המיליארדר ראטן טאטא, ששימש יו"ר קבוצת טאטא ההודית בין השנים 1991-2012, הוא חבר קרוב של המיליארדר הישראלי ארנון מילצ'ן. מחומרי החקירה עולה כי טאטא נפגש מספר פעמים עם בנימין נתניהו באמצעותו של מילצ'ן. במסגרת משולש היחסים הזה עלה בסביבות 2009 רעיון להקים מפעל לייצור מכוניות בבקעת הירדן שיהפוך לאזור סחר חופשי משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.
על פי חומר החקירה בפרשות נתניהו, היה זה מילצ'ן שהציע את הרעיון ואף היה אמור לגרוף רווח נאה מהמיזם. קבוצת טאטא, המעסיקה ברחבי העולם כ-700 אלף עובדים, מייצרת מכוניות משנת 1998 ומאז 2008 מייצרת את Nano, הנחשבת למכונית הזולה בעולם. הרעיון היה להקים מפעל לייצור מכוניות שייצא את תוצרתו למדינות ערב. המפעל היה אמור להעסיק אלפי עובדים מקומיים וליהנות מפטור מלא ממסים.
בידי חוקרי המשטרה נאסף מידע שלפיו מילצ'ן שכנע את נתניהו להירתם למיזם ייצור כלי הרכב באזור סחר חופשי. על פי המידע, הנתמך על ידי עדים מרכזיים, המיזם נועד להשיא רווחים משמעותיים מאוד למילצ'ן ולטאטא. נתניהו ניסה לרתום גורמים במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון לקידום הפרויקט והפגיש ביניהם לבין טאטא ומילצ'ן. בין היתר טוענים במשטרה כי נתניהו הקים לצורך כך צוות בראשותו של מי שהיה אז מנכ"ל משרדו, אייל גבאי (שהעיד בפרשה).
גורמי המקצוע שנחשפו למיזם הביעו התנגדות נחרצת שנומקה בשלל נימוקים: במישור הביטחוני, הקמת המפעל באזור ספר רגיש חייבה עלויות אבטחה בלתי סבירות למדינה; מבחינה כלכלית נטען כי מדובר בפרויקט שאין לו היתכנות כלכלית ושכל ההצדקה לקיומו הן הטבות המס הנדיבות שהיזמים מקווים לקבל; נטען כי התרומה למשק של המיזם צפויה להיות מינימלית היות שבמפעל יועסקו בעיקר פועלים פלסטיניים וירדנים והמדינה לא תזכה לנתח כלשהו בהכנסות; ומבחינה משפטית נטען כי הקצאת הקרקע והזכויות הנדיבות למיזם חייבת להיעשות בדרך של מכרז. בסופו של דבר היוזמה לא יצאה אל הפועל, לא רק בגלל התנגדות הפקידים אלא גם כתוצאה מאירועי האביבי הערבי שחידדו את חוסר היציבות והסיכונים הביטחוניים באזור.
יצוין כי הפרשה נחשפה רק לאחרונה במסגרת התקדמות החקירה בתיק 1000. אולם מחומרי החקירה עולים סימני שאלה לגבי מידת ההתקדמות של הפרויקט. בסוף 2009, בתקופה שבה המיזם עמד על הפרק, לא דווח עליו דבר - מה שעשוי להעיד כי הרעיון היה מאוד בוסרי. כך למשל לא פורסם דבר מינוי הצוות בראשותו של גבאי ולא ברור האם היה מדובר בצוות בין משרדי שכלל גם נציגים של האוצר, משרד המשפטים ורשות המסים, כמקובל במקרים דומים. גורמים שמילאו באותה עת תפקידים בכירים באוצר וברשות המסים אמרו היום ל"גלובס" כי אינם זוכרים דבר על המיזם של טאטא.
יצוין כי רעיון הקמת אזורי יצוא לסחר חופשי (איל"ח) עלה כבר בממשלות קודמות ונפסל בשלבים מוקדמים. ב-1989, למשל, יזם בעלי מגדלי התאומים בניו-יורק, לארי סילברסטיין, רעיון להקמת אזור כזה בנגב. סילברסטיין הצליח לרתום למיזם את שמעון פרס, אז שר החוץ, שאף קידם את חוק איל"ח שנחקק ב-1994. הרעיון להקמת אזור סחר חופשי ראשון באזור ליקית, קודם גם על ידי ממשלת רבין אך התנגדות הדרג המקצועי באוצר הביאה בסופו של דבר לגניזת הרעיון.
מילצ'ן וטאטא הפכו שותפים עסקיים ב-2008 כשהקימו חברת אבטחה בבעלות משותפת בשם BSI, בעקבות הפיגועים במומבאי, שבמרכזם עמדה ההתקפה על מלון טאג' מאהל המפורסם שבבעלות קבוצת טאטא. החברה המעסיקה ישראלים בוגרי יחידות מובחרות, השב"כ והמוסד מאבטחת את המלון של טאטא בהודו וגם את מועדון הכדורגל של ברצלונה, שנשיאו הוא חבר אישי של מילצ'ן. פעילות החברה שנחשפה לראשונה בכתבה ב"כלכליסט" מ-2011 כללה גם אבטחת מתקנים של אינטל ואייס וכן את חברת ההובלה ברינקס.
קשרי הידידות בין השניים החלו שנים רבות קודם לכן, על רקע הפעילות של טאטא בתעשיית הסרטים ההודית (בוליווד). מילצ'ן, שבעברו הרחוק עסק בסחר בנשק, עבר להפיק סרטים בהוליווד תוך הצהרה שלא יחזור לעולם לתעשיית הנשק - אך חזר בו ככל הנראה לבקשת ידידו ההודי. מקורב למילצ'ן הסביר אז לכתבת "כלכליסט" כי התנאי היחיד של המפיק הישראלי היה שהחברה החדשה לא תמכור שירותים לצבאות או למשרדי הגנה אלא רק לגופים אזרחיים ולא תמכור נשק אלא רק ידע ושירותים.
מילצ'ן, שהונו האישי הוערך ב-4 מיליארד דולר, מוכר בעולם כמפיק סרטים כמו "אישה יפה" ו"מכונת הכסף", והיה מועמד לאוסקר ב-1997 על הפקת "סודות אל.איי". טאטא הוא בן למשפחה שייסדה את קבוצת העסקים הגדולה בהודו.