גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אובססיית התקשורת שסיבכה את נתניהו: כל הטקטיקות

אחת הטקטיקות המרכזיות של נתניהו היא מחיקת ההבדלים בין גופי התקשורת והעיתונאים השונים והצגתם כגוף אחד ערטילאי - "התקשורת" ■ בכך הוא מטמיע בציבור את התחושה שכל העיתונאים הם מסה אחת, וכשאין פנים - קל יותר להשחית את "האחר" ■ מגזין "פירמה"

בנימין נתניהו  / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

כמו שהיקום מוגדר לא רק על-ידי ה"יש", אלא גם על-ידי ה"אין", כך אי-אפשר להבין את בנימין נתניהו ללא ניתוח הרומן המאני-דיפרסי שלו עם התקשורת לאורך יותר משני עשורים, מאז שסימן לעצמו כיעד את כיסא ראש הממשלה.

בשנת 2017 העניק ראש הממשלה בנימין נתניהו שני ראיונות טלוויזיוניים בלבד לתקשורת הישראלית. הראשון - ראיון חנפני, שהצטעצע כ"עיתונאי", בערוץ 20, שממנו זכורים בעיקר הנהוני ההסכמה של הכתבים שמעון ריקלין ואלירן טל; איכות הסאונד הנוראית; איש ההפקה שזחל על הרצפה באמצע הראיון; וגם השאלה הביקורתית הזו של ריקלין: "אולי הגיע הזמן לשינוי חקיקה אדוני ראש הממשלה, כמו בצרפת ובמקומות אחרים, שאם אין עבירה קריטית ומהותית - אז לא צריך לחקור את ראש הממשלה וכך לאפשר לו לנהל את המדינה כמו שצריך?". שמונה חודשים בלבד עברו מאז הראיון, והוא כבר נלמד ומנותח במסגרת לימודי תקשורת בכל רחבי הארץ, ואם עוד לא צפיתם בו פשוט תעשו גוגל (ראיון, ערוץ 20, ריקלין), לא תתאכזבו והאקטואליות שלו לא נעלמה.

בראיון הטלוויזיוני השני נתניהו הפתיע. הוא בחר לגוון והתראיין לערוץ 20. נראה גם שהוא לא למד לקח מהראיון הטלוויזיוני הקודם, והתיישב לעוד ראיון תוקפני עם הכתב המדיני של הערוץ שמעון ריקלין.

היה עוד ראיון אחד ברדיו, ברשת ב', לכבוד 70 שנה למדינה, ופעם נוספת ראש הממשלה עלה לשידור בגל"צ כדי להחניף ולברך את יהורם גאון ליום הולדתו. מתי עוד שמענו אותו עונה לשאלות? פעמיים בכנסת - הוא השיב לשאלות הח"כים - אירוע פנומנלי שזכה לסיקור נרחב מטבע הדברים. ובכמה הזדמנויות נוספות, שנקרו במסעותיו המרובים, הוא השיב לשאלות של כתבים, בעיקר זרים, בחו"ל.

מה לעשות, האיש לא אוהב להתראיין בעברית, מה תעשו לו? אף אחד לא הגדיר תחת המונח "דמוקרטיה" סעיף על חובתו של המנהיג לענות לשאלות בעברית. כפי שהתברר לאחרונה - ולא רק בישראל - המונח "דמוקרטיה" זקוק לריענון. אולי אפילו טלטול. אלא שנתניהו הוא ראש קטן בכל הנוגע לסטנדרטים דמוקרטיים. הוא בחר להתמקד בכנסי מעריצים או בנאומים חגיגיים, למשל בוועידת "גלובס". חלק מהאירועים הוגדרו כ"מסיבת עיתונאים בלי שאלות" (הסטארט-אפ של נתניהו מהשנתיים האחרונות), אם כי באורח נסי ממש, הן החלו בסמוך לפתיחת מהדורות הערב. והמהדורות שידרו ובגדול.

נתניהו יצא למלחמה

קארל פון קלאוזביץ', מאבות המחשבה האסטרטגית המודרנית, טבע את המשפט "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים". הוא צדק. מדינאים ופוליטיקאים בדרך-כלל לא יוצאים למלחמה אם הם לא יודעים בדיוק איזו מטרה פוליטית היא משרתת, ומה בדיוק הם מעוניינים להשיג. נתניהו יצא למלחמה. מלחמה נגד התקשורת. והאמת, בואו נודה, אין אופנתי מזה. החוק העתיק אומר ש"האנדרדוג הנרדף" יזכה לאמפתיה וקולות, אלא שנתניהו שיכלל את הנוסחה ההיסטורית הזו והצליח לגרום לציבורים גדולים להאמין באמת ובתמים שהוא אנדרדוג נרדף. זאת, במקביל לעבודה הצדדית שלו כאיש הכי חזק בפירמידה הישראלית. ובעוד משחקי המלחמה עם התקשורת נמשכו, הסקרים הצביעו על עלייה בתמיכה בנתניהו לעומת ירידה וחוסר אמון גובר בעיתונאים ובתקשורת בכלל.

יש בכל זאת פרדוקס במערכת היחסים בין התקשורת לנתניהו. מצד אחד, עיתונאים רבים, ותיקים כצעירים, לא אוהבים אותו משלל סיבות אידאולוגיות, כלכליות, פוליטיות, רגשיות. מצד שני, אותה התקשורת ממש מעריצה אותו. כמעט סוגדת לו. לא פלא שנתניהו גדל להיות הילד המפונק שמותר לו הכל: להשתמש בתקשורת לפי רצונו ובתנאים שלו (ב-2015 סירב להתראיין לרביב דרוקר בערוץ 10, ולכן התראיין רק לערוץ 2), לאיים עליה (פתיחה וסגירה של ערוצים) ולהסית נגדה (נאום החמוצים, יצירת זהות בין השמאל לתקשורת, וכמובן הירידה האינפנטילית על הגבות של משה נוסבאום בכנס הליכוד).

"התקשורת והשמאל התגייסו למסע ציד נגדי", רעם נתניהו על הבמה באוגוסט 2017. איך התקשורת מקפחת אותך, מר ראש הממשלה? הרי התקשורת משתוקקת לארח אותך באולפן וכשאתה בא מתייחסים אליך כמו אל מלך. ערב הבחירות האחרונות הגדילה לעשות חברת החדשות של ערוץ 2 ונתנה לך להופיע על מסך ענק כמו קיסר מורם מעם, בזמן שכל מתחריך הופיעו בגודל טבעי.

אדיקות של נזיר בודהיסטי

הדבר המרתק הוא שתוך כדי המתקפה המוצלחת שלו על התקשורת, הוא מצליח באופן אבסורדי גם להתבכיין על כך שהיא מקפחת אותו ומנסה להפילו. באדיקות של נזיר בודהיסטי חוזר נתניהו על אותן שלוש מנטרות: "התקשורת רודפת אותי ואת משפחתי"; "התקשורת לא רוצה אותי בשלטון ומבצעת הפיכה", ו"התקשורת לא מסקרת את הדברים הטובים שאני עושה". לאלה נוספות לפי הצורך מנטרות קצרות טווח כגון "תעשיית הדכדוך", "הם רואים פקקים, אני רואה מחלפים", "חמוצים", "אליטות" ו"התקשורת לא משקפת את רצון הציבור".

מנטרות אלה ואחרות נצרבות בתודעה הציבורית והופכות במהרה ל"עבר". העבר בתורו מסדר את ההבנה האנושית ומחנך את העתיד על-ידי היטמעות עמוקה בתרבות והפיכת המנטרות לרשת של אמיתות, תפיסות, רעיונות ואמונות: "התקשורת שמאלנית, אשכנזית, אליטיסטית ומתנכלת לשלטון". המפעל החינוכי של נתניהו הושלם. ניצחון.

בקשר לטענה האבסורדית בדבר התקשורת השמאלנית - ברצינות, הגיע הזמן להפריך את המיתוס הזה. האם התקשורת מסקרת את הנעשה בחייהם של הפלסטינים הנחנקים תחת המשטר הצבאי הישראלי? לעתים נדירות. האם הגישה השלטת בעיתונות הכלכלית יכולה להיחשב כשמאלית? עד מחאת 2011 היא בקושי סיקרה את קשרי ההון-שלטון או את מצב הדיור הציבורי. האם היא בעד התארגנויות עובדים? תלוי במזג האוויר.

למעשה, חלקים נרחבים בעיתונות הכלכלית סוגדים בדיוק לאותה התפיסה הימנית-ליברלית שהוא מחזיק בה ומטיף לה. מבלי להיכנס לשמות של עיתונאים ימניים, בכירים ומרכזיים (ויש הרבה כאלה) בכלל גופי התקשורת, חייבים לשאול: האם ישראל היום, מקור ראשון, רדיו קול חי, NRG, סרוגים, אתר מידה, ערוץ 7, בחדרי חרדים, גלי ישראל, ערוץ מורשת, ערוץ 20, עשרות עלונים שמחולקים חינם בבתי כנסת, ואינסוף עיתונים ואתרים חרדיים - האם זו התקשורת השמאלנית? האמת היא שהתקשורת היא לא ימין ולא שמאל. היא בממוצע מפלגת אווירה.

בחזרה לקלאוזביץ'. אם המטא-אסטרטגיה של נתניהו היא להחזיק בשלטון והאסטרטגיה היא לשרוד בכל אמצעי אפשרי, אז אחת הטקטיקות המרכזיות שלו היא מחיקת ההבדלים בין גופי התקשורת והעיתונאים השונים והפיכתם לגוף אחד ערטילאי - "התקשורת". ביטולם של הפרטים כאנשים בעלי מחשבות ותפיסות פוליטיות שונות או אפילו בעלי תחומי סיקור נפרדים - מקמעונאות וצרכנות ועד רווחה וחינוך - הופך אוטומטית את ציבור העיתונאים למסה אחת גדולה של "אנשי שמאל אליטיסטים שמתנכלים לשלטון". וכשאין שום התייחסות לאדם כאדם (למעט מקרים יוצאי דופן כמו רביב דרוקר), הרבה יותר קל לשנוא, להאשים, לטנף. כשאין פנים, קל יותר להשחית את "האחר" ולהתמסר לדף המסרים.

מבחני נאמנות והתנכרות למחשבה ביקורתית

כשנתניהו החל להסית נגד המשטרה, זה אמנם היה חידוש אבל אף אחד כבר לא הופתע, על רקע החקירות שבהן הסתבך.

פולחני אישיות, הפחדה, הדרת "האחר", מתן לגיטימציה לשנאה ואדישות כלפי ה"זר", זלזול גובר במוסדות השלטון, מבחני נאמנות והתנכרות למחשבה ביקורתית - כל אלה כרוכים ביחסים הטעונים של ראש הממשלה עם התקשורת, שהיא גורם משמעותי באיזונים והבלמים שמשמרים את הדמוקרטיה. לא פלא, אם כך, שהם מתנגשים זה בזה מדי יום. מצד שני, התקשורת היא מדיום בעל כוחות-על בתחום שטיפת המוח והתעמולה.

במופעי האימה האחרונים של נתניהו, בעיקר בכנסים אבל גם בראיונות שהוצגו פה, שמענו מפיו שלו שהוא מתנגד לזרועות החוק, לביקורת ציבורית, להפגנות ולעיתונות. האם הבן של ההיסטוריון לא יודע מהי דמוקרטיה?

נתניהו הבין הרבה לפני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שאזרחי העידן הפוסטמודרני מותשים מרוב נרטיבים, שטף מידע בלתי ניתן לעיכול ודיסאינפורמציה ועכשיו מה שהם רוצים זה סיפור טוב, ושיכניס בו אהבה ("אני אוהב אתכם!", קורא נתניהו אל מעריציו בכנסים התכופים שנערכו בשנה האחרונה).

לתקשורת יש תפקיד מהותי בהמחזת הסיפור. מה שהתקשורת מדווחת עליו קורה, מדובר, חי. מה שהיא לא מדווחת עליו - קרה פעם, מתישהו, אולי, זה לא משנה. הפגנה שלא מדווחים עליה לא קרתה. המלצות שלא דיווחו עליהן לא הומלצו. כבר מזמן עבר נתניהו להנהגה נוסח הקוסם מארץ עוץ - הוא שולח הולוגרמות לאזרחיו הגמדים בפייסבוק ונותן להם ישראל מדומיינת. אם תרצו אין זו אגדה.

בהקדמה לספר "אומץ ופוליטיקה" שיצא לאור ב-1960, שעליו זכה בפרס פוליצר, כתב הנשיא האמריקאי לשעבר ג'ון פ. קנדי: "פוליטיקאים אלה הם האנשים האמיתיים שמסירותם ונאמנותם לעמם גברה על חישוביהם הפרטיים והפוליטיים, ואשר הוכיחו אומץ לב במלוא מובן מלה, וכן אמון מלא בדמוקרטיה. אנשים אלה עיצבו את דמות הסנאט של ארה"ב, שלא יהיו בית לאוסף של גלמים הכורעים בהכנעה בפני דעות בוחריהם, או חבורת חנפנים, שכישרונם היחיד הוא לנחש לאן נושבת הרוח וללכת אחריה".

מה אומרים? לא אומרים. 

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

צילומי לוויין חושפים: מטוסי ה-F22 על מסלול ההמראה בבסיס עובדה

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים