רוח גידי בר זכאי / צילום: יונתן בלום
א', בן 35, אב לשלושה. ב-2009 החל לרכוש ביטקוין ולצבור רווחים בעשרות מיליונים, גם אחרי הנפילות האחרונות. לפני כשנתיים החליט לממש חלק כדי לחיות ברמת חיים גבוהה יותר, ומאז הוא מתרוצץ. בחודשים האחרונים, אחרי עוד ועוד סבבי ירידות והתגברות הספקות, נעשה המימוש עוד יותר לחוץ והעברת רווחים לחשבון עו"ש בישראל הפכה לבלתי מושגת. הבעיה רגולטורית. אי-ודאות והיעדר הסדרים ברורים מול רשות המסים, הרשות למניעת הלבנת הון, הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית. רו"ח גידי בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים, יועץ בתחומי מס ומתמחה בגילוי מרצון, שקוע בעולם המטבעות הדיגיטליים ונתקל בכל הקשיים כולם.
זה הולך בהכרח לגילוי מרצון לרווחי ביטקוין?
"אני חושב שאפשר להימנע מזה. גילוי מרצון עושים לאחר תקופה ממושכת של פעילות לא חוקית. במקרה של המטבעות הדיגיטליים, עדיין לא נקבע בחוק מה מעמדם. טווח האפשרויות והפרשנויות לחוקים הקיימים משאירים מרווח ענק של ספקות. אנשים רוצים לדעת איך לדווח, איך לשלם מסים ואיך להתנהל מול המערכת הבנקאית. אותו מתעשר ביטקוין שהתייחסתם אליו בהתחלה, עומד מול כמה 'סכנות': קודם כול, עמדת הרשויות - רשות המסים, בנק ישראל, הרשות למניעת הלבנת הון. גם מול סניף הבנק שלו ששם מסתכלים עליו בחשדנות שנובעת בעיקר - ובצדק - מאי-הכרת התחום. במישור המס יש בעיה עם טווח האפשרויות שבהן יכולה רשות המסים לבחור. משהו שנע בין מיסוי של 25% ל-50%, בנוסף ל-17% מע"מ ומס יסף שינוע בין 2%-3%. ואולי הרשות עוד עלולה לדרוש מס כמה שנים אחורה, או אפילו לכל שנות הפעילות".
מה קורה במציאות?
"במילים פשוטות: מי שיש לו מטבעות בשווי מצוטט של 10 מיליון דולר ויחליט לממש 10% מהם, כלומר להפוך אותם למיליון דולר או שקל בעו"ש - לא יודע כמה מס הוא יידרש לשלם. אם יסווג כסוחר, הוא יידרש ל-50% פלוס מע"מ; ואם כמשקיע פסיבי הוא ישלם 25%. וכל זה עוד לפני שהתחלנו לחשוש מאפשרות של דרישת מיסוי בגין רווחי העבר".
אפשרות שכשירצה לממש 1 מיליון דולר ולשלם בגינם מס הוא יידרש למיסוי על כל ה-10 מיליון שלו?
"אולי, מי יודע? אף אחד לא יודע. אני חייב לציין שרשות המסים היא בין הראשונים להתייחס, לפרסם ולפעול. בגלל זה אני מעריך ומצפה שייעשו הפעולות הנכונות בתקופת הביניים הנוכחית. במסגרתה, בין היתר, ילמדו בעלי המטבעות הדיגיטליים איך להיכנס למערכת הדיווחים והתשלומים - שאכן תצליח לקלוט אותם. איך זה יקרה? זה פשוט: נדרשת הודעה של הרשות שקובעת שהמעבר מעולם המטבעות הדיגיטליים לכסף רגיל הוא אירוע מס שחייב במס רווחי הון שעומד בארץ על 25%. זה ייצר ודאות, יגשר על המחסור בחקיקה, יעשיר את קופת המדינה בסכומים יפים - וגם ישים סוף לטענות, שאינני מסכים איתן, שיש לראות את ההכנסה מביטקוין כאילו מדובר בהפרשי שער בין מטבעות הפטורים ממס למי שזה לא תחום עיסוקו - מה שהופך את כל המערכת לעוד יותר מבלבלת".
מה צריכות הרשויות לעשות?
"רשות המסים כבר עושה. בתחילת 2017 היא פרסמה טיוטת נהלים בתחום פעילות המטבעות הדיגיטליים, ובאמצע ינואר עוד טיוטת חוזר בתחום ההנפקה של מטבעות ICO (מטבעות וירטואליים). יותר מזה, ברשות קשובים, קולטים דיווחים, מקשיבים לטענות. רק שזה נושא מאוד מורכב והסתכלות פרטנית מחריפה את אי-הוודאות".
אם רשות המסים נגישה ושומעת, אז מה הבעיה של משקיע למממש, לדווח לה, לשלם וזהו?
"צריך להפריד בין מקרים נקודתיים שבמסגרתם נקבע הסכם ספציפי עם חבות מס, לבין עמדה רשמית. חייבים להסיר את הספקות מהשוק. כרגע חשוב שהרשות תאמר בצורה ברורה: 'בואו, שלמו 25% מס, ניישר קו ומפה נמשיך'. ואז, אחרי שייכתב החוק החדש ויאושר בכנסת - הנישומים ישלמו מאותו רגע על-פי החוק. כללי המשחק בהוראות המעבר חייבים להיות ברורים לשני הצדדים. המדינה מתחייבת לא לפעול רטרואקטיבית, והנישומים מבינים שלא יוכלו לטעון בעתיד שמגיע להם החזר - ובלבד שלא מדובר בחקיקה שמפלה באופן גורף לרעתם".
אפשר לשלם מסים בביטקוין?
"יש רשויות, במחוזות בשווייץ וכנראה שבעוד, שמקבלות תשלומים במטבעות דיגיטליים. אצלנו לא. עוד לא".
אם חובה לשלם מס בשקלים הרי שצריך לפדות את המטבע הדיגיטלי למט"ח, להעביר לארץ ולהמיר לשקלים.
"זו בעיה גדולה והיא אינה בעיית מס. הבנקים קיבלו הנחיות מבנק ישראל להקפיד ולהיזהר. מה שאומר, שגם שכאשר הסתיימו מהלכים מול רשות המסים, נמכרו מטבעות ונפתח חשבון בחו"ל שמחזיק את הכסף בדולרים או באירו - קשה להעביר את הכסף לארץ. כך שבפועל, אי-אפשר לשלם מסים".
למה?
"כי הבנקים לא מוכנים לקבל כסף שאיכשהו נגע במטבעות דיגיטליים ולא משנה כמה הסברים יקבלו בעניין. ברוב המקרים לא קשה להראות את התפתחות ההשקעה, להסביר ולהראות שאין כסף שחור, שאין עבירות טרור או סמים - אבל המערכת הבנקאית לא יודעת להסתכל על זה והם תלויים בהוראות הפיקוח. במתמטיקה של החיים, כפי שהיא היום, הטובים נדפקים. מי שמדווח, שמגיע להסכם עם הרשות שמעוניינת לגבות מס, מתקשה לבצע את מהלך התשלום בגלל מגבלת הבנקים".
מה אומרות הרשויות?
■ הבנקים
ההתנהלות המקובלת מחלקת את משקיעי המטבעות הדיגיטליים לאנשי מסחר ופרטיים. את הסוחרים, הדילרים, הם מנטרלים. לא מטפלים בהם כי לא יודעים איך. הפרטיים, אם הם לקוחות מוכרים, הבנקים משרתים אותם בהעברת מט"ח, גם לחו"ל לרכישה וגם לארץ במכירה.
לקוח שמבקש לשחרר רווחים נדרש על ידי הבנק להראות את מסלול הכסף, שערי המטבע לאורך הזמן, דיווח אירועי קנייה ומכירה של מטבעות בינם לבינם. מבקשים גם אישור של רואה חשבון או של רשות המסים שהרווחים שמומשו דווחו לרשויות המס. במקרה של סכומים גבוהים במיוחד נערכת בדיקה במאגרי המידע של הרשות למניעת הלבנת הון.
■ רשות המסים
"רווח המופק ממימוש של מטבע דיגיטלי חייב במס רווח הון. כלומר, בהתאם לעמדת רשות המסים שבאה לידי ביטוי בטיוטת החוזר בעניין, כל עוד אדם מחזיק במטבע דיגיטלי אך אינו ממיר אותו לשקלים ואינו רוכש מוצר או שירות תמורתו - אין הוא חייב במס. כאשר הוא מבקש לרכוש מוצר או שירות בחלק מהמטבעות שברשותו, הוא חייב במס רווח הון על הרווח שהפיק מהסכום בו השתמש. מעשית, עליו להגיש טופס דווח על רווח הון ולצרף את תשלום המס הנובע. כמו כן, כפי שציינו, חוזר אינו קובע חוק חדש אלא מפרש את החוק הקיים".
■ בנק ישראל
מפנה לדברי המשנה לנגידה בוועדת הכספים מיום ה-8 בינואר 2018: " ... האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש ומשמשים להלבנת הון, מימון פשיעה וכדומה... לכן, כל בנק נדרש להגדיר האם הוא נותן ללקוחות שירותים בתחום, ואם כן - כיצד ינהל את הסיכונים... בפיקוח על הבנקים הוקם צוות פנימי שבוחן ולומד את הנושא והוא נמצא בתחילת העבודה... בשלב זה, הפיקוח לא יכול לתת מענה ללקוחות שהבנקים מסרבים לאפשר להם להמיר את הכסף בחשבונם למטבעות וירטואליים.
"במידה ויימצא פתרון, הוא יצטרך להינתן במשותף עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולהיות מקובל עליה".
