שר החינוך נפתלי בנט הודיע היום (ב') על זכייתו של הסופר דויד גרוסמן בפרס ישראל בתחום של ספרות ושירה עברית. ועדת הפרס כללה את יו"ר הוועדה פרופ' אבנר הולצמן ואת פרופ' עמינדב דיקמן, פרופ' יהודה פרידלנדר והסופרת יהודית קציר.
ועדת הפרס נימקה את זכיית גרוסמן: "מאז תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 כבש דויד גרוסמן את מקומו במרכזה של התרבות הישראלית, והוא אחד הקולות העמוקים, המרגשים והמשפיעים בספרותנו.
"ברומנים, בסיפורים, במסות, בכתיבתו התיעודית, ביצירתו הענפה לילדים, העמיד שורה של יצירות מופת המצטיינות בכוח דמיון עשיר, בחוכמת לב עמוקה, ברגישות אנושית, בעמדה מוסרית נוקבת ובלשון ייחודית ורבת הדהודים. תרגומי ספריו לעשרות שפות הפכו אותו לאחד הסופרים הישראלים הנודעים, המוערכים והאהובים בעולם. על כל אלה, מצאנו את דויד גרוסמן ראוי לפרס ישראל לספרות לשנת תשע"ח".
בנט צייץ בטוויטר: "גרוסמן הוא אחד הקולות המרגשים, העמוקים והמשפיעים בספרות הישראלית. בחוכמת לב עמוקה, ברגישות אנושית ובלשון ייחודית, הוא הפך ליוצר בעל שם בינלאומי. זכינו שהוא משלנו. אכן, מישהו לרוץ איתו".
גרוסמן זכה בשנה שעברה בפרס מאן בוקר הבינלאומי באנגליה על תרגום ספרו "סוס אחד נכנס לבר". אז אמר גרוסמן כי זכייתו יכולה להראות לשרת התרבות, מירי רגב, ש"חשוב מאוד שמי שממונה על תקציבים ומדיניות לא יפריע לספרות לאמנות להביע את מורכבותן, כי לשם כך הן נועדו".
בראיון לגלי צה"ל הוסיף גרוסמן כי מאז ומעולם היחסים בין השלטון והאמנות הם בעייתיים, אך "שלטון נבון יודע שחייבים לתת לאמנות את הכוח הזה, את עוצמת הביטוי הזו".
עוד נשאל גרוסמן בראיון האם הוא מרגיש שהוא מייצג את ישראל, ועל כך השיב: "בכל מקום שבא אדם ישראלי ומדבר, הוא הופך - רוצה או לא - לנציג של ישראל. אני לא יודע אם אני מייצג את ישראל, אני יכול לייצג את המורכבות, ואני מתעקש על המורכבות והדקויות. אני לא נותן למי שמדבר אתי למצוא מפלט בססמאות. המצב כל-כך מורכב, הצדק והאי-צדק, את זה אפשר להביע יותר ברומן ולא במאמר קטן. כשאני מספר סיפור שמתרחש כאן בישראל, עם כל מה שזה אומר, זה הסיפור - המקום שבו חיים הגיבורים שלי. קשה לי לראות איך המקום הזה מתבזבז ומתפרק".
פרופ' שלמה הבלין ויצחק שלזינגר - חתני פרס ישראל בפיזיקה ובפסיכולוגיה
בנט הודיע אתמול (א') בערב על שני זוכים נוספים בפרס ישראל - פרופ' שלמה הבלין מאוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ישראל בתחום החקר הפיזיקה; ופרופ' יצחק שלזינגר מהאוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה.
על הבלין כתבה ועדת הפרס כי הוא "בין פורצי הדרך של מספר תחומים בפיזיקה סטטיסטית והשלכותיה במערכות מורכבות בשטחים שונים. בין כלל המדענים הישראליים, פרופ' הבלין הוא המצוטט ביותר על-ידי המדענים ברחבי העולם. הוא מקדיש מזמנו וממרצו להנחלת מדע עכשווי לנוער ותורם רבות ליצירת קשרי מדע בין הארץ לעולם".
ועדת פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה נימקה את זכיית שלזינגר, בכך שהוא "מחשובי המדענים בתחום הפסיכולינגויסטיקה, תרם לחקר תהליכי העיבוד הלשוני להתפתחות השפה אצל ילדים. כמו כן, היה חלוץ בתיעוד ובהמשגה של שפת הסימנים של החרשים בישראל. עבודותיו בתחום הארגומנטציה התלמודית, בזיקה לסוגיות כלליות בהבעה לשונית, היא תרומה ייחודית. חידושיו כרוכים באופן עמוק בתרבות ובשפה העברית".