גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם בתמ"א 38 אף אחד לא עשה כלום בהתחלה"

חצי שנה לאחר שאושר בכנסת החוק לפיצול יחידות דיור בבתים צמודי קרקע, מספר הפניות לעיריות אפסי ורבות מהן בכלל לא מכירות את פרטי החוק ■ למה לפצל כחוק, אם אפשר להשכיר את יחידת הדיור ללא עלות ובאין מפריע? ■ בדיקת "גלובס"

ח"כ רחל עזריה / צילום: שלומי יוסף
ח"כ רחל עזריה / צילום: שלומי יוסף

בסוף יולי 2017, לאחר לא מעט תלאות, עבר בכנסת החוק שמאפשר פיצול צמודי קרקע ליחידת דיור נפרדת להשכרה. הצעת החוק עוררה עניין רב במהלך הליכי החקיקה, כמו גם התנגדויות לא מעטות, ואף חוותה לא מעט שינויים. הבולטים שבהם היו הפחתת השטח המינימלי של היחידה המפוצלת ל-45 מ"ר (לעומת 65 מ"ר בהצעה המקורית) והחלטה שהפיצול לא יתאפשר במושבים ובקיבוצים.
החוק הוגדר כהוראת שעה לתקופה בת חמש שנים, שנכנסה לתוקפה שלושה חודשים לאחר האישור הסופי בכנסת, כלומר בסוף נובמבר האחרון.

לאור העניין הרב שעורר החוק החדש, שלמעשה הכשיר תופעה נרחבת שנהוגה שנים ארוכות בעיקר בשכונות של צמודי קרקע בערי המרכז המבוקשות, ולאור התנגדות לא קטנה מצד מהנדסי הערים, ניתן היה לחשוב שיום לאחר האישור יוצפו הרשויות בבקשות לפיצולים. אבל בפועל, כרגע הביקוש לפיצול החוקי אפסי. מבדיקה שערכנו נראה שלא מעט רשויות עוד לא בדיוק מכירות בעצמן את החוק ואת משמעותו.

הפיצול אינו עניין זול. נוסף לשיפוץ הדרוש בחלק מהבתים כדי לייצר יחידה נפרדת, צריך לקחת אדריכל ולהגיש בקשה לרשות המקומית. זאת ועוד, מספר שינויים שהוכנסו בחוק בסופו של דבר, כמו חיוב בהיטל השבחה - שליש בעת הפיצול ושליש נוסף בעת המכירה של הבית, לעומת פטור מלא כפי שביקשה ההצעה המקורית לקבוע, וכן חיוב התקנת מרחב מוגן ביחידה המופצלת (למעט בצמודי קרקע שאין להם ממ"ד או מקלט והם נסמכים ממילא על מקלט ציבורי), מציב חסם כספי לא מבוטל בפני המפצלים הפוטנציאלים, והופך את כל ההליך לפחות משתלם לבעלי צמודי הקרקע.

מי שקידמה את הצעת החוק בוועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה מכולנו (לאחר שיו"ר הוועדה הקודם, אלי כהן, מונה לשר הכלכלה), אינה מתרגשת מנתוני היישום האפסיים וסבורה שזה עניין של זמן. "כמעט כל חוק שעובר ומאושר לוקח לו זמן להיטמע", מדגישה עזריה, "לא דמיינתי שאלפי אנשים מחכים וירצו להגיש בקשה ביום שהחוק ייכנס לתוקף. יש גם שאלה עד כמה המערכת מאורגנת לזה. עד כמה יש מידע לתת לאנשים. אני קיבלתי פניות מהציבור לגבי החוק, ולא מעט מהם אמרו לי שפנו לרשויות המקומיות וקיבלו תשובות שהן לא ממש יודעות על מה מדובר.
"יש כאן לא מעט ביורוקרטיה שעוד צריכים לעבור ויש גם אוכלוסיה מצומצמת יחסית שיכולה לנצל את זה. אני חושבת שייקח עוד קצת זמן עד שיבינו. גם בתמ"א 38 בשנים הראשונות עוד אף אחד לא עשה כלום כי היו צריכים ללמוד ולעכל את זה. ברגע שהתחילו לעשות, זה נהיה מדבק והיום יש את זה כמעט בכל מקום במרכז. אותו הדבר לדעתי יהיה עם הפיצול".

ח"כ עזריה סבורה שעל הרשויות המקומיות להתחיל במיפוי שטח העיר בכל הנוגע לחוק הרלוונטי ואולי אף ליזום הסברה: "אולי צריך לדרוש מהרשויות לצאת למהלך של פרסום, להנפיק את כל המידע שצריך וגם למפות את הערים".

הצעת החוק נועדה לטפל בתופעה שכבר קיימת בשטח - פיצולים דומים כבר נעשים בכל יישוב אך ללא אישור הרשות. ייתכן שהעלמת עין במהלך השנים מפיצולים אלו, והחוק החדש שמחייב דיווח, בקשת אישור והוצאות כספיות נוספות כאמור מעבר לעלות הפיצול והשיפוץ עצמו, הפכו את מה שנחשב בהתחלה להטבה משמעותית למהלך שפחות קורץ לבעלי צמודי הקרקע.

ח"כ עזריה: "אני בטוחה שיש גם דילמה בקרב כל מי שפיצל עד היום האם לבוא ולהכשיר את הנושא. גם זה עניין של זמן".

ח"כ עזריה מגלה כעת כי האופציה לפצל דירות בבנייה רוויה, שירדה מהפרק בזמן הדיונים על החוק, נשקלת עתה שוב מחדש: "יש בחינה של מה שנקרא 'דיורית', אפשרות ליחידת דיור קטנה בדירות בבנייה רוויה. הרעיון הוא יחידת דיור קטנה להורים מבוגרים או משהו בסגנון הזה. אבל זה משהו מאוד ראשוני, ברמה של בדיקות היתכנות בלבד".

עיקרי החוק לפיצול בתים צמודי קרקע

10 פניות בחולון

פנינו לעשר ערים בשאלה כמה בקשות לפיצול הוגשו לוועדה המקומית והאם ברשויות נערכים ליישום החוק ועורכים מיפוי של צמדי הקרקע הרלוונטיים. בשורה התחתונה, רק מעט מהרשויות שבדקנו החלו למפות את העיר וצמודי הקרקע, ורק בשתי ערים הגישו תושבים בקשות בפועל - חולון ותל אביב.

בחולון, על פי נתוני העירייה, "מאז נכנס לתוקף החוק התקבלו 10 בקשות להיתר לפיצול. הבקשות מצויות כולן בשלב ראשוני וטרם ניתן להם היתר".

עוד הוסיפו בחולון כי בעירייה כבר בחנו את הנושא וגיבשו מדיניות מתאימה: "ועדת המשנה בחולון ערכה מיפוי של כלל צמודי הקרקע בעיר וקבעה הנחיות מדיניות ברורות התואמות את תוכנית המתאר העתידית ח / 2030 בחולון. המדיניות אושרה בישיבת הוועדה".

בתל אביב נמסר בעניין כי: "עד היום היו שתי פניות למידע בנושא ועוד לא יצא שום היתר מכוח התקנה". לגבי מיפוי העיר או גיבוש מדיניות לא התקבלה התייחסות.
בשאר הערים לא הוגשו כלל בקשות למידע או לפיצול.

בעיריית ירושלים השיבו שלא התקבלו בקשות אך מתשובת העירייה עולה כי לא בטוח שברשות המקומית התעמקו בחוק החדש: "מרבית הדיור בירושלים אינו דיור צמוד קרקע אלא בנייני דירות, לכן התיקון בחוק משפיע בעיקר על אזורים כפריים ופחות על ערים בנויות כדוגמת ירושלים. ככלל, בקשות לפיצול דירות נבחנות ומאושרות על פי הוראות החוק". נזכיר כי החוק אינו מתיר פיצול במושבים או קיבוצים.

בעיריית רמת לא לא התקבלו בקשות לפיצול אולם העירייה החלה להיערך לנושא: "לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ברמת גן טרם הוגשו בקשות לפיצול צמודי קרקע מכוח התיקון לחוק התכנון והבניה", כך נמסר מהעירייה, "הצוות המקצועי באגף ההנדסה מגבש בימים אלה מדיניות לפיצול הדירות וצפוי להציגה בוועדה המקומית במהלך חודש פברואר".

גם באשדוד לא התקבלו בקשות לפיצול אולם גם מדווחים כי בעירייה החלו במיפוי: "בימים אלה אנו בוחנים גם את נושא פיצול יחידות דיור והשתלבותו במערך הכולל של השנויים הצפויים בתחום הדיור באשדוד", כך נמסר מהעירייה, "מנהל ההנדסה מסיים להכין בימים אלה מיפוי כולל של מצב פיצול יח"ד בעיר והמשמעויות הנגזרות מכך לעתיד תחום הדיור באשדוד, על מנת להביאו לדיון מקדים על שולחן מנכ"ל העירייה והמלצה לראש העיר לקבלת החלטה על מדיניות עירונית בנושא".

בהרצליה נערכים לנושא ובעירייה השיבו לנו כי: "עדיין לא הוגשו בקשות. בימים אלו עיריית הרצליה מגבשת מדיניות בנושא שתוגש לאישור הוועדה המקומית ותפורסם לציבור".

בערים רעננה, באר שבע, גבעתיים ובת ים השיבו לפניית "גלובס נדל"ן" כי עד היום לא הוגשה אף בקשה לפיצול, אולם לא התייחסו לסוגיית המיפוי או הכנסת מדיניות בנושא. בבת ים הוסיפו כי: "כמות הבתים הפרטיים בבת ים היא קטנה וזו כנראה הסיבה שבגינה לא נעשה שימוש בתקנה זו".

עוד כתבות

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו מגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו