גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל אלוט: "יש לנו הזדמנות עצומה לצמוח לתוך שוק ענקי"

שנת מפנה לחברת הטכנולוגיה הישראלית? מנכ"ל אלוט, ארז ענתבי, מספר ל"גלובס" על הפעילות הצומחת בתחום אבטחת הסייבר ■ "הגידול בחו"ל הכרחי בשער המטבע הנוכחי" ■ ראיון

במשך שלוש שנים רצופות הציגה חברת הטכנולוגיה אלוט תקשורת  ירידה שנתית בהכנסות. 2018 אמורה להיות שנת מפנה, ובה צופה החברה צמיחה של 11%-16%.

רמזים חיוביים לכך התחילו להתגלות בדוחות 2017, שבהם נרשמו גידול בצבר ההזמנות וצמיחה של כ-40% בהכנסות החברה מתחום האבטחה. אלוט, שהתחילה את דרכה בתחום ייעול השימושיות בציוד התקשורת בליבת הרשת, ממצבת עצמה כיום כספקית פתרונות אבטחה עבור מפעילות תקשורת - וזהו מנוע הצמיחה העיקרי שלה כעת.

"אלוט פונה לשוק שהולך להיות ענקי, ויש לה יתרון מהותי מול כל אחד אחר", אומר נשיא ומנכ"ל אלוט, ארז ענתבי, בראיון ל"גלובס". ענתבי סוגר כעת שנה בתפקיד, אחרי שהחליף את אנדריי אלפנט כמנכ"ל.

שוק הסייבר ענקי. מה היתרון שלכם בו?

"כשמתסכלים מי מגן עלינו מפני התקפות סייבר, אז בחברות ברור שמחלקות ה-IT אחראיות ויש בהן מומחים לנושא. אבל כשמגיעים הביתה, מי מגן עלינו? כל אחד אחראי על עצמו. יש כאן פער מאוד גדול, כי הצורך בהגנה גדל והולך וכמות האיומים גדלה, ומצד שני, הרוב המכריע של האנשים לא מבין בזה.

"הסיפור הזה מקצין ככל שמכניסים הביתה מכשירי IoT (אינטרנט של הדברים). למשל, שמים מצלמה בחדר של הילד, ומתברר שמישהו עשה האקינג למצלמה ומזרים את הווידאו ממנה לאיזה אתר. המשוואה הזאת לא תישאר כך לאורך זמן, ויש הזדמנות לקחת אחריות על מתן שירותי האבטחה הכוללים לאדם בבית.

"מי שלדעתי נמצא במיקום הכי טוב לעשות זאת, הן חברות התקשורת. בכל מקרה, כשמתחברים לאינטרנט מכל מכשיר, עוברים דרך הרשת שלהן, והן יכולות להציע לנו שירות אבטחה. העובדה שלאלוט יש טכנולוגיה בסיסית, שיושבת בתוך הרשתות ויודעת לנתח כל דבר שעובר שם, מאפשרת לנו לתת את השירות ולסנן החוצה דברים מזיקים".

מה ימנע מחברת ענק בתחום, כמו צ'ק פוינט, לכבוש את השוק בעתיד?

"כשהשוק יתחיל לצמוח דרמטית, יתחילו להגיע מתחרים מתחום הסקיוריטי המסורתי ומתחום ציוד התקשורת. צ'ק פוינט חברה מצוינת, אבל בלי להתייחס ספציפית אליה, אני מעריך שחברה שלא מכירה את עולם מפעילי התקשורת ויודעת לשבת בתוך הרשת ולעבוד בקצבים כאלה, יש לה כברת דרך גדולה. זה מחסום טכנולוגי לא טריוויאלי. לא בלתי עביר, אבל לא משהו שלוקח שבוע-שבועיים.

"זה שוק גדול, ויהיו כמה שחקנים, אבל לאלוט יש יתרון. זה לא משהו שהולך לקרות עוד עשור, זה קורה עכשיו. וודאפון, טלפוניקה ופלאפון כבר משתמשות בטכנולוגיה שלנו".

מניית אלוט

"שוק של עשרות מיליארדים בשנה"

ענתבי סבור כי שוק אבטחת הסייבר משקף פוטנציאל להגדלת הכנסות בשיעור של 5%-10% למפעילות התקשורת, שנמצאות במצב לא פשוט, משום שהן מתקשות להגדיל את ההכנסה הממוצעת ממנוי ונדרשות להשקעות ענק בתשתיות. "הן מזהות את הסקיוריטי כמנוע צמיחה שיוציא אותן מהמלכוד", הוא אומר. "זה שוק של כמה עשרות מיליארדים בשנה. אם אלוט תוכל לקחת נתח של 10%, מבחינתנו זה שוק של כמה מיליארדי דולרים בהתהוות".

חברת וודאפון, למשל, השיקה שירות אבטחה על בסיס טכנולוגיה של אלוט במחיר של אירו בחודש ללקוח, והגיעה לנתח שוק של 45%-50% מלקוחותיה בספרד ואיטליה. המטרה של אלוט היא לעבור למודל שבו מפעילת התקשורת תשלם לה עבור הרישיון מדי שנה, וכך תגדל הראות קדימה.

מה לגבי העסקים המסורתיים של אלוט - אתם נוטשים את הפעילות?

"לא. ב-2017 התחום היווה 70% מההכנסות, אבל אני לא רואה את השוק שם צומח. כל השוק של שליטה על הנעשה ברשת הוא שוק של פחות ממיליארד דולר בשנה, ויש מתחרים חזקים. אנחנו לא רואים צמיחה, אבל כן רואים שינוי בסוג האפליקציות. יש דברים מעניינים טכנולוגית, כמו מעקב אחר פעילות ארגוני פשע כדי לתת לרשויות החוק לטפל בהם ביעילות, אבל גודל השוק לא משתנה. המכירות שלנו שם יישארו יציבות או אולי יעלו קצת, אבל לא משמעותית".

התחום המסורתי של אלוט קשור גם ליכולת של מפעילי התקשורת לשלוט ולהאיץ או להאט את הכניסה לאתרי אינטרנט, בהתאם לאינטרסים כלכליים. בדצמבר שונו תקנות "נייטרליות הרשת" בארה"ב, כך שמפעילי תקשורת יוכלו לעשות זאת. האם יש בכך פוטנציאל לחברה?

"יש בכך פוטנציאל להשפיע עלינו לטובה, ואם החברות הגדולות יחליטו שהן מתחילות לעשות הבחנה בין אפליקציות, זה יהפוך לפוטנציאל גדול מבחינתנו. עם זאת, כרגע נראה שלא כל כך ששים לעשות זאת. זה יכול להשתנות, אבל זה לא יקרה מיידית".

בשנים האחרונות ההערכות היו שאלוט מעוניינת להירכש.

"כמו בכל חברה ציבורית, זה דבר שיכול לקרות. יש לפעמים דיבורים בנושא, אבל לדעתי, אפשר להציף הרבה יותר ערך בחברה, וזה לא הכיוון שאנחנו מסתכלים עליו כרגע".

היה ניסיון למכור את החברה?

"בשנה שאני פה, לא היה שום ניסיון. אני לא יודע להגיב על מה שהיה קודם".

התקבלו הצעות כלשהן בשנה זו?

"לא היה שום דבר רציני. דיבורים תמיד יש, אבל לא הייתה הצעה".

אז אתה לא מנהל את החברה לכיוון של מכירה?

"לא. לחברה יש הזדמנות עצומה לצמוח לתוך שוק שהוא גדול מאוד, כאשר לאלוט יש יתרון מובהק ופער גדול על פני המתחרים. בנימה אישית, אחרי שעזבתי את גילת (שאותה ניהל קודם; שח"ו) ראיתי הרבה חברות, ובאלוט מצאתי צירוף סופר-מעניין, שאין כמעט בחברות אחרות: טכנולוגיה חזקה מאוד עם חסם כניסה, בסיס לקוחות גדול, שוק צומח, אמצעים בקופה לממש זאת, וכמובן אנשים מצוינים. זה צירוף נדיר, ולכן לדעתי אלוט חברה מרתקת עם עתיד מעניין".

ואכן, אלוט השתמשה בחלק מהאמצעים וביצעה רכישה של חברת נטונומי הישראלית, המספקת פתרון הגנתי בראוטר הביתי. ענתבי לא פוסל ביצוע רכישות נוספות, אבל מדגיש כי החברה לא חייבת לרכוש.

בקופתה של אלוט יש לא מעט כסף, 110 מיליון דולר - סכום שמהווה כ-66% משווי השוק שלה. עובדה זו יכולה ללמד כי האמון של שוק ההון באלוט עדיין לא שוקם. "התפקיד שלי הוא להביא את החברה לצמיחה משמעותית, הישגים עסקיים וכמובן רווחיות", אומר ענתבי. "אני מקווה ששוק ההון ייתן בנו אמון בהמשך".

"הגידול בחו"ל הכרחי בשער המטבע הנוכחי"

"אנחנו נפגעים מחולשת הדולר, כמו כל שוק ההייטק בארץ. השכר עולה ככל שהדולר נחלש, וזאת בעיה", אומר ארז ענתבי, מנכ"ל אלוט. "אנחנו מחפשים כעת אתר פיתוח low cost, אולי במזרח אירופה. הייתי רוצה להגדיל את הפיתוח רק בישראל, אבל זה נהיה פחות ופחות כלכלי, אז חלק מזה יהיה בחו"ל. נגדל גם בישראל, אבל הגידול בחו"ל הכרחי במציאות של שער המטבע הנוכחי.

"אני חושב שממשלה שרוצה לעזור ליצוא ולהייטק, צריכה לעשות משהו. לא אתן עצות, אבל היא צריכה לפעול", מוסיף ענתבי. "יש לנו מרכז פיתוח בספרד, ועלות מהנדס שם נמוכה ב-30% מאשר בישראל. זה פער גדול, ולטעמי, לא כל כך הגיוני".

אלוט

עיסוק: מספקת פתרונות לאבטחה, ניטור וניתוח רשתות תקשורת

מטה החברה: הוד השרון

שנת הקמה: 1996

מספר עובדים: 470, מתוכם כ-300 בישראל

הכנסות בשנת 2017: 82 מיליון דולר

הפסד נקי Non-GAAP ב-2017: 8.7 מיליון דולר

שווי שוק נוכחי: 165 מיליון דולר (מניות החברה נסחרות בנאסד"ק ובתל אביב)

עוד כתבות

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, 25 מיליון שקל, עובר לראובני פרידן

ב–12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס וכעת הוא יעבור לראובני פרידן ● היקף התקציב של חברת כרטיסי האשראי עומד על כ–25 מיליון שקל בשנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בתל אביב צפוי להיפתח בעליות קלות ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

בניין הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock, Fabio Nodari

מגמה חיובית באסיה; ההנג סנג מטפס בכ-1%

הניקיי עולה ב-0.3% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה חיובית ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?