדיות וטיל הסטורן-5 העצום, שהביא אסטרונאוטים לירח, ממלאים את חלל הבניין.
אלפי אנשים משונעים באוטובוסים אל אזורי הצפייה בשיגור, הקייטרינג (כלול בכרטיס) שופע כמו שרק באמריקה, ומול הטריבונות הוקמה במה ושורות מסכים שמעבירים שידור חי מהמצלמות של SpaceX. אני מטייל בין המיצגים ובוהה מדי פעם אל מעבר לאגם, אל הפלקון Heavy הניצב על כן השיגור - אני לא מאמין שבאמת נסעתי לכאן, שאני יושב עם בירה מתחת למודל בגודל מלא של רכב הנחיתה על הירח, לא רחוק מהטיל הגדול ביותר בעולם כיום.
לפתע מודיעים על דחיה של 45 דקות. אני חוזר לטריבונות לשמוע עדכונים - יש רוחות בגובה במסלול הטיל ואם הן יימשכו - השיגור יבוטל. מותח אבל לגיטימי.
כוכב הפופ של עולם המדע
להפתעתי, כוכב הפופ של עולם המדע - ביל ניי "The Science Guy" עולה לבמה ומלהיב את הקהל: "יש שתי שאלות עיקריות שבגללן אנו חוקרים את החלל - מהי מטרת היקום והאם יש לנו תפקיד בו? ו... האם אנחנו לבד? בשביל לענות על השאלות הקיומיות האלו, אתם חייבים לצאת מהאטמוספירה ולחקור את החלל. התשובות נמצאות שם, לא פה, ואני מאמין שתשובה לשאלות הללו תשנה את עתיד האנושות.
"עד לפני זמן לא רב אנשים האמינו שהעולם שטוח. אם יש היום אנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח, סימן שנכשלתי בתפקידי כמחנך ומדען. אנו חיים בעידן בו חשיבה ביקורתית ובדיקת עובדות חשובה מאין פעם. כל המידע הידוע לאנושות, וכל העובדות בכל נושא, זמינים לכם בכל רגע דרך הטלפון והמחשב, ואנחנו צריכים לדעת לסנן עובדה מדעה ומקור אמין ממקור מוטל בספק. כאומה שגאה כל כך בהישגיה, אנחנו צריכים להשקיע פי כמה במקצועות המדעיים ובמחקר ופיתוח, אם אנו רוצים להישאר תחרותיים בכלכלה העולמית.
"בעזרת המדע אנו יכולים להאכיל 10 מיליארד אנשים, לתת טיפולים רפואיים ל-10 מיליארד אנשים, להלביש ולשפר את איכות החיים של כולם, לתת לכולם גישה חופשית למידע, ולשמור על העולם שלנו והחברה האנושית לשנים רבות. אנחנו גם יכולים להציל את כדור הארץ מפגיעת אסטרואיד - סכנה אפשרית וקטסטרופלית - ובגלל זה אנחנו צריכים את SpaceX".
נותר זמן מה לשיגור והמנחה מדבר כעת לילדים בקהל. אני מנצל את הזמן לשוטטות ושיחה עם המקומיים. כולם שמחים לדבר על שיגורים וחלל, ואם התמזל מזלכם תפגשו עובדים ותיקים של תוכנית החלל - מהנדסים ומדענים שעבדו על המעבורת, הסטורן-5, טלסקופ האבל ועוד, וישמחו לספר לכם חוויות ממקור ראשון. אני מקשקש עם צ'אק מהשולחן הסמוך, אמריקאי כבד ושמח, ראה שיגור מעבורת בשנת 1984 ומגיע למרכז החלל בקביעות אפילו שכיום הוא חי בחוף המערבי. "זה הדיסנילנד שלי", הוא אומר.
לפתע הספירה לאחור נעצרת. לא ברור מדוע. עובדי מרכז החלל לא יודעים דבר והשמועות רצות עד שמגיע העדכון הרשמי - SpaceX מנטרת את מצב הרוח וברבע השעה הקרובה תחליט אם להמשיך עם הספירה לאחור. מצב הרוח עדיין אופטימי, אבל אין הנחיה והפעלות, רק מוזיקה והמתנה. נצח קצר מאוחר יותר, אלון מאסק מצייץ בטוויטר "רצף השיגור האוטומטי של הטיל החל (לחיצת העכבר הקדושה) - שיגור בשעה 15:45". מדובר בעוד דחייה, אבל הפעם כבר אין דרך חזרה. כל בעיה נוספת תגרום לנטישת התהליך האוטומטי ודחיית השיגור למחרת. אם לא יהיו בעיות - שום דבר לא יעצור את השיגור.
המנחה חוזר לבמה עם רשימת המלצות. "תעזבו את הטלפונים, תעזבו את הסחות הדעת ותהיו ברגע. יש לנו מצלמות טובות יותר משלכם, תחזרו הביתה, תורידו תמונה מהאינטרנט ותגידו לחברים שאתם צילמתם. בזמן השיגור עצמו - פשוט תיהנו". הרמקולים משמיעים גם את קולות מפקד המשימה של SpaceX, מקריא דיווחים על ההכנות לשיגור - כל עדכון חיובי גורר גל מחיאות כפיים והתלהבות. עשרים דקות לפני השיגור, ערוץ האינטרנט של SpaceX מתחיל לשדר את הספירה לאחור לכלל העולם ולמסכי הטלוויזיה מולנו. דרך המיקרופונים באולפן אפשר לשמוע את שאגות ההתלהבות של עובדי החברה, הורים גאים לתינוק שהצעד הקטן שלו הוא קפיצה ענקית לחלל. אם אתם רוצים לקבל טעימה מהתחושה - לכו ליוטיוב וחפשו את הווידאו המלא, 34 דקות.
עתיד האנושות במאות הקרובות
הספירה לאחור מתקדמת ואני מתרגש, כמו אוהד קבוצת ספורט, אבל ספורט כזה שבכל פעם שמנצחים בו, משתנים חוקי המשחק של כולם. החלום של ספייס אקס, החזון של קנדי, ההתפתחות המהירה של תעשיית החלל העולמית - הולכים לעצב את עתיד האנושות בשנים, בעשורים ובמאות הקרובות.
שלוש, שתיים, אחת, שיגור! שניות בודדות לאחר ההמראה הפלקון מסתובב על צירו ומגלה את שלושת חלקיו במלוא הדרם - עוצמת הלהבות, הצבע, הקול - לא יכולים לעבור דרך מסך הטלוויזיה ובטח שלא בטקסט. המתח עולה יחד עם הטיל ומכל מקום נשמעות צעקות עידוד על כך שלא התפוצץ. תוך שניות בודדות הפלקון הופך לשלוש נקודות כתומות, רחוקות וגבוהות. כשתי דקות לאחר השיגור אנו רואים בשמיים שובלים שחורים - סימן להיפרדות מוצלחת של שני הבוסטרים, והקהל שואג בצעקות רמות. עוד חצי דקה וגם השלב האמצעי מסיים את הדלק ומשחרר את המטען היקר - הפלקון Heavy הצליח במשימתו! "לייף און מארס" של דיוויד בואי נשמע ברקע, והמכונית שולחת וידאו חי של הקילומטרים הראשונים במסעה הארוך בין הכוכבים.
רק שאלה אחת נותרה פתוחה - האם שלושת החלקים ינחתו בשלום, כל אחד במקומו? ממושבינו ביציע של קנדי אנו רואים שני כדורי אש המופיעים לפתע בשמיים - הטילים פתחו מנועים כדי להאט את נפילתם בזמן החזרה לאטמוספירה. לאחר שהואטו משמעותית, כדורי האש נעלמים כמתוכנן וכדקה מאוחר יותר המנועים נדלקים שוב - הרבה יותר קרוב לקרקע. כולם עוצרים נשימתם ברגע היסטורי כמעט כמו השיגור - הפעם הראשונה בה נחתו שני טילי פלקון 9 בו זמנית. הנחיתה נראית מושלמת בדיוק כמו בסימולציה, וכמו שאומרים באמריקה - The crowd goes wild.
זמן קצר לאחר מכן מתגלה בעיה עם החלק האמצעי. בווידאו מהדוברה באוקיינוס לא נראה שהטיל נחת, ולא ברור מה עלה בגורלו. מאוחר יותר יתברר שרק מנוע אחד נדלק בעת ההאטה לנחיתה, במקום שלושה, והטיל פגע במים ב-500 קמ"ש, 100 מטר מהדוברה האוטונומית. מספיק קרוב כדי להשבית שני מנועים ולהמטיר רסיסים בוערים על סיפונה. במרכז החלל על-שם קנדי אנו לא יודעים זאת עדיין ומרימים כוסית שמפניה. גם אובדן הטיל המרכזי לא פוגם בהצלחת המשימה - הדוברה תתוקן, SpaceX יפיקו לקחים ויתקנו את הבעיה לשיגור הבא, בדרך להגשמת חזונם - מושבה קבועה על כוכב לכת אחר.
בדרכי החוצה אני עובר בחנות המזכרות, כי אי אפשר לטוס למאדים ולא לחזור עם מינימום טובלרון. מול מבחר תגי המשימה של תוכניות החלל עומד אמריקאי בן 70, ממלמל לעצמו, וכשאני מתקרב הוא מגביר את הקול ומצטט את הנאום של קנדי.
הוא פונה אלי לפתע ואומר "הייתי שם, שמעתי אותו". ואנחנו מתחילים לשוחח. ג'יימס היה פיזיקאי בתוכנית החלל ג'מיני ואפולו. הוא התמודד עם השפעות הקרינה בחלל על האלקטרוניקה בסטורן-V ובמעבורת. אני נמס. אני שואל אותו מה דעתו על השיגור היום והוא מזיל דמעה של אושר. "היו לי 30 שניות מצוינות במרכז החלל על שם ג'ונסון, אבל אנחנו לא הספקנו לעשות את מה שהחבר'ה האלה עושים. לא היו צריכים להשבית את הסטורן ותוכנית החלל. לו תוכנית החלל היתה ממשיכה היינו משיגים את היכולות הללו ממזמן, אבל לא היה לנו שום כלי שיגשר על הפער, עד שהגיעו SpaceX. אני מאושר שהם הצליחו, כי אנחנו חייבים לצאת מהבור שאנחנו חיים בו כיום, אנחנו חייבים לחשוב על האנושות בעוד מיליון שנה - אם לא יהיה לנו מפלט על כוכבים אחרים לא יהיה לנו סיכוי לשרוד. זה בדנ"א שלנו וזה מגדיר אותנו". אני מסתכל על הבחור הצעיר שעומד לידו והוא אומר לי "היתה לי קריירה מצוינת אבל אני לא אגיע למאדים". "אולי הוא כן", אני עונה ושנינו מחייכים ונפרדים.
■ הכותב הוא הנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים, חובב תעופה וחלל
ציפיות נמוכות והצלחה (כמעט מלאה) / אושרית גן-אל
שאלות ותשובות
מה הייתה מטרת שיגור הפלקון הבי?
שיגור הבכורה היה שיגור ניסוי שבחן את יכולות הטיל, וממנו החברה יכלה להסיק מסקנות ולאסוף אינפורמציה שתעזור לה לבנות מודל טוב יותר במקרה של תקלות. מסיבה זו, הטיל לא הוביל לחלל מטען שיש סיבה מדעית או מסחרית לשלוח, אלא את מכונית הטסלה של אלון מאסק.
מה מייחד את השיגור?
השיגור בחן את הטיל העוצמתי בעולם כיום, ואחד העוצמתיים שאי פעם נבנו, שיכול לשאת מעל 60 טון - פי 2 מהטיל דלתא 4 הבי, העוצמתי ביותר בשימוש היום, שבנתה החברה היריבה United Launch Alliance. בנוסף, SpaceX היא החברה היחידה שהצליחה להחזיר חלקים מהטיל לשימוש חוזר, ובשיגור זה ניסתה להחזיר לכדור הארץ את כל שלושת רקטות ההאצה שהרכיבו את הטיל. (מסיבה זו שיגור של פלקון הבי עולה 90 מיליון דולר, בעוד ששיגור של דלתא 4 הבי עולה 400 מיליון).
אילו חלקים בניסוי הוכתרו בהצלחה?
למרות ציפיות נמוכות, שנבעו בין היתר מהעובדה שלטיל 27 מנועים וכל אחד מהם עלול היה להתפוצץ ולסכל את הצלחת השיגור - השיגור הוכתר בהצלחה. אף מנוע לא התפוצץ, מכונית הטסלה של מאסק שוגרה למסע בחלל ושתי רקטות ההאצה הצדדיות חזרו לפלטפורמת השיגור בנחיתה מסונכרנת ומרהיבה.
איזה בעיות התגלו?
בניגוד לרקטות הצדדיות, הרקטה המרכזית שיועדה לנחות בחזרה בפלטפורמה בים, לא הצליחה להאט מספיק ונחתה במים 100 מטר משם במהירות 482 קמ"ש.
מה צפויים להיות הצעדים הבאים?
לפלקון הבי כבר יש מספר שיגורים שנקבעו ל-2018, ביניהם שיגור לוויין טלקומוניקציה עבור חברה מסעודיה, ולוויין עבור הצבא האמריקאי. השאר תלוי בדרישה, ובקצב הייצור של החברה.