גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אובססיית התקשורת שסיבכה את נתניהו: כל הטקטיקות

אחת הטקטיקות המרכזיות של נתניהו היא מחיקת ההבדלים בין גופי התקשורת והעיתונאים השונים והצגתם כגוף אחד ערטילאי - "התקשורת" ■ בכך הוא מטמיע בציבור את התחושה שכל העיתונאים הם מסה אחת, וכשאין פנים - קל יותר להשחית את "האחר" ■ מגזין "פירמה"

בנימין נתניהו  / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

כמו שהיקום מוגדר לא רק על-ידי ה"יש", אלא גם על-ידי ה"אין", כך אי-אפשר להבין את בנימין נתניהו ללא ניתוח הרומן המאני-דיפרסי שלו עם התקשורת לאורך יותר משני עשורים, מאז שסימן לעצמו כיעד את כיסא ראש הממשלה.

בשנת 2017 העניק ראש הממשלה בנימין נתניהו שני ראיונות טלוויזיוניים בלבד לתקשורת הישראלית. הראשון - ראיון חנפני, שהצטעצע כ"עיתונאי", בערוץ 20, שממנו זכורים בעיקר הנהוני ההסכמה של הכתבים שמעון ריקלין ואלירן טל; איכות הסאונד הנוראית; איש ההפקה שזחל על הרצפה באמצע הראיון; וגם השאלה הביקורתית הזו של ריקלין: "אולי הגיע הזמן לשינוי חקיקה אדוני ראש הממשלה, כמו בצרפת ובמקומות אחרים, שאם אין עבירה קריטית ומהותית - אז לא צריך לחקור את ראש הממשלה וכך לאפשר לו לנהל את המדינה כמו שצריך?". שמונה חודשים בלבד עברו מאז הראיון, והוא כבר נלמד ומנותח במסגרת לימודי תקשורת בכל רחבי הארץ, ואם עוד לא צפיתם בו פשוט תעשו גוגל (ראיון, ערוץ 20, ריקלין), לא תתאכזבו והאקטואליות שלו לא נעלמה.

בראיון הטלוויזיוני השני נתניהו הפתיע. הוא בחר לגוון והתראיין לערוץ 20. נראה גם שהוא לא למד לקח מהראיון הטלוויזיוני הקודם, והתיישב לעוד ראיון תוקפני עם הכתב המדיני של הערוץ שמעון ריקלין.

היה עוד ראיון אחד ברדיו, ברשת ב', לכבוד 70 שנה למדינה, ופעם נוספת ראש הממשלה עלה לשידור בגל"צ כדי להחניף ולברך את יהורם גאון ליום הולדתו. מתי עוד שמענו אותו עונה לשאלות? פעמיים בכנסת - הוא השיב לשאלות הח"כים - אירוע פנומנלי שזכה לסיקור נרחב מטבע הדברים. ובכמה הזדמנויות נוספות, שנקרו במסעותיו המרובים, הוא השיב לשאלות של כתבים, בעיקר זרים, בחו"ל.

מה לעשות, האיש לא אוהב להתראיין בעברית, מה תעשו לו? אף אחד לא הגדיר תחת המונח "דמוקרטיה" סעיף על חובתו של המנהיג לענות לשאלות בעברית. כפי שהתברר לאחרונה - ולא רק בישראל - המונח "דמוקרטיה" זקוק לריענון. אולי אפילו טלטול. אלא שנתניהו הוא ראש קטן בכל הנוגע לסטנדרטים דמוקרטיים. הוא בחר להתמקד בכנסי מעריצים או בנאומים חגיגיים, למשל בוועידת "גלובס". חלק מהאירועים הוגדרו כ"מסיבת עיתונאים בלי שאלות" (הסטארט-אפ של נתניהו מהשנתיים האחרונות), אם כי באורח נסי ממש, הן החלו בסמוך לפתיחת מהדורות הערב. והמהדורות שידרו ובגדול.

נתניהו יצא למלחמה

קארל פון קלאוזביץ', מאבות המחשבה האסטרטגית המודרנית, טבע את המשפט "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים". הוא צדק. מדינאים ופוליטיקאים בדרך-כלל לא יוצאים למלחמה אם הם לא יודעים בדיוק איזו מטרה פוליטית היא משרתת, ומה בדיוק הם מעוניינים להשיג. נתניהו יצא למלחמה. מלחמה נגד התקשורת. והאמת, בואו נודה, אין אופנתי מזה. החוק העתיק אומר ש"האנדרדוג הנרדף" יזכה לאמפתיה וקולות, אלא שנתניהו שיכלל את הנוסחה ההיסטורית הזו והצליח לגרום לציבורים גדולים להאמין באמת ובתמים שהוא אנדרדוג נרדף. זאת, במקביל לעבודה הצדדית שלו כאיש הכי חזק בפירמידה הישראלית. ובעוד משחקי המלחמה עם התקשורת נמשכו, הסקרים הצביעו על עלייה בתמיכה בנתניהו לעומת ירידה וחוסר אמון גובר בעיתונאים ובתקשורת בכלל.

יש בכל זאת פרדוקס במערכת היחסים בין התקשורת לנתניהו. מצד אחד, עיתונאים רבים, ותיקים כצעירים, לא אוהבים אותו משלל סיבות אידאולוגיות, כלכליות, פוליטיות, רגשיות. מצד שני, אותה התקשורת ממש מעריצה אותו. כמעט סוגדת לו. לא פלא שנתניהו גדל להיות הילד המפונק שמותר לו הכל: להשתמש בתקשורת לפי רצונו ובתנאים שלו (ב-2015 סירב להתראיין לרביב דרוקר בערוץ 10, ולכן התראיין רק לערוץ 2), לאיים עליה (פתיחה וסגירה של ערוצים) ולהסית נגדה (נאום החמוצים, יצירת זהות בין השמאל לתקשורת, וכמובן הירידה האינפנטילית על הגבות של משה נוסבאום בכנס הליכוד).

"התקשורת והשמאל התגייסו למסע ציד נגדי", רעם נתניהו על הבמה באוגוסט 2017. איך התקשורת מקפחת אותך, מר ראש הממשלה? הרי התקשורת משתוקקת לארח אותך באולפן וכשאתה בא מתייחסים אליך כמו אל מלך. ערב הבחירות האחרונות הגדילה לעשות חברת החדשות של ערוץ 2 ונתנה לך להופיע על מסך ענק כמו קיסר מורם מעם, בזמן שכל מתחריך הופיעו בגודל טבעי.

אדיקות של נזיר בודהיסטי

הדבר המרתק הוא שתוך כדי המתקפה המוצלחת שלו על התקשורת, הוא מצליח באופן אבסורדי גם להתבכיין על כך שהיא מקפחת אותו ומנסה להפילו. באדיקות של נזיר בודהיסטי חוזר נתניהו על אותן שלוש מנטרות: "התקשורת רודפת אותי ואת משפחתי"; "התקשורת לא רוצה אותי בשלטון ומבצעת הפיכה", ו"התקשורת לא מסקרת את הדברים הטובים שאני עושה". לאלה נוספות לפי הצורך מנטרות קצרות טווח כגון "תעשיית הדכדוך", "הם רואים פקקים, אני רואה מחלפים", "חמוצים", "אליטות" ו"התקשורת לא משקפת את רצון הציבור".

מנטרות אלה ואחרות נצרבות בתודעה הציבורית והופכות במהרה ל"עבר". העבר בתורו מסדר את ההבנה האנושית ומחנך את העתיד על-ידי היטמעות עמוקה בתרבות והפיכת המנטרות לרשת של אמיתות, תפיסות, רעיונות ואמונות: "התקשורת שמאלנית, אשכנזית, אליטיסטית ומתנכלת לשלטון". המפעל החינוכי של נתניהו הושלם. ניצחון.

בקשר לטענה האבסורדית בדבר התקשורת השמאלנית - ברצינות, הגיע הזמן להפריך את המיתוס הזה. האם התקשורת מסקרת את הנעשה בחייהם של הפלסטינים הנחנקים תחת המשטר הצבאי הישראלי? לעתים נדירות. האם הגישה השלטת בעיתונות הכלכלית יכולה להיחשב כשמאלית? עד מחאת 2011 היא בקושי סיקרה את קשרי ההון-שלטון או את מצב הדיור הציבורי. האם היא בעד התארגנויות עובדים? תלוי במזג האוויר.

למעשה, חלקים נרחבים בעיתונות הכלכלית סוגדים בדיוק לאותה התפיסה הימנית-ליברלית שהוא מחזיק בה ומטיף לה. מבלי להיכנס לשמות של עיתונאים ימניים, בכירים ומרכזיים (ויש הרבה כאלה) בכלל גופי התקשורת, חייבים לשאול: האם ישראל היום, מקור ראשון, רדיו קול חי, NRG, סרוגים, אתר מידה, ערוץ 7, בחדרי חרדים, גלי ישראל, ערוץ מורשת, ערוץ 20, עשרות עלונים שמחולקים חינם בבתי כנסת, ואינסוף עיתונים ואתרים חרדיים - האם זו התקשורת השמאלנית? האמת היא שהתקשורת היא לא ימין ולא שמאל. היא בממוצע מפלגת אווירה.

בחזרה לקלאוזביץ'. אם המטא-אסטרטגיה של נתניהו היא להחזיק בשלטון והאסטרטגיה היא לשרוד בכל אמצעי אפשרי, אז אחת הטקטיקות המרכזיות שלו היא מחיקת ההבדלים בין גופי התקשורת והעיתונאים השונים והפיכתם לגוף אחד ערטילאי - "התקשורת". ביטולם של הפרטים כאנשים בעלי מחשבות ותפיסות פוליטיות שונות או אפילו בעלי תחומי סיקור נפרדים - מקמעונאות וצרכנות ועד רווחה וחינוך - הופך אוטומטית את ציבור העיתונאים למסה אחת גדולה של "אנשי שמאל אליטיסטים שמתנכלים לשלטון". וכשאין שום התייחסות לאדם כאדם (למעט מקרים יוצאי דופן כמו רביב דרוקר), הרבה יותר קל לשנוא, להאשים, לטנף. כשאין פנים, קל יותר להשחית את "האחר" ולהתמסר לדף המסרים.

מבחני נאמנות והתנכרות למחשבה ביקורתית

כשנתניהו החל להסית נגד המשטרה, זה אמנם היה חידוש אבל אף אחד כבר לא הופתע, על רקע החקירות שבהן הסתבך.

פולחני אישיות, הפחדה, הדרת "האחר", מתן לגיטימציה לשנאה ואדישות כלפי ה"זר", זלזול גובר במוסדות השלטון, מבחני נאמנות והתנכרות למחשבה ביקורתית - כל אלה כרוכים ביחסים הטעונים של ראש הממשלה עם התקשורת, שהיא גורם משמעותי באיזונים והבלמים שמשמרים את הדמוקרטיה. לא פלא, אם כך, שהם מתנגשים זה בזה מדי יום. מצד שני, התקשורת היא מדיום בעל כוחות-על בתחום שטיפת המוח והתעמולה.

במופעי האימה האחרונים של נתניהו, בעיקר בכנסים אבל גם בראיונות שהוצגו פה, שמענו מפיו שלו שהוא מתנגד לזרועות החוק, לביקורת ציבורית, להפגנות ולעיתונות. האם הבן של ההיסטוריון לא יודע מהי דמוקרטיה?

נתניהו הבין הרבה לפני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שאזרחי העידן הפוסטמודרני מותשים מרוב נרטיבים, שטף מידע בלתי ניתן לעיכול ודיסאינפורמציה ועכשיו מה שהם רוצים זה סיפור טוב, ושיכניס בו אהבה ("אני אוהב אתכם!", קורא נתניהו אל מעריציו בכנסים התכופים שנערכו בשנה האחרונה).

לתקשורת יש תפקיד מהותי בהמחזת הסיפור. מה שהתקשורת מדווחת עליו קורה, מדובר, חי. מה שהיא לא מדווחת עליו - קרה פעם, מתישהו, אולי, זה לא משנה. הפגנה שלא מדווחים עליה לא קרתה. המלצות שלא דיווחו עליהן לא הומלצו. כבר מזמן עבר נתניהו להנהגה נוסח הקוסם מארץ עוץ - הוא שולח הולוגרמות לאזרחיו הגמדים בפייסבוק ונותן להם ישראל מדומיינת. אם תרצו אין זו אגדה.

בהקדמה לספר "אומץ ופוליטיקה" שיצא לאור ב-1960, שעליו זכה בפרס פוליצר, כתב הנשיא האמריקאי לשעבר ג'ון פ. קנדי: "פוליטיקאים אלה הם האנשים האמיתיים שמסירותם ונאמנותם לעמם גברה על חישוביהם הפרטיים והפוליטיים, ואשר הוכיחו אומץ לב במלוא מובן מלה, וכן אמון מלא בדמוקרטיה. אנשים אלה עיצבו את דמות הסנאט של ארה"ב, שלא יהיו בית לאוסף של גלמים הכורעים בהכנעה בפני דעות בוחריהם, או חבורת חנפנים, שכישרונם היחיד הוא לנחש לאן נושבת הרוח וללכת אחריה".

מה אומרים? לא אומרים. 

עוד כתבות

שלמה אליהו / צילום: איל יצהר

הממונה החדש של שוק ההון נותן לשלמה אליהו קרדיט. לא יתערב כרגע בקרבות בחברת מגדל

זאת על פי הערכות בשוק, ובניגוד לציפיות קודמות כי הפיקוח על הביטוח יראה בצעד שהוביל אליהו בשבוע שעבר כפגיעה בממשל התאגידי ● ככל הידוע, רשות שוק ההון בראשות ד"ר משה ברקת, נמצאת בקשר ישיר מול אליהו ומגדל, ומעוניינת לספק לחברה "שקט ורוגע" כדי "לעבוד כמו שצריך"

סקי משפחתי / צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

לגלוש בין האותיות הקטנות: יומן מסע לא קל של אבא פלוס ילד

ההכנה לנסיעת סקי היא תהליך שעלול לעלות ביוקר אם אתם לא מספיק מנוסים. קצת כמו בעסקי החתונות, גם ענף הסקי בארץ שורץ כרישים שאורבים לחסר הניסיון ● ללמוד מטעויות של אחרים, יומן מסע של אבא פלוס ילד

שוקו טרה / צילום: ליאור נורדמן

נדחתה בקשת שטראוס להוריד את קמפיין שוקו טרה ללא סוכר

שטראוס ביקשה מהרשות השנייה למנוע את שידור הפרסומת של טרה למותג השוקו שלה, בטענה כי היא מטעה את הציבור לחשוב שהשוקו איננו ממותק - בעוד שבפועל הוא ממותק בסטיביה ● הרשות: "אין בעובדה שהמוצרים כוללים רכיבים שונים כדי להביא לכך שההשוואה תהיה בלתי הוגנת"

אדם רוכב על קורקינט של BIRD / צילום: רויטרס

אלפי שקלים בחודש: תעשיית מטעיני הקורקינטים הגיעה לישראל

בירד, שהחלה לפעול בישראל לפני מספר חודשים, מפזרת קורקינטים חשמליים להשכרה ברחבי העיר • המודל העסקי המיוחד מחייב את בירד לשלם ל"צפרים", אנשים שמשקיעים שעות בכל יום באיסוף קורקינטים, הטענתם והחזרתם לרחוב • התשלום - לעיתים 10 אלפים שקלים בחודש - מוביל לתחרות עזה בין הצפרים • עתה, החלת כללי בטיחות חדשים מאיימת לשנות להם את המשחק

צילום / איל יצהר

חזן העליב את ראש אגף שיקום נכים והורחק מהכנסת ל-6 שבועות

בנוסף, יש מספר תלונות נוספות על חזן, שטרם נכללו בהחלטת ועדת האתיקה ● חזן יוכל להמשיך להצביע במליאה, אך לא לנאום ולהשתתף מעבר למימוש זכות ההצבעה

בועז גולן / צילום: אוניברסיטת חיפה

הליך הפרה נגד ערוץ 20 בגין הראיון עם מצית ביה"ס הדו-לשוני

הראיון של בועז גולן עם יצחק גבאי, מצית בית הספר הדו-לשוני, בתוכנית "אולפן פתוח" בערוץ 20, לווה בחלק מהזמן בכתובית "שנתיים מאסר למציתי בית הספר הדו-לשוני - היה שווה לחכות" ● הרשות השנייה: "מדובר בחציית קו אדום"

גט לוסט  / צילום: יונתן בן חיים

שותים את החורף: כמה קוקטיילים שלא שותים בכל עונה

לא בטוח שאפשר להכין אותם בבית, אבל בברים שלוקחים ברצינות את עצמם ואת עונות השנה רוקחים קוקטיילים עונתיים מיוחדים ● אלה משתמשים בתבלינים מחממים מקומיים כמו חוואייג' ושואבים השראה מעשבי תיבול מקומיים ואפילו קינוחים אהובים כמו מלאבי

תרזה מיי / צילום: רויטרס

תרזה מיי מכנסת את חברי הקבינט לאישור תכנית הברקזיט, הליש"ט מזנקת בחדות

מיי תכנס את הקבינט מחר במטרה לאשר את התכנית שגובשה מול האיחוד ● מוקדם יותר סגנה של מיי סיפק רמזים בראיון ל-BBC לגבי העתיד לבוא ● הדולר התחזק ב-0.35% מול השקל ● כלכלני הראל: "יש סיכונים משמעותיים בפוליטיקה האירופית וכשמסתכלים על ארה"ב, רואים משק חזק עם שכר עולה, אבטלה יורדת ואינפלציה מעל ליעד הבנק המרכזי" ● סקירת המט"ח היומית של "גלובס"

המתמחים בבית המשפט/  צילום: יוסי זמיר

"בוחן הודה בפניי כי לשכת עורכי הדין הנחתה את הבוחנים 'להקשות, להכשיל ואף להוריד נקודות'"

המתמחים בעריכת דין שנבחנו בשני המועדים האחרונים, שבהם אחוז הנכשלים היה גבוה, משנים טקטיקה: לא עוד דרישה לפקטור אלא דרישה לבטל את הבחינות שנערכו ביוני האחרון ובחורף שעבר, וכן לבטל את הבחינה הקרובה בעוד כמה שבועות. זאת, עד לקביעת קריטריונים ברורים שיסדירו את בדיקת השאלות ● בנוסף, עולות האשמות על הכשלה מכוונת ● מחר יתקיים דיון בנוגע לבחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד בוועדה לביקורת המדינה

מיקרוסופט / צילום: שאטרסטוק

הסכם מסגרת חדש בין מנהל הרכש הממשלתי בחשב הכללי למיקרוסופט במעל ל-100 מיליון שקל

החתימה על ההסכם החדש מגיעה לאחר פיצוץ במשא ומתן בין מיקרוסופט ומנהל הרכש בחשב הכללי, לפני קרוב לשלושה חודשים ● ההסכם כולל רישיונות למערכת ההפעלה מיקרוסופט, למוצרי אופיס, לתוכנות לשרתים המשמשים את משרדי הממשלה ושירותי עדכונים ותחזוקה

עמוס גניש / צילום: רויטרס - Remo Casilli

דירקטוריון טלקום איטליה הודיע על הדחת המנכ"ל עמוס גניש

הסיבה למהלך לא ברורה, אך ככל הנראה היא קשורה לוויכוחים ועימותים בין בעלי המניות סביב תוכנית ההבראה של החברה

רונן סמואל / צילום: יחצ

קורנית דיגיטל היכתה את התחזיות ברבעון השלישי; המנכ"ל: "אנחנו מאוד שוריים לגבי 2019"

יצרנית מערכות הדפוס הדיגיטליות עברה מהפסד לרווח נקי רבעוני, וכך גם מתחילת השנה ● המנכ"ל רונן סמואל: "טכנולוגיית ה-HD שלנו קיבלה מאז ההשקה שלה בתחילת השנה כבר מעל 200 הזמנות" ● החברה מספקת תחזית דומה לזו של האנליסטים לרבעון הרביעי של 2018

יורם דנציגר / צילום: שלומי יוסף

השופט בדימוס יורם דנציגר: "קשה למערכת המשפט עם זדורוב"

את הדברים אמר דנציגר שפרש השנה מכס השיפוט, במסגרת כנס לכבודו שנערך היום (ג') במכללה למינהל

חנת הסעות ממוגנת בשער הנגב / צילום: רפי קוץ

ללמוד בבית ספר הכי ממוגן בעולם זה נורמלי?

חוויית הטילים הולכת איתנו כל היום לכל מקום ● "גלובס" מביא את קולות תושבי הדרום

מדרון חלקלק / צילום: רויטרס - Dominic Ebenbichler

לא כל הנוצץ: על הצד התחרותי של ספורט החורף

הדומיננטיות של הגולשים מאירופה. מחנה הסקי מול מחנה הסנובורד. הגושפנקה האולימפית שהגיעה באיחור. הכסף שרחוק מלהיות מפתה. והפציעות האכזריות ביותר בעולם הספורט ● 5 הערות על הצד התחרותי של ספורט החורף

הקבינט המדיני-ביטחוני מתבוננים על תוכניות מיגון של פיקוד העורף / צילום: טל שניידר

ישיבת הקבינט המדיני-בטחוני הסתיימה; רה"מ תומך ברגיעה

בישיבה דנו השרים באירועי הימים האחרונים בדרום ● כשעה אחרי סיום הישיבה אמר גורם מדיני שהחמאס פנה לישראל באמצעות ארבעה מתווכים וביקש להגיע להפסקת אש, ישראל השיבה שהצעדים בשטח הם שיקבעו

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

המדדים בבורסה טיפסו 0.2% למרות המצב הביטחוני

מדד ת"א 35 עלה 0.24%, מדד ת"א 90 טיפס ב-0.22% ומדד הבנקים עלה 0.18% ● בוול סטריט המדדים נסחרים בנטייה לעליות לאחר הנפילות אתמול ● הנפט מאבד גובה ונסחר סביב 58 דולרים ● אג"ח ברוקלנד קרסו בצל הליכתה של החברה להסדר חוב

בינה מלאכותית / שאטרסטוק

הסטארט-אפ הישראלי שמנסה לפתור את בעיות האמון עם הבנקים

בנקים, בתי חולים וחברות ביטוח נדרשים להזרים מידע אודות לקוחותיהם לחברות טכנולוגיה חיצוניות ●  הסטארט-אפ דואליטי מפתח פלטפורמה שנועדה להתמודד עם הבעייה הזו באמצעות ביטול הצורך באמון בעת ביצוע חישובים על דאטה

קרן אוזן / צילום: אייל יצהר

איוב קרא המליץ על מחליפה לשמאלוב-ברקוביץ': קרן אוזן

המינוי צריך לעבור את אישורה של ועדת גילאור שמאשרת מינויים בכירים בשירות הציבורי ולאחר מכן את אישור הממשלה ● אוזן, 38 ניהלה בעבר את רדיו דרום וביולי האחרון פורסם כי היא צפויה להצטרף כפרילנאסרית לתוכנית "אנשים" של קשת

פרויקט של ברוקלנד  בברוקלין / צילום מאתר החברה

אחרי ההתרסקות לתשואת "זבל": מחזיקי האג"ח של ברוקלנד יצטרכו לבחור בין מו"מ לניסיון השתלטות

דירקטוריון ברוקלנד הורה אמש להנהלת החברה לפתוח במו"מ לארגון מחדש של חובותיה ● למחזיקי האג"ח שעבודים על מרבית נכסי החברה, ובמקרה שיסכימו לדחייה בתשלומי קרן החוב, הם עשויים לבקש תוספת ריבית והשתתפות ברווחים עתידיים ● בעיקר האג"ח מחזיקים קרנות גידור, שחקני נוסטרו ומשקיעים פרטיים