טכנולוגיות שידור / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
ב-1 בנובמבר 2017 נפל דבר בישראל. עם פיצול ערוץ 2 והמעבר של רשת, קשת וערוץ 10 לאפיקים חדשים, שדרגו הערוצים המסחריים את טכנולוגיית השידור, ועברו מטכנולוגיית SD המיושנת לטכנולוגיית HD, כמקובל בעולם המערבי. מבחינה טכנית המשמעות היא תמונה חדה ואיכותית (בהפרדת פיקסלים גבוהה), כזו שבה ניתן להבחין בניואנסים קטנים יותר. מבחינה אנושית חווייתית, המשמעות היא חשיפה ויזואלית של כל פרט, לטוב ולרע. ובזמן שהטאלנטים שהורגלו לריטוש ולטשטוש פגמים נאלצו להשלים עם הגזירה, העולם בכלל החל לעבור לשלב הבא - שידור בהפרדה גבוהה עוד יותר - טכנולוגיית 4K. למעשה גם כאן בישראל. רשות השידור זצ"ל עברה כבר כמעט לפני עשור לשידור בטכנולוגיית HD, כך שעם עליית תאגיד כאן לאוויר, קיבלו עובדיו את קיומה כעובדה ברורה.
ובינתיים, ברשת, קשת (שבחרה שלא להשתתף בכתבה) ובערוץ 10 עברו רק עכשיו את המשוכה הראשונה. איך הייתה החוויה? תלוי את מי שואלים, אבל ניכר שעל אף ניסיונות לשדר אדישות מהולה בשביעות רצון, היו מאחורי המסך לא מעט חששות. יש שיאמרו היסטריה.
בני כרמלי, במאי הטלוויזיה של רשת, מאשר את התכונה שקדמה לשינוי הרשמי. "הייתה הרגשה של סוף-סוף אנחנו שם, אבל גם של סוף העולם", הוא מספר. "בתוכנית אולפן, נדרשנו להתכונן מבחינת התאורה והאיפור. אם תהיה שערה על השולחן, יראו אותה בבית. קודם לא היו שמים לב לזה. אם בא מרואיין עם קשקשים על הכתף - פתאום רואים את זה בבית. זה דורש יותר בדיקות לפני שנכנסים לשידור".
ממש לערוך מסדר?
"הכל. היום כשאני בא לשידור אני עובר באולפן, ויש נוהל של המלבישה שעוברת עם מברשת על המרואיינים. גם התאורה חייבת להיות אחרת. כשאתה עושה 'קלוזים' של מנחים, רואים את הנקבוביות של העור". כרמלי מבהיר כי הציוד בתוכניות השונות, דוגמת 'דה ווייס', הותאם כבר לטכנולוגיה, גם אם הצופים בבית עוד לא ראו זאת על המרקע.
אתה חושב שהתמקצעתם תוך כדי עבודה?
"כל הזמן לומדים. אמרתי קשקשים? ממש לא מזמן הגיע לאחת התוכניות מרואיין שנכנס ברגע האחרון ולא הספיקו לראות אותו לפני שהתיישב. רק אחרי שהתחיל השידור ראינו שיש לו קשקשים על הג'קט. זה היה נורא. מיד חיפשתי את המלבישה שתבוא מהר להבריש את המסכן".
הטאלנטים והמראיינים חששו מהשינוי?
"כולם חששו. לא מישהי כמו הילה קורח, שמגישה את תוכנית הבוקר, ואם יש עילוי אז זו היא. אבל אחרים כן דאגו, ורצו לראות איך זה ייראה. בכל מקרה עשינו טסטים ומהר מאוד הם התרגלו".
מה השינוי באולפנים החדשים?
"התאורה למשל, היא רכה ולא נקודתית. פיזרנו אותה. במסגרת הטסטים הבאנו מומחים. ההקמה לקראת ארכה כ-3 חודשים, וההכנה של האנשים לקחה כחודש".
נחום חג'ג', המאפר הראשי של רשת, בעל ניסיון של 26 שנים בתחום בחו"ל ובארץ, מרגיע ומודה שלמרות החששות, המציאות התגלתה כמרה פחות. "בואי נגיד שזה לא היה שינוי דרסטי כמו שחשבו וכמו שהיו בהיסטריה - 'וואי, וואי וואי, יראו לנו יותר קמטים, יראו את הכל'. לכן לפני שעלינו לאוויר היו הרבה טסטים".
פחד מזה שפתאום אפשר לראות פגמים בעור?
"הצילום הוא כזה מדויק, שרואים כל בוטוקס וכל קמט. אני מנוע מלהזכיר שמות, אבל מכיר כמה וכמה גברים שהלכו לעשות הזרקות בוטוקס בעקבות המעבר. היו שעשו חיזוקים וחלק עשו טיפולי חמצן. דווקא הגברים נלחצו יותר מהנשים. להילה קורח יש עור מהמם ממילא, ויש עוד כמה שהגיבו יפה".
עבור חג'ג', אתגר האיפור הנדרש לשידור HD - שיטשטש פגמים ועם זאת שיהיה קליל ובלתי נראה - הוא לא עניין חדש. "אני מכיר את זה עוד מארה"ב, כשעבדתי ב-NBC. שם הכריחו אותנו לעבוד עם 'אייר בראש' (מרסס ידני זעיר, ש"ד). פה בישראל נבהלים מעצם ההשפרצה של החומרים למרות שהכול מאושר. זו בעיה, כי האייר בראש נותן לוק טבעי ולא עשוי מדי, שמתאים בול ל-HD. הודות לקשרים שלי נערכתי עם מייק-אפים טובים, קוניסלרים ופרייימרים מיוחדים. כמובן שהמינון חייב להיות זהיר עם המייק-אפ".
חג'ג' מזכיר שהאחריות לא מוטלת רק על המאפרים אלא גם על אנשי התאורה. "היא חייבת להיות מצוינת. אם אין תאורה טובה, זו בעיה", הוא אומר.
זה אומר שעכשיו יש יותר תיאום בין תאורנים לבין מאפרים?
"גם ויכוחים. הנה, עבור מישהי מאוד מפורסמת שמאוד חשוב לה איך היא נראית, הלכתי עד התאורנים כדי לדבר איתם. עלינו אליהם למעלה, והיא שאגה עליהם. לקח זמן לדייק ולאזן את התאורה".
חג'ג' מודה שכדי לעמוד בציפיות הוא משקיע בחומרים, לפעמים גם על חשבונו. "זה חשוב לי, זה השם שלי וזו המקצועיות שלי. למרות שהייתי שמח לעבוד עם אייר בראש".
■ פרויקט מיוחד ממגזין "פירמה": 50 העיתונאים הכי משפיעים בישראל לשנת 2017
"התאורה תהרוס את החגיגה, או שתעזור"
גם למאפרת עינת גלוז שליט מרשת, יש ניסיון מלימודים מקצועיים בקנדה והעדפה לשימוש בכלי ממנו מעדיפים להימנע בחדרי האיפור של הטלוויזיה בישראל. "הקנדים כבר עוברים לשלב הבא, 4K. עם אייר בראש הפנים חלקות חרסינה, וזה מהמם ב-HD. אבל כשהגעתי לא נתנו לי לאפר עם זה. זה אתגר, כי כשמאפרים לתאורת טלוויזיה את צריכה לשזף. ב-HD צריך עוד יותר כי אחרת המאופרים עלולים להיראות כמו גווייה. ניסינו כל מיני מייק-אפים, אבל כשהגענו ליום הגדול ראינו שזה לא כל-כך נורא".
לדברי גלוז שליט, לחץ, אם יש כזה, ניכר יותר אצל המגישות. בנוסף, למרות הצורך בהפחתת הכמויות, נדרש יותר זמן לכל מאופר. "היום לוקח יותר זמן. את צריכה להיות מקצועית, כי אם נניח הגיע מישהו שמאוד הזדקן ועם כתמי שמש, לא תעשי לו שפכטל של מייק-אפ. שמים אבקה שמכסה. נדרשת הרבה יותר מיומנות של למי לעשות מה".
חדוה סיילס, מאפרת בעלת ניסיון של 20 שנה ברשתות זרות ובתאגיד השידור כאן (שכזכור עלה לשידור ב-HD), צברה גם היא ניסיון מעבר לים, כזה שהצריך ממנה "לחזור לאחור" עם שובה לישראל. "צריך להיזהר מהברקות ולהוריד את הטון", היא מסכמת את העיקרון המנחה. לפני 15 שנה עבדתי ברשת ABC, בתוכנית 'גוד מורנינג אמריקה', ששודרה בטכנולוגיית HD. מאוד נלחצו שם, אבל בסופו של דבר העין התרגלה להיות רגישה יותר. אני חושבת שהיום כולם נראים יותר טוב. המאפרים כרוכים כמו צמה עם התאורה והמצלמה. אני יכולה לאפר מושלם, אבל זו התאורה שאו שתהרוס לי את החגיגה, או שתעזור".
אורלי דואק וליאורה גור אריה, המאפרות הראשיות בחדשות 10, הרגישו גם הן את אתגר. דואק, שהחלה לעבוד בשנות ה-90 עם שידורי הניסיון של ערוץ 2, עברה לערוץ 10 הצעיר אחרי שמיקי חיימוביץ' ויעקב איילון לקחו אותה איתם. "בעידן ה-SD הקודם המצלמה יכלה להדגיש דברים יותר יפים, וזה דרש יותר איפור. עכשיו זה הפוך - וואט יו סי איז וואט יו גט. בעיניי זה יפה יותר, אולי רואים כל דבר, אבל זה גם אמיתי", היא אומרת. בנוגע למאופרים ולטאלנטים, היא מעריכה שהם סמכו ועודם סומכים עליה. "היה לחץ של 'וואלה אנחנו רוצים להיראות טוב', ואני חושבת שזה עבר טוב. לא החלפנו חומרים כי מראש לא איפרנו בכמויות. אולי מאפרות בתחילת הדרך מעמיסות יותר. הלחץ היה רק מהלא נודע. ושמעתי שבמקומות אחרים היה יותר לחץ".
יש מי שה-HD פחות מחמיא לו?
"אין לי דוגמאות. אני חושבת שלמישהו עם פגמים שאי אפשר להסתיר עם מייק-אפ, זה יעשה פחות טוב. פשוט לא טוב להיות מפוצץ באיפור. מה שהכי מחמיא לי זה שאומרים על תמר (איש שלום, מגישת המהדורה, ש"ד) שהיא נראית טוב, ולא שהיא מאופרת טוב".
גור אריה מסבירה שהשינוי הגדול היה בדרישה לדייק. "HD הוא אכזרי. אני תמיד מתייחסת לאיפור כעבודת קודש, ועכשיו אין עיגול קצוות. צריך יותר משבע עיניים. אולי שמונה".
אתן נעזרות באייר בראש?
"השימוש בה מקובל בחו"ל והחלטנו שלא לעבור לשיטה הזו. הראייה והיד שלנו מדויקות מספיק. אורחים מחו"ל בשוק מזה שאין אצלנו אייר בראש".
איך למדתן מה עובד טוב יותר ומה פחות?
גור אריה: "אני רואה חדשות כדי ללמוד. רואה אסונות וקטסטרופות במקומות אחרים ולומדת מהם. הטאלנטים שלנו סומכים עלינו, כל אחד ואחת והרגישות שלו ושלה. בסך הכל אהבתי את התוצאה. יש מי שה-HD עושה לו פחות טוב, אבל לא במהדורות החדשות ולא אצלנו".
"כשנגיע ל-8K, נדבר"
כפי שלימד אינצידנט הקשקשים שעליו דיבר כרמלי - לא פיזור התאורה לבדו ולא רק מינון האיפור קריטיים למעבר ל-HD. גם תפקיד המלבישה נכנס לתמונה והתעצם בתחילת נובמבר. מירי סרוב, המלבישה הראשית בחדשות 10, מספרת שהמעבר דרש ממנה לעדכן את המלתחה.
"קנינו לכתבים חולצות חדשות ותרמנו את מה שלא מתאים", היא אומרת, "נפרדנו מהרבה עניבות. HD הוא כמו זכוכית מגדלת. ברגע שהבד מרופט, עבר כביסות או שהוא סתם ישן, רואים את זה. היום אנחנו יותר מקפידים על ישר ועל נקי. השידור החדש גם מבליט צבעים, ורואים כל פירור. אנחנו מקפידים יותר על ניקיון אחרי הפודרה, והבדים צריכים להיות חלקים. פתאום גם שמתי לב שהם יותר שקופים, בגלל התאורה. לכן אני מקפידה על גופיות מתחת לבגדים, וסריג שפעם לא היה שקוף, כעת דורש משהו מתחת. אני אפילו מקפידה על חיוט ותפירה טובה יותר".
ויש, מתברר, גם בונוסים. "פעם לא יכולנו לצלם בדים משובצים שאני כל-כך אוהבת. היום זה כבר לא מפריע. ג'קט משובץ שהוא הכי אופנתי, כבר לא מרצד", אומרת סרוב. "מבחינת צבעים, אדום עובר חזק יותר, ולכן יש חולצה שיכולה להיראות אדומה מדי. כשיש לי ספקות אני מבקשת שיראו לי לפני השידור. אני נכנסת לפני שתמר איש שלום עולה ורואה אם הבד עובר נכון. בגדול אני משתדלת לא לאתגר את עצמי יותר מדי ולא ללכת על דברים משוגעים. האמת? אני כבר לא זוכרת איך היה קודם. העין של כולנו כבר רואה HD".
בכירי וותיקי השידור מברכים על המהלך ובעיקר מביטים על השלב הבא. אמנון ברקאי, סמנכ"ל ההפקה של חדשות 10, הגיע אל הרמת המסך של ה-HD בערוץ אחרי שכבר ראה הכל - את מה שהיה ואת מה שיהיה. הוא נושא אחריו ניסיון של 40 שנה, שהחל בשנות ה-70, בעידן כתבות הפילם בערוץ 1. בשנת 2002 הוא הצטרף לערוץ 10. "היינו מערכת החדשות הראשונה שמשדרת שידורים דיגיטליים מלאים", הוא נזכר, למרות שאת טכנולוגיית ה-HD הוא פגש כבר בשנות ה-90 בחדר ההקרנה של האולימפיאדות. שם, במהלך השנים הוא כבר התרשם אפילו מפוטנציאל טכנולוגיית 4K ואפילו התרשם מה-8K.
"הראשונה לעבור לשדר HD באופן מלא הייתה רשות השידור", הוא מפרגן, "זה התחיל במונדיאל ב-2010, ומשם לקחו את זה ברשות כפרויקט דגל והכניסו את השידור הדרגתית למערכות. זה מאתגר למשל, כשרוצים להראות שידורי ארכיון, ואז צריך לבצע כאילו שדרוג לרמת HD. המרה".
הפיצול של ערוץ 2 היה האות?
"נכון, אם כבר בונים אולפנים חדשים, אז יש תשתית. המעבר הזה דרש להערכתי כ-2-10 מיליון שקל. HD גם תופס נפח כפול בזיכרון, כפול מ-SD. את לא יכולה להעביר את המוביל הארצי בצינור קטן. אצלנו יום אחד אולפן אחד עבר, ובהמשך אחר. התחלנו במעבר הדרגתי כמה ימים קודם".
גייסתם אנשי מקצוע?
"לא. הצלם, המאפרת והגרפיקאים היו צריכים ללמוד איך זה נראה בשידור של HD. היו שחשבו שיתהפך העולם. הוא לא התהפך. ברור שצריך להקפיד יותר על כל דבר, אבל זה לא היה כצעקתה. נערכנו מראש, אבל בעיקר כדי לייצר מודעות להקפדה".
היה חשש של הטאלנטים מאיך הם יעברו מסך?
"חשש שנבע מאי ידיעה. אבל לא היו צלקות, נערכנו והבאנו מומחים שהרצו. לא הייתה היסטריה - כשנגיע ל-8K, אז נדבר".
ליסה שילוח עוזרד, סמנכ"לית טלוויזיה בתאגיד, מתקשה היום להיזכר במשהו אחר לאורך הקריירה שלה, שראשיתה בשידורי הכבלים של תבל. "התאגיד עלה ישר לפלטפורמה ערוכה ל-HD. מבחינתנו זה העבר, כי אנחנו מסתכלים קדימה, ל-4K. בינתיים בעולם יש כבר שנערכים ל-8K, שעוד לא יצא את גבולות יפן ועדיין עובר שינויים", היא מכריזה, ומציינת שבקיץ הקרוב ייערך התאגיד לשדר את המונדיאל בטכנולוגיית 4K. "אנחנו בדיאלוג עם הנהלת פיפ"א. טכנולוגיית 4K דורשת הבשלה של השוק, היערכות של חדר שידור, ושהצופים ירכשו מסכים מתאימים, שהמחירים שלהם ירדו באחרונה. רוב האנשים, להערכתי, לא מחזיקים עדיין מסכים כאלה. כל הציוד החדש שאנחנו רוכשים היום כבר תומך 4K, שזה אומר HD כפול ארבע - שתביני את רמת החידוד ושיפור הנראות הצפוי. ייקח זמן עד שנרגיל את השוק ועד שהשוק יוכל ליהנות מזה".